זולוטונושה
| |||
| בניין העירייה | |||
| מדינה |
| ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
| ||
| ראש העיר | ויטאלי וויצחיבסקי | ||
| שפה רשמית |
אוקראינית | ||
| תאריך ייסוד | 1576 | ||
| שטח | 2,165 קמ"ר | ||
| גובה | 99 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 27,847 (2018) | ||
| קואורדינטות | 49°40′8″N 32°2′51″E / 49.66889°N 32.04750°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://zolotonosha.osp-ua.info/ | |||
זולוטונושה (אוקראינית: Золотоноша) היא עיר במחוז צ'רקאסי אוקראינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית המאה ה-17 הייתה זולוטונושה בעיקר מושבם של הקוזאקים. ב-1640 היו ביישוב 273 בתי אב שבהם התגוררו 1,500 תושבים.
ב-1803 התגוררו בזולוטונושה 4,500 תושבים. ב-1897 היו כבר כ-9,000 תושבים, מתוכם 60 אחוזים אוקראינים, 32 אחוזים יהודים ו-7.5 אחוזים רוסים[1]. באותה שנה העבירו בעיר קו של מסילת רכבת.
העיר נכבשה על ידי הגרמנים ב-19 בספטמבר 1941 ושוחררה על ידי הצבא האדום ב-22 בספטמבר 1943.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים התגוררו בזולוטונושה מסוף המאה ה-18. בשנת 1803 התגוררו בעיר כ-250 יהודים. בשנת 1847 מספר הגיע לכ-1000. נכון לשנת 1865 התגוררו בעיר 1864 יהודים (27% מהאוכלוסייה). בעיר פעלו שלושה בתי כנסת, בית ספר יהודי מקצועי ו-14 תלמודי תורה. לפי מרשם האוכלוסין שנערך באימפריה הרוסית בשנת 1897 התגוררו בזולוטונושה 2,769 יהודים, כ-32% מכלל האוכלוסייה. בתחילת מאה ה-20 החזיקו היהודים במרבית מוסדות המסחר בעיר. בשנת 1912 הוקם סניף של פועלי ציון בעיר. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה נפגעו יהודי העיר ממספר פרעות. בשנת 1919 ערכו חיילי צבא המתנדבים פוגרום ביהודי העיר, במהלכו נרצחו כמה עשרות יהודים ונבזזו בתי עסק בבעלות יהודית. בשנת 1920 התפרעו בעיר חיילי הצבא האדום. בתום מלחמת האזרחים והתבססות השלטון הקומוניסטי נסגרו מוסדות הדת היהודים בעיר. בעיר נפתח סניף של יבסקציה. בשנת 1926 התגוררו בעיר 5180 יהודים (כ-34% מכלל התושבים). הגידול במספר היהודים נבע בעיקר ממעבר יהודים מכפרי הסביבה אל זולוטונושה. אך בתחילת שנות ה-30 החלה מגמה של עזיבת היהודים. צעירים יהודים עזבו את העיר לטובת ערים מרכזיות בברית המועצות. לפי מרשם האוכלוסין, שנערך בשנת 1939, התגוררו בעיר 2087 יהודים (כ-11% מכלל האוכלוסייה).
עם כיבוש העיר בידי הורמאכט ב-19 בספטמבר 1941, החלו רדיפות ורציחות היהודים בזולוטונושה. כבר ב-22 בספטמבר הוצאו להורג כ-300 איש מיהודי העיר. ב-23 בנובמבר 1941, בגיא ההריגה בפאתי העיר נרצחו כמעט כל יהודי זולוטונושה.
לאחר המלחמה חזרו כמה מאות יהודים אל העיר, ניסו לשקם את חיי הקהילה ואף הקימו בית תפילה בחשאי. בשנת 1949, בית התפילה הוחרם וחלק מחברי הקהילה נעצרו על ידי המשטרה החשאית. רק לאחר התפרקות ברית המועצות הוקם בעיר ארגון יהודי, אשר הפעיל בית תפילה. נכון לשנת 1998 התגוררו בעיר כ-100 יהודים
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שינוי אוכלוסייה של זולוטונושה לאורך השנים:
| שנה | מספר אוכלוסייה |
| 1910 | 13,800 |
| 1979 | 28,579 |
| 1989 | 30,715 |
| 2001 | 28,793 |
| 2005 | 25,509 |
| 2006 | 28,488 |
| 2007 | 28,611 |
| 2008 | 28,516 |
| 2009 | 28,591 |
| 2010 | 28,463 |
| 2011 | 28,464 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של זולוטונושה- "זולוטונושה", באתר JewishGen (באנגלית)
- זולוטונושה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אלכסנדר פרוסין, זולוטונושה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1610–1611), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- היסטוריה של הקהילה היהודית בזולוטונושה (ברוסית)
זולוטונושה, ברשת החברתית פייסבוק



