זולוטי פוטיק

**זולוטי פוטיק**
**Золотий Потік**
	סמל זולוטי פוטיק סמל זולוטי פוטיק
	שרידי מצודה מהמאה ה-16 בעיירה
מדינה	אוקראינה
מחוז	טרנופול
שטח	19.7 קמ"ר
גובה	339 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	2,473 (2012)
קואורדינטות	48°54′N 25°20′E / 48.900°N 25.333°E
אזור זמן	UTC+2
	http://w1.c1.rada.gov.ua/pls/z7503/A005?rdat1=28.11.2012&rf7571=30602
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים זולוטי פוטיק

זולוטי פוטיק (באוקראינית: Золотий Потік; בפולנית: Potok Złoty, פוטוק זלוטי; ביידיש: פּאָטיק) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

זולוטי פוטיק נזכרת לראשונה באמצע המאה ה-16, ובשנת 1601 הוענקו לה זכויות עיר, שכללו את הקפתה בביצורים וקביעת ימי שוק וירידים שנתיים בה. בשנת 1608 הוקם בעיירה מנזר דומיניקני.

במהלך הכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה ניזוקה העיירה, ובשנת 1921, בהתאם להסכם ריגה, נכללה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.

יהודי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא משנת 1635. במהלך המאה ה-18 התפתחה ביישוב קהילה יהודית עצמאית, ובמהלך המאה ה-19 גדל מספר יהודי העיירה, כאשר בשנת 1880 נמנו בה 1,247 יהודים. עם זאת, משנות ה-80 של המאה ה-19 היגרו מהעיירה רבים מיהודיה. כמו כן, סבלו יהודי העיירה במהלך הכיבוש הרוסי שלה בזמן מלחמת העולם הראשונה, תוך שהקוזקים פרעו בהם ושרפו כמאה מבתיהם. לאחר המלחמה, ועד יוני 1919, פרעו ביהודי העיירה גם החיילים והאיכרים האוקראינים שנכנסו אליה.

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 895 יהודים, כשליש מתושביה, והתקיימה בה פעילות ציונית ענפה. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939.

עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים במהלך מבצע ברברוסה, ב-10 ביולי 1941, העבירו אלו את השליטה הישירה בה לידי המשטרה האוקראינית, וזו החלה בביצוע מעשי שוד והתעללות ביהודי היישוב. יודנרט שמונה בעיירה בהמשך, נצטווה לספק לשלטונות סכומי כופר גבוהים, ולגייס עבורם עובדי כפייה יהודים, שחלקם שולחו למחנות עבודה.

באוקטובר 1942 גורשו יהודי העיירה לבוצ'אץ', ומשם שולחו רובם להשמדה בשתי אקציות. הנותרים רוכזו בגטו שהוקם בעיר, וממנו שולחו בהמשך להשמדה. מקהילת העיירה שרדו את השואה כ-30 איש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא זולוטי פוטיק בוויקישיתוף