לדלג לתוכן

חברה קומוניסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל מרקס, הוגה רעיון החברה הקומוניסטית

במחשבה המרקסיסטית, חברה קומוניסטית או מערכת קומוניסטית היא סוג חברה ומערכת כלכלית שלפי ההנחה תצמח באופן טבעי מהתקדמות טכנולוגית. חברה זו היא המטרה הסופית של האידאולוגיה הפוליטית של הקומוניזם. חברה קומוניסטית מאופיינת בבעלות ציבורית על אמצעי הייצור עם גישה חופשית[1][2] למוצרי הצריכה. חברה זו היא חסרת מעמדות, ואין בה צורך במדינות או בכסף,[3][4][5][6] מה שמעיד על כך שאין בה ניצול של מעמד העובדים לפי התורה המרקסיסטית.[7][8]

יש להבחין בין המושג חברה קומוניסטית לבין התפיסה המערבית של מדינה קומוניסטית. מדינות קומוניסטיות הן לרוב מדינות הנשלטות על ידי מפלגה המגדירה את האידאולוגיה שלה כסוג של לניניזם או מאואיזם.[9][10] מדינות כאלה לרוב שואפות לייצר חברה קומוניסטית, אך אף אחת מהן לא הגיעה למצב בו היא ביטלה לחלוטין את הקיום של כסף או מעמדות. מדינות אלה לרוב לא נהנות משפע חומרי וכוללות מגבלות רבות על חירויות. לעומת זאת, החברה הקומוניסטית היא שלב ספציפי בהתפתחות החברתית-כלכלית לפי התורה המרקסיסטית המבוסס על שפע חומרי אשר נובע מהתקדמות בטכנולוגיות הייצור ובמקביל משינויים ביחסים החברתיים. שינויים אלה אמורים לאפשר הפצה של מוצרים על בסיס צרכים ויחסים חברתיים המבוססים על פרטים הקשורים בחופשיות.[7][8][11]

היבטים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת הכלכלית הקומוניסטית תתאפיין בטכנולוגיה יצרנית מתקדמת המאפשרת שפע חומרי וחלוקה חופשית של רוב התפוקה הכלכלית או כולה תוך החזקה ציבורית של אמצעי היצור. מבחינה זו הקומוניזם נבדל משאר זרמי הסוציאליזם, אשר מתוך הכרח כלכלי מגבילים את הגישה לשירותים ומוצרי צריכה על בסיס תרומת הפרט לכלכלה.[12]

בניגוד נוסף למערכות כלכליות אחרות, המערכת הקומוניסטית מאופיינת בהחזקה ציבורית של משאבי הטבע ואמצעי הייצור, ולא בבעלות פרטית כמו בקפיטליזם או בבעלות ארגונים ציבוריים ושיתופיים שמגבילים באופן דומה את הגישה למשאבים אלה. במובן זה, קומוניזם כרוך ב"שלילת הקניין" בהנחה שלא יהיה היגיון כלכלי לשליטה בלעדית על נכסי ייצור או טבע בסביבה של שפע חומרי.[13]

על פי ההנחה, המערכת הקומוניסטית צפויה להתפתח ממערכת סוציאליסטית שתקדם לה. מרקס החזיק בדעה שסוציאליזם - שיטה המבוססת על בעלות ציבורית של אמצעי הייצור - תאפשר התקדמות לקראת פיתוח מערכת קומוניסטית מלאה על ידי קידום מואץ של טכנולוגיה. תחת הסוציאליזם, ככל שהאוטומציה תגבר, שיעור גדול יותר של סחורות יחולקו בחופשיות.[14]

היבטים חברתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדיבידואליות, חופש ויצירתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה קומוניסטית אמורה לשחרר פרטים משעות עבודה ארוכות על ידי אוטומציה של הליכי הייצור[15] ובנוסף לבטל את הניצול המובנה הנובע מהחלוקה בין עובדים לבעלים. לפי מרקס המערכת הקומוניסטית תשחרר פרטים מניכור וממבנה חיים המבוסס על הישרדות. כתוצאה מכך, חברה קומוניסטית נתפסת כחברה אינטלקטואלית עם זמן ומשאבים לעסוק בתחביביה היצירתיים ובתחומי העניין האמיתיים שלה, ולתרום לעושר החברתי בדרך זו. מרקס ראה ב"עושר אמיתי" את משך הזמן שעומד לרשות הפרט כדי לעסוק בתשוקות היצירתיות שלו.[16][17] לפי פרשנות זו של החברה הקומוניסטית, התפיסה של מרקס היא אינדיבידואליסטית באופן קיצוני.[18]

התפיסה של מרקס לגבי חירות הולכת יד ביד עם רעיונותיו על סיום חלוקת העבודה, שלא תידרש בחברה עם ייצור אוטומטי ותפקידי עבודה מוגבלים. בחברה קומוניסטית, הצורך הכלכלי והיחסים הכלכליים יפסיקו להשפיע על היחסים התרבותיים והחברתיים. ככל שהמחסור החומרי יבוטל,[13] הניכור מהעבודה ייפסק ואנשים יהיו חופשיים לרדוף אחרי מטרותיהם האישיות.[19]

פוליטיקה, משפט וממשל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקס ואנגלס טענו כי בחברה קומוניסטית לא יהיה צורך במדינה כפי שהיא קיימת בחברה הקפיטליסטית בת זמננו. המדינה הקפיטליסטית קיימת בעיקר כדי לאכוף יחסים כלכליים היררכיים, לאכוף את השליטה הבלעדית ברכוש ולהסדיר פעילויות כלכליות קפיטליסטיות - כל אלה לא יהיו רלוונטיים למערכת קומוניסטית.[13][19]

אנגלס ציין כי במערכת קומוניסטית תפקידם העיקרי של מוסדות הציבור יעבור מיצירת חוקים ולשלוט באנשים לתפקיד טכני של ניהול תהליכי ייצור, תוך ירידה בהיקף הפוליטיקה המסורתית וחלופה שלה בקבלת החלטות מדעית.[20] עם זאת החברה הקומוניסטית מאופיינת בתהליכים דמוקרטיים, לא רק במובן האלקטורלי, אלא במובן הרחב יותר הכולל דמוקרטיזציה ופתיחות של המרחב הציבורי ומקומות העבודה.[13]

מרקס מעולם לא ציין בבירור אם הוא חשב שחברה קומוניסטית תהיה צודקת או לא. הוגים אחרים שיערו שהוא האמין שחברה קומוניסטית תתעלה מעל הצדק ותיצור חברה ללא קונפליקטים ולפיכך ללא צורך בכללי צדק.[21]

שלבי מעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקס כתב שבין החברה הקפיטליסטית לקומוניסטית תתקיים תקופת מעבר המכונה דיקטטורה של הפרולטריון.[13] במהלך שלב זה של ההתפתחות החברתית, היחסים הכלכליים הקפיטליסטיים יבוטלו בהדרגה. משאבי טבע יהפכו לרכוש ציבורי ומרכזי הייצור ומקומות העבודה יעברו לבעלות חברתית ולניהול דמוקרטי. הייצור יהיה מאורגן על ידי הערכה ותכנון מדעיים, וכך תתבטל מה שמרקס כינה "האנרכיה בתחום הייצור". אוטומציה הדרגתית תקטין את כח העבודה האנושי במידה המקסימלית ללא פגיעה חומרית בפרטים.

ייצור בקוד פתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבטים רבים של כלכלה קומוניסטית הופיעו בעשורים האחרונים בתחום של תוכנה וחומרה בקוד פתוח, כאשר קוד המקור, ובכך אמצעי ייצור התוכנה משותפים ונגישים לכולם באופן חופשי.

ריי קורצווייל טוען שמטרות הקומוניזם ימומשו על ידי פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים במאה ה-21, שבה המפגש בין עלויות ייצור נמוכות, שפע חומרים ופילוסופיות קוד פתוח יאפשרו את מימוש העיקרון "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו".[22]

באידאולוגיה הסובייטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת הכלכלית הקומוניסטית נמנתה באופן רשמי כמטרתה העליונה של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות במצע המפלגתי שלה.

בתיאוריה הפוליטית של ולדימיר לנין, חברה חסרת מעמדות תהיה חברה הנשלטת על ידי היצרנים הישירים, המאורגנת לפי מטרות שמוסכמות על ידי החברה. חברה כזו, לפי לנין, תפתח הרגלים שיהפכו בהדרגה את הייצוג הפוליטי למיותר, שכן האופי הדמוקרטי של הסובייטים יוביל את האזרחים להסכמה מלאה עם הנציגים שלהם. לפיו, רק בסביבה זו תוכל המדינה להתחיל לחדול מלהתקיים, וכך תתחיל תקופה של קומוניזם ללא מדינות וגבולות.[23]

המדינה הסובייטית טענה שהחלה את שלב המעבר של "בנייה סוציאליסטית" דרך יישום תוכניות החומש הראשונות במהלך שנות ה-30, שהכניסו כלכלה מתוכננת מרכזית והלאמה של הכלכלה. תוכנית 1962 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, שפורסמה בהנהגתו של ניקיטה חרושצ'וב, טענה כי הסוציאליזם התבסס היטב בברית המועצות, וכי המדינה תתקדם כעת ל"בנייה בקנה מידה מלא של הקומוניזם",[24] אם כי ניתן לפרש אימרה זו כהתייחסות לבנייה של היסודות הטכניים של קומוניזם ולא להתחלה של ביטול המדינה והמעמדות. עם זאת, אפילו במהדורה הסופית של תוכניתה לפני פירוק המפלגה, לא נטען כי הקומוניזם התבסס במלואו, [25] במקום זאת נטען שהחברה עוברת תהליך איטי והדרגתי מאוד של מעבר.

עטיפת התרגום לעברית של הספר "מהפכת הנשים"

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר יצירות אוטופיות תיארו גרסאות שונות של חברה קומוניסטית. בין היצירות ניתן למצוא את מהפכת הנשים (391 לפנה"ס) מאת אריסטופאנס, יצירה מוקדמת של סאטירה אוטופית שלועגת למאפייני הדמוקרטיה האתונאית וליחסים בין המגדרים דרך סיפורן של הנשים האתונאיות שמשתלטות ומייסדות אוטופיה פרוטו-קומוניסטית.[26]

חוק החופש (1652, אנגלית: The Law of Freedom in a Platform) מאת ג'רארד וינסטנלי, אשר מפרט חזון קומוניסטי רדיקלי של מדינה אידיאלית.[27][28] חדשות משומקום (1892) מאת ויליאם מוריס, המתאר חברה עתידית המבוססת על בעלות משותפת ושליטה דמוקרטית באמצעי הייצור.[29] כוכב אדום (1908, רוסית: Красная звезда), רומן מדע בדיוני מאת אלכסנדר בוגדנוב על חברה קומוניסטית במאדים. המנושל (1974) מאת אורסולה לה גווין, המתרחש בין זוג כוכבי לכת: אחד שכמו כדור הארץ נשלט היום על ידי רכוש פרטי, מדינות לאום, היררכיה מגדרית ומלחמה, והשני שמתקיימת בו חברה אנרכיסטית ללא רכוש פרטי.

הכלכלה והחברה של פדרציית הכוכבים המאוחדת במסע בין כוכבים תוארו כמו חברה קומוניסטית שבה המחסור החומרי בוטל בשל הזמינות הרחבה של טכנולוגיית "המשכפל" המאפשרת הפצה חופשית של מוצרים, ושאין בה צורך בכסף.[30]

סדרת רומני התרבות (אנגלית: The Culture) מאת איאן בנקס מתרכזת בכלכלה חסרת מחסור וקומוניסטית[31][32][33] שבה הטכנולוגיה התקדמה עד כדי כך שכל הייצור הוא אוטומטי[34] ואין שימוש בכסף או רכוש פרטי מלבד רכוש בעל ערך סנטימנטלי.[35] בני האדם בתרבות חופשיים לעסוק במה שהם רוצים והחברה פתוחה ומתירנית.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Steele, David Ramsay (בספטמבר 1999). From Marx to Mises: Post Capitalist Society and the Challenge of Economic Calculation. Open Court. p. 66. ISBN 978-0875484495. Marx distinguishes between two phases of marketless communism: an initial phase, with labor vouchers, and a higher phase, with free access. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Busky, Donald F. (20 ביולי 2000). Democratic Socialism: A Global Survey. Praeger. p. 4. ISBN 978-0275968861. Communism would mean free distribution of goods and services. The communist slogan, 'From each according to his ability, to each according to his needs' (as opposed to 'work') would then rule {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ O'Hara, Phillip (בספטמבר 2003). Encyclopedia of Political Economy, Volume 2. Routledge. p. 836. ISBN 0-415-24187-1. it influenced Marx to champion the ideas of a 'free association of producers' and of self-management replacing the centralized state. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Engels, Friedrich (2005) [1847]. "What will be the course of this revolution?" Section 18 in Principles of Communism. Translated by Sweezy, Paul. "Finally, when all capital, all production, all exchange have been brought together in the hands of the nation, private property will disappear of its own accord, money will become superfluous, and production will so expand and man so change that society will be able to slough off whatever of its old economic habits may remain." Retrieved 18 August 2021 – Marxists Internet Archive.
  5. ^ Bukharin, Nikolai; Preobrazhensky, Yevgeni (1922) [1920]. "Distribution in the communist system". The ABC of Communism. Translated by Paul, Cedar; Paul, Eden. London, England: Communist Party of Great Britain. pp. 72–73, § 20. Retrieved 18 August 2021 – via Marxists Internet Archive. Also available in e-text.
  6. ^ "communism - Non-Marxian communism | Britannica". www.britannica.com (באנגלית). נבדק ב-2022-05-13.
  7. ^ 1 2 Critique of the Gotha Program, Karl Marx.
  8. ^ 1 2 "Full Communism: The Ultimate Goal". Economic Theories. אורכב מ-המקור ב-5 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Busky, Donald F. (20 ביולי 2000). Democratic Socialism: A Global Survey. Praeger. p. 9. ISBN 978-0275968861. In a modern sense of the word, communism refers to the ideology of Marxism-Leninism. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Wilczynski, J. (2008). The Economics of Socialism after World War Two: 1945-1990. Aldine Transaction. p. 21. ISBN 978-0202362281. Contrary to Western usage, these countries describe themselves as ‘Socialist’ (not ‘Communist’). The second stage (Marx’s ‘higher phase’), or ‘Communism’ is to be marked by an age of plenty, distribution according to needs (not work), the absence of money and the market mechanism, the disappearance of the last vestiges of capitalism and the ultimate ‘whithering away of the state.
  11. ^ Kropotkin, Peter (1920). The Wages System.
  12. ^ Gregory and Stuart, Paul and Robert (2003). Comparing Economic Systems in the Twenty-First. South-Western College Pub. p. 118. ISBN 0-618-26181-8. Communism, the highest stage of social and economic development, would be characterized by the absence of markets and money and by abundance, distribution according to need, and the withering away of the state…Under socialism, each individual would be expected to contribute according to capability, and rewards would be distributed in proportion to that contribution. Subsequently, under communism, the basis of reward would be need.
  13. ^ 1 2 3 4 5 Barry Stewart Clark (1998). Political economy: a comparative approach. ABC-CLIO. pp. 57–59. ISBN 978-0-275-96370-5. נבדק ב-7 במרץ 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  14. ^ Wood, John Cunningham (1996). Karl Marx's Economics: Critical Assessments I. Routledge. p. 248. ISBN 978-0415087148. In particular, this economy would possess (1) social ownership and control of industry by the ‘associated producers’ and (2) a sufficiently high level of economic development to enable substantial progress toward ‘full communism’ and thereby some combination of the following: super affluence; distribution of an increasing proportion of commodities as if they were free goods; an increase in the proportion of collective goods...
  15. ^ Peffer, Rodney G. (2014). Marxism, Morality, and Social Justice. Princeton University Press. p. 73. ISBN 9780691608884. Marx believed the reduction of necessary labor time to be, evaluatively speaking, an absolute necessity. He claims that real wealth is the developed productive force of all individuals. It is no longer the labor time but the disposable time that is the measure of wealth.
  16. ^ Jessop and Wheatley, Bob and Russell (1999). Karl Marx's Social and Political Thought, Volume 6. Routledge. p. 9. ISBN 9780415193283. Marx in the Grundrisse speaks of a time when systematic automation will be developed to the point where direct human labor power will be a source of wealth. The preconditions will be created by capitalism itself. It will be an age of true mastery of nature, a post-scarcity age, when men can turn from alienating and dehumanizing labor to the free use of leisure in the pursuit of the sciences and arts.
  17. ^ Marx, Theorien uber der Mehwert III, ed. K. Kautsky (Stuttgart, 1910), pp. 303-4.
  18. ^ Woods, Allen. W. "'Karl Marx on Equality" (PDF). New York University: Department of Philosophy. נבדק ב-3 בפברואר 2016. A society that has transcended class antagonisms, therefore, would not be one in which some truly universal interest at last reigns, to which individual interests must be sacrificed. It would instead be a society in which individuals freely act as the truly human individuals they are. Marx’s radical communism was, in this way, also radically individualistic. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Craig J. Calhoun (2002). Classical sociological theory. Wiley-Blackwell. p. 23. ISBN 978-0-631-21348-2. נבדק ב-5 במרץ 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  20. ^ Socialism: Utopian and Scientific, on Marxists.org: http://www.marxists.org/archive/marx/works/1880/soc-utop/ch01.htm: "In 1816, he declares that politics is the science of production, and foretells the complete absorption of politics by economics. The knowledge that economic conditions are the basis of political institutions appears here only in embryo. Yet what is here already very plainly expressed is the idea of the future conversion of political rule over men into an administration of things and a direction of processes of production."
  21. ^ "Karl Marx". Karl Marx – Stanford Encyclopaedia of Philosophy. Metaphysics Research Lab, Stanford University. 2021.. First published Tue Aug 26, 2003; substantive revision Mon Jun 14, 2010. Accessed March 4, 2011.
  22. ^ Ray Kurzweil (1 בפברואר 2012). Kurzweil: Technology Will Achieve the Goals of Communism (באנגלית). FORA TV. {{cite AV media}}: (עזרה)
  23. ^ Lenin, Vladimir (1917). The State and Revolution. p. 106.
  24. ^ Program of the Communist Party of the Soviet Union. With a special pref. to the American ed. by N. S. Khrushchev. New York: International Publishers, 1963. https://archive.org/details/ProgramOfTheCommunistPartyOfTheSovietUnion_150
  25. ^ Program of the Communist Party of the Soviet Union. A New Edition. 1986. https://archive.org/details/ProgramOfTheCommunistPartyOfTheSovietUnion
  26. ^ Sissa, Giulia (2021). Destrée, Pierre; Opsomer, Jan; Roksam, Geert (eds.). Utopias in Ancient Thought. Berlin, Germany: De Gruyter. pp. 1–40. ISBN 978-3-11-073820-9.
  27. ^ Claeys, Gregory, ed. (2010). The Cambridge Companion to Utopian Literature. Cambridge University Press. ISBN 9781139828420.
  28. ^ Appelbaum, Robert (2013). "Utopia and Utopianism". In Hadfield, Andrew (ed.). The Oxford Handbook of English Prose 1500-1640. Oxford: Oxford University Press. ISBN 9780191655074.
  29. ^ Morris, William (2006). The Earthly Paradise. Obscure Press. ISBN 1-84664-523-9.
  30. ^ Frase, Peter (11 באוקטובר 2016). Four Futures: Life After Capitalism. Verso. ISBN 978-1781688137. we could, indeed, call it a communist society, in the sense that Marx used the term, a world run according to the principle 'from each according to their ability, to each according to their need'. {{cite book}}: (עזרה)
  31. ^ Banks, Iain M. (1987). Consider Phlebas. Orbit. ISBN 978-0316005388. He could not believe the ordinary people in the Culture really wanted the war, no matter how they had voted. They had their communist Utopia. They were soft and pampered and indulged, and the Contact section's evangelical materialism provided their consciencesalving good works. What more could they want?
  32. ^ Walter, Damien (11 באוקטובר 2012), Dear Ed Miliband … seek your future in post-scarcity SF, Guardian US, אורכב מ-המקור ב-2015-11-17 {{citation}}: (עזרה)
  33. ^ Parsons, Michael; Banks, Iain M. (16 בנובמבר 2012), Interview: Iain M Banks talks 'The Hydrogen Sonata' with Wired.co.uk, Wired UK, אורכב מ-המקור ב-2015-11-15, It is my vision of what you do when you are in that post-scarcity society, you can completely indulge myself. The Culture has no unemployment problem, no one has to work, so all work is a form of play. {{citation}}: (עזרה)
  34. ^ Banks, Iain M. "A Few Notes on the Culture". אורכב מ-המקור ב-22 במרץ 2012. נבדק ב-2015-11-23. {{cite web}}: (עזרה) Link is to an archived copy of the site that Banks linked to on his own website.
  35. ^ Roberts, Jude; Banks, Iain M. (3 בנובמבר 2014), A Few Questions About the Culture: An Interview with Iain Banks, Strange Horizons, אורכב מ-המקור ב-2015-11-24, This is not say that Libertarianism can't represent a progressive force, in the right circumstances, and I don't doubt there will be significant areas where I would agree with Libertarianism. But, really; which bit of not having private property, and the absence of money in the Culture novels, have these people missed? {{citation}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חברה_קומוניסטית&oldid=37937106"