חוק יסוד הונג קונג
חוק יסוד הונג קונג (בסינית מסורתית: 中華人民共和國香港特別行政區基本法 ; בסינית מפושטת: 中华人民共和国香港特别行政区基本法) או בשמו המלא חוק יסוד של האזור המנהלי המיוחד של הונג קונג ברפובליקה העממית של סין הוא החוק העומד בבסיס החוקה של הונג קונג מאז עברה המושבה הבריטית לשליטת הרפובליקה העממית של סין בשנת 1997. החוק נחקק ב-4 באפריל 1990 על ידי הקונגרס הלאומי העממי בהתאם להסכם עם הממלכה המאוחדת, ונוסח על פי ההצהרה המשותפת של סין-בריטניה בשאלת הונג קונג שנחתמה ב-19 בדצמבר 1984. החוק נכנס לתוקפו ב-1 ביולי 1997 והחליף את המסמכים החוקתיים שקדמו לו – מכתב ההרשאה של הונג קונג וההנחיות המלכותיות של הונג קונג.
החוק יוצר את הבסיס המשפטי עליו הוסכם לפי תופעל שיטת "מדינה אחת, שתי שיטות" אשר נותנת להונג קונג מידה רבה של אוטונומיה תחת השלטון הסיני, ומשאירה בתוקפה את השיטה הקפיטליסטית הכלכלית במושבה למשך 50 שנה, וכן את המשפט המקובל. חוק היסוד גם מגן על הזכויות והחירויות של תושבי הונג קונג.
ניסוח החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוק נוסח על ידי מועצה משותפת שבה היו חברים נציגים הונג קונגים ונציגים של סין העממית, שבראשה ישב ג'י פנגפיי. טיוטת החוק פורסמה באפריל 1988 וטיוטה שנייה בפברואר 1989. החוק עצמו נחקק ב-4 באפריל 1990, ובמקביל אושר הדגל של האזור המיוחד של הונג קונג והסמל של האזור המיוחד של הונג קונג.
נוסח החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקרונות עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוק קובע כי האזור המיוחד של הונג קונג מהווה חלק מהרפובליקה העממית של סין אולם נותן לאזור אוטונומיה רבה בתחום החקיקה הפנימית ומתיר על כנו את המשפט המקובל ואת דיני היושר שהיו במושבה, תוך שהוא קובע שלסמכות השופטת הגבוהה בהונג קונג סמכות שיפוט עליונה (היינו אי אפשר לערער על החלטותיה לבתי משפט בסין העממית, מחד, ומאידך בוטל המנגנון של ערעור לבית הלורדים).
החוק קובע כי השיטה הכלכלית בהונג קונג תישאר בלא שינוי (היינו שיטה קפיטליסטית למשך 50 שנה, והשיטה הסוציאליסטית של סין לא תופעל בהונג קונג לתקופה זו).
זכויות יסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי חוק היסוד, כל אזרחי הונג קונג שווים בפני החוק. החוק מעניק לכולם זכות הצבעה וזכות בחירה. כמו כן חוק היסוד מבטיח חופש ביטוי, חופש עיתונות, חופש התאגדות, חופש הפגנה, חופש תנועה, חופש דת וחופש לשבות.
החוק אוסר על מאסר בלא סיבה, ועל חיפוש גופני בניגוד לחוק, ואוסר על עינויים.
קשרי חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוק קובע כי הרפובליקה העממית של סין אחראית להגנת הונג קונג וליחסי החוץ שלה, אולם מתיר להונג קונג להשתתף בארגונים בינלאומיים ובכנסיים בינלאומיים בנושאים מסוימים.
תיקוני החוק ופרשנותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעיף 158 של החוק מעניק לבתי המשפט של הונג קונג סמכות לפרש את החוק בהתאם למטרתו, ובהתאם לסמכויותיהם.
אופן תיקון החוק נקבע בסעיף 159, וקובע כי החוק לא יתוקן באופן המשנה את מטרתו היסודית. לתיקון החוק נדרש אישור של המועצה המחוקקת של הונג קונג, ושל שני שלישים של הנציגים של הונג קונג בקונגרס הלאומי של סין.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של חוק יסוד הונג קונג
- טקסט החוק
- ההיסטוריה של חקיקת החוק