חיים האוזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים האוזמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1921
בינגן על הריין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2006 (בגיל 85 בערך)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה פריץ זיגמונד האוזמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה איור, פרסום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים (פרד) האוזמן (19212006) היה מאייר ופרסומאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם פריץ זיגמונד האוזמן בבינגן על הריין בגרמניה, עלה לארץ ישראל טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתחנך בכפר הנוער בן שמן. הוא בחר לעברת את שמו ל"חיים" על שם חיים ארלוזורוב . עם תום לימודיו החל לעבוד כמאייר. ככל הנראה עבודתו הראשונה הייתה איור הספר "אנטומיה ומורפולוגיה של הצמח" מאת ד"ר זכריהו גוטליב, שהיה מורה בבן שמן. ב-1941 התגייס לצבא הבריטי שם שירת בפלוגת ההובלה 462 וניצל מטביעת האוניה ארינפורה. האוזמן זכה במדליית ההתנהגות המצוינת (DCM) שהיא האות הגבוה ביותר שזכה בו חייל מתנדב מארץ ישראל. במהלך שירותו אייר הגדה של פסח שהוצאה לטובת החיילים היהודים ששירתו בצבא הבריטי על אדמת איטליה. כשהשתחרר ב-1946 היה למאייר ומעצב ראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד (בין היתר עיצב את עטיפת ספרו של ניקולאי אוסטרובסקי "כיצד נתחשלה הפלדה"). במהלך שנה זו הוא אייר את סיפרה של פניה ברגשטין "ויהי ערב" (עיבוד מחורז לסיפור על פי אנדרסן)". נתברר כי הציורים היו למורת רוחה של המשוררת שהעדיפה את ידידתה המאיירת אילזה קנטור. יש שביקרו את איוריו ב'אי התאמה' לרוח הקיבוץ של אותם הימים ותוארו כגלותיים ואף כבעלי חזות שאינה יהודית.

שנה טרם קום המדינה היגר האוזמן לארצות הברית, שם למד ציור וגרפיקה והיה לגרפיקאי מצליח בתעשיית הפרסום והשיווק תחת השם פרד האוזמן. בתחילה הוא עבד כשוליה במשרד פרסום ואחרי זמן קצר עבר לעבוד בשביל חנות הכלבו המפורסמת "מייסיס". הוא עיצב פוסטרים לכמה סרטים ידועים בהם דוקטור ז'יוואגו ופרפר.

באמצע שנות השישים הציג האוזמן שתי תערוכות יחיד תחת השם "הדפוס האנושי" והוציא שני קטלוגים. היה פעיל בארגונים אנטי מלחמתיים ובמאבק לזכויות בעלי חיים.

לקראת סוף חייו בחר לאייר ספר לימוד ספרדית גדול ממדים שנכתב על ידי ז'ניה זקס דה סילבה.

האוזמן נפטר בגיל 85 בניו יורק בשנת 2006.

זהותו של מאייר "ויהי ערב" הייתה במשך שנים רבות תעלומה. זו הייתה עבודתו היחידה המוכרת של מאייר ששהה בישראל תקופה קצרה וינק בעיקר ממקורות השראה זרים. מחקר מקיף שערכה חוקרת ספרות הילדים הקיבוצית עינת אמיתי בשנים 20102011 חיבר את פרטי המידע השונים וזיהה בין הגרפיקאי והפרסומאי האמריקאי למאייר העלום של "ויהי ערב". בהמשך למחקרה של אמיתי היא איתרה ויצרה קשר עם בנו אריק יוסטון. הבן שהתרשם מהמחקר המעמיק פתח בעצמו במחקר אודות חיי אביו. המחקר התמקד בחלקו של האוזמן בלחימה בצבא הבריטי. את עבודתו סיכם בספר שהוציא בשם The Lost Artist. הספר מתמקד במדליה שהוענקה לו, ונגנבה במרמה ובמאבק להשיבה שלא צלח. בעלילת משנה משולבת בסיפור דמות אשה מישראל שמנסה להתחקות אחר המאייר הנעלם של ספר הילדות האהוב עליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]