ארינפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האונייה ארינפורה
האנדרטה לזכר חללי האונייה ארינפורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל
אנדרטה בקיבוץ דגניה א' לחבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שנספה בארינפורה

ארינפורהאנגלית: Erinpura) הייתה אוניית נוסעים ומטען בריטית אשר הוטבעה על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני ב-1 במאי 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה. רוב אנשי הצוות והחיילים שהיו על סיפונה נהרגו, בהם 139[1] חיילים ארצישראלים ששירתו בחיל התובלה המלכותי בפלוגת ההובלה 462 שנטלה חלק במערכה בצפון אפריקה.

קורות האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה נבנתה ב־1911 ונקראה על שם עיר במחוז ראג'יסטאן שבהודו. היא שימשה כאוניית מסחר באזור הודו ודרום מזרח אסיה. האונייה נקראה לשירות בצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן חזרה לקו המסחרי שלה. היא נקראה שנית לשירות צבאי לאחר הסכם מינכן ב-1938.

ארינפורה יצאה מנמל אלכסנדריה כחלק משיירה ימית בת 27 אוניות שנשאו חיילים, ציוד ואספקה של הצבא הבריטי ועוד 11 אוניות מלחמה שליוו את השיירה. מטרת השיירה הייתה להגיע למלטה, ושם להוות חלק מחיל שיועד להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. למעט קצין ו-20 חיילים שהתלוו למשאיות פלוגת התובלה 462 והפליגו באונייה אחרת בשיירה, שהו כל שאר 344 הקצינים והחיילים הארצישראלים של פלוגה 462 על סיפון הארינפורה בעת טביעתה. יעד ההפלגה לא היה ידוע לאיש מהחיילים, מלבד למפקד הפלוגה, מייג'ור הרי יפה.

ב־1 במאי 1943, בשעה 18:00, בעת שהייתה כ־50 ק"מ צפונית לבנגזי, זוהתה השיירה על ידי מטוס סיור גרמני מסוג שטורך (אנ'). בשעה 9 בערב הותקפה השיירה על ידי 12 מפציצים גרמנים. שתי אוניות מהשיירה נפגעו בתקיפה האווירית, ארינפורה ומכלית שהובילה בנזין. חוץ מתותחני האונייה ושאר צוות הארינפורה שהיה בתפקיד, כל החיילים שהיו על סיפונה ניצטוו לרדת למפלס התחתון של הספינה כדי להקטין את סכנת היפגעותם מההתקפה האווירית. לרוע המזל, ספגה אחת מספנות האונייה פגיעה ישירה של פצצה והיא טבעה תוך ארבע דקות בלבד. המטוסים הגרמנים אף המשיכו וירו אש מקלעים לעבר האונייה ולעבר החיילים שניסו להימלט ממנה בזמן טביעתה.

רוב החיילים שהיו על סיפונה לא הספיקו להימלט וטבעו. מפקד הספינה, קפטן קוטר, ניצל על ידי אחד מאנשי הצוות שהיו ברובם הודים. מפאת החשכה לא הבחינו חלק מאוניות השיירה באניות שנפגעו והמשיכו בדרכן. מאוחר יותר דיווחה אחת המשחתות המלוות כי אספה אל סיפונה כ-100 ניצולים ארצישראלים. ניצולים נוספים נאספו על ידי כוח חילוץ ימי שנשלח מבנגזי. השיירה המשיכה ועגנה בטריפולי שבלוב, ושם הצטרפה לשיירה ימית אחרת שיצאה מטריפולי אל מלטה וגם עליה היו חיילים ארצישראלים מיחידת תובלה אחרת.

מתוך 1,025 החיילים ואנשי הצוות ששהו על האונייה נספו 664, חלקם הגדול היו מבני בסוטו שהשתייכו לחיל החפרים האפריקני African Auxiliary Pioneer Corps. מלבד חיילי פלוגה 462 שטבעו, רבים נפצעו ולא חזרו לשרת בפלוגה. הניצולים זכו לחופשת מולדת.

הנצחת חללי הבריגדה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמם של ההרוגים הארצישראלים נקראו רחובות ברחבי הארץ. בשכונת רמת החייל בתל אביב נקרא הרחוב "ק"ם" (140), ובעבר נקרא "ק"ם ממצולות"; בתחילה נקרא הרחוב "קל"ח" כאשר מספר הנספים שנמנו היה 138[2]. בחיפה נקרא על שמם רחוב קל"ח[3] בשכונת בת גלים. בנתניה מצוין שם האונייה ברחוב בשכונת עין התכלת, ובבני ברק נקרא רחוב השלושה על שם שלושה מבני המקום שנספו באונייה.

האנדרטה המרכזית בהר הרצל בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרם של החללים הוקמה אנדרטה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. האנדרטה תוכננה בידי האדריכל ד"ר אשר חירם שתכנן אנדרטאות נוספות בהר הרצל ונחנכה ב-29 באפריל 1952[4]. האנדרטה בנויה בטון מזוין מצופה לוחות אבן ומעוצבת כאונייה הניצבת בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. מתחת לשולי הבריכה מצויים 137 לוחות אבן השקועים בתוך הבריכה בהם חרוטים שמות החללים שמקום קבורתם לא נודע[5]. על השוליים בצמוד ללוחות הזיכרון מצויים פתחים עגולים להצבת פרחים בעת אזכרות. על צריח פיקוד האונייה חקוק הפסוק: "אמר אדוניי מבשן אשיב אשיב ממצלות ים" (תהילים ס"ח כ"ג). בצד האונייה נמצאות מדרגות המובילות אל גג האנדרטה עליו מצוי מכסה ובמרכזו נמצאת ארובה שבתוכה דולק "נר תמיד" לזכר החללים. טקס הזיכרון לחללים מתקיים מדי שנה ביום השנה לטביעת האונייה, כ"ז בניסן, שהוא גם תאריך יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

בקיבוץ דגניה א' נמצאת אנדרטה לזכרו של חבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שהיה בין הנספים בארינפורה. שני חיילים שנפצעו בטביעת האונייה ונפטרו מפצעיהם, קבורים בבתי הקברות של הצבא הבריטי בטריפולי שבלוב ובאנגליה.

אנדרטת האונייה ארינפורה בהר הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46′32.59″N 35°10′52.62″E / 31.7757194°N 35.1812833°E / 31.7757194; 35.1812833

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעת גילוי האנדרטה בהר הרצל (ראו בהמשך) הוברר שהמספר הנכון הוא 139 ולא 140 כפי שמופיע בספרות. ראו גם רשימת החללים שמקום קבורתם לא נודע באנדרטת חללי האונייה "ארינפורה" באתר נזכור.
  2. ^ מדריך רחובות תל אביב יפו
  3. ^ אמציה פלד, רחוב קל"ח, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
  4. ^ מעוז עזריהו בשיתוף מנשה שני, במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל, אגף משפחות והנצחה - משרד הביטחון, 2012. עמ' 67
  5. ^ שני הקברים הנוספים נמצאים האחד באנגליה והשני בטריפולי בבתי העלמין של הצבא הבריטי.