לדלג לתוכן

חנה שיגולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה שיגולה
Hanna Schygulla
לידה 25 בדצמבר 1943 (בת 80)
חוז'וב, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Städtisches Luisengymnasium München עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ז'אן-קלוד קרייר (?–1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
דב הכסף לשחקנית הטובה ביותר, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין 1978

פרס הכבוד של דב הזהב, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין 2010
http://www.hannaschygulla.de
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה שיגולהגרמנית: Hanna Schygulla; נולדה ב-25 בדצמבר 1943) היא שחקנית גרמנייה וזמרת שאנסון. נחשבת לאחת השחקניות הבולטות בגל הקולנוע הגרמני החדש.

שיגולה, 1982

שיגולה נולדה בקניגסהיטה (Königshütte, כיום קרויה חוז'וב), צפון שלזיה, להורים אנטוני (לבית מזייק) ויוזף שיגולה, ממוצא גרמני.[1] אביה, סוחר עצים במקצועו, גויס לחיל הרגלים הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, ונשבה על ידי כוחות אמריקניים באיטליה; הוא הוחזק כשבוי מלחמה עד 1948. ב-1945, שיגולה ואמה הגיעו למינכן כפליטות, לאחר שרוב אוכלוסיית הגרמנים בקניגסהיטה גורשה על ידי פולין הקומוניסטית.[1] בשנות ה-60 למדה שיגולה שפות לטיניות ולימודי גרמנית, ובזמנה הפנוי השתתפה בשיעורי משחק במינכן.

תחום הבמה הפך בהמשך למוקד התעניינותה, והיא שיחקה בסרטים רבים. היא נודעה בעיקר בזכות עבודתה עם הבמאי ריינר ורנר פאסבינדר; במרבית סרטיו הופיעה בתפקיד הראשי.[2] אך בזמן הופעתה בסרט Effi Briest (1974), עיבוד לרומן גרמני קלאסי, הסתכסכו פאסבינדר ושיגולה בעקבות חילוקי דעות על אופי הדמות שלה.[3] שיגולה אף מחתה על השכר הנמוך ששולם למופיעים בסרט, והובילה מרד נגד פאסבינדר בעניין זה. בתגובה, פאסבינדר הפסיק את עבודתה עמו.[4] לאחר מכן, הם לא עבדו ביחד מספר שנים, עד הסרט נישואיה של מריה בראון (Die Ehe der Maria Braun) ב-1979, שזכה להצלחה רבה. הסרט התקבל לפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-29 של ברלין, שם זכתה שיגולה בפרס "דב הכסף" לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה.[5]

שיגולה שיחקה בסרטים צרפתיים, איטלקיים ואמריקאיים. בשנות ה-90 נודעה בנוסף כזמרת שאנסון איכותית. היא ביצעה מספר שירים בסרט הדוקומנטרי "Life, Love And Celluloid" של ג'וליאן לורנז, על פאסבינדר ונושאים קשורים בו.

ב-2002 הופיעה במופע של האמנית ונסה ביקרופט, בשם "VB51". ב-2007 הופיעה בסרט "The Edge Of Heaven", שבוים על ידי פאטי אקין; הסרט זכה להצלחה. באותה שנה קיבלה את "פרס הכבוד" בפסטיבל הסרטים "תפוח הזהב" באנטליה. ב-2010 קיבלה את פרס הכבוד של דב הזהב בפסטיבל הסרטים בברלין. בשנת 2013 פרסמה ספר אוטוביוגרפי.

בשנת 2021 שיחקה בסרט הדרמה הצרפתי "הכול עבר בשלום" של הבמאי פרנסואה אוזון.

שיגולה מתגוררת בפריז משנת 1981 ובנוסף גם בשכונת שרלוטנבורג בברלין משנת 2011, שם היא חולקת דירה עם שני שותפים הצעירים ממנה בכשלושים שנה.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Love is Colder than Death ‏(1969)
  • Katzelmacher ‏(1969)
  • Gods of the Plague ‏(1970)
  • Why Does Herr R. Run Amok? ‏(1970)
  • The Niklahusen Journey ‏(1971)
  • Rio das Mortes ‏(1971)
  • Pioneers in Ingolstadt ‏(1971)
  • Whity ‏(1971)
  • Beware of a Holy Whore ‏(1971)
  • The Merchant of Four Seasons ‏(1972)
  • The Bitter Tears of Petra von Kant ‏(1972)
  • Effi Briest ‏(1974)
  • תנועה מוטעית (1975)
  • נישואיה של מריה בראון (1979)
  • Berlin Alexanderplatz ‏(1980)
  • לילי מרלן ‏(1981)
  • That Night in Varennes ‏(1982)
  • Passion ‏(1982)
  • Sheer Madness ‏(1983)
  • The Story of Piera ‏(1983)
  • A Love in Germany ‏(1983)
  • The Future is Woman ‏(1984)
  • מחץ הדלתא (1986)
  • Miss Arizona ‏(1987)
  • Forever, Lulu - ‏( Elaine Hines / 1987 / Released / Cori Films International)
  • Abraham's Gold ‏(1990)
  • רצח מן העבר (1991)
  • Warsaw Year 5073 ‏(1992)
  • A Hundred and One Nights ‏(1995)
  • Metamorphosis of a Melody ‏(1996)
  • Werckmeister Harmonies ‏(2000)
  • הארץ המובטחת (2004)
  • Winterreise ‏(2006)
  • בקצה גן עדן ‏(2007)
  • פאוסט ‏(2011)
  • לחיות לנצח (2018) - סדרת טלוויזיה
  • מסכנים שכאלה (2023)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנה שיגולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 a b H.W. Wilson Company (1984). Current Biography Yearbook. p. 373.
  2. ^ אוריאנה וייך, האישה כייצוג של גרמניה, בטרילוגיית מערב גרמניה של ריינר ורנר פאסבינדר, באתר בצלאל
  3. ^ Rosalind Hodgkiss, The bitter tears of Fassbinder's women, The Guardian, 8 January 1999.
  4. ^ Derek Malcolm, Rainer Werner Fassbinder: The Marriage of Maria Braun, The Guardian, 28 January 1999.
  5. ^ Berlinale 1978: Prize Winners. berlinale.de.