טום היידן

טום היידן
Tom Hayden

לידה	11 בדצמבר 1939 דטרויט, ארצות הברית
פטירה	23 באוקטובר 2016 (בגיל 76) סנטה מוניקה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית קברות וודלון ממוריאל
מקום מגורים	רויאל אוק, מישיגן
השכלה	אוניברסיטת מישיגן תיכון דונדרו תיכון רויאל אוק
תפקיד	נשיא (1962–1963) חבר בסנאט של מדינת קליפורניה חבר האסיפה הכללית של קליפורניה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	ברברה ויליאמס (8 באוגוסט 1993–23 באוקטובר 2016) ג'יין פונדה (21 בינואר 1973–10 ביוני 1990) קייסי היידן (1961–1965)

תומאס אמט "טום" היידן (באנגלית: Thomas Emmet Hayden; 11 בדצמבר 1939 – 23 באוקטובר 2016) היה פעיל חברתי ופוליטי אמריקני, אחד ממבשרי השמאל החדש ומן הבולטים בשורותיו. בשל הפגנה נגד מלחמת וייטנאם, מלווה בהפרות סדר, בה היידן נטל חלק ואף היה חלק מן הדרג המארגן, עמד לדין באילינוי, כאחד מן השבעה משיקגו, הורשע, אך בסופו של דבר עונשו בוטל. בהמשך חייו היה, בין היתר, סנטור בסנאט של מדינת קליפורניה, אשר עמדותיו היו נטועות באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית.

ביוגרפיה

טום היידן בוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, 2004

שנותיו המוקדמות

טוס היידן נולד ברויאל אוק, מישיגן, למשפחה ממוצא אירי. אבי המשפחה, יוצא חיל הנחתים, אשר עבד כמנהל חשבונות בחברת קרייזלר, היה אלכוהוליסט אלים. בהיות טום היידן בן 10, התגרשו הוריו, והוא נותר עם אמו. חינוכו המוקדם היה קתולי אדוק, אך בנעוריו, לשמע הטפותיו של צ'ארלס קוגלין, בן אותה העיר וראש הכנסייה במקום, אשר היו למורת רוחו, ניתק את קשריו עם הכנסייה הקתולית. בעת שלמד בבית הספר התיכון, שימש כעורך עיתון בית הספר. עקב מילות נאצה שכתב כדברי פרידה באותו עיתון, נאסר עליו להשתתף בטקס הסיום, ואת תעודת הגמר קיבל בנפרד.

שנותיו כסטודנט והצהרת פורט יורון

לאחר סיום בית הספר התיכון, היידן החל בלימודים באוניברסיטת מישיגן, כמו בבית הספר התיכון, אף שם ערך את עיתון הסטודנטים, ובנוסף, שימש כעוזר הוראה במחלקה לעיתונאות. הן כעיתונאי, הן כסטודנט, היידן הפך פעיל יותר ויותר בנושאים חברתיים, כמו שוויון בין הגזעים, זכויות אדם וכיוצא באלה. במקרה אחד, בעיר מקומב (McComb), מיסיסיפי, בעת שסיקר מצעד למען זכויות השחורים, הוכה קשות בידי גזענים לבנים. היידן היה פעיל בולט בארגון סטודנטים למען חברה דמוקרטית (SDS), וזמן קצר לאחר שהצטרף לארגון, נבחר לנשיאו (1963-1962). בשנת 1962, בעת הכינוס השנתי של SDS בפורט יורון (Port Huron) שבמישיגן, אימץ הארגון את 'הצהרת פורט יורון' (Port Huron Statement), מסמך אשר היידן כתב את נוסחו הראשוני. המסמך מנה את הבעיות הטבועות, לדעת הארגון, בחברה האמריקנית, על כישלונותיה בהשגת שלום עולמי כמו גם צדק חברתי וכלכלי. כפתרון לתחלואיה קרא ל'דמוקרטיה השתתפותית' (participatory democracy), בה תהיה לפרטים יכולת טובה יותר לקבוע את גורלם באמצעות אפשרות למעורבות רבה יותר במוסדות הפוליטיים הפועלים בשמם. קריאה אחרת הייתה לרפורמה במוסדות להשכלה גבוהה. המסמך, אחד המכוננים בהתפתחותו של השמאל החדש, הציג את האפליה על בסיס גזעי, יחד עם המלחמה הקרה, בצל קיומו של נשק גרעיני, בתור הבעיות הבוערות של הדור.

פעילות במישור היחסים הבין גזעיים וכנגד מלחמת וייטנאם

בשנים הבאות, הן כנשיא SDS, הן לאחר מכן, היידן הפעיל תוכניות שונות למען שילוב בין גזעי. חלק נכבד מפעילותו התמקד בניוארק, כולל בזמן המהומות החמורות שהתחוללו במקום ביולי 1967. כמו כן, עסק היידן יותר ויותר במחאה כנגד מלחמת וייטנאם. בשנת 1965, בצוותא עם ההיסטוריון המרקסיסטי וחבר המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית הרברט אפטקר (Aptheker), וכן הקווייקר סטאוטון לינד (Lynd), ערך היידן ביקור בצפון וייטנאם, וזאת בעיצומה של המלחמה. בין היתר, השלושה נפגשו עם שבוי אמריקני, איש צוות אוויר שמטוסו הופל. בשנים הבאות, היידן ערך מספר ביקורים נוספים בצפון וייטנאם, כמו גם בקמבודיה, שאף אליה התפשטה המלחמה. את מעורבותה הגוברת של ארצות הברית בווייטנאם הסביר היידן, בין היתר, כדרך להפנות את תשומת הלב הציבורית מבעיות פנים - החוצה. באוגוסט 1968, היידן היה בין מארגני הפגנה סוערת שנערכה בשיקגו, במקביל לוועידת המפלגה הדמוקרטית. על חלקו בארגון ההפגנה, המלווה בהפרות סדר, היידן הועמד לדין כחלק ממשפט השבעה משיקגו. בסופו של דבר, האישומים בוטלו.

קריירה פוליטית

בשנת 1976, היידן הציג עצמו כמועמד לסנאט האמריקני מטעם המפלגה הדמוקרטית בקליפורניה, אך נכשל בבחירות המוקדמות. בהמשך, התרכז בפוליטיקה הפנים-מדינתית, ונבחר כחבר בקונגרס (1992-1982), ואחר כך בסנאט (2000-1992), של מדינת קליפורניה. ב-1997, היידן הציג את מועמדותו לראשות עיריית לוס אנג'לס, אולם הפסיד במירוץ לתפקיד. ארבע שנים אחר כך, היידן ניסה להיבחר למועצת העיר, אך גם כאן ללא הצלחה.

טום היידן (משמאל) בחברת הפעיל האנטי מלחמתי מארק רוד (Rudd), במנהטן, 2007.

חיים אישיים

ב-1961 היידן נישא לסנדרה קייסון (Cason), פעילה בולטת, כמוהו, ב-SDS. הזוג, אם כי התגרש פורמלית ב-1965, נפרד בפועל זמן לא רב לאחר שנישא. בשנת 1971, היידן העתיק את מקום מגוריו ללוס אנג'לס.

בינואר 1973, נישא טום היידן לשחקנית הקולנוע ג'יין פונדה, אף היא פעילה ידועה כנגד המעורבות האמריקנית בווייטנאם, ואף היא ביקרה בצפון וייטנאם ב-1972, בעיצומה של המלחמה. ביולי 1973, נולד בנם היחיד, טרוי גאריטי (Garity, שם נעוריה של אמו של היידן). בהמשך לסבו, הנרי פונדה, ולאמו, טרוי גאריטי הפך לימים לשחקן אף הוא, וזכה בשנת 2003 בפרס גלובוס הזהב. באותה תקופה, היידן עצמו הופיע בתפקיד קטן בסרט "משאלת מוות". הזוג התגרש ב-1990. ב-8 באוגוסט 1993 נישא היידן בשלישית, לשחקנית ילידת קנדה ברברה ויליאמס (Williams). הזוג אימץ בהמשך בן, יליד שנת 2000, בשם ליאם.

לצד פעילויותיו האחרות, ולמרות שלא רכש תואר אקדמי גבוה, היידן שימש כמרצה במספר מוסדות אקדמיים, בקורסים אשר עסקו בנושאים חברתיים שונים.

כתביו

• The Port Huron Statement (1962) (הצהרת פורט יורון)
• The Other Side (1966) (הביקור בצפון וייטנאם)
• "The Politics of 'The Movement'", in Irving Howe (ed.), The Radical Papers. Garden City, NY: Doubleday and Co., 1966; pp. 350–364.
• Rebellion in Newark: Official Violence and Ghetto Response (1967)
• Trial (1970)
• The Love of Possession Is a Disease with Them (1972)
• Vietnam: The Struggle for Peace, 1972–73 (1973)
• The American Future: New Visions Beyond Old Frontiers (1980)
• Reunion: A Memoir (1988)
• The Lost Gospel of the Earth: A Call for Renewing Nature, Spirit and Politics (1996)
• Irish Hunger (1997)
• Irish on the Inside: In Search of the Soul of Irish America (2001)
• The Zapatista Reader (Introduction, 2001)
• Rebel: A Personal History of the 1960s (2003)
• Street Wars: Gangs and the Future of Violence (2004)
• Radical Nomad: C. Wright Mills and His Times with Contemporary Reflections by Stanley Aronowitz, Richard Flacks and Charles Lemert (2006)
• Ending the War in Iraq (2007)
• Writings for a Democratic Society: The Tom Hayden Reader (2008)
• Voices of the Chicago 8: A Generation on Trial (2008)
• The Long Sixties: From 1960 to Barack Obama (2009)
• Bring on the Iraq Syndrome: Tom Hayden in Conversation with Theodore Hamm (2007)
• Listen, Yankee!: Why Cuba Matters (2015)
• Hell No: The Forgotten Power of the Vietnam Peace Movement (2017)

לקריאה נוספת

(אודות משפט השבעה משיקגו)

• Edited by Mark L. Levine, George C. McNamee and Daniel Greenberg / Foreword by Aaron Sorkin. The Trial of the Chicago 7: The Official Transcript. New York: Simon & Schuster, 2020. ISBN 978-1982155094.

• Edited with an introduction by Jon Wiener. Conspiracy in the Streets: The Extraordinary Trial of the Chicago Seven. Afterword by Tom Hayden and drawings by Jules Feiffer. New York: The New Press, 2006. ISBN 978-1565848337
• Edited by Judy Clavir and John Spitzer. The Conspiracy Trial: The extended edited transcript of the trial of the Chicago Eight. Complete with motions, rulings, contempt citations, sentences and photographs. Introduction by William Kunstler and foreword by Leonard Weinglass. Indianapolis: Bobbs-Merrill Company, 1970. ISBN 0224005790.
• Schultz, John. The Conspiracy Trial of the Chicago Seven. Foreword by Carl Oglesby. Chicago: University of Chicago Press, 2020. ISBN 9780226760742. (במקור מ-1972: 'Motion Will Be Denied')

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טום היידן בוויקישיתוף

ידיעה אודות מותו של טום היידן:

• TomHayden.com
• טום היידן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• טום היידן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

קברו של טום היידן:

• Tom Hayden on Find A Grave.

הבלוג של טום היידן:

• Tom Hayden's blog at The Huffington Post

ראיון עם טום היידן:

• Interview with Tom Hayden by Stephen McKiernan, from Binghamton University Libraries Centre for the Study of the 1960s.

אודות היידן כמועמד למושל קליפורניה:

• Join California Tom Hayden