יוז'ף וולפנר
 | |
| לידה |
8 בינואר 1856 ארד, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1932 (בגיל 76) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השקפה דתית |
יהדות |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
יוז'ף וולפנר (בהונגרית: Wolfner József; ארד, 8 בינואר 1856 – בודפשט 16 בפברואר 1932) היה מוציא לאור יהודי-הונגרי מייסד חברת ההוצאה לאור והמסחר בספרים החשובה זינגר ווולפנר. ההוצאה הייתה בתקופתה אחת הגדולות החשובות והמצליחות בהונגריה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולפנר נולד במשפחה יהודית בארד לשמעון וולפנר ולצציליה פלנר. הוא איבד את אביו בגיל שמונה עשרה. ב-1 במרץ 1885,[1] לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, הקים את חברת ההוצאה לאור ומכירת הספרים זינגר וולפנר, שהייתה הראשונה לפרסם ספרות נוער והתחום העיקרי הנוסף שלה היה ספרות יפה. ב-1923 הפך את החברה שלו לחברת מניות, בה היה יו"ר מועצת המנהלים והמנכ"ל. שמה של ההוצאה נודע בזכות סדרת הספרים הזולה שלה. המייסדים - שאנדור זינגר ויוז'ף וולפנר - פיתחו את זינגר וולפנר לאחת מחברות הוצאות העיתונים והספרים המצטיינות ביותר. לזינגר ולוולפנר הייתה גם חנות ספרים וחברת הוצאה לאור בשדרת אנדראשי 16, שם היו גם משרדי המערכת מעל החנות.
יוזף וולפנר, המוציא לאור המשמעותי ביותר של תחילת המאה ושל האר נובו, היה איש עסקים של ספרות, היה ההתגשמות העסקית המצליחה ביותר של זמנו בתחום המו"לות. סוד הצלחתו היה יכולתו למשש את הצרכים של הקהל הממוצע הגדול ולשרת אותו באמצעות פעילות ההוצאה לאור שלו. פרסומיו כללו את יצירותיהם של פרנץ הרצג, גזה גרדוני, קלמן צ'אטו, מיקלוש שוראני והדוויג קורתס-מאהלר (אנ'). הוא ביסס את הוצאת ספריו על הצרכים של מעמד הביניים, הבורגנות הזעירה והאינטלקטואלים הכפריים. הספרות שהוציא בדרך כלל היה קל לקריאה. הפרסום הספרותי ביקש לשרת את קוראי הנוער והילדים ולפרסם מספר רב של ספרים זולים ופופולריים. הפרסומים המוצלחים ביותר של הילדים היו יצירותיו של לאיוש פושה והספרים על הרפתקאותיו של מר מצקו (כלומר מר דובי) של העיתונאי והסופר היהודי-הונגרי ז'יגמונד שבק. הסדרות המצליחות ביותר שלו היו "ספריית הרומנים האוניברסלית", שחלקן נמכרו בעשרים אלף עותקים, כמו גם "ספר המיליונים", "ספריית הרומן בגרוש", ומאוחר יותר "לקסיקון הזמנים החדשים".
שמו של יו'ף וולפנר התפרסם גם בזכות אספנות האמנות שלו ותמיכתו באמנות. הוא ראה בצייר מדניאנסקי את המאסטר החשוב ביותר שאת ציוריו אסף, הוא השיג את מיטב יצירותיו, הוא גם חתם עמו על חוזה, אבל הוא גם העריך את הדור הצעיר, כולל הציירים אישטוואן נאג' ויוז'ף אגרי. גם בנו העשיר את האוסף לאחר מות אביו.[2]
ב-9 במרץ 1922, בבודפשט, נשא את יולאן רוט, מורה שהייתה צעירה ממנה ב-21 שנים, בתם של ד"ר מרק רוט ושל ברטה ויינר.[3] הוא היה חבר מועצת העיר בודפשט.
בנו ויורשו, אישטוואן פרקש, היה צייר נודע שנולד מנישואיו הראשונים של וולפנר, מאנה גולדברגר מבודה, שמתה בגיל צעיר ולאחר מכן בנו אישטוון גדל אצל קרובי משפחת וולפנר. אישטוואן ארגן תערוכה במוזיאון ארנסט כדי להוכיח לאביו שהפך לאמן אמיתי, אך לצערו, יוז'ף וולפנר מת יומיים לפני פתיחת התערוכה.[4] לאחר מותו, המשיך בנו להיות פטרון האמנות ואספן האמנות של כאביו; תמך באמנים, העסיק סופרים ואמנים רבים. אישטוואן פרקש היה מנכ"ל החברה מ-1932 עד 1944 עד לגירושו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם מצא את מותו. משנת 1943 המשיכו זינגר וולפנר לפעול (בשל החוקים היהודיים שלא איפשרו להחזיק בחברה) כחברה בערבון מוגבל בשם "המכון הספרותי החדש".
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1885 "ספריית רומנים אוניברסלית", סדרה של רומנים למבוגרים (1885–1931) פרסמה יותר מ-500 כותרים עד 1917
- 1889 העיתון שלי - מגזין לילדים בעריכת לאיוש פושה
- "ספריית הרומן בגרוש" 1889 - סדרת חוברות זולה לנוער - 350 חוברות שיצאו לאור
- 1895 זמנים חדשים - מגזין שבועי ציורי שסיקר את קוראיו בתחומי הסיפורת, האמנות והחברה, משך את תשומת הלב של מעמד הביניים בגישה שמרנית משהו. - נערך על ידי פרנץ הרצג, בין שאר כותבי התקופה: שאנדור ברודי, גזה גרדוני, קלמן מיקסאט. הוא הופיע עד 1949. לאחר 1945 עורך העיתון היה המשורר יוז'ף פודור, שני הגליונות הראשונים נכתבו יחד עם לאיוש קשאק.
- New Times Lexicon - הוא היה קיים גם בגרסאות של 12 ו-24 כרכים
- 1895 Hungarian Girls - The Journal of Adolescent Civil Girls, בעריכת אנה טוצק
- 1902 Art Journal
- 1911 Magyar Figyelő - יומן שבועי
- 1915 ספר המיליונים
- בשנות ה-30 הושקה סדרה של ספרי אמנות בצרפתית ובהונגרית בשם L'art Hongrois (עורך: François Gachot)ועוד אמנים.
הוצאות של אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאיוש בירו
- שאנדור ברודי
- אימרה פרקש
- פאל פרקש
- גזה גארדוני
- פרנץ הרצג 1926 - מהדורת יום השנה של כל יצירותיו - לרגל יום השנה הלאומי של פרנץ הרצג
- גיולה קרודי
- קארוי לוביק
- ג'רג' לרינצי
- לאיוש פושה
- מיהאל סבולצ'קה
- אישטוואן סומאהאזי
- בלה טוט - אוצר אנקדוטה בן שישה כרכים
- פרנץ גאשפאר : מסביב לכדור הארץ - יצירה גאוגרפית פופולרית
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gyűjtemények Kecskeméti Katona József Múzeum
- Wolfner József 1931 január 8 – hetvenötödik születésnapjára (mek.oszk.hu) Singer és Wolfner Irodalmi Intézet Részvénytársaság – 1931.
- Dénes Zsófia: Úgy ahogy volt és... (Farkas István: 158–174. oldal) – 1981. ISBN 963-281-055-4 (online: Google könyvek – 2013)
- Pósa Zoltán: Pósa Lajos emlékév (4. oldal), Művészet és barátai folyóirat XXV. évfolyam 1. szám – 2015. január – február
- Buzinkay Géza: Kis magyar sajtótörténet, Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem (Adatbázisok)
- Lyka Károly: In memoriam Wolfner József (47 עמוד) Magyar Művészet folyóirat 8. évfolyam 1–2. szám 1932., Magyar Képzőművészeti Egyetem Könyvtára (mke.hu) 2004.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלקסיקון הגדול של רוואי. בודפשט: המכון הספרותי של האחים רווי באחריות מוגבלת (1911–1935) XIX. כרך 3 (ווסטלינג - חבר השופטים עמוד 585
- אנה פאברי: סופרים, משוררים, מקומות קבע. בתוך: רובע בודפשט 1993/1. (גישה מקוונת: epa.oszk.hu)
- גזה פילפ: ההיסטוריה של תרבות הספרים ההונגרית עד 1945. בתוך: הוצאות ספרים ומפיצי ספרים בהונגריה. בודפשט. 1987
- גזה פילפ: קוראים, ספרים, ספריות. ספר קריאה בתולדות תרבות לבני 10–18 - 1993–1994
- קטלין גאלי: תולדות הספר ב'. משנת 1550 ועד אמצע המאה ה-20. בודפשט: Hatágú קרן הטאגו שיפ 2005
- ג'רג' קוקאי: מסחר הספרים בהונגריה. בודפשט: Balassi 117 עמ'. (גישה מקוונת)
- חוברת לזכרו של יוז'ף וולפנר: יוז'ף וולפנר: תשעה נאומי זיכרון. המכון הספרותי זינגר וולפנר בודפשט, 1935
- יוז'ף וולפנר הלך לעולמו, Huszadikszázad.hu - מרץ 1932
- אישטוואן פרקש באתר Artportal.hu
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ III. Könyvkereskedelmi címtár (230. oldal), Magyar könyvkereskedők évkönyve 9. évfolyam - 1898.
- ^ A Modern Magyar Festészet 1892–1919 tanulmányai „…Hercegek, grófok, naplopók, burzsoák…” Száz év magyar képgyűjtése III. rész Mravik László: A nagy családok Kieselbach Tamás kiadása, Budapest, 2003
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 335/1922. folyószáma alatt.
- ^ Lampé Ágnes: Családregény Farkas Károly örökségről és háláról, 168Óra.hu – 2007. július 18.