יחסי סרביה–קוסובו
| יחסי סרביה–קוסובו | |
|---|---|
|
|
| |
| סרביה | קוסובו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 77,474 | 10,887 |
| אוכלוסייה | |
| 6,720,281 | 1,681,188 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 75,187 | 10,438 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 11,188 | 6,209 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
הרפובליקה של קוסובו הוקמה כתוצאה מהכרזת העצמאות, צעד שסרביה דחתה. בתחילה, לא היה כל קשר רשמי בין קוסובו לסרביה, אולם במהלך השנים הבאות הדיאלוג בין הממשלות נעשה פעיל יותר. ההסכם הראשון בין הצדדים נחתם ב-2013 בתיווך האיחוד האירופי, שקבע כי שני הצדדים לא יחסמו את האחר מלהצטרף לאיחוד, הגדיר את מבנה כוח המשטרה בקוסובו וכן החליט על הקמה של איגוד רשויות מקומיות סרביות בקוסובו.
בספטמבר 2020 שני הצדדים חתמו על הסכם נוסף בתיווך ארצות הברית ונרמלו את היחסים הכלכליים ביניהם. ההסכם קובע הקמה של מיני אזור שנגן בין סרביה, קוסובו ומדינות נוספות בבלקן, וכן העברת השגרירויות שלהן לירושלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכרזת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכרזת העצמאות של קוסובו ב-17 בפברואר 2008 זכתה להתנגדות נחרצת של סרביה, שמספר ימים קודם לכן, ב-12 בפברואר החליטה על תוכנית פעולה למאבק בהכרזה, שקבעה בין היתר את העיקרון של החזרת שגריר סרביה מכל מדינה שתכיר בעצמאותה של קוסובו, כך שהיחסים עם אותן מדינות מוגבלים לגורמים נמוכים יותר במשרדי החוץ. בהמשך הוציא משרד הפנים הסרבי הוציא צו מעצר נגד האשים ת'אצ'י, פאטמיר סיידיו ויאקופ קראסניאקי ב-18 בפברואר 2008 באשמה של בגידה גבוהה. ב-8 במרץ 2008 התפטר ראש ממשלת סרביה, וויז'יסלב קוסטונהייקה, בפיזור ממשלת הקואליציה ואמר שהיא מפולגת מדי במצב קוסובו כדי להמשיך. בחירות פרלמנטריות שקדמו להן התקיימו ב-11 במאי 2008, יחד עם הבחירות המקומיות. הנשיא בוריס טאדיץ' הצהיר כי הממשלה נפלה "מכיוון שלא הייתה הסכמה ביחס לשילוב נוסף באיחוד האירופי".
ב-24 במרץ 2008, הציע סלובודן סמרדז'יץ', שר קוסובו ומטוחיה, לחלק את קוסובו לאורך אתניים, וביקש מהאומות המאוחדות להבטיח שבלגרד תוכל לשלוט במוסדות ותפקידי מפתח באזורים בהם יש סרבים ברוב, אך חברי ממשלה אחרים והנשיא הכחישו טענות אלה. ב-25 במרץ 2008 הצהיר ראש הממשלה היוצא, וויז'סלב קוסטוניצה, כי יש להשאיר את החברות באיחוד האירופי "בצד", עד שבריסל הצהירה שהיא מכירה בסרביה בגבולותיה הקיימים. ב-24 ביולי 2008, הממשלה החליטה להחזיר את שגריריה למדינות האיחוד האירופי. שגרירים אחרים הוחזרו בעקבות התוצאה החיובית של ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם. סרביה גירשה ייצוגים דיפלומטיים של כל המדינות השכנות שהכירו לאחר מכן בעצמאות קוסובו: אלבניה, בולגריה, קרואטיה, הונגריה, מונטנגרו ומקדוניה. ב־15 באוגוסט 2008 הגיש שר החוץ הסרבי ווק ג'רמיץ' בקשה לאו"ם לקבל חוות דעת מייעצת לא מחייבת מבחינה משפטית של בית המשפט הבינלאומי לצדק האם הכרזת העצמאות מפרה את החוק הבינלאומי. האספה הכללית של האו"ם אימצה הצעה זו ב-8 באוקטובר 2008. ביולי 2010 פרסם בית-הדין את חוות דעתו שמצאה כי הכרזת העצמאות של קוסובו "לא הפרה את החוק הבינלאומי".
2008-2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הכרזת העצמאות, סרביה סירבה לדון ישירות עם הרפובליקה של קוסובו, אך רק באמצעות מתווכים הבינלאומיים UNMIK ו-EULEX. עם זאת, נרשמה מידה מסוימת; החל משנת 2011 שכנע צוות האיחוד האירופי את סרביה לדון בכמה סוגיות גבול קלות עם קוסובו; בפברואר 2013 נפגשו נשיאי קוסובו וסרביה בבריסל. גם קציני קשר מוחלפים.
ב-27 במרץ 2012 נעצרו ארבעה סרבים מקוסובו, בהם ראש עיריית וטינה, על ידי משטרת קוסובו תוך ניסיון לחצות את הגבול במחלוקת בבלה זמלה בחזרה לקוסובו עם חומרי קמפיין לבחירות הקרובות. לאחר מכן הואשמו ב"הסתה לשנאה וחוסר סובלנות בקרב קבוצות אתניות".
למחרת נעצר איש האיגודים המקצועי חסן עבאזי עם עמיתו לאיחוד אודם אורסלי על ידי המשטרה הסרבית שאיישה את מעבר מרכז סרביה - קוסובו סמוך לג'ילאן. עבאזי הואשם בריגול וארסלי בהברחת סמים. שר הפנים הסרבי איביצה דאצ'יץ' הצהיר על המעצרים כי "המשטרה הסרבית לא רצתה לנקוט בגישה זו, אך ברור כי המצב כבר לא יכול היה להימשך ללא תגמול. אם מישהו רוצה להתמודד במעצרים, יש לנו את התשובה". לדברי עורך דינו, עבאזי הוחזק אז בבידוד. ב-30 במרץ הורה הבג"ץ הסרבי בוראנג'ה לעאזי לעצור למשך שלושים יום באשמת ריגול שתוארך לאירוע בשנת 1999 בו העביר לכאורה עבאזי מידע לנאט"ו. על מעצרו של עבאזי הוחלט על ידי אמנסטי אינטרנשיונל ומשמר זכויות האדם כ"שרירותי".
ב-19 באוקטובר 2012 החלו בבריסל שיחות נורמליזציה בתיווך האיחוד האירופי עם ראש ממשלת סרביה איביצה דאצ'יץ' וראש ממשלת קוסובו האשים טאצ'י, שם ישבו שני ראש הממשלה לשולחן ויזמו שיחות על נורמליזציה של היחסים בין פרישטינה לבלגרד. הגעה לעסקה כזו הייתה תנאי הכרחי למועמדותה של סרביה לאיחוד האירופי. הממשלות הגיעו אט אט להסכמות ועסקות בתחומים שונים, כמו חופש תנועה, תעודות אוניברסיטאות, ייצוג אזורי ומכסות סחר ובינלאומיות. בבריסל, סרביה וקוסובו הסכימו כי יישום הסכם הגבול יתחיל ב -10 בדצמבר 2012. ישיבה היסטורית התקיימה ב־6 בפברואר 2013, אז נשיא סרביה טומיסלב ניקוליץ ונשיא קוסובו, אפטה ג'חאגה, ישבו באותו שולחן לראשונה מאז קוסובו הכריזה על עצמאות.
בעקבות ההסכם בדצמבר 2012 החליפו שתי המדינות קציני קשר שעבדו במתחם האיחוד האירופי בשתי הבירות. פרישטינה התייחסה לקצינים אלה כ"שגרירים", אך בלגרד דחתה ייעוד כזה.
נציגי סרביה נפגשו עם הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון קתרין אשטון בבריסל, ב-11 במרץ 2013, נשיא סרביה ניקוליץ' אמר כי סרביה וקוסובו קרובים מאוד לחתימה על הסכם שישפר את יחסיהם.
ב-19 באפריל 2013 השלימו שתי הממשלות את הסכם בריסל שנחשב כצעד מרכזי לעבר נורמליזציה של היחסים, ויאפשרו לסרביה וגם לקוסובו להתקדם באינטגרציה האירופית. על פי ההסכם, שתי המדינות מתחייבות לא "לחסום או לעודד אחרים לחסום את ההתקדמות של הצד השני בדרכי האיחוד האירופי." בין אמצעים אחרים הקובע העסקה מפקד משטרה מיוחד (המפקד ימונה על ידי פרישטינה מרשימה שהוגשה על ידי סרבים) ובית משפט לערעור (על פי חוקים ונהלים בפריסטינה) למיעוט הסרבי בקוסובו, אך לא מסתכם בהכרה בזכות קוסובו עצמאות על ידי בלגרד. בהסכם לא היו הוראות מיוחדות שניתנו לקהילות סרביות בצפון קוסובו כיוון שלכל העיריות יש אותן זכויות ומעמד זהה. בדיווחים חדשותיים צוטט אשטון באומרו, "מה שאנחנו רואים הוא מרחק רחוק מהעבר, ושניהם, צעד קרוב יותר לאירופה", בעוד תא'סי הצהיר כי "הסכם זה יעזור לנו לרפא את פצעי העבר אם יש לנו את החוכמה והידע ליישם אותה בפועל." ההסכם אושר על ידי האספה בקוסובו ב-28 ביוני 2013.
הסכם 2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 באפריל 2013[1], בבריסל, ראש ממשלת סרביה, איוויצה דאצ'יץ' וראש ממשלת קוסובו, האשים טאצ'י, חתמו על הסכם בנושא עקרונות הנורמליזציה ביחסים. ההסכם נוגע למעמד הקהילות הסרביות בצפון קוסובו, אך לא במעמדה של קוסובו עצמה. הוא קובע הקמה של קהילה יחידה או קהילה יחידה חדשה של קהילות סרביה בקוסובו, שצריכה לשלוט בתחומי פיתוח כלכלי, חינוך, בריאות, עירוני וחקלאות. סמכויות נוספות יכולות להינתן לאיגוד זה על ידי "הרשויות המרכזיות" של קוסובו.
עוד על פי ההסכם יש לשלב באופן מלא את יחידות המשטרה של החלק הסרבי בקוסובו בשירות קוסובו אחד. עם זאת, על סירב הקוסובו לפקד על מחלקת המשטרה האזורית שתשתלט על ארבע קהילות סרביות (צפון מיטרוביקה, זבקן, זובין פוטוק ולפושביץ'). יש לשלב את רשויות השיפוט בצפון קוסובו בקוסובו ולפעול על פי חוקי קוסובו, עם זאת, יש להקים בית משפט מחוזי מיוחד בחלק הסרבי של קוסובו-מיטרוביצה. הוא מתוכנן לקיים בחירות בשנת 2013 בתמיכת הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה בהנהגת עיריות סרביה. סרביה וקוסובו הסכימו שלא לחסום את הליך ההצטרפות זה לזה לאיחוד האירופי. כדי ליישם את ההסכם, עם תמיכת האיחוד, צריך להקים ועדה משותפת. מפלגות אופוזיציה סרביות רבות, הכנסייה האורתודוקסית הסרבית, תנועות לאומניות וסרבים בקוסובו מתנגדים להסכם עם קוסובו, כיוון שהם רואים בכך בגידה באינטרסים לאומיים.
הסכם 2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2015 נחתמו מספר הסכמים לכינון היחסים. במיוחד הותר לקוסובו ליצור קהילה של עיריות סרביות בעלות סמכויות רחבות, היכולת להחזיק נשיא וסמלים ממלכתיים משלהם. סוגיות של שירותי בריאות, חינוך ופיתוח כלכלי ניתנו לקהילה לצורך קבלת החלטה עצמאית, הותר לה לקבל תמיכה כספית מסרביה תוך עקיפת מיסים ומכס.
2015 ואילך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 ביוני 2020 הגיעו נציגי סרביה וקוסובו לשיחות בבית הלבן, במטרה להתקדם במשא ומתן בין הצדדים[2][3].
ב-4 בספטמבר 2020 חתמו ראשי המדינות על הסכם היסטורי בתיווך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפיו סרביה וקוסובו יכוננו יחסים כלכליים. כחלק מההסכם יחזקו המדינות את קשריהן עם ישראל ויעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים ואילו ישראל תכיר רשמית בקוסובו ותקיים עימה יחסים דיפלומטיים רשמיים.
ב-13 באוקטובר בהצהרת משטרת קוסובו דווח על פשיטות בארבעה אזורים – כולל בעיר מיטרוביצה בצפון קוסובו, שרוב תושביה סרבים שמרוכזים בצפון העיר. המשטרה מסרה כי "ארגוני פשע התאספו כדי לחסום כבישים ורכבים. הם השתמשו במכלים של גז נוזלי, ברימוני הלם וברימוני יד וירו עם נשק כדי להפריע לשוטרים שמבצעים את תפקידם, ולתקוף אותם". לפי המשטרה שישה שוטרים ואזרח סרבי נפצעו בעימותים. שמונה סרבים נעצרו. המשטרה ציינה שהפשיטות הסתיימו ושהסדר שב על כנו[4].
בשלהי יולי 2022, עלתה המתיחות בין הצדדים[5]. באוגוסט, התחולל סכסוך לגבי לוחות רישוי בין קוסובו לסרביה הוביל להפגנות ולירי לעבר שוטרים. בקוסובו אושר חוק חדש שדרש מסרבים שחיים בקוסובו להחליף את לוחית הרישוי של המכונית מסרבית לקוסוברית[6]. הצדדים ניהלו שיחות בתיווך האיחוד האירופי[7]. הם הגיעו להסכמות בנובמבר 2022[8][9].
באוגוסט 2022, נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' וראש ממשלת קוסובו אלבין קורטי, הסכימו על הסכם חופש התנועה בין שניהן.[10]
ב-5 בדצמבר 2022, האיחוד האירופי הציג טיוטת הסכם של שני הצדדים, שמאוחר יותר אושררה באוחריד על ידי שני הצדדים ב-27 בדצמבר 2023 תחת השם הסכם אוחריד, ונכנסה לתוקף ב-18 במרץ 2023. הסכם זה מאפשר הגעה להסכמות לקראת נרמול היחסים ביניהן; הכרה בקוסובו הנה תנאי להצטרפות סרביה לאיחוד האירופי.[11]
המיעוט הסרבי בצפון קוסובו, שלא מכיר בעצמאותה של המדינה, החרים באפריל 2023 את הבחירות המקומיות. כתוצאה מכך שיעור ההצבעה בצפון קוסובו עמד על פחות מ-3.5%, והחרם אפשר לאלבנים להשתלט על ארבע מועצות מקומיות באזור. בלגרד הביעה תמיכה בחרם על הבחירות המקומיות, ותמכה במתן אוטונומיה למיעוט הסרבי בקוסובו. עימותים פרצו בין מפגינים למשטרה שליוותה את ראשי היישובים בכניסתם למשרדיהם. סרביה העלתה את רמת הכוננות של צבאה בגבולה קוסובו, ותגברה את הכוחות בגבול. כך היא פעלה בעבר בעקבות החרפת המתיחות באזור.[12]
בספטמבר 2023 חמושים סרבים פתחו באש על שוטרים שסיירו בכפר בצפון קוסובו, ולאחר מכן התפרצו למנזר והתבצרו בפנים עם כמרים ומתפללים. בין החמושים הסרבים לשוטרים התחולל קרב יריות. אחרי מותם של שלושת החמושים הסרבים הכריזה סרביה על יום אבל. אחרי העימות, מהקשים שהיו מאז הקמת קוסובו ב-2008, עצרה משטרת קוסובו חשודים בקרבת הגבול הסרבי ומצאה מאגרים גדולים של נשק. בלגרד הגיבה בפריסת כוחות סמוך לגבול.[13]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הסכם היסטורי: נרמול יחסים בין סרביה לקוסובו, באתר ynet, 19 באפריל 2013
- ^ Nziv, ארה"ב מנסה לתווך בין קוסובו לבין סרביה ולסיים את הסכסוך הממושך בבלקן, באתר Nziv.net, 16 ביוני 2020
- ^ Stojanovic, Milica; Bami, Xhorxhina (16 ביוני 2020). "Serbia, Kosovo Prepare for Restart of Talks in Washington". Balkan Insight. נבדק ב-5 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ הידיעות, סוכנויות (2021-10-13). "עימות בבלקן: סרבים תקפו שוטרים בקוסובו, "עשרות פצועים"". Ynet. נבדק ב-2021-10-13.
- ^ רוחות מלחמה בבלקן: האם סרביה תצא לפעולה צבאית בקוסובו? | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ רוחות מלחמה בבלקן: המתיחות בין קוסובו לסרביה עולה בשל לוחיות רישוי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2022-08-01
- ^ EU-mediated talks fail to quell Kosovo-Serbia standoff, France 24, 2022-08-18 (באנגלית)
- ^ קוסובו וסרביה הסכימו על פתרון ל "משבר לוחיות הרישוי", באתר ynet, 24 בנובמבר 2022
- ^ Kosovo, Serbia reach deal over car plate dispute, EU says, POLITICO, 2022-11-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Agence France-Presse, Serbia, Kosovo reach free movement deal, The Manila Times, 2022-08-29 (באנגלית)
- ^ רויטרס, סרביה וקוסובו הגיעו להסכמות לקראת נרמול היחסים ביניהן, באתר ynet, 19 במרץ 2023
- ^ והסוכנויות, ynet (2023-05-27). "מתיחות בבלקן: מהומות בקוסובו, צבא סרביה העלה כוננות בגבול". Ynet. נבדק ב-2023-05-27.
- ^ והסוכנויות, ynet (2023-09-30). "התחממות בבלקן: נאט"ו מתגבר כוחות בקוסובו, אחרי הרוגים בקרב יריות במנזר". Ynet. נבדק ב-2023-09-30.
