יעל מן
 | |
| לידה |
נובמבר 1936 קנדה  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 2021 (בגיל 84) |
| מדינה |
ישראל, קנדה |
| השתייכות |
 המוסד |
| תפקידים בשירות | |
| לוחמת המוסד בארצות ערב | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל | |
  | |
יעל מן (נובמבר 1936 – 27 באוגוסט 2021) הייתה אשת "המוסד", שהשתתפה במבצעים שונים בארצות ערב, המפורסם שבהם איסוף מודיעין למבצע "אביב נעורים".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איליין שטיינר (שמה של יעל מן בלידתה) נולדה ב-1936 בקנדה, ובגיל שלוש עברה עם משפחתה לניו ג'רזי, בת למשפחה יהודית – אב פיזיקאי ואם עקרת בית. ב-1968 עלתה לישראל ממניע אידאולוגי ציוני ועבדה כמתכנתת מחשבים.
שירות במוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1971 התגייסה ל"מוסד", בשם צופן "נילסן".[1] מפעיליה בנו עבורה סיפור כיסוי של תסריטאית, הכותבת סדרת טלוויזיה על חייה של הסטר לוסי סטנהופ, פעילה פוליטית וחברתית בריטית, בת המאה ה-19, שהתגוררה גם בלבנון ובסוריה. את מלאכת הכתיבה למדה אצל שבתי טבת. תחת סיפור כיסוי זה נשלחה ב-1973 ללבנון והתאקלמה בה.
מן שירתה ב"מוסד" במשך 15 שנים, בהן השתתפה במבצעים רבים. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 סיימה את פעילותה המבצעית ב"מוסד".
מבצע "אביב נעורים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור הכיסוי כתסריטאית, אפשר לה לנוע בחופשי ברחבי לבנון, ובאמצעות מצלמה נסתרת, שהייתה בתיקה, צילמה את כל המקומות הרלוונטיים ללוחמי מבצע "אביב נעורים", שנערך באפריל 1973. לאחר סיום מבצע "אביב נעורים" נשארה מן בלבנון, על מנת שסיפור הכיסוי שלה לא ייחשף, ורק לאחר ימים אחדים טסה מביירות ללונדון. מן עזבה את לונדון שבוע לאחר מכן, וכשהגיעה לישראל התקבלה אחר כבוד בביתה של ראש הממשלה, גולדה מאיר.
על מבצע "אביב נעורים" נעשה סרט דוקו-דרמה טלוויזיוני בשם "סוכנת בלב ביירות" בבימויו של דני סירקין, בכיכובם של לירון וייסמן כסוכנת יעל מן, גיל פרנק כמייק הררי ודודי גזית לוי כאהוד ברק.[2]
הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מן נישאה בגיל מבוגר, למורה שלה לעברית, עמו חיה עד למותה.
נפטרה ב-27 באוגוסט 2021, בגיל 85.[4] עם מותה ספד לה אהוד ברק: "הלכה לעולמה יעל מן. אשת המוסד. אגדה מהלכת של אומץ, קור רוח ומקצוענות. היא שהשלימה לנו את המודיעין למבצע ׳אביב נעורים׳ לחיסול ראשי המחבלים בבירות. הייתה שם בעודנו קרבים לוודא שאכן הם בדירותיהם ונשארה בשטח רק כדי לא להותיר סימנים."[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרת מס, יעל - לוחמת המוסד בביירות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015.
- המרכז למורשת המודיעין, יעל - סיפורה של לוחמת מוסד,[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדר פרי, איליין שטיינר – לוחמת המוסד שהשתתפה במבצע אביב נעורים, בבלוג "נקודת ראות", 27 באפריל 2019
- שי לוי, הצצה לעולמן של נשות הביון הישראליות, באתר מאקו, 4 בפברואר 2021
- מאיר חוטקובסקי, "אגדה מהלכת של אומץ, קור רוח ומקצועונות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 04 אוקטובר 2022
- מאיה בואנוס, 50 שנה למבצע אביב נעורים: סיפורה האמיתי של אחת הפעולות הנועזות של צה"ל אי פעם, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רונן ברגמן, לוחמת, מרגלת, אגדה בחייה: אשת הצללים של המוסד הלכה לעולמה בגיל 85, באתר ynet, 29 באוגוסט 2021
- ^ עמית סלונים, אהוד ברק ריפד את החזיה שלו כדי ליצור "מרפסת צנועה". מה עוד אתם צריכים?, באתר וואלה!, 5 בפברואר 2021
- ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק ל"יעל מהמוסד", באתר הגבורה
- ^ יהונתן גוטליב, גיבורת המוסד יעל מן הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 29 באוגוסט 2021
- ^ ציוץ של אהוד ברק בטוויטר, 29 באוגוסט 2021
- ^ יעל - סיפורה של לוחמת מוסד, באתר kotar.cet.ac.il