1982 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
««« 
1981
1980
1979
דגל ישראל
1982
בישראל
 »»»
1983
1984
1985
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1982
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל ·לוח שנה של שנת 1982

1982 בישראל (ה'תשמ"ב-ה'תשמ"ג) הייתה השנה ה-34 לעצמאותה של מדינת ישראל. פרוץ מלחמת לבנון היה האירוע העיקרי בשנה זו, לצד פינוי חצי האי סיני בהתאם להסכמי השלום, ובכלל זאת העיר ימית.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת לבנון/מבצע שלום הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע שלום הגליל: חיילים ישראלים בדרום לבנון, יוני 1982

ב-3 ביוני מנסים מחבלים פלסטינים מארגון אבו נידאל להתנקש בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. ארגוב נפצע קשה. יומיים אחר כך מורה ראש ממשלת ישראל מנחם בגין על פתיחת "מבצע שלום הגליל", שמטרתו המוצהרת נטרול פעילות ארגוני המחבלים מתוך לבנון. ב-6 ביוני מתקיים הקרב העיקרי הראשון במבצע, הקרב על הבופור. למרות שבקרב נופלים שישה מאנשי צה"ל, שר הביטחון אריאל שרון מדווח לציבור כי הקרב הסתיים ללא נפגעים. התנהלותו של שרון, כמו גם השאלה שהציב בגין על המחבלים לאחר הקרב, "האם הם השתמשו במכונות ירייה?", הפכו לסמל של הניתוק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני במלחמה.

ב-10 ביוני מתרחש קרב דמים נוסף, קרב סולטאן יעקוב. באותו יום, מותקף כוח צה"ל בטעות על ידי מטוסי חיל האוויר, באחת התקריות הקשות ביותר של ירי-כוחותינו-על-כוחותינו בתולדות צה"ל. ב-13 ביוני מגיעים כוחות צה"ל לביירות. ב-20 באוגוסט נחת כוח רב-לאומי בלבנון, כדי להשגיח על נסיגת אש"ף מלבנון.

ב-16 בספטמבר מתחיל טבח סברה ושתילה במחנות הפליטים במערב ביירות. את הטבח מבצעים אנשי הפלנגות הנוצריות. אף שהטבח לא בוצע על ידי ישראל, מתעוררת ביקורת ציבורית ועולמית חריפה, שהרי צה"ל שלט באזור והפלנגות נכנסו למחנות באישורו. בגין מקבל תמונת מצב חלקית רק ב-18 בספטמבר, בהאזינו לדיווח ה-BBC בנושא. כוחות אמריקאים וצרפתים נכנסים לביירות בניסיון להרגיע את המצב. הזעזוע הציבורי מן הטבח בישראל מוביל גם להפגנת ה-400 אלף (ר' בסעיף "תנועות חברתיות") ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא, ועדת כהן (ר' "חוק ומשפט").

ב-11 בנובמבר מתרחש אסון צור הראשון ומביא למותם של שבעים וחמישה חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון.

פינוי חצי האי סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי צה"ל מפנים בכוח את העיר הישראלית ימית שבחצי האי סיני, אפריל 1982

תחיל פינוי העיר הישראלית ימית מחצי האי סיני, בהתאם להסכם השלום בין ישראל למצרים

משלת ישראל מכריזה על סיום פינוי ימית

סתיים פינוי חצי האי סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 באפריל עלה לרחבת הר הבית עולה מארצות הברית, אלן גודמן, ופותח באש מנשק צבאי. שומר של הוואקף נהרג ושוטרים נפצעים. גודמן שוחרר ב-1997, לאחר שריצה מאסר של 15.5 שנים, וגורש לארצות הברית.

ביוני הופך הנח"ל לחטיבת הנח"ל.

כלכלה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

[מבקר המדינה]] יצחק טוניק נכנס לתפקידו

וקמת ועדת בכור, ועדת חקירה ממלכתית בנושא חקירת רצח ארלוזורוב

מצאו חלקי גופתה של נאוה אלימלך, בת 12, שמקרה הרצח שלה זיעזע את מדינת ישראל ונותר בלתי מפוענח.

[יצחק כהן (שופט)|יצחק כהן]] מתחיל כהונה כנשיא בית המשפט העליון

עקבות הסערה שעורר טבח סברה ושתילה מוקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת כהן. הוועדה פירסמה את ממצאיה ב-7 בפברואר 1983 ובעיקריהם הקביעה כי שר הביטחון אריאל שרון אחראי להתעלמות מהסכנה שהפלנגות יערכו במחנות הפליטים פעולות נקם על רצח בשיר ג'ומייל והמלצתה כי יתפטר מתפקידו.

עת אירוע הריסת תוספת בנייה בלתי חוקית, יורים שוטרים למוות בשמעון יהושע, תושב כפר שלם שהתבצר על גג ביתו.

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ותרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנות יפה:
בככר אתרים נפתח מועדון הקולוסאום

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

[דאנה איבגי]], שחקנית קולנוע וטלוויזיה ישראלית

[לוסי דובינצ'יק]], שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית ילידת רוסיה

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

[משה חריף]], פוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1933)

[גרשם שלום]], מגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית, אבי תחום חקר הקבלה (נולד ב-1897)

[שמואל ייבין]], ארכאולוג (נולד ב-1896)

  • 28 בפברואר - יעקב דרורי, איש-חינוך ציוני-דתי, מזכ"ל בני עקיבא, ממייסדי תנועת הקיבוץ הדתי ואבי 'ישיבות ההסדר' (נולד ב-1922)
  • 2 במרץ – [

[יואל זוסמן]], הנשיא הרביעי של בית המשפט העליון (נולד ב-1910)

[יואל ולבה]], מוזיקאי שחי ופעל בארץ ישראל החל משנת 1920. (נולד ב-1898)

[צבי יהודה קוק]], רב, ראש ישיבה וממנהיגי הציונות הדתית (נולד ב-1891)

[עמנואל בן-גוריון]], מומחה לתעופה (נולד ב-1919)

[זאב כץ]], חבר כנסת (נולד ב-1923)

[יצחק אריה זליגמן]], חוקר מקרא (נולד ב-1907)

[שמואל מיקוניס]], חבר כנסת מטעם מק"י (נולד ב-1903)

[יקותיאל אדם]], סגן הרמטכ"ל (נולד ב-1927)

[שמחה בלאס]], מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב היהודי (נולד ב-1897)

[דוד פרנקפורטר]], יהודי שהתנקש בחייו של ראש התנועה הנאצית בשווייץ (נולד ב-1909)

[אריה אלטמן]], איש ציבור, חבר כנסת (נולד ב-1902)

[נחום גולדמן]], ממנהיגי הקונגרס הציוני העולמי (נולד ב-1895)

[גבריאל בר]], היסטוריון וחוקר אסלאם (נולד ב-1919)

[רחל כהן-כגן]] פוליטיקאית ישראלית (נולדה ב-1888)

[דוד שיפמן]], איש ציבור (נולד ב-1923)

[יהודה נחשוני]], מראשי פועלי אגודת ישראל (נולד ב-1915)

[חנניה רייכמן]], סופר ומשורר ילדים ומתרגם עברי (נולד ב-1905)

[עליזה בגין]], רעייתו של מנחם בגין

[אריה טרטקובר]], סוציולוג (נולד ב-1897)

[עדי נאמן]], שחקן, מלחין, חתן פרס כינור דוד לאחר מותו (נולד ב-1964)

[מרדכי זר]], איש ציבור וחבר כנסת (נולד ב-1914)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]