יעקב משה ליבוביץ
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך ללא מקורות, כתיבה לא אנציקלופדית.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ערך ללא מקורות, כתיבה לא אנציקלופדית. | |
הרב יעקב משה ליבוביץ (ה'תרנ"ג, 1893 – כ"ד בסיוון ה'תשכ"ד, 4 ביוני 1964) היה ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ולאחר מכן ראש ישיבת קמניץ בירושלים.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בהלוסק, בלארוס, בנו של הרב ברוך בר ליבוביץ, שכיהן אז כרב העיירה. בשנת תרס"ד (1904) התמנה אביו לעמוד בראשות ישיבת כנסת בית יצחק והמשפחה עברה להתגורר בסלובודקה. כילד היה משתתף בשיעוריו של אביו בישיבה. כשגדל בהוראת אביו נסע ללמוד בישיבת ראדין אצל החפץ חיים מראדין והרב נפתלי טרופ, ושם גם הוכר כתלמידו של הרב ברוך יוסף פייבלזון. כעבור זמן נסע לבריסק להשתתף בשיעורי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. ומאז התקרב אליו מאוד. בסוף שנות ה-20 נסע לארץ ישראל ללמוד בישיבת חברון בעיר חברון. בפרעות תרפ"ט ניצל, ולאחר מכן שב לקמניץ, לשם עברה ישיבת כנסת בית יצחק. נישא לצייטא לאה, בת הרב משה בר מובשוביץ, רבה של לחוביץ.
בשנת תרצ"ח (1938) מינהו אביו כר"מ בישיבת כנסת בית יצחק. במעמד כל בני הישיבה ומסופר שאביו הכריז שכשם שבי"ד ממנים למטה כך בי"ד ממנים למעלה[דרושה הבהרה] בשנת 1940 נמלט עם בני משפחתו לארץ ישראל,[1] באוניה שבה היו גם הרב שך, הרב דוד פוברסקי ורבנים נוספים. הקים בארץ את ישיבת קמניץ וגיסו הרב ראובן גרוזובסקי שלח כסף לתחזוקה של הישיבה כאשר את שטח הבניין קנה מדמי הנדוניה שלו. היה מקורב לרב יצחק זאב סולובייצ'יק והשתתף בשיעוריו בירושלים, וכן היה נמנה עם המניין הקבוע בביתו בשבתות ובימים טובים.
בניו הם הרב חיים שלמה ליבוביץ, מראשי ישיבת פוניבז' וקמניץ; הרב זלמן נטע ליבוביץ, מחבר ספר ברכת יעקב; והרב ברוך ליבוביץ.
ליבוביץ נפטר ב-1964 ונקבר בהר המנוחות[2].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 108
- ^ יעקב משה ליבוביץ באתר GRAVEZ
