לדלג לתוכן

ירדנה הדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירדנה הדס
לידה 1 באוגוסט 1930
עפולה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביוני 2015 (בגיל 84)
צופית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירדנה הדס (1 באוגוסט 1930 (עפולה) – 29 ביוני 2015 (צופית)[1]) הייתה עורכת פילון, מרצה לספרות, מתרגמת, משוררת סופרת ילדים ואשת חינוך.

הדס נולדה ב-1 באוגוסט 1930 בעפולה ללאה וצבי אבן, וילדותה ונעוריה עברו עליה בשכונת בורוכוב. היא בוגרת הגימנסיה העברית "הרצליה".

בעלת תואר ראשון ותואר שני בספרות עברית מטעם אוניברסיטת תל אביב.

הייתה מורה וסגנית מנהל בית החינוך ע"ש א"ד גורדון בגבעתיים, ושימשה מורה בבית המדרש למורים "גבעת השלושה" ("סמינר שיין"), המכללה האקדמית בית ברל ובאוניברסיטת תל אביב.

מאז תשי"ד (1954) פרסמה שירים וסיפורים לילדים בעיתונות ילדים "דבר לילדים" ומאמרים בבעיות חינוך ב"הד החינוך", "אורים", "איתנים" ועוד. כמו כן פרסמה מאמרים ומחקרים רבים בתחום ספרות ילדים ונוער.

ב-1968 ערכה את סדרת התוכניות "דף מספר" ששודרה בטלוויזיה הלימודית.

בשנת 1982 נתמנתה עורכת סדרת "ראשית קריאה" בכתר הוצאה לאור. ערכה מקראות ואסופות לבתי ספר. סיפוריה ההיסטוריים שובצו באסופות: "עם שב לארצו", "מפזורה לתקומה", "עולם מתחדש", ואלו מלוות בחוברות עבודה ומדריכים. כן ערכה קובצי יצירה של ילדים ("מן הדמיון אל העיפרון", "דרך השיר").

בשנת 1985 יחד עם שלמה הראל, הקימה את מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער ולהוראתה המרכז נקרא על שם סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ. בתקופה בה הוקם המרכז הלך לעולמו סופר הילדים הנודע אוריאל אופק שהראל והדס הכירו והוקירו. הראל הגה את הרעיון להעביר את האוסף האדיר והמיוחד של ספרי ילדים מביתו של אופק למכללת בית ברל. על הזכות לקבל את האוסף הנדיר והייחודי של אוריאל אופק התמודדו גם מכללות אחרות אבל הראל והדס, הצליחו לשכנע את המכללה ואת אוריאל אופק (לפני מותו) להעביר את האוסף לבית ברל. על פי עדותו של הראל "לירדנה והכרותה האישית עם אוריאל אופק היה חלק חשוב בקבלת האוסף."

מכללת בית ברל הקדישה אגף מיוחד "אולם אופק" שהוצמד למבנה בן שני חדרים שאליו הועבר האוסף הנדיר הידוע. המהלך כולו נמשך במשך כמה חודשים והדס והראל עסקו בו לילות כימים. לרגל הפתיחה הוזמנה לשאת דברים סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ שברבות הימים נקרא הבניין כולו על שמה – מרכז ימימה לספרות ילדים. הדס הייתה בין מייסדי המרכז ומעורבת בפעילותו לאורך השנים כולל ימי עיון מטעם מרכז ימימה והשתלמויות בנושא של ספרות ילדים.

הדס התגוררה במושב צופית, גם בשנותיה האחרונות כאשר בגלל מצבה הבריאותי נזקקה לעזרה ולתמיכה, המשיכה להגיע לחוג השירה של המושב וחברי החוג שמחו לשמוע את הערותיה ביחס לשיר זה או אחר ואת הסיפור הקשור לכתיבתו. שמחה להרתם ולעזור בראיונות וכתבות לעלון המושב, היא התנדבה לקיים "שעת סיפור" לילדי המושב בספריה המקומית, ובתקופה מסוימת גם הייתה חלק ממערכת העיתון של המושב וסייעה בעריכתו.

בשנת 2015 הלכה הדס לעולמה כחודש לפני יום הולדתה ה-85.

ספרי ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טטי ושמטי (סיפורת מחורזת), - עם דינה דניאלי, ירון גולן ושמה שירי, אל"ף, 1968
  • יהיה טוב, מתן (סיפורת מחורזת), עם דינה דניאלי, עופר
  • קואלה לא צמא, דני ספרים, 1996
  • טיף-טף, טיפותיי (סיפורים ושירים), עמיחי
  • פילון חדש, עם רחל שפירא, דרור, 1997
  • שזרתי זר (שירים), רמות – אוניברסיטת תל אביב, 2000

עיון, מדריכים למורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד ועריכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לאמא, עיריית פתח תקווה, 1973
  • גן הפרחים הקסום, עם מישל גארי, החברה הגאוגרפית, 1980
  • באומר ובשיח (מקראה לכיתות ג'-ד', ומקראה לכיתות ד'-ה'), ספריית פועלים, 1986
  • אני (מקראה לכיתות ג'-ו'), עם יוסף מלצמן, מסדה
  • "והנה, היא לאה" מאת לאה פוליבוי, כתר 2005
  • עריכת ספרי ילדים בהוצאת "כתר": רובינזון קרוזו, קלמר הזכוכית, אח בוגר, יותם בלש חוקר וכו'

תרגום (מבחר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המלך פינגווין, מאת ר' ה' הורן, עמיחי
  • מאורעות חומי הננס, מאת ד.מ. מולוק, עמיחי
  • אורי וחתלתולו צחורי, מאת ה' היל, וו מקסוול, עמיחי
  • ביער הקסום, מאת ס' א' וייט, עמיחי
  • הכלב לץ, מאת רחל פילד, עמיחי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אבלים, ירדנה הדס ז"ל, באתר מודעות אבל, ‏2015-06-29