ישעיהו גולדשמידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישעיהו גולדשמידט
לידה 1916
טבת ה'תרע"ז
בוברויסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 2003 (בגיל 87 בערך)
י"ב בשבט ה'תשס"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 בפברואר 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ישעיהו גולדשמידט (טבת ה'תרע"ז, 1916 - י"ב בשבט ה'תשס"ג, 15 בפברואר 2003) היה דיין ליטאי, אב"ד בתל אביב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה בוברויסק בבלארוס (רוסיה הלבנה) לרב אברהם ולפייגא לאה גולדשמידט. אביו חיבר את הספר "כרם אברהם" על סדר זרעים[1]. בשלהי שנת תרפ"ד (1924) עלתה משפחתו לעיר חברון בארץ ישראל עם תלמידי ישיבת חברון כנסת ישראל.

כשהיה כבן 13 התחוללו מאורעות פרעות תרפ"ט. הוא ניצל עם בני משפחתו כשהסתתר בבית משפחת סלונים. לאחר הפרעות עברה משפחתו לירושלים והוא נכנס ללמוד בישיבת תפארת צבי. לאחר מכן למד בישיבת תפארת ישראל בחיפה. בין השנים תרצ"ג–תש"י למד בישיבת חברון אצל הרב יחזקאל סרנא (לימים הפך לתלמידו המובהק). בין השנים תש"י–תשי"ב היה חבר מערכת אוצר הפוסקים[2].

בשנת תשי"א התחתן עם לאה מלץ-לרנר. עבר להתגורר בבני ברק והחל משנת תשי"ב שימש ר"מ בישיבת היישוב החדש. בשנת תשכ"א התמנה לדיין בפתח תקווה[3]. בהמשך היה דיין בתל אביב, אב בית הדין הראשון באשדוד ואב"ד בתל אביב. בשנת תשמ"ג פרש מתפקידו. הוא פתח כולל אברכים בבני ברק והתמנה לרב בית הכנסת אורייתא בעיר. נפטר בשנת תשס"ג 2003 ונטמן בחלקת הנביאים בהר הזיתים בירושלים.

במשך שנים היה עורך באוצר מפרשי התלמוד שע"י מכון ירושלים.

בלילי שבת במשך עשרות שנים לימד שיעור בספר מנחת חינוך.

היה חבר בוועדת פרס בני ברק ע"ש יצחק גרשטנקורן.

לאחר מותו הוציא חתנו הרב יעקב רפפורט קונטרס מתורתו בשם חזון ישעיהו[4].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הרב אליעזר גולדשמידט היה דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]