אליעזר גולדשמידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אליעזר גולדשמידט" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אליעזר גולדשמידט (פירושונים).
הרב אליעזר גולדשמידט
אליעזר גולדשמידט.jpg
לידה ספטמבר 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אפריל 1992 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אליעזר גולדשמידט (ח' בתשרי תר"ע, ספטמבר 1909 - כ"ח באדר ב' תשנ"ב, אפריל 1992) היה תלמיד חכם ליטאי, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בליטא לאברהם ולפייגה-לאה גולדשמידט. בגיל 10 נשלח ללמוד בוילקומיר ובהמשך למד בישיבת סלבודקה אצל רבי יחזקאל ברשטין. בשנת תרפ"ד עלה עם הוריו שהתיישבו בחברון ולמד בישיבת חברון. לאחר שניצלה משפחתו מפרעות חברון, חזר ללמוד בסלובודקה עוד שבע שנים, והיה לתלמידם של הרב אייזיק שר והרב ברוך הורביץ. הוסמך על ידי הרב אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנה. בשנת תרצ"ז נישא למרים מנוחה פלצינסקי, בתו של הרב שלמה יהודה לייב פלצינסקי, רב בדווינסק וחתנו של ה"סבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל. בשנת תש"א נמלט לאודסה ומשם עלה דרך איסטנבול לארץ ישראל. למד בישיבת היכל התלמוד בתל אביב. הוא סייע לרבו, הרב שר, בהקמת ישיבת סלובודקה בבני ברק, וערך את הקובץ "כנסת ישראל", שהוציאה הישיבה. בשנת תש"ז עבר לגור סמוך לישיבה ומסר בה שיעורים. בתקופה זו התקרב לחזון איש.

בשנת תשי"א התמנה לדיין בבית הדין בתל אביב. כעבור מספר שנים עבר לכהן כדיין בירושלים. בשנת תשכ"ד התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית וחבר בוועדה למינוי דיינים[1]. בתחילת שנת 1965 נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול[2], כמועמדו של הרב הראשי הרב יצחק ניסים, וגבר על הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, מועמדו של שר הדתות זרח ורהפטיג[3]. בשנת תשכ"ד (1964) נבחר למועצת הרבנות הראשית והיה חבר בה עד תחילת שנות ה-70.

היה חבר בנשיאות מכון ירושלים. פרסם מאמרים רבים בתחום ההלכה והמשפט ומסר שיעורים במקומות שונים, בהם בבית המדרש לרבנים ולדיינים של יד הרב נסים.

נפטר בשנת 1992, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו היה הרב ישעיהו גולדשמידט, אב"ד בתל אביב. גיסו הוא הרב אליעזר פלצינסקי. חתנו היה הרב חיים סגל, ששימש כדיין, מחבר הספר "טל חיים".

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצת הרבנות הראשית נחשב הרב גולדשמידט למזוהה עם הקו החרדי. הוא התנגד יחד עם הרב שאול ישראלי להקלות בהליכי הגיור שאושרו על ידי המועצה[4]. היה בין המתנגדים לבחירת הרב שלמה גורן לרב ראשי ולפסק דין האח והאחות.

בראשית שנות ה-60 היה חבר בוועדה שבדקה את שאלת בני ישראל מהודו[5] ופסק שהם מותרים להינשא עם יהודים מעדות אחרות[6].

בעניין משמורת ילדים טען: "ובהחזקת ילדים השיקול טובת הילדים, אינו רק שיקול עיקרי בלבד... אלא שלפי השקפת דין תורה, זהו השיקול היחיד, זה ותו לא. וכל שיקול אחר אשר הוא עניין של ההורים או של אחד מהם, לא ייחשב ולא ישפיע כמלוא נימה בהכרעה נגד שיקול כלשהו של טובת הילד."[7]

בשנת 1966 אישר ביחד עם הרב יצחק ניסים והרב יוסף שלום אלישיב פסק דין של בית הדין האזורי שמפלגה חייבת לקיים הסכם התפטרות, מכיוון שדיני אסמכתא חלים רק על התחייבויות של יחידים ולא על התחייבויות בענייני ציבור[8].

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עזר משפט - פסקים וחידושים בענייני חושן משפט ואבן העזר, ירושלים, תשנ"ד (יצא לאור לאחר פטירתו על ידי בני המשפחה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]