כריסטינה נסטלינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטינה נסטלינגר
לידה 13 באוקטובר 1936
וינה, אוסטריה הפדרלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביוני 2018 (בגיל 81)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אוסטרים
מקום קבורה Hernalser Friedhof עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ernst Nöstlinger עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Christiana Nöstlinger, Barbara Waldschütz עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2011)
  • העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2003)
  • Willy and Helga Verkauf-Verlon Preis (2009)
  • פרס אסטריד לינדגרן (2003)
  • Wildweibchenpreis (2002)
  • Ehrenpreis des österreichischen Buchhandels für Toleranz in Denken und Handeln (1998, 1998)
  • Buchpreis der Wiener Wirtschaft (2010)
  • פרס ברונו קרייסקי (2011)
  • פרס קורין (2011)
  • פרס הספרות לילדים ונוער של אוסטריה (2014)
  • Zehn besondere Bücher zum Andersentag (2011)
  • פרס קייט לייכטר (2016)
  • Steirische Leseeule (1997)
  • פרס ספרות לילדים ונוער של וינה (1987)
  • Friedrich-Bödecker-Preis (1972)
  • Buchpreis der Wiener Wirtschaft (2008)
  • פרס אנדרסן (1984)
  • La vache qui lit (1990)
  • דויטשר יוגנדליטרטורפרייס (1973)
  • Mildred L. Batchelder Award (1979)
  • פרס הספרות לילדים ונוער של אוסטריה (1974)
  • טבעת יוהאן נסטרוי (1986)
  • חרט הכסף (1982)
  • Austrian Art Prize for Children's and Youth Literature (1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.christine-noestlinger.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטינה נסטלינגרגרמנית: Christine Nöstlinger;‏ 13 באוקטובר 1934 - 28 ביוני 2018) הייתה סופרת ילדים אוסטרית, שכתבה יותר מ-150 ספרים, שתורגמו ליותר מ-30 שפות שונות, ואף זכתה בפרסים רבים במהלך חייה, וביניהם "Hans Christian Andersen Award", בפרס "Astrid Lindgren Memorial Award" עם מוריס סנדק ועוד פרסים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטינה נסטלינגר נולדה בווינה למשפחה של סוציאליסטים שהיו פעילים פוליטית. אביה היה שען ואימה ניהלה גן ילדים. משפחתה הפכה לחסרת בית לאחר שבעלות הברית תקפו את וינה במהלך מלחמת העולם השנייה.[1] לאחר המלחמה, למדה נסטלינגר גרפיקה בבית הספר לאומנות ועיצוב באוסטריה. יש הטוענים שבמקביל ללמודים, הייתה מעצבת גרפית של עיתונים,[2] ואחרים – שבאותה תקופה עבדה ברדיו.[2] נסטלינגר עזבה את בית הספר לאומנות ועיצוב לאחר נישואיה השניים, כדי לגדל את שתי בנותיה, קריסטין וברברה, שהיוו השראה לאיורים של דמויות רבות בספריה.[1] נסטלינגר עסקה בעיקר באיור.

בהתבסס על אחד האיורים שאיירה, בשנת 1970 כתבה ספר ילדים ראשון.[2] הספר, "Fiery Frederica", זכה לשבחים רבים, בעיקר על כתיבתו ופחות על איוריו, וזכה בפרס The German Friedrich Bodecker Prize . הספר ייצג קול חדש בספרות הילדים בשפה הגרמנית באותה תקופה.[1] שלושים שנה לאחר מכן, יצא במהדורה חדשה.[2] בעקבות ההצלחה, החלה נסטלינגר בכתיבת ספרי ילדים, ובמהרה הפכה לאחת מהסופרים המפורסמים ביותר הכותבים בגרמנית לילדים ולנוער.

בשנת 1973, כתבה נסטלינגר את סיפרה הידוע ביותר, "Fly Away Home", המבוסס על ילדותה במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלות הברית ניסו לכבוש את וינה.[1] נסטלינגר פרסמה יותר ממאה חמישים ספרים, שתורגמו ליותר משלושים שפות והופצו בכל רחבי העולם, וחלקם אף עובדו לסרטים. היא זכתה בפרסים ספרותיים רבים, והגדול מבניהם הוא הפרס הבינלאומי לספרות ילדים על שם הנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1984.[1] בצד ספרי ילדים, פרסמה נסטלינגר כתבות במגזינים פופולריים, אוספי שירים, ספרי בישול ועוד. נסטלינגר אף פרסמה מאמרים רבים, בהם עמדה על חשיבות הספרות לילדים ועל השפעתה על קהל היעד.[2]

תקופה קצרה לפני מותה, נסטלינגר הפסיקה לכתוב לנוער ולילדים, מפני שלתחושתה אבד לה הקשר עם הנוער של היום.[1] נסטלינגר נפטרה ב-28 ביוני 2018 עקב מחלת ריאות כרונית, שנבעה מעישון כבד לאורך 60 שנה.[3] לאחר מותה, נשיא אוסטריה, אלכסנדר ואן דר בלן (Alexander Van der Bellen) אמר שהמדינה איבדה את אחת הסופרות הבין לאומיות החשובות ביותר.[1]

סגנון כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסטלינגר נהגה לכתוב מנקודת המבט של ילדים. באופן יוצא דופן לספרות ילדים, רבים מספריה מאופיינים בדמויות ריאליסטיות: גיבוריה אינם מושלמים ומרבים לטעות, מאפיין שסייע לקוראים להזדהות עם הדמויות. דמויותיה מתאפיינות בתכונות כמו אומץ, הגינות ושנינות. סיפורים רבים שכתבה אינם מסתיימים בסוף טוב. לנסטלינגר יש סגנון כתיבה ייחודי, שנון "ושובב", מלא בפיתולים אירוניים, אך בכל זאת נגיש לקוראים. היא נהגה לשלב שפה ווינאית גבוהה עם סלנג יום-יומי של הנוער, ואיכות הכתיבה שלה נחשבת לגבוהה ביותר. נסטלינגר בחרה לחדש בתבניות סיפוריה מספר לספר, גם אם זו דרך קשה ופחות פופולרית בקרב סופרים רבים.[2]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ספריה המפורסמים של נסטלינגר, שתורגמו לעברית:[4]

  • "מצפצפים על המלך מלפפון" תרגום: נירה צפריר, הוצאת עם עובד, 1986.
  • "דברים שקרו באמת" הוצאת מסדה, 1987 .
  • "עופי חיפושית סיון" תרגום: נירה צפריר, הוצאת מסדה, 1988.
  • "שמריהו, או הילד מקופסת השימורים" תרגום: ארנו בר, הוצאת אחיאסף, 1991.
  • "קליקונת" תרגום: ירדנה הדס, הוצאת מטר ,1992.
  • "חוש הבילוש של יעקב הבן של השכנים" תרגום: ארנו בר, הוצאת אחיאסף, 1994.
  • "לתלות פודינג על מסמר" תרגום: ארנו בר, הוצאת אחיאסף, 1996.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים בהם זכתה נסטלינגר:

  • [5]The German Friedrich Bodecker Prize
  • [5]German Youth Literature Prize
  • [1]The Astrid Lindgren Memorial Award
  • [1]Hans Christian Andersen Award

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטינה נסטלינגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]