כרמית תעשיות ממתקים
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| מייסדים | לני סאקסטין |
| תקופת הפעילות | 1973 (בשם "טעם ישראל") – הווה |
| מיקום המטה | פארק תעשייה ציפורית, נוף הגליל |
| שליטה בחברה | לני סאקסטין |
| ענפי תעשייה | מזון |
| מוצרים עיקריים | ממתקים, שוקולד, עוגיות, קרקרים |
| שווי שוק | 67.0 מיליון ש"ח (30 באוקטובר 2024) |
| הכנסות | 235 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 11.9 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח | 521 אלף ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 72.9 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 247 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| יו"ר | סאקסטין לני |
| מנכ"ל | מוטי כהן |
| עובדים | 317 (2021) |
|
www | |
  | |
כרמית תעשיות ממתקים היא חברה ציבורית ישראלית, העוסקת בייצור, פיתוח, שיווק, ייצוא וייבוא מוצרים מתוקים ומלוחים, בעיקר שוקולד, דברי מאפה, מרשמלו, ממרחים, מוצרי דרז'ה שהם מוצרים מצופי שוקולד וחטיפי הקפאה ומוצרי גרנולה לשוק המקומי ולייצוא.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת "טעם ישראל"
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הוקמה בשנת 1973 בשם "טעם ישראל" על ידי לאונרד (לני) סאקסטין, עורך דין שעלה מדרום אפריקה. סאקסטין שימש כעורך דין של קבוצת משקיעים שהקימה חנות פטורה ממכס בנמל התעופה בן-גוריון, בתמורה קיבל אחוזים בעסק. המשקיעים האחרים פרשו תוך זמן קצר וסאקסטין רכש את הבעלות המלאה. תחילה תוכנן למכור בחנות גבינות, אך הם לא זכו להצלחה, והוא החל למכור ממתקים. בשנת 1974 החל בייצור עצמי של דברי מתיקה אותם מכר בחנות לצד מוצרים של חברות אחרות[2].
בשנת 1975 הוקם מפעל ייצור בראשון לציון, לאחר שלחברה הצטרף לורנס גודמן, שגם עלה מדרום אפריקה, שם היה מהנדס כימיה שהתמחה במזון. החברה מכרה בעיקר בחנות בנתב"ג אך גם החלה לשווק את מוצריה ברחבי הארץ[3].
בשנת 1988, לאחר שפעלה כ-15 שנים, הפסידה החברה את הזיכיון לחנות בנתב"ג לטובת חברת עלית, שהציעה סכום גדול יותר עבור הזיכיון. בשלב זה החלה החברה בייצוא מוצריה[4]. בין היתר החלה לייצא לאירופה, ארצות הברית ודרום אפריקה[5].
בשנת 1993, הונפקו מניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בשנת 1994 רכשה "טעם ישראל" 34% ממניות רשת מסעדות המזון המהיר בורגראנץ', ובסוף 1997 מכרה אותם לחברת פז[6].
רכישת כרמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 רכשה חברת "טעם ישראל" את חברת "כרמית" מחברת "אסם". "אסם" עצמה רכשה את החברה מקיבוץ מעלה החמישה שנה קודם. חברת "כרמית" הוקמה ב-1964 על ידי הקיבוץ במטרה לגוון את מקורות הפרנסה שלו. תחילה ייצור סוכריות קרמל בידע צרפתי[7]. בהדרגה הורחב קו המוצרים ובשנת 1979 נחנך מפעל חדש שהוקם בקיבוץ[8]. לאחר הרכישה נסגר המפעל בקיבוץ מעלה החמישה וקווי הייצור עברו למפעל בראשון לציון.
בשנת 1998, רכשה החברה את מפעל "תופיני סער" מקיבוץ סער[9] . המפעל ייצור ופלים ונסגר ב-2003[10].
בשנת 1999 שונה שם החברה ל"כרמית תעשיות ממתקים"[11].
בשנת 2002 פרש לני סאקסטין מתפקיד המנכ"ל ובמקומו מונה ראל גודמן, בנו של לורנס גודמן[12].
פרשת קדבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2002, כרמית החלה לשווק את מוצרי התאגיד הבריטי קדבורי, יצרן השוקלד השני בגודלו בעולם, החברה אף הסבה את שמה ל"כרמית-קדבורי ישראל"[13]. בעת השקה הודיעה החברה כי היעד הוא להגיע לנתח של 12% משוק השוקולד עד תום 2004, ולתפוס 25% עד סוף 2005. היעדים שהציגה החברה נראו שאפתנים, בשוק הישראלי שלטה חברת עלית עם נתח של יותר מ-70%[14]. ואכן, כרמית התקשתה להכניס את מוצרי קדבורי לקיוסקים, חנויות המכולת ורשתות השיווק, שרובן לא החזיקו את מוצריה עד אז[15].
בסוף פברואר 2003 פתח הממונה על ההגבלים העסקיים בחקירה נגד עלית, בחשד שהפעילה הסדרים כובלים נגד קימעונאים, למניעת הפצת שוקולד קדבורי בישראל. זאת לאחר שמידע שנאסף במחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים הצביע על חשדות, שנגעו למעורבותה של עלית בהסדרים כובלים ובעבירות של בעל מונופול. החקירה נסבה על הסדרים אליהם הגיעה עם קמעונאים שכללו מתן הנחות והטבות תמורת דחיקת וחסימת מוצרי השוקולד של קדבורי, ולבלום את התחרות שהחלה להתפתח עם הכנסת מוצרי קדבורי לשוק, בשלהי דצמבר 2002[16].
מחלקת החקירות של רשות ההגבלים טענה, כי יש ראיות לכאורה להגשת כתבי אישום נגד בכירים בעלית. אך המחלקה המשפטית החליטה להגיע לצו מוסכם בעניין, מתוך הערכה שלא תשיג ענישה פלילית. רונית קן, הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, קיבלה את ההמלצה, והגיע בפברואר 2006 לצו מוסכם עם עלית. במסגרתו שילמה קנס של 5 מיליון שקל בתמורה לסגירת התיק[17]. עם זאת במרץ 2005 הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שיבדוק את ההסכם שנחתם עם עלית, והתיק נסגר לבסוף בתחילת 2007[18].
מיתוג מחדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2004 ביצעה החברה מהלך מיתוג מחדש, שכלל כינוס מותגי החברה תחת שלוש מותגי-על - קטגוריית מוצרי ההתענגות תחת המותג "אגו", קטגוריית מוצרי הילדים תחת המותג "עולם הילדים" וקטגוריית המוצרים ללא סוכר תחת המותג "חופשי". במסגרת מהלך המיתוג עוצב מחדש לוגו החברה והושקה סיסמה חדשה לחברה, "כרמית – משהו מתוק". במהלך המיתוג הושקעו 2 מיליון שקלים[19].
בפברואר 2009 ביצעה החברה מהלך מיתוג נוסף, שכלל השקת מותג חדש לממתקי הילדים של החברה. במהלך זה הושקה דמותו של "לני איש הממתקים" - דמות מאוירת המופיעה בפרסומי החברה לילדים ועל מוצריה שנבנתה על בסיס לני סאקסטין, אשר עמד בראש החברה. לני איש הממתקים תואר על ידי החברה כ"חי ונושם ממתקים, ממציא, דינאמי נצחי, בעל מעוף וחזון, חייכן וטוב לב". במסגרת השקת דמותו של לני הושקה גם סדרת מוצרי הילדים החדשה של החברה תחת השם "ממתקי הקסם של לני", ודמותו הופיעה על גבי כל המוצרים בסדרה זו. הסדרה כללה שמונה קטגוריות מוצרים: סוכריות גומי, עוגיות, חטיפי שוקולד, אצבעות, עוגיות מצופות, מטבעות שוקולד, מרשמלו ולקקנים. במהלך המיתוג הושקעו 7 מיליון שקלים[20]. כחלק ממהלך המיתוג מחדש שביצעה החברה ב-2023 הוסרה דמותו של לני ממוצרי החברה.
תביעה אזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2010, הגישה כרמית תביעה בסך 22 מיליון שקל נגד קבוצת שטראוס ונושאי משרה בה, כולל מנכ"ל עלית לשעבר, גיורא בר דעה, בגין ניצול כוח מונופוליסטי בנוגע לפרשת קדבורי[21]. הדיונים המשפטיים נמשכו כ-4 שנים[22], ובספטמבר 2014 הסתיימו בפשרה בה הסכימה שטראוס לשלם לכרמית 9 מיליון שקל[23].
מעבר לפארק ציפורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2021, השלימה החברה את העתקת החברה מאזור התעשייה בראשון לציון לפארק תעשייה ציפורית שבגליל, לשטח שגודלו פי שניים משטחו של המפעל הקיים. עלות המעבר הוערכה בכ-80 מיליון שקל, שמתוכו תקבל החברה הטבות ומענקים בסך 20 מיליון שקל, מהאחר שהפארק הוא באזור עדיפות א'[24].
רכישות ושיתופי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2019 הקימה החברה את חברת בת בשם "כרמית מזון" אשר משמשת כמפעל לייצור מרשמלו וחטיפי הקפאה המשווקים באמצעות החברה.
מוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שוקולד אגו - סדרת חפיסות שוקולד, הכוללת גם שוקולד ״פרימיום״ מריר באחוז 75%-80% מוצקי קקאו, המגיעה במגוון טעמים. תחת מותג ״אגו״ נמכרים גם שבבי שוקולד לבישול ולאפייה, ופלים ללא גלוטן, וכן מוצרי "אגו מיקס", נשנושי שוקולד בשילוב מאפה.
- שלוקים וסטיקס - שלגוני קרח במארזים להקפאה ביתית במגוון גדלים וטעמים אהובים.
- מיני קוקיס - קופסת עוגיות גדולה שבה נמכרות עוגיות בטעמים שונים: חמאה, קרמל, קוקוס וקינמון ושוקולד צ׳יפס.
- עולם הממתקים של לני - מותג שמשלב בו מיני ממתקים, כמו: סוכריות טופי וסוכריות על מקל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כרמית תעשיות ממתקים
כרמית תעשיות ממתקים, ברשת החברתית פייסבוק
כרמית תעשיות ממתקים, ברשת החברתית אינסטגרם
- כרמית תעשיות ממתקים בע"מ , באתר גלובס
- כרמית תעשיות ממתקים, באתר Crunchbase (באנגלית)
- הדס מגן, "אני לא אוותר לעלית", באתר גלובס, 15 במאי 2006
- אלה לוי-וינריב, "עלית-קדבורי - אחת מפרשיות ההגבלים הבוטות ביותר", באתר גלובס, 15 בינואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 כרמית תעשיות ממתקים: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ נווית זומר, הצלחה ישראלית – 4 מיליון על מקל, חדשות 26 בינואר 1987
- ^ מרתה מייזלס, שנה חדשה מתוקה, דבר, 3 בספטמבר 1975
- ^ אסתר גולדברשט, יזמות, מעריב, 19 בספטמבר 1989
- ^ אורי גינוסר, טעם ישראל יספק ידע למפעל ממתקים בגרוזיה, מעריב, 13 במרץ 1990
אורי גינוסר, הפולנים קונים מרשמלו בישראל, מעריב, 4 בדצמבר 1990 - ^ שי שלו, טעם ישראל תרשום רווח של כ-2.5 מ' ש' ממכירת חלקה בבורגר ראנץ', באתר גלובס, 7 בספטמבר 1997
- ^ חבלי הלידה של "כרמית", על המשמר, 3 בפברואר 1965
- ^ דליה שביט, כרמית: חיי הקיבוץ המתוקים, דבר, 22 בדצמבר 1983
- ^ מאת אורה קורן, כרמית-טעם ישראל רכשה את תופיני סער - ב-2.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 ביולי 1998
- ^ דוד חיון, כרמית סוגרת את מפעל "תופיני סער" בתפן, באתר גלובס, 22 ביוני 2003
- ^ ורד שרון-ריבלין, זהבה דברת, טעם ישראל משנה את שמה ל"כרמית"; מחפשת משרד פרסום בינוני, באתר גלובס, 14 ביולי 1999
- ^ ורד שרון-ריבלין, לני סאקסטין, מנכ"ל כרמית פורש; ראל גודמן מתמנה במקומו, באתר גלובס, 17 במרץ 2002}
ורד שרון-ריבלין, מנכ"ל כרמית קדבורי ראל גודמן פורש על רקע חילוקי דעות עם היו"ר, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2003 - ^ ורד שרון-ריבלין, קדבורי, מקבוצת קדבורי שוופס, נכנסת לארץ; צפויה להפוך שותפה בכרמית, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2002
ורד שרון-ריבלין, קדבורי תשקיע 4.5 מיליון דולר בהחדרת מוצריה לישראל, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2002 - ^ מאת איילה צורף, קדברי מגיעה לישראל; היעד - 25% משוק השוקולד, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2002
כרמית תעשיות ממתקים חתמה על הסכם הפצה בלעדי בישראל למוצרי Cadbury-Trebot-Basset, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2002 - ^ גולן פרידנפלד, כרמית מחקה מלאים של קדבורי במיליוני שקלים; הפסידה ברבעון 5.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2003
- ^ אמיר הלמר, רשות ההגבלים סיימה לחקור חשדות כי עלית ניסתה למנוע חדירת שוקולד קדבורי לשוק; ראיות כבדות לביצוע עבירות, באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2003
- ^ אורה קורן, כרמית מתנגדת לצו המוסכם בין רשות ההגבלים העסקים לשטראוס עלית בעניין קדבורי, באתר TheMarker, 5 באפריל 2006
הדס מגן, שטראוס-עלית תשלם קנס של 5 מיליון שקל במסגרת צו מוסכם בפרשת קדבורי, באתר גלובס, 28 בפברואר 2006 - ^ איילה צורף, פרשת עלית-קדבורי לא הסתיימה: המשנה ליועמ"ש תבדוק את כשרות העסקה שבה עלית תשלם 5 מ' ש' בתמורה לסגירת התיק, באתר הארץ, 1 במרץ 2006
- ^ אורנה יפת, חברת כרמית מבצעת מהלך מיתוג מחדש, באתר ynet, 23 בנובמבר 2004
- ^ דוד מרחב, מיתוג מחדש של חברת הממתקים כרמית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 בפברואר 2009
- ^ עמית בן-ארויה, כרמית תובעת 22 מיליון שקל מקבוצת שטראוס: עלית מנעה את כניסת מוצרי קדבורי לשוק המקומי, באתר TheMarker, 31 בינואר 2010
- ^
יסמין גואטה, אורה קורן, ההגנה של שטראוס: מותר למונופול להוריד מחירים, מוצרי קדבורי יקרים, באתר TheMarker, 19 בינואר 2014 אורה קורן, "בחצי חינם טענו שעלית שילמה להם כסף כפיצוי על אי-הכנסת קדבורי לחנויות", באתר TheMarker, 20 באפריל 2014
- ^ אורה קורן, פשרה בפרשת קדבורי: שטראוס תשלם לכרמית 9 מיליון שקל, באתר TheMarker, 7 בספטמבר 2014
- ^ שני מוזס, מפעל כרמית יעבור לגליל ויקבל מענקים של עד 20 מ' ש', באתר גלובס, 15 באפריל 2018
