מרשמלו

מרשמלו לבן

מרשמלו (מאנגלית: Marshmallow, ) הוא ממתק בעל מרקם ספוגי. הוא מיוצר במגוון צבעים וצורות. הצבעים המקובלים הם לבן וורוד.

בצורתו המודרנית, המרשמלו מורכב מסוכר או עמילן תירס וחלבון ביצה ליצירת מרנג, ג'לטין, גומי ערבי וחומרי טעם. במתכון המסורתי משתמשים בתמצית שורש צמח הנטופית הרפואית (בת משפחה של החוטמית) במקום בג'לטין. צמח זה מכונה באנגלית "מרשמלו" ("Marsh Mallow" – מילולית: חלמית ביצות), ומכאן שם הממתק.

מרשמלו יוצר באופן מסחרי לראשונה בסוף המאה ה-19. החל משנת 1948 מייצרים אותו בצורת גלילים רכים קצרים, שעליהם מפזרים תערובת אבקת קמח תירס וסוכר.

צורות הגשה

מרשמלו נקלה

את המרשמלו ניתן לאכול בצורתו המקורית, קלוי או כתוסף למזון אחר:

• ניתן לקלות מרשמלו על ידי חשיפתו לאש גלויה למשך זמן קצר בעזרת שיפוד. בקומזיצים ובל"ג בעומר נהוג לקלות מרשמלו נעוץ על מקל במדורה.
• נהוג להוסיף מרשמלו למשקאות חמים מסוג שוקו, שוקולטה ומוקה.
• מרשמלו מותך הוא אחד המרכיבים של גלידת רוקי רוד (rocky road) הפופולרית בארצות הברית.
• קרם מרשמלו משמש מרכיב בכריכים ועוגות ובייחוד בכריך הפלאפרנאטר הפופולרי במדינת מסצ'וסטס, בניו אינגלנד שבארצות הברית.

מרשמלו לצמחוניים

רוב המרשמלו המיוצר באופן מסחרי כיום מכיל ג'לטין במקום תמצית שורש צמח המרשמלו, וזאת בגלל עלותה הגבוהה יחסית של התמצית. לכן צמחוניים מעדיפים שלא לאכול מרשמלו זה, ולחלק מהדעות הוא בעייתי עבור מקפידים על כשרות מאחר שג'לטין מיוצר מעצמות או עורות של בעלי חיים.

ניתן לייצר מרשמלו צמחוני על ידי שימוש במתכון המסורתי שאינו מכיל ג'לטין או שימוש בתחליפי ג'לטין שאינם מן החי. עבור שומרי כשרות המחמירים שלא לאכול ג'לטין העשוי מחלקי בעלי חיים שאינם כשרים, ניתן לייצר מרשמלו מג'לטין המופק מעצמות דגים כשרים.

השפעה תרבותית

ההשפעות התרבותיות של המרשמלו הן לרוב מינוריות. אחת הבולטות שבהן היא ההשראה שסיפק לאומן קים ג'ה אין לעיצוב בובת המשימרו (ששמה ניתן לה מכיוון שאחייניתו של ג'ה אין עיוותה את שמו של המרשמלו). בובת המשימרו עוצבה באופן המזכיר מאד את המרשמלו.^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• ניסוי המרשמלו
• ס'מור

קישורים חיצוניים

• הכנת מרשמלו באמצעיים ביתיים- באתר "הלול"
• מתוק לל"ג בעומר: מרשמלו, באתר ynet, מתכונים למרשמלו תוצרת בית