מעלה החמישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלה החמישה
Maale HaKhamisha2.jpg
מלון מעלה החמישה. מראה מכיוון אבו גוש
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע ‎787‏ מטר
תאריך ייסוד 1938
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 716 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎6.2%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°49′04″N 35°06′39″E / 31.8176965390773°N 35.1108655293526°E / 31.8176965390773; 35.1108655293526

שלושת המבנים הראשונים ומגדל השמירה במעלה החמישה בשנת 1939

מעלה החמישה (מַעֲלֵה-הַחֲמִשָּׁה) הוא קיבוץ הממוקם בראש אחת הפסגות הגבוהות שבהרי ירושלים, מעל קיבוץ קריית ענבים והכפר אבו גוש, ולצד היישוב הקהילתי הר אדר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוסד בשנת 1938 כחלק מיישובי חומה ומגדל על ידי חברי גרעין "במעלה" של תנועת גורדוניה, שעלו מפולין וממזרח אירופה. חברי הגרעין הקימו את הקיבוץ לזכר חמישה מחבריהם שנרצחו ב-9 בנובמבר 1937, במהלך סלילת דרך בהר הרוח, הנמצא מדרום לקיבוץ. שמות החמישה: אהרון אולישבסקי, אריה מורדכוביץ, יהושע פוחובסקי, יצחק מגדל, משה בר גיורא (באומגרטן) אנדרטה לזכרם נבנתה במקום בו נפלו, בהר הרוח. החמישה הונצחו בציור פרסקו מעשה ידי הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג שצויר בבית התרבות של הקיבוץ "בית צילה" בשנים 1952-1953[2].

עם הקמת הנקודה ועדת השמות הצעה מספר שמות ובהם השם הזמני "גבעת החמישה", אולם חברי הקיבוץ ביקשו לאזכר את גרעין "במעלה" וכך באסיפת ועדת השמות של קק"ל מה-27 באוגוסט 1938, נקבע השם הרשמי "מעלה החמישה".

תחילה העלו לקרקע 3 בתים, בתי איש שלום[3], מגדל ביטחון בו גם שכנה המרפאה ותחנת הגפירים. לאחר בניית המבנים עלתה פלוגת חברים ראשונה.

במהלך מלחמת העצמאות, בגלל הקרבה לחזית הירדנית, שימש הקיבוץ, יחד עם קיבוץ קריית ענבים, כבסיס של גדוד "הפורצים" מחטיבת הראל. לאחר מכן נקבע קו שביתת הנשק בין מדינת ישראל לממלכת ירדן על גבולו של הקיבוץ. מאז מלחמת ששת הימים הקו אינו קו שביתת נשק, והוא מכונה "הקו הירוק". בשנת 2004 החלה בסמוך בנייה של קטע מגדר ההפרדה.

בשנת 1954, קם מפעל "גמה" למכשירי רדיו. בשנת 1956, הוקם, בשיתוף עם קריית ענבים, משרד ההובלה "הרי ירושלים". בשנת 1964 הוקם מפעל לסוכריות וממתקים "כרמית". בשנת 1970 הוסב בניין לול לחממה והוקמה חממת הסחלבים.

בשנת 1961 נסתיימה בכניסה לקיבוץ בניית אנדרטה, מעשה ידי הפסל אנדריי רבס, שבניגוד לדעה הרווחת, אינה הנצחה לחמישה, אלא לזכרו של אליעזר גלר וגיבורי מרד גטו ורשה. גלר שהיה חבר גורדוניה וריכז את פעילות התנועה בלודז', היה אמור להצטרף לחבריו במעלה החמישה, כשפרץ המרד עמד בראש שתי פלוגות לוחמות של גורדוניה, לאחר המרד נשלח לברגן-בלזן ומשם לאושוויץ בה נספה.

בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, היה הקיבוץ גורם נוסף במהלכי הקרבות בחזית הירדנית. השתלטות ירדנית על אזור ארמון הנציב, נענתה בהתקפת נגד ישראלית, שבמהלכה נכבש ארמון הנציב ומוצבים סמוכים אליו, וכוח שריון ישראלי בפיקודו של אורי בן-ארי החל לנוע מכיוון מעלה-החמישה ומבשרת ציון לעבר גב ההר בין ירושלים לרמאללה.

בינואר 2005 עבר הקיבוץ שינוי יסודי באורחות חיי התושבים. השיתוף הכלכלי בין חברי הקיבוץ צומצם באופן משמעותי והשריד העיקרי שנותר מימי השיתוף היא רשת ביטחון כלכלית שאמורה לעזור למעוטי היכולת.

הענף הכלכלי העיקרי של הקיבוץ הוא מלון מעלה החמישה הנמצא לידו וכולל מועדון בריאות וספא, מרכז קונגרסים וגן אירועים. ענפים נוספים במשק הם רפת (האחרונה שנותרה באזור ההר), לולים, חממת סחלבים, פנסיון לכלבים, גידולי שדה ובריכת שחיה.

בשנת 1940 החלו בהקמת בית הבראה עבור חברי קופת חולים, כאמצעי לשלם את מיסי הקופה, הצלחת בית ההבראה הובילה להתבססות על הענף. השם שונה ל"בית מרגוע" ולאחר מכן לבית הארחה, על פי השינוי באופי אורחיו והסיבות להגעתם. ולימים הפך לבית המלון.

מלון מעלה החמישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון מעלה החמישה הוא מלון ברמת 3 כוכבים השוכן בהרי יהודה, בסמיכות רבה לקיבוץ מעלה החמישה ונחשב לאחד מענפי המשק של הקיבוץ. המלון כולל 230 חדרים, מועדון בריאות וספא, מרכז כנסים וקונגרסים שמכיל 15 אולמות בעלי קיבולת של עד 450 איש, מסעדה ששופצה בשנת 2010, בריכה מקורה ובריכה חיצונית, הנמצאת במרחק הליכה ממתחם המלון.

המלון הכיל גם את אולם האירועים "סקויה" (בעל קיבולת שיא של 750 איש) וגן האירועים "מעלה החמישה" (קיבולת שיא של 1,000 איש), שהיו חלק ממחלקת האירועים של המלון, עד שנמכרו ב-2011 ל"סזאן – שירותי קייטרינג".

ביוני 2012 המלון נרכש בידי קבוצת ג'ורדאש ישראל והוחלט להפעילו תחת המותג "אורכידיאה" תוך עריכת שיפוץ בחדרי המלון ומתקניו, כאשר אורכידיאה מחזיקה ב-74% מהמלון ו-26% הנותרים נותרו בחזקת הקיבוץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במעלה ההר: מעלה החמישה ביובל לעלייתה על הקרקע, בעריכתה של רעיה בן חיים, 1996, מסת"ב ISBN 965-222-702-1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעלה החמישה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 30-27.
  3. ^ איש שלום היה יו"ר "האגודה למען הכפר העברי" שבסיועה הוקמו שלושת הבתים הראשונים