מעלה החמישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעלה החמישה
Maale HaKhamisha2.jpg
מלון מעלה החמישה. מראה מכיוון אבו גוש
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎787 מטר
תאריך ייסוד 1938
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 794 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.3% בשנה עד סוף 2019
שלושת המבנים הראשונים ומגדל השמירה במעלה החמישה בשנת 1939

מעלה החמישה (מַעֲלֵה-הַחֲמִשָּׁה) הוא קיבוץ הממוקם בראש אחת הפסגות הגבוהות שבהרי ירושלים, מדרום מזרח להר רפיד, על יד קיבוץ קריית ענבים והכפר אבו גוש ולצד היישוב הקהילתי הר אדר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוסד רשמית ביולי 1938[2] כחלק מיישובי חומה ומגדל, על ידי חברי גרעין "במעלה" של תנועת גורדוניה, שעלו מפולין וממזרח אירופה. חברי גרעין "במעלה" שהו בהכשרה במחנה ליד קריית ענבים עת נרצחו חמישה מחבריהם ב-9 בנובמבר 1937, במהלך סלילת דרך בהר הרוח[3], הנמצא מדרום לקיבוץ. שמות החמישה: אהרון אולישבסקי, אריה מורדכוביץ, יהושע פוחובסקי, יצחק מגדל, משה בר גיורא (באומגרטן) אנדרטה לזכרם נבנתה במקום בו נפלו, בהר הרוח. החמישה הונצחו בציור פרסקו מעשה ידי הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג שצויר בבית התרבות של הקיבוץ "בית צילה" בשנים 1952-1953[4]. למחרת הרצח נתכנסו חברי הקיבוץ והודיעו שחילוקי הדעות לגבי התיישבות של קבע בהרים הם מאחוריהם והקבוצה החליטה פה אחד להתיישב בהר עימו הם כרתו ברית דמים[5].

עם הקמת הנקודה ועדת השמות הצעה מספר שמות ובהם השם הזמני "גבעת החמישה", אולם חברי הקיבוץ ביקשו לאזכר את גרעין "במעלה" וכך באספת ועדת השמות של קק"ל מה-27 באוגוסט 1938, נקבע השם הרשמי "מעלה החמישה".

תחילה העלו לקרקע 3 בתים, בתי איש שלום[6], מגדל ביטחון בו גם שכנה המרפאה ותחנת הגפירים. לאחר בניית המבנים עלתה פלוגת חברים ראשונה.

במהלך מלחמת העצמאות, בגלל הקרבה לחזית הירדנית, שימש הקיבוץ, יחד עם קיבוץ קריית ענבים, כבסיס של גדוד "הפורצים" מחטיבת הראל. ב-18 בינואר 1948, נהרג מזכיר הקיבוץ, אלתר רכניצר, בהתקפה על שיירה שיצאה לכיוון ירושלים[7]. בתחילת מאי 1948 פונו כל ילדי הקיבוץ למנזר רטיסבון בירושלים, שם שהו עד מרץ 1949[8]. ב-30 במאי הותקף הקיבוץ, אך ההתקפה נהדפה[9].

בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבע קו הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן ("הקו הירוק"), מצידו הצפוני של הקיבוץ. בשנת 2004 החלה בסמוך בנייה של קטע מגדר ההפרדה[10].

במאי 1959, נערכה עצרת זיכרון והוכרז על הקמת יד זיכרון לזכרו של אליעזר גלר וגיבורי מרד גטו ורשה. גלר שהיה חבר גורדוניה וריכז את פעילות התנועה בלודז', היה אמור להצטרף לחבריו במעלה החמישה, כשפרץ המרד עמד בראש שתי פלוגות לוחמות של גורדוניה, לאחר המרד נשלח לברגן-בלזן ומשם לאושוויץ בה נספה[11]. בשנת 1961 נסתיימה בכניסה לקיבוץ בניית אנדרטה, מעשה ידי הפסל אנדריי רבס, לזכרם.

בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, ישבה פלוגת מילואים מהחטיבה הירושלמית על פסגת הר סמוך למעלה החמישה, אל מול מוצב הרדאר הירדני, עשרות מטרים מקו הגבול. בבוקר ב-5 ביוני 1967, החל משעה 10:00, ספג המוצב הפגזה של פגזי מרגמה ירדניים והחלו חילופי אש לאורך כל היום. ללא נפגעים לפלוגה במקום. בשעות הערב פרץ כוח משוריין מחטיבת הראל בפיקודו של אורי בן-ארי לכיוון מוצב הרדאר והמשיך לעבר גב ההר בין לכיוון רמאללה.

בשנת 2002, אושרה לקיבוץ הרחבה של 138 יחידות דיור על חשבון שטחי היער באזור, הגופים הירוקים התנגדו לתוכנית[12], ולאחר מספר שני החליט הקיבוץ לא ליישמה[13].

בינואר 2005 עבר הקיבוץ שינוי יסודי באורחות חיי התושבים. השיתוף הכלכלי בין חברי הקיבוץ צומצם באופן משמעותי והשריד העיקרי שנותר מימי השיתוף היא רשת ביטחון כלכלית שאמורה לעזור למעוטי היכולת.

ב09/06/2021 פרצה שריפה באזור היישוב ובתי תושבים פונו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענף הכלכלי העיקרי של הקיבוץ הוא מלון מעלה החמישה הנמצא לידו וכולל מועדון בריאות וספא, מרכז קונגרסים וגן אירועים. ענפים נוספים במשק הם רפת (האחרונה שנותרה באזור ההר), לולים, חממת סחלבים, פנסיון לכלבים, גידולי שדה ובריכת שחיה.

בשנת 1954, קם מפעל "גמה" למכשירי רדיו. בשנת 1956, הוקם, בשיתוף עם קריית ענבים, משרד ההובלה "הרי ירושלים". בשנת 1964 הוקם מפעל לסוכריות וממתקים "כרמית". תחילה ייצור סוכריות כרמל בידע צרפתי[14]. בהדרגה הורחב קו המוצרים ובשנת 1979 נחנך מפעל חדש של כרמית שהוקם בקיבוץ[15]. המפעל נמכר לחברת אסם בשנת 1995, וב-1998 נמכר שוב לחברת "טעם ישראל" שאיחדה את פעילותו עם המפעל שלה בראשון לציון והמפעל בקיבוץ נסגר[17].

בשנת 1970 הוסב בניין לול לחממה והוקמה חממת הסחלבים.

מלון יערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון יערים (מלון מעלה החמישה לשעבר) הוא מלון השוכן בהרי יהודה, בסמיכות לקיבוץ מעלה החמישה והוא אחד מענפי המשק העיקריים של הקיבוץ. המלון כולל 230 חדרים, מועדון בריאות וספא, מרכז כנסים וקונגרסים שמכיל 13 אולמות בעלי קיבולת של עד 450 איש, מסעדה ששופצה בשנת 2010, בריכה מקורה ובריכה חיצונית, הנמצאת במרחק הליכה ממתחם המלון. המלון נחנך ב-28 במאי 1945 כ"בית המרגוע מעלה החמישה". במטרה לספק לקיבוץ מקור הכנסה, מאחר שהיו קשיים בפיתוח החקלאות באזור ההררי. בית המרגוע תוכנן על ידי האדריכל יעקב מטריקין ועם הקמתו היו בו 60 חדרים[18]. בקיץ 1964 נפתחה בסמוך בריכת שחייה[19], ובהמשך הורחב המלון ל-170 חדרים[20]. ב-1997 הסתיימה הרחבה נוספת של המתחם בהשקעה של 9 מיליון דולר, שכללה 84 חדרים חדשים, 6 אולמות קונגרסים, וקומת ספא, שכוללת בריכה סגורה, ג'קוזי, סאונות, חדרי טיפולים ועיסוי, סטודיו להתעמלות ומחול אירובי ואולם כושר חדיש ומשוכלל[21].

המלון הכיל גם את אולם האירועים "סקויה" (בעל קיבולת של 750 איש) וגן האירועים "מעלה החמישה" (בעל קיבולת של 1,000 איש), שהיו חלק ממחלקת האירועים של המלון, עד שנמכרו ב-2011 ל"סזאן – שירותי קייטרינג".

ביוני 2012 המלון נרכש בידי קבוצת ג'ורדאש ישראל והוחלט להפעילו תחת המותג "אורכידיאה" תוך עריכת שיפוץ בחדרי המלון ומתקניו, כאשר אורכידיאה מחזיקה ב-74% מהמלון ו-26% הנותרים נותרו בחזקת הקיבוץ[22]. בשנת 2015 המלון נרכש על ידי רשת כרמים בבעלות גדי פריבר, הכולל את מלון יערים ואת מלון גורדוניה, שלמעשה פוצלו ממלון מעלה החמישה המקורי[23].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעלה החמישה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ מעלה החמישה מערבית לקרית ענבים, דבר, 22 ביולי 1938
  3. ^ 5 פועלים יהודים שעבדו בסלילת כביש בהרי ירושלים נרצחו הבוקר בידי ערבים צמאי דם, דבר, 9 בנובמבר 1937
  4. ^ רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 30-27.
  5. ^ תוקם גבעת החמישה!, דבר, 11 בנובמבר 1937
  6. ^ איש שלום היה יו"ר "האגודה למען הכפר העברי" שבסיועה הוקמו שלושת הבתים הראשונים
  7. ^ שוב הותקפה שיירה במעלה הר הקסטל, על המשמר, 19 בינואר 1948
    2 נהרגו נפצעו בהתקפה על מכוניות של קרית-ענבים, דבר, 19 בינואר 1948
  8. ^ ילדי מעלה החמשה חזרו הביתה, על המשמר, 23 במרץ 1949
  9. ^ מעלה החמשה הותקפה, הצופה, 31 במאי 1948
  10. ^ יובל יועז, בג"ץ: צה"ל רשאי להקים הגדר בצפון-מערב ירושלים, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2006
  11. ^ ציר פולין בעצרת במעלה החמשה, הארץ, 5 במאי 1959
  12. ^ גל ניסים, ‏מעלה החמישה: אושרה הרחבה ל-138 יח"ד, הירוקים יערערו, באתר גלובס, 30 ביוני 2002
  13. ^ מארק שון, "אלעד מגורים גרמה לביטול פרויקט במעלה החמישה ונזק של מיליונים", באתר כלכליסט, 23 באפריל 2012
  14. ^ חבלי הלידה של "כרמית", על המשמר, 3 בפברואר 1965
  15. ^ דליה שביט, כרמית: חיי הקיבוץ המתוקים, דבר, 22 בדצמבר 1983
  16. ^ ורד שרון-ריבלין, זהבה דברת, ‏טעם ישראל משנה את שמה ל"כרמית"; מחפשת משרד פרסום בינוני, באתר גלובס, 14 ביולי 1999
  17. ^ [16]
  18. ^ נחנך בית המרגוע החדש במעלה החמשה, דבר, 29 במאי 1945
  19. ^ בריכת שחייה "משולשת" נפתחה בקיבוץ מעלה החמישה, מעריב, 29 ביולי 1964
  20. ^ בית המרגוע מעלה החמישה, דבר, 11 באוגוסט 1967
  21. ^ מלון מעלה החמישה השקיע בהרחבתו 9 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 בינואר 1997
  22. ^ מיכל מרגלית, ‏האחים נקש רכשו מלון מעלה החמישה בכ-52 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 ביוני 2012
  23. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏צפו: ביקור במלון היוקרה חדש בישראל שכולם מדברים עליו, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2016