לוחמת מידע

לוחמת מידע (באנגלית: Information Warfare, ראשי-תיבות: IW) היא מונח מתחומי הביטחון והצבא, המתאר את השימוש והטיפול במידע כאמצעי השפעה על אחרים באופן הטוב ביותר המשרת את מטרותינו. הוא מתייחס למסגרת שבה הצד התוקף מפעיל יכולות (בדרך כלל טכנולוגיות) כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של היריב או לשבשו תוך הגנה על יכולות אלו בצד שלו., ומשקף תפיסה כוללת, המתבססת על אינטגרציה וסנכרון של מגוון יכולות, כגון: לוחמה פסיכולוגית, הונאה, לוחמה מתועדת (צלמים מבצעיים) ולוחמת סייבר.

בלוחמה קיברנטית הכוונה היא לסוג מסוים של לוחמת מידע, הגם שלעיתים המושג לוחמת מידע משמש כמושג חליפי למושג לוחמה קיברנטית.

הגדרת המונח

הגדרה לפי צבא ארצות הברית

צבא ארצות הברית מגדיר את תחום "לוחמת מידע" כמורכב מכמה סוגי לוחמה: לוחמה אלקטרונית, לוחמה פסיכולוגית, הונאה, אבטחת מידע ולוחמת סייבר.

הגדרה לפי צה"ל

צה"ל מגדיר לוחמת מידע כך: "כלל השיטות והפעולות שנוקטים כוחותינו על מנת להשיג עליונות במרחב המידע, באמצעות פעולות המכוונות לשלושה תחומים שונים: השפעה על המידע המצוי בידי האויב, על תהליכי קבלת החלטותיו ועל מערכות המידע והתקשוב שלו; השפעה על קהלי יעד נייטרליים ועל אזרחי מדינת ישראל; והגנה על המידע, על תהליכי קבלת ההחלטות ועל מערכות המידע של כוחותינו".

היסטוריה

במרוצת ההיסטוריה פותחו כמה שיטות לוחמה קלאסיות ל"לוחמת מידע", החל באיסוף מודיעין באמצעות "חיישנים" אנושיים (ראה פרשת המרגלים בימי יהושע בן-נון) וכלה בפיתוח טכנולוגיות איסוף מיוחדות (כמו חיישני מודיעין מוטסים, לוויינים וכו'). גם בתחום המניעה פותחו שיטות קלאסיות בלוחמת מידע, כמו הסוואה, דמיים ומיסוך, שיבוש וחסימה, הונאה והטעייה, תעמולה ועוד.

כדי להתאים את אומנות המלחמה לטכנולוגיות המידע, פותחה בראשית שנות התשעים של המאה העשרים תורת לחימה חדשה, "המהפכה בעניינים צבאיים" (RMA – Affairs Military in Revolution). התפישה עומדת על ארבעה יסודות: תקיפה מדויקת; חלל; שליטה בתמרון; לוחמת מידע. כאשר יסוד 'לוחמת מידע' נגעה לכמה היבטים שונים: לוחמת מחשבים (שהם האמצעי הטכנולוגי העיקרי לאחסון ושינוע מידע), לוחמה אלקטרונית (בעיקר נגד מערכות קשר ותקשורת), לוחמה פסיכולוגית וטיפול באמצעי תקשורת (החל מתדרוך עיתונאים, דרך עיתונאים המשובצים בכוחות הלוחמים וכלה במניפולציה במידע המשוחרר לציבור).

במינוחים של ימינו, לוחמת מידע מתרחשת בין מדינות וארגונים שונים בכל עת. גם המלחמה הקרה תפסה את חלקה בלוחמת המידע. במאמרם כותבים גיל ברעם ואופיר בראל על תפיסתן של ארצות הברית, רוסיה וסין את המרכיבים השונים של לוחמת המידע, וכן מרכיבים קשורים כמו לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית ועוד.

מכלול הזירות בלוחמת המידע

• לוחמת סייבר (הגנתית והתקפית)
• לוחמה אלקטרונית
• תחבולה
  • מבצעי הונאה
  • לוחמה פסיכולוגית ומבצעי תודעה
• יחסי צבא חברה, הסברה, תקשורת, תעמולה, יחסי ציבור, קמפיין, מיתוג, דוברות
  • תיעוד מבצעי
• ביטחון המידע וצנזורה
• ניהול מידע וידע

נושאים הנכללים תחת הכותרת לוחמת מידע

נושא	מערכות וטכנולוגיות רלוונטיות
איסוף מידע	חיישנים שונים בכל תחומי הספקטרום האלקטרומגנטי
שינוע מידע לעיבוד ולצרכן	תקשורת רחבת סרט, דחיסה, הצפנה
אחסון ושליפה	בסיסי נתונים, Duplication-De ,דחיסה
עיבוד וסינון מידע	עיבוד אותות דיגיטלי (DSP), אלגוריתמים לזיהוי אוטומטי (ATR), מיזוג נתונים (Fusion Data), בינה מלאכותית (AI)
הנגשת מידע	תקשורת רחבת סרט; מערכות תצוגה וממשק אדם-מכונה (HMI)
מניעת מידע	הסתרה, שיבוש, לוחמה אלקטרונית (ל"א), הצפנה, הטעיה
הגנה על מידע	מניעת גישה למידע שלך מבלתי מורשים, הצפנה

בין לוחמת מידע לאבטחת סייבר

רוסיה, סין וארצות הברית פיתחו הבנות שונות למונחים לוחמת מידע ואבטחת סייבר (Cyber security) שנבעו בין היתר מהבדלים מהותיים בהגדרות ובמשמעות של כל מונח. ניתן לזהות שתי גישות שונות לאבטחת סייבר שהמעצמות פיתחו. הראשונה, המאופיינת כגישה הגנתית, היא הגישה המערבית בהובלת ארצות הברית ומדינות ברית נאט"ו. גישה זאת מגדירה אבטחת סייבר כהגנה על מערכות המחשוב מפני נזקים של מתקפות הרסניות ואיסוף מידע. הגישה השנייה, המאופיינת כהתקפית יותר והיא הגישה שרוסיה וסין מובילות אותה, מגדירה אבטחת סייבר כאבטחת מידע וכשליטה על מידע כפוטנציאל לערעור היציבות הפנימית. בהתאם לכך ניתן להבין שפעולות התקפיות בתחום הסייבר מיועדות להעמיק את השליטה באינטרנט ובמרחב הסייבר כמרחב של מידע.

המונחים 'לוחמת מידע' ו'אבטחת סייבר' כוללים בין היתר ביצוע פעולות התקפיות והגנתיות מגוונות בתחומי המידע והטכנולוגיה. הפעולות כוללות מספר מונחים נוספים וביניהם 'לוחמת סייבר', 'לוחמה אלקטרונית' ו'לוחמה פסיכולוגית'.

• "לוחמת סייבר" (Cyber Warfare), שעברה עברות בצה"ל 'לוחמת סב"ר' (סביבת בינה רשתית), ומשמעותה היא לוחמת מידע המנצלת את מרחב הסייבר או הפועלת כלפי המשתמשים בו. בלוחמה זאת כלולים שלושה תחומים: איסוף מידע על משתמשים, על מערכות אלקטרוניות והתקניהן; התקפת גורמים עוינים, אמצעיהם ומערכותיהם; והגנת מערכות צה"ל מפני חדירות של גורמים עוינים.
• 'לוחמה אלקטרונית' (Electronic Warfare) היא היכולת למנוע מהאויב להשתמש ביתרונות הספקטרום האלקטרומגנטי תוך כדי שימור היכולת לכוחות ידידותיים. היא מיושמת לגבי כל הספקטרום, והיא יכולה להתבצע מהאוויר, מהים, מהיבשה ומהחלל. לוחמה אלקטרונית כוללת שלושה ענפי משנה: 'תמיכה אלקטרונית' (Electronic Support) שמטרתה היא לזהות את האותות שהאויב משדר על מנת ללמוד את מאפייניו האלקטרוניים; 'התקפה אלקטרונית' (Electronic Attack) הכוללת את כלל האמצעים הננקטים על מנת להפריע לאויב להשתמש בספקטרום האלקטרומגנטי; ו'הגנה אלקטרונית' (Electronic Protection) המיועדת להגן על תשתיות אלקטרומגנטיות מפני פעולות התקפיות של האויב.
• 'לוחמה פסיכולוגית' (Psychological Warfare) היא מונח שקיבל במרוצת הזמן הגדרות שונות מחוקרים רבים, והמשותף להן הוא שהלוחמה הפסיכולוגית היא שימוש באמצעים שאינם אלימים, ושמכוונים כלפי האויב ומיועדים לפגוע ברצונו להמשיך להילחם. לשם כך ניתן להעביר לאויב מסרים מסוגים שונים, כמו הבטחות, איומים, הגדרת תנאים לסיום הלחימה, עידוד עריקה ומסרים נוספים. כיום נראה שהלוחמה הפסיכולוגית וניסיונות להשפיע על התודעה הם חלק בלתי נפרד מלוחמת המידע בין מדינות. אמצעי ההשפעה על התודעה (דעת הקהל והאמונות בציבור, או דעתם של מקבלי ההחלטות, עליהם מעוניין להשפיע גורם כלשהו) הם רבים, החל מלוחמה פסיכולוגית, דרך הסברה ודוברות ועד דיפלומטיה ציבורית ופעולות קינטיות. התודעה מתעצבת גם על ידי חשיפה להלכי רוח ולמהלכים שאינם מתוכננים.

בין לוחמה פסיכולוגית לתודעה

הבחנה נוספת קיימת בין המושג "לוחמה תודעתית" ובין המושג "לוחמה פסיכולוגית". הבחנה זו נובעת מכך שלוחמה פסיכולוגית מתמקדת באנשים קונקרטיים, כמו מנהיגים או אנשי צבא, ומוגבלת בעיקר, אך לא רק, לתקופות מלחמה, בעוד שהלוחמה התודעתית מכוונת לקהלים רחבים בחברה האזרחית ומופעלת גם בעת שגרה.

בין הונאה לתודעה

קווי הדמיון בין תודעה להונאה נובעים מכך שבשתיהן אנו מתחבלים את האויב כדי לשכנעו לפעול באופן שיסייע למטרותינו. נבחין בין המונחים: בעוד שההונאה מיועדת בעיקר להולכת האויב שולל, להביאו לידי הערכה מוטעית ולגרום לו לבצע מעשה או מחדל מסוימים, הרי שלצידה עומדת הלוחמה הפסיכולוגית שתכליתה השפעה על התודעה, על הרגשות, על הגישות ועל התנהגות האויב באופן שמסייע להשיג מטרותינו. נציין עוד שקיים מתח מובנה בין ההונאה כמאמץ שתכליתו הסתרה, ובין התודעה כמאמץ שעיקר תכליתו מינוף פעולות ה"צד הכחול" (שלנו).

מבצעי מידע

מבצעי מידע (באנגלית: Information Operations), הם פעולות שננקטות בידי שחקנים מאורגנים (ממשלות או שחקנים לא ממשלתיים) כדי להטות סנטימנט פוליטי ולהשיג יעדים אסטרטגיים. מבצעים אלה עשויים לכלול מגוון שיטות פעולה, כגון "חדשות מזויפות" (Fake News), דיסאינפורמציה או חשבונות מזויפים ברשת, המכוונים למניפולציה של דעת קהל. זאת, במטרה לערער את הנרטיב החברתי הדומיננטי של המדינה המותקפת, באופן שימנע ממנה לפעול באופן שנוגד את האינטרסים של הגוף התוקף. במובן זה, יש להפריד בין ניסיונות להשפיע על קהילות במדינות זרות כדי שיאמצו עמדה מסוימת, אותן ניתן לכנות "דיפלומטיה ציבורית", ובין לוחמה תודעתית שמטרתה היא לא לשכנע, אלא לאתגר את הלכידות החברתית והפוליטית של הגוף המותקף באמצעות מניפולציה על מידע ועיוות השיח.

על פי מדריך Staff of Chiefs Joint האמריקני ל"מבצעי מידע", "מבצעי מידע" (IO) הם: שילוב יכולות מתחום הלוחמה האלקטרונית (EW), מבצעי רשתות מחשבים (CNO), מבצעים פסיכולוגיים (PSYOP), הונאה צבאית (MILDEC) ומבצעי ביטחון (OPSEC), במטרה להשפיע, להפיץ, לפגוע במערכת היריבה, האנושית והאוטומטית, במערכת קבלת ההחלטות בצד היריב וכל זאת תוך שמירת מרכיבים אלו ב"צד הכחול" (הצד שלנו). על פי תפיסתו של הצבא האמריקני, מטרת "מבצעי המידע" היא לנצל בצורה מושכלת את האפשרויות החדשות הטמונות במרכיבים כגון: מידע, מקורות מידע, יכולות הפצת מידע וטכנולוגיות מידע.

ראו גם

• לוחמת רשת
• לוחמה פסיכולוגית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוחמת מידע בוויקישיתוף

• לוחמת מידע, דף שער בספרייה הלאומית