מגורי ריונגסונג
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | ארמון נשיאותי |
| מיקום |
יונגסונג  |
| מדינה | קוריאה הצפונית |
| בעלים | קים ג'ונג-און |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1983 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1983 |
| קואורדינטות | 39°06′59″N 125°48′21″E / 39.116377°N 125.805817°E |
  | |
מגורי ריונגסונג[1] (בקוריאנית: 룡성 관저) המכונים גם מגורים מס ' 55 (55호 관저)[2] וידועים בפי המקומיים כאחוזת היוקרה המרכזית (주요 고급 저택) הם המתחם הכולל את ארמון הנשיאות של צפון קוריאה, מעונו הרשמי של מנהיג המדינה האבסולוטי קים ג'ונג-און ומשמש גם את שאר בני משפחת קים[3]. מעון הקיץ הרשמי הוא מעון קנגדונג.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארמון ממוקם במחוז ריונגסונג בצפון פיונגיאנג,[4] בסביבות 12 קילומטרים צפון-מזרחית לכיכר קים איל סונג. גודל כלל המתחם הוא בסביבות 12 קילומטרים מרובעים. על פי מאבטחו לשעבר של קים ג'ונג איל, לי יונג-קוק, ישנם לפחות שמונה מתחמי מגורים עבור מנהיגי צפון קוריאה מחוץ לפיונגיאנג.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתחם נבנה על ידי חטיבת הבניה של הצבא הצפון קוריאני, ובנייתו הסתיימה בשנת 1983 תחת שלטונו של קים איל-סונג. המתחם היה בשימוש מאוחר יותר על ידי קים ג 'ונג-איל, אחותו קים יונג הוי, וגיסו צ'אנג סונג-טק[5] מאוחר יותר בעקבות הצלחתו השלטונית, קים ג'ונג און עבר לגור במתחם. למתחם מטה מלחמה תת-קרקעי, מוגן על ידי קירות עם מוטות ברזל ובטון ומכוסה בעופרת למקרה של מלחמה גרעינית.[6] ישנן מספר רב של יחידות צבאיות המוצבות כדי להגן על המתחם, וברשותן מספר רב מאוד של נשק קונבנציונלי. האזור מוקף גדר חשמלית, שדות מוקשים, ומרובה בנקודות אבטחה.[7] המטה מחובר למגורי צ'אנגיונג (מגורים מס ' 26) ומגורים אחרים באמצעות מנהרות תת-קרקעיות. תחנת רכבת תת-קרקעית נמצאת גם כן בתוך המגורים במתחם.[8] מלבד בתים גדולים[9] וגנים מטופחים[10] ישנם אגמים מעשי ידי אדם, ומתקני פנאי שונים. עדי ראייה דיווחו על חללי פנים מפוארים עם ריהוט מצועצע, שטיחי קטיפה עמוקים, ונברשות מפוארות.
מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולמות אירועים על שפת האגם.
- בריכת שחייה בגודל 15 מטרים (49 רגל) וברוחב 50 מטרים (160 רגל) [11] עם מגלשת מים ענקית.[12]
- מסלול ריצה אתלטי.
- ספא וסאונה.
- אורוות סוסים, אזור רכיבה.
- מטווח.
- מסלול מרוצי סוסים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "The Palaces of Pyongyang on Google Earth". One Free Korea. – תמונות לוויין מפורטות של 6 מתחמי מגורים של מנהיגי קוריאה הצפונית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ‘김정일 저택’ 평양 룡성구역 관저 가능성. DongA Ilbo (בקוריאנית). 12 באוגוסט 2009. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Windrem, Robert (18 ביוני 2010). "Looking down on Kim Jong Il". MSNBC. אורכב מ-המקור ב-2006-10-26. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה)) - ^ "Kim Jong-il's 'Mt. Ryongnam Range' is succeeded by Kim Jong-un's 'Mt. Ami Range'". Leonid Petrov’s Korea Vision. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Kim Jong-il's House' Spotted on Google Earth". The Chosun Ilbo. 13 באוגוסט 2009. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "DPRK Leadership Compound (Residence 22)". Wikimapia. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Han, Young Jin (15 במרץ 2005). "Kim Jong Il, Where He Sleeps and Where He Works". DailyNK. אורכב מ-המקור ב-2013-05-16. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Krauel, Torsten (28 בנובמבר 2010). "Kim Jong-ils Höhlenstaat Nordkorea". Die Welt (בגרמנית). נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lipes, Joshua (17 באוגוסט 2009). "Kim's Palaces, via Google Earth". Radio Free Asia. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Prynne, Miranda (21 ביוני 2009). "North Korea uncovered: Palaces, labour camps and mass graves". The Independent. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brown, Adrian (9 באוגוסט 2009). "Satellites uncover North Korea". BBC News. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kim Jong-il's sitting room discovered by Google earth". People’s Daily. 13 באוגוסט 2009. נבדק ב-12 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
Leonard Doyle, Leaders live in luxury while North Koreans starve to pay for nuclear bomb, The Telegraph, 30 May 2009
