מפקח (חינוך) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה:מקצועות החינוך וההדרכה
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
*הנתיב המקצועי: מפמ"רים (מפקחים ראשיים) לתחומי לימוד מוגדרים. כגון: [[מתמטיקה]], [[תנ"ך]], [[ערבית]], [[עברית]], אזרחות, זהירות בדרכים ועוד
*הנתיב המקצועי: מפמ"רים (מפקחים ראשיים) לתחומי לימוד מוגדרים. כגון: [[מתמטיקה]], [[תנ"ך]], [[ערבית]], [[עברית]], אזרחות, זהירות בדרכים ועוד
*נתיב אגפי גיל: [[גן ילדים]], [[בית ספר יסודי]], על יסודי - [[חטיבת ביניים]] (ז'-ט'), [[חטיבה עליונה]] (י'-י"ב), תיכוניים 4 שנתיים (ט'-י"ב).
*נתיב אגפי גיל: [[גן ילדים]], [[בית ספר יסודי]], על יסודי - [[חטיבת ביניים]] (ז'-ט'), [[חטיבה עליונה]] (י'-י"ב), תיכוניים 4 שנתיים (ט'-י"ב).
*נתיב המגמה: [[חינוך ממלכתי]], [[חינוך ממלכתי-דתי]], [[חינוך מוכר שאינו רשמי]]. בתוך החינוך הממלכתי מתקיימת לרוב חלוקת עבודה גם לפי עדה: [[יהודי]], [[ערבי]], [[דרוזי]], [[צ'רקסי]].
*נתיב המגמה: [[חינוך ממלכתי]], [[חינוך ממלכתי-דתי]], [[חינוך מוכר שאינו רשמי]]. בתוך החינוך הממלכתי מתקיימת לרוב חלוקת עבודה גם לפי עדה: [[יהודי]], [[ערבי]], [[דרוזי]], [[צ'רקסים|צ'רקסי]].


מטה משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית ואגפי הגיל המקצועיים מטעמה, הם האחראים להדרכתם המקצועית של המפקחים. דרגת המנווטים במטה היא גם כן דרגת פיקוח ובעברם, רובם היו מפקחים "מן השורה" במוסדות החינוך.
מטה משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית ואגפי הגיל המקצועיים מטעמה, הם האחראים להדרכתם המקצועית של המפקחים. דרגת המנווטים במטה היא גם כן דרגת פיקוח ובעברם, רובם היו מפקחים "מן השורה" במוסדות החינוך.

גרסה מ־15:21, 6 ביוני 2011

במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.

להבדיל ממנהל בית הספר, העוסק בניהול שוטף של בית הספר והוא חלק מצוות המוסד החינוכי, המפקח אינו חלק מצוות בית הספר אך הוא מגיע תדירות לביקורים מקצועיים. זוהי אחת מחובותיו הבסיסיות.

באחת משתי דרכים בוחר המפקח לעבוד:

  • בגישה ההיררכית, המסורתית והמקובלת עדיין על הרוב, המפקח הוא מומחה הפועל מעמדתו הסמכותית כלפי המורה.
  • בגישת האימון הקוגניטיבי המפקח והמורה פועלים ביחד על מנת להעצים את יכולותיו של המורה. בישראל גישת המנהיג-המדריך הזו, ננקטת רק על ידי חלק מהמפקחים בשיתוף מנהלי ומוסדות החינוך, ביוזמתם או ביוזמת הממונים הישירים עליהם.

בישראל

בישראל, בהתאם לחוק חינוך ממלכתי, משרד החינוך הוא מעבידם הישיר של המפקחים, הוא המנווט והמדריך אותם בעבודתם. ובהתאם, מינוי מפקחים חינוכיים וקביעת סדרי הפיקוח הם בסמכותו של משרד החינוך, בשיתוף נציבות שירות המדינה.

לגילאי גן חובה יסודי וחט"ב, המפקח בלבד מאשר ומציב מורים חדשים; בחטיבות העליונות או תיכונים ארבע-שנתיים המפקח מאשר מקצועית את קליטתם או פרישתם.

במוסדות החינוך בכל רמות החינוך, למפקח הסמכות המקצועית הבלעדית לאשר את שיבוץ המורים למשרה קבועה במערכת. המפקח הוא המוסמך המקצועי הבלעדי להמליץ על פיטורי מורה שכשל במלאכת ההוראה או החינוך.

ארגון עבודת המפקחים החינוכיים הוא חלק אורגני מן התבנית הארגונית הכללית של משרד החינוך, תבנית שתי וערב. ובהתאם, כולל מנגנון הפיקוח מפקחים המנותבים לעיסוק ממוקד באחד מן הנתיבים הבאים או במשולב:

מטה משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית ואגפי הגיל המקצועיים מטעמה, הם האחראים להדרכתם המקצועית של המפקחים. דרגת המנווטים במטה היא גם כן דרגת פיקוח ובעברם, רובם היו מפקחים "מן השורה" במוסדות החינוך.

בעבודתם היומיומית מרבית המפקחים מופעלים באמצעות מנהלי מחוזות ומפקחי מחוז האחראים לטריטוריה מוגדרת. במסגרתה, לכל מפקח סמכות פעולה מוגדרת ברשויות חינוך מסוימות (אשר בדרך כלל חופפות לרשויות מוניציפליות) בלבד.

אחת לכמה שנים (3- 5 שנים) מוחלף "אזור הפיקוח" של כל מפקח אשר אחראי בפועל להצבה להדרכה ולהערכה הפדגוגית או לפרישה השוטפת של מורים או גננות ב"שדה החינוך" גופו.

חוק זכויות התלמיד, כפי שתוקן בשנת 2009, מקנה למפקח סמכות לאשר למנהל בית הספר הרחקה לאלתר של תלמיד מבית הספר