יוסף נויפלד

אין תמונה חופשית

שומריה - מוסד הילדים בקיבוץ משמר העמק

מרכז קופת חולים

מבנה בית החולים אסותא ברחוב ז'בוטינסקי, תל אביב

יוסף מוניו נויפלד (Joseph Munio Neufeld;‏ 16 בפברואר 1899, מונסטריץ', גליציה, אוסטריה – 1 בספטמבר 1980, ניו יורק) היה אדריכל עברי, מהבולטים בתקופת היישוב וממעצבי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. משנות ה-40 התגורר בארצות הברית וכיהן כפרופסור לעיצוב אדריכלי באוניברסיטת ייל.

תולדות חייו

נויפלד נולד בשנת 1899 במונסטריץ' (Monastarjiska) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בן לירמיה, אגרונום, ואנה, מחנכת. לאחר לימודיו בבית ספר תיכון בווינה למד בבית הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנויות היפות בווינה (Akademie der bildenden Künste Wien), ומשם עבר ללמוד ברומא.

בשנת 1920 עלה ארצה, אך זמן מועט לאחר מכן חזר לאירופה על מנת לעבוד כאסיסטנט אצל האדריכל היהודי הנודע אריך מנדלסון בברלין ואצל האדריכל ברונו טאוט במוסקבה. ב-1932 שב נויפלד לארץ, וייסד את חוג הארכיטקטים, יחד עם ארכיטקטים עבריים נוספים ובהם זאב רכטר. בהמשך פתחו יחדיו משרד אדריכלים בתל אביב.

נויפלד תכנן ובנה בתים פרטיים, בתי חולים, בתי ספר, שיכוני פועלים ומבנים בקיבוצים. המפורסם מהבניינים שתכנן הוא מרכז קופת חולים (לימים מרכז הקבלה לעם), שתוכנן בשנת 1937 כמבנה ציבורי בסגנונו של נויפלד, הסגנון הבינלאומי.

בשנות ה-40 היגר נויפלד לארצות הברית, שם לימד באוניברסיטת ייל ועבד כארכיטקט. יוסף הוסיף לעבוד בארץ לסירוגין, עד פטירתו בשנת 1980.

נויפלד תרם רבות לבנית תל אביב בסגנון הבינלאומי. עבודותיו היו בין אלה שהובילו להכתרת העיר כאתר מורשת עולמית.

עבודותיו

עבודותיו של נויפלד נפרסו על פני כל הארץ, ובהן:

• מרכז קופת חולים רחוב בילינסון פינת בן עמי, תל אביב
• בית החולים אסותא, ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב.
• בית קאן, בנהריה
• יריד המזרחי, תל אביב
• בית הכנסת של בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים
• מוסד הילדים בקיבוץ משמר העמק