נורמה ריי – הבדלי גרסאות
מ עריכה |
מ בוט החלפות: ייחודי; אידאולוג; סכסוך; |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==תקציר העלילה== |
==תקציר העלילה== |
||
נורמה ריי וובסטר ([[סאלי פילד]]) הינה עובדת ב[[שכר מינימום]] במפעל טקסטיל, אשר בו מנוצלים העובדים ומועסקים בתנאים מחפירים. לאחר ששמעה את נאומו של ראובן וורשובסקי ([[רון ליבמן]]) מארגן איגוד העובדים מניו יורק, שניסה לשכנע את הפועלים המקומיים להקים איגוד שישפר את תנאי העבודה שלהם, החליטה נורמה להתגייס למאבק ולהקים איגוד עובדים במפעל בו עבדה. החלטה זו גרמה |
נורמה ריי וובסטר ([[סאלי פילד]]) הינה עובדת ב[[שכר מינימום]] במפעל טקסטיל, אשר בו מנוצלים העובדים ומועסקים בתנאים מחפירים. לאחר ששמעה את נאומו של ראובן וורשובסקי ([[רון ליבמן]]) מארגן איגוד העובדים מניו יורק, שניסה לשכנע את הפועלים המקומיים להקים איגוד שישפר את תנאי העבודה שלהם, החליטה נורמה להתגייס למאבק ולהקים איגוד עובדים במפעל בו עבדה. החלטה זו גרמה לסכסוך בין נורמה ריי ובעלה סוני ([[בו ברידג'ס]]), אשר טוען כי בשל מעורבותה באיגוד היא אינה מקדישה מספיק מזמנה לביתם המשותף. |
||
על אף מחאת הסובבים אותה ואיומי ההנהלה, נורמה ריי מחליטה לעמוד במרכזו של המפעל כשבידה שלט קרטון עליו רשומה המילה "איגוד", אקט מחאתי זה גורר את חבריה למפעל להפסיק את עבודתם ולהחריש את מכונות המפעל, אט אט משתררת דממה בחדר. לבסוף נורמה ריי מצליחה לאגד את עובדי המפעל ולזכות ניצחון מול בעלי המפעל. הסצנה בה נורמה ריי עמדה עם שלט הקרטון לקוחה ישירות מתוך מאבקה של סאטון. במציאות סאטון פוטרה לאחר המעשה המחאתי אף על פי שעובדי המפעל אכן זכו באיגוד אחריו. לימים חזרה סאטון למקום העבודה כפועלת מן המניין. |
על אף מחאת הסובבים אותה ואיומי ההנהלה, נורמה ריי מחליטה לעמוד במרכזו של המפעל כשבידה שלט קרטון עליו רשומה המילה "איגוד", אקט מחאתי זה גורר את חבריה למפעל להפסיק את עבודתם ולהחריש את מכונות המפעל, אט אט משתררת דממה בחדר. לבסוף נורמה ריי מצליחה לאגד את עובדי המפעל ולזכות ניצחון מול בעלי המפעל. הסצנה בה נורמה ריי עמדה עם שלט הקרטון לקוחה ישירות מתוך מאבקה של סאטון. במציאות סאטון פוטרה לאחר המעשה המחאתי אף על פי שעובדי המפעל אכן זכו באיגוד אחריו. לימים חזרה סאטון למקום העבודה כפועלת מן המניין. |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==ניפוץ המיתוסים ושבירת המוסכמות== |
==ניפוץ המיתוסים ושבירת המוסכמות== |
||
הסרט יצא במהלכה של '[[המלחמה הקרה]]' בין הגוש המערבי, שבראשו עמדה [[ארצות הברית]], ובין הגוש המזרחי, שבראשו עמדה [[ברית המועצות]]. בין המעצמות הגדולות היו פערי תרבות תהומיים שנבעו בעיקר מתוך ההבדל בין |
הסרט יצא במהלכה של '[[המלחמה הקרה]]' בין הגוש המערבי, שבראשו עמדה [[ארצות הברית]], ובין הגוש המזרחי, שבראשו עמדה [[ברית המועצות]]. בין המעצמות הגדולות היו פערי תרבות תהומיים שנבעו בעיקר מתוך ההבדל בין האידאולוגיות הכלכליות של השתיים, כלכלת ארצות הברית הושתתה על עקרון [[השוק החופשי]] הליברלי והאינדיבידואלי, לעומתה ברית המועצות התבססה על אידאולוגיה [[קומוניזם|קומוניסטית]] שעיצבה תודעה של 'שלטון מתערב' הן במשק הכלכלי והן באורחות החיים. בתחילת המלחמה (שנות ה-50'), הושרש בציבור האמריקני פחד קמאי מפני התרבות הקומוניסטית של הגוש המזרחי, פחד זה בא לידי ביטוי בתרבות האמריקנית של אותה התקופה והשליך גם הלאה לעוד עשורים רבים. כחלק ממנגנוני ההפחדה הוקמה 'הוועדה לחקר פעולות אנטי אמריקאיות' שפעלה לאיתור וענישה של גורמים שחתרו תחת השלטון בארצות הברית ותמכו בגוש המזרחי, אנשי תרבות ורוח שהביעו את אהדתם לברית המועצות הוכנסו לרשימה, שהיוותה כתם שרדף אותם עוד שנים רבות. הופעת סרט כמו 'נורמה ריי', המציג איגודי עובדים באור חיובי, אינו מובן מאליו בתקופה בה השלטונות בארצות הברית חששו מאוד מפני גילויי קומוניזם וסולידאריות עובדים מבית. 'נורמה ריי' הינו סרט הבועט במוסכמות החברתיות המקובלות בארצות הברית של סוף שנות ה-70', כאשר הוא מעמיד במרכז את כוחה של הקבוצה המתאגדת לעומת אוזלת ידו של הפרט. |
||
הייחודיות של 'נורמה ריי' הייתה בעובדה שלראשונה בתולדות הקולנוע האמריקני אולפן גדול (פוקס) הפיק סרט התומך ברייש גליי בהתאגדות מקצועית, ואף זכה על כך לביקורות חיובית ששיאן היה המועמדות והזכייה באוסקר. מאפיין חריג נוסף בסרט היה הופעתו של גיבור מרכזי שייצוגו האתני אינו חלק מהזרם האמריקני האנגלו – סקסי, שהיה מקובל עד לאמצעו של עשור זה, יהדותו של נציג האיגוד ראובן וורשובסקי מדגישה את היותו זר ומציפה את הניגוד בינו לבין נורמה ריי המייצגת את הנרטיב האמריקני. החיבור בין השניים נעשה לצורך מימושו של אינטרס משותף, מה מאפשר להם לגשר על פערי התרבות ביניהם. |
|||
נוסף על השינוי בגישה כלפי איגודי העובדים ונוכחותה של 'המהפכה האתנית' בעלילה, בולטת גם השפעתה של 'המהפכה הפנימיסטית' של שנות ה-70'. נורמה ריי מוצגת איפוא כאישה שעוברת תהליך העצמה והופכת מכנועה ונדכאת לאישה אסרטיבית ודעתנית, אך בסופו של יום חוזרת לעבדות המחכה לה בבית, המודגמת ביחסים הפטריאכלים במשפחה ומול בעלה, שאינו מקבל את השינוי שעברה. הצגה זו מוציאה לאור תפיסות עולם פמיניסטיות שהונהגו להיות מושתקות. |
נוסף על השינוי בגישה כלפי איגודי העובדים ונוכחותה של 'המהפכה האתנית' בעלילה, בולטת גם השפעתה של 'המהפכה הפנימיסטית' של שנות ה-70'. נורמה ריי מוצגת איפוא כאישה שעוברת תהליך העצמה והופכת מכנועה ונדכאת לאישה אסרטיבית ודעתנית, אך בסופו של יום חוזרת לעבדות המחכה לה בבית, המודגמת ביחסים הפטריאכלים במשפחה ומול בעלה, שאינו מקבל את השינוי שעברה. הצגה זו מוציאה לאור תפיסות עולם פמיניסטיות שהונהגו להיות מושתקות. |
||
גרסה מ־18:11, 30 באוגוסט 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ שם מקורי, שם הסרט, תסריטאי, מפיץ, קישור, מפיק, במאי, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| בימוי |
מרטין ריט  |
|---|---|
| הופק בידי |
תמרה אסייב |
| תסריט |
אירווינג ראווץ', הרייט פרנק |
| עריכה |
סידני לוין |
| שחקנים ראשיים |
סאלי פילד, בו ברידג'ס, רון ליבמן |
| מוזיקה | דיוויד שייר |
| צילום |
ג'ון אלונזו |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה |
פוקס המאה ה-20, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 2 במרץ 1979 |
| משך הקרנה | 110 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| תקציב | $7,000,000 |
| הכנסות | $22,228,000 |
| הכנסות באתר מוג'ו | normarae |
| פרסים |
פרסי אוסקר, גלובוס הזהב ודקל הזהב לסאלי פילד כ"שחקנית הטובה ביותר" פרס האוסקר לשיר הנושא "It Goes Like It Goes" |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
נורמה ריי הינו סרט דרמה אמריקני שיצא בשנת 1979. הסרט מספר את סיפורה של עובדת מפעל מעיירה קטנה בצפון קרוליינה, אשר מקימה איגוד עובדים במפעל הטקסטיל שבו היא עובדת. בסרט מככבים: סאלי פילד בתפקיד הראשי, בו ברידג'ס בתפקיד סוני בעלה של נורמה ריי, רון ליבמן בתפקיד ראובן וורשובסקי נציג האיגוד המקצועי.
הסרט נכתב על ידי הרייט פרנק ג'וניור אירווינג ראבטה, בבימוי של מרטין ריט. העלילה מבוססת על סיפורה האמיתי של קריסטל לי סאטון (1940-2009), אשר התפרסם לראשונה בשנת 1975 בספרו של הנרי פ. לייפמן - כתב הניו-יורק טיימס, "קריסטל לי - אישה של ירושה" (Crystal Lee, a woman of inheritance).
הסרט זכה בשני פרסי אוסקר ואף היה מועמד בתחרויות ובפסטיבלים רבים נוספים.
תקציר העלילה
נורמה ריי וובסטר (סאלי פילד) הינה עובדת בשכר מינימום במפעל טקסטיל, אשר בו מנוצלים העובדים ומועסקים בתנאים מחפירים. לאחר ששמעה את נאומו של ראובן וורשובסקי (רון ליבמן) מארגן איגוד העובדים מניו יורק, שניסה לשכנע את הפועלים המקומיים להקים איגוד שישפר את תנאי העבודה שלהם, החליטה נורמה להתגייס למאבק ולהקים איגוד עובדים במפעל בו עבדה. החלטה זו גרמה לסכסוך בין נורמה ריי ובעלה סוני (בו ברידג'ס), אשר טוען כי בשל מעורבותה באיגוד היא אינה מקדישה מספיק מזמנה לביתם המשותף.
על אף מחאת הסובבים אותה ואיומי ההנהלה, נורמה ריי מחליטה לעמוד במרכזו של המפעל כשבידה שלט קרטון עליו רשומה המילה "איגוד", אקט מחאתי זה גורר את חבריה למפעל להפסיק את עבודתם ולהחריש את מכונות המפעל, אט אט משתררת דממה בחדר. לבסוף נורמה ריי מצליחה לאגד את עובדי המפעל ולזכות ניצחון מול בעלי המפעל. הסצנה בה נורמה ריי עמדה עם שלט הקרטון לקוחה ישירות מתוך מאבקה של סאטון. במציאות סאטון פוטרה לאחר המעשה המחאתי אף על פי שעובדי המפעל אכן זכו באיגוד אחריו. לימים חזרה סאטון למקום העבודה כפועלת מן המניין.
איגודי העובדים בקולנוע האמריקני
סרטים כגון 'זעם שחור' (מייקל קורטיז, 1935) ו'חופי הכרך' (איליה קזאן, 1954), הינם רק חלק מסרטים אמריקנים שעסקו בנושא איגוד העובדים. סרטים אלו הציגו את השביתה כאקט מחאתי חיובי אך את איגוד העובדים עצמו כגוף בירוקרטי שהינו חלק מהמנגנון המסואב והמנצל. רק בסוף שנות ה-70' חלה תמורה במגמה זו, סרטים כמו 'פ. י.ס. ט' (נורמן ג'ואיסון, 1978), 'אנשי הצווארון הכחול' (פול שרדר, 1978) ו'נורמה ריי' (מרטין ריט, 1979), הציגו לראשונה את איגוד העובדים במרכז העלילה ובשונה מהסרטים בשנות ה-50' העצימו את חשיבותם של האיגודים ויצרו להם דימויי חיובי, מורכב ועשיר יותר.
ניפוץ המיתוסים ושבירת המוסכמות
הסרט יצא במהלכה של 'המלחמה הקרה' בין הגוש המערבי, שבראשו עמדה ארצות הברית, ובין הגוש המזרחי, שבראשו עמדה ברית המועצות. בין המעצמות הגדולות היו פערי תרבות תהומיים שנבעו בעיקר מתוך ההבדל בין האידאולוגיות הכלכליות של השתיים, כלכלת ארצות הברית הושתתה על עקרון השוק החופשי הליברלי והאינדיבידואלי, לעומתה ברית המועצות התבססה על אידאולוגיה קומוניסטית שעיצבה תודעה של 'שלטון מתערב' הן במשק הכלכלי והן באורחות החיים. בתחילת המלחמה (שנות ה-50'), הושרש בציבור האמריקני פחד קמאי מפני התרבות הקומוניסטית של הגוש המזרחי, פחד זה בא לידי ביטוי בתרבות האמריקנית של אותה התקופה והשליך גם הלאה לעוד עשורים רבים. כחלק ממנגנוני ההפחדה הוקמה 'הוועדה לחקר פעולות אנטי אמריקאיות' שפעלה לאיתור וענישה של גורמים שחתרו תחת השלטון בארצות הברית ותמכו בגוש המזרחי, אנשי תרבות ורוח שהביעו את אהדתם לברית המועצות הוכנסו לרשימה, שהיוותה כתם שרדף אותם עוד שנים רבות. הופעת סרט כמו 'נורמה ריי', המציג איגודי עובדים באור חיובי, אינו מובן מאליו בתקופה בה השלטונות בארצות הברית חששו מאוד מפני גילויי קומוניזם וסולידאריות עובדים מבית. 'נורמה ריי' הינו סרט הבועט במוסכמות החברתיות המקובלות בארצות הברית של סוף שנות ה-70', כאשר הוא מעמיד במרכז את כוחה של הקבוצה המתאגדת לעומת אוזלת ידו של הפרט.
הייחודיות של 'נורמה ריי' הייתה בעובדה שלראשונה בתולדות הקולנוע האמריקני אולפן גדול (פוקס) הפיק סרט התומך ברייש גליי בהתאגדות מקצועית, ואף זכה על כך לביקורות חיובית ששיאן היה המועמדות והזכייה באוסקר. מאפיין חריג נוסף בסרט היה הופעתו של גיבור מרכזי שייצוגו האתני אינו חלק מהזרם האמריקני האנגלו – סקסי, שהיה מקובל עד לאמצעו של עשור זה, יהדותו של נציג האיגוד ראובן וורשובסקי מדגישה את היותו זר ומציפה את הניגוד בינו לבין נורמה ריי המייצגת את הנרטיב האמריקני. החיבור בין השניים נעשה לצורך מימושו של אינטרס משותף, מה מאפשר להם לגשר על פערי התרבות ביניהם. נוסף על השינוי בגישה כלפי איגודי העובדים ונוכחותה של 'המהפכה האתנית' בעלילה, בולטת גם השפעתה של 'המהפכה הפנימיסטית' של שנות ה-70'. נורמה ריי מוצגת איפוא כאישה שעוברת תהליך העצמה והופכת מכנועה ונדכאת לאישה אסרטיבית ודעתנית, אך בסופו של יום חוזרת לעבדות המחכה לה בבית, המודגמת ביחסים הפטריאכלים במשפחה ומול בעלה, שאינו מקבל את השינוי שעברה. הצגה זו מוציאה לאור תפיסות עולם פמיניסטיות שהונהגו להיות מושתקות.
שחקנים
- סאלי פילד בתפקיד נורה ריי ובסטר
- בו ברידג'ס בתפקיד סוני ובסטר
- רון ליבמאן בתפקיד ראובן וורשובסקי
- פאט הינגל בתפקיד ורנון
- ברברה באקסלי בתפקיד ליאונה
- גייל סטריקלנד בתפקיד בוני מיי
- מורגן פאוול בתפקיד ויין בילינגס
- ג'ון קלוין בתפקיד אליס הארפר
- נובל ווילינגהאם בתפקיד מייסון לירוי
- גרייס זבריצקי בתפקיד לינט אודום
פרסים
טקס פרסי האקדמיה:
- זכה בפרס אוסקר בקטגורית 'השחקנית הראשית הטובה ביותר' (סאלי פילד).
- זכה בפרס אוסקר בקטגורית המוזיקה עבור שיר מקורי "It goes like it goes" (מילים: נורמן גימבל, לחן: דיויד שייר).
- מועמד בקטגורית 'הסרט הטוב ביותר'
- מועמד בקטגורית 'התסריט הטוב ביותר המבוסס על סיפור ממדיה אחרת'
טקס פרסי הסרטים האמריקאי:
- זכה בפרס האפריון בקטגורית 'השחקנית הטובה ביותר' (סאלי פילד)
פסטיבל קאן:
- זכה בפרס בקטגורית 'השחקנית הטובה ביותר' (סאלי פילד)
- זכה בפרס 'הביצוע הטכני הטוב ביותר' (מרטין ריט)
- מועמד לפרס 'דקל הזהב' (מרטין ריט)
גלובוס הזהב:
- זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגורית 'שחקנית הדרמה הטובה ביותר' (סאלי פילד)
- מועמד בקטגורית 'סרט הדרמה הטוב ביותר'
- מועמד בקטגורית 'התסריט הטוב ביותר
פסטיבל הסרטים בקנזס:
- זכה בפרס בקטגורית 'השחקנית הטובה ביותר' (סאלי פילד)
פסטיבל איגוד מבקרי הסרטים בלוס אנג'לס:
- זכה בפרס בקטגורית 'השחקנית הטובה ביותר' (סאלי פילד)
פרסי ההנהלה הארצית של ביקורת הסרטים בארצות הברית:
- זכה בפרס בקטגורית 'השחקנית הטובה ביותר' (סאלי פילד)
טקס איגוד מבקרי הקולונוע האמריקני:
- זכה בפרס בקטגורית 'השחקנית הטובה ביותר' (סאלי פילד)
פסטיבל מבקרי הקולנוע בניו יורק:
- זכה בפרס בקטגורית 'השחקנית הטובה ביותר' (סאלי פילד)
טקס פרסי גילדת התסריטאים האמריקאית:
- מועמד בקטגורית 'התסריט הטוב ביותר המבוסס על סיפור ממדיה אחרת'