קרב וינה

קרב וינה 12 בספטמבר 1683

קרב וינה (גרמנית Schlacht am Kahlenberg; טורקית II. Viyana Kuşatması) היה ניצחון מכריע של האימפריה הרומית הקדושה (ששלטה באיזור אוסטריה של ימינו ושטחים נוספים במרכז אירופה) ובעלות בריתה, ההאיחוד הפולני-ליטאי ונסיכויות גרמניות שונות, על האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי.

הקרב נערך ב-12 בספטמבר 1683, לאחר מצור ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצע חודש יולי. בחשכת הלילה, חפרו העות'מאנים מנהרה ודרכה החדירו כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר, הפתיעו הכוחות העות'מאנים את המגינים האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.

אלסנדרו פוליאטי, מלחין ונגן עוגב ידוע שם בחצרו של הקיסר לאופולד, מת במהלך המצור העות'מאני על וינה.

לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 הסכם קרלוביץ, שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפרייה העות'מאנית, ושושלת ההבסבורגים האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור.

הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את הקפה השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא גם לחם הסהרונים (קרואסון), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית.

לתוצאות הקרב היה ביטוי גם במוזיקה: האופרה של מוצרט, החטיפה מן ההרמון, שבמרכזה עומדים פחה טורקי ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בזיקה להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.