ברוך ממז'יבוז' – הבדלי גרסאות
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2778105 |
←חצרו: הגהה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==חצרו== |
==חצרו== |
||
ר' ברוך היה נוהג לקבל פדיונות מחסידיו להחזקת חצרו, ולא פעם סירב לקבל אנשים שסירבו לתת לו פדיון. לשם איסוף הפדיונות גם היה נוסע בעיירות, בהן התגוררו חסידיו. חלק מהכסף שקיבל שלח ר' ברוך לחיזוק היישוב החסידי ב[[ארץ ישראל]]. חצרו |
ר' ברוך היה נוהג לקבל פדיונות מחסידיו להחזקת חצרו, ולא פעם סירב לקבל אנשים שסירבו לתת לו פדיון. לשם איסוף הפדיונות גם היה נוסע בעיירות, בהן התגוררו חסידיו. חלק מהכסף שקיבל שלח ר' ברוך לחיזוק היישוב החסידי ב[[ארץ ישראל]]. חצרו נודעה לתהילה הודות לעשרו ולאנשיו, כמו [[הרשל'ה מאוסטרופולי]]. רבים ראו בהתנהגות ר' ברוך חיקוי לרוזן [[סטניסלב פליקס פוטוצקי]], מושל המחוז, וקראו לו הנסיך מטולצ'ין. למרות הטענות רוב יהודי חבל [[פודוליה]] קיבלו את מנהיגותו. |
||
==יחסיו עם מנהיגים חסידיים אחרים== |
==יחסיו עם מנהיגים חסידיים אחרים== |
גרסה מ־11:14, 10 במאי 2013
ר' ברוך ממז'יבוז' (תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.
ביוגרפיה
ר' ברוך נולד במז'יבוז' לרבי יחיאל אשכנזי ואדל, בתו היחידה של הבעל שם טוב וגדל אצל סבו. למד בתחילה אצל המגיד ממזריטש כמו כן למד אצל ר' פינחס מקוריץ. בתק"מ (1780) התקבל לאדמו"ר בטולצ'ין, עיר מגורי אביו, ומשם הנהיג את חצרו. בשנת תקמ"ח (1788) עבר ר' ברוך למז'יבוז', אך המשיך מדי פעם להגיע לטולצ'ין, ובחודשי הקיץ היה מתגורר רק שם. מנוחתו כבוד ליד סבו במז'יבוז'.
חצרו
ר' ברוך היה נוהג לקבל פדיונות מחסידיו להחזקת חצרו, ולא פעם סירב לקבל אנשים שסירבו לתת לו פדיון. לשם איסוף הפדיונות גם היה נוסע בעיירות, בהן התגוררו חסידיו. חלק מהכסף שקיבל שלח ר' ברוך לחיזוק היישוב החסידי בארץ ישראל. חצרו נודעה לתהילה הודות לעשרו ולאנשיו, כמו הרשל'ה מאוסטרופולי. רבים ראו בהתנהגות ר' ברוך חיקוי לרוזן סטניסלב פליקס פוטוצקי, מושל המחוז, וקראו לו הנסיך מטולצ'ין. למרות הטענות רוב יהודי חבל פודוליה קיבלו את מנהיגותו.
יחסיו עם מנהיגים חסידיים אחרים
ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולניא העידו שהבעל שם טוב מנה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו, וככל הנראה מסיבה זאת התנגד לפגישות עם אדמו"רים אחרים שחלקו על כך, והתייחסו אליו כאל שווה בין שווים. כמו כן נמנע מעיסוק בפעילות ציבורית רחבה ומאבק עם השלטונות על זכויות יהודים ובא במחלוקת עם מנהיגים חסידיים אחרים, כדוגמת ר' שניאור זלמן מליאדי ואחיינו ר' נחמן מברסלב.
יורשיו
לר' ברוך היו רק בנות, לכן לאחר מותו את מקומו במז'יבוז' תפס חתנו רבי יצחק מיאמפולי בן רבי יוסף מיאמפולי ומקומו בטולצ'ין חתנו רבי דוב בער בן רבי שלמה מקרלין (ואחריו בנו רבי שלמה). חתנו הנוסף היה רבי יעקב פנחס אוירבך מלטיטשוב נכדו של רבי יעקב יוסף מפולנאה.
- בנו של רבי יצחק היה רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתנו של רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל.
- רבי שמאי, נכדו של רבי יחיאל מיכל (בן רבי יוסף), כיהן כרב במז'יבוז' 26 שנה. היה חתנו של רבי דב נינו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. מחתניו היה רבי מנחם מנדל מדמיטש בנו של רבי דוד מזבלטוב. נפטר בכ"ו בחשוון תרס"ג.
- בנו רבי יחיאל מיכל חתן קרובו רבי מרדכי קוסטינר (נכד רבי יצחק מיאמפולה וחתן רבי יוסף משה ממז'יבוז') כיהן אחריו כרב במז'יבוז'.
- אחרי רבי יחיאל מיכל כיהן בנו רבי ברוך (חתן רבי אהרן מברזנה) שעלה לתל אביב.
כיום יש אדמו"ר מזוויהל-מז'יבוז בבוסטון, ארצות הברית, רבי יצחק אהרן קארף, נכדו וממלא מקומו של רבי יעקב ישראל מזוויהל, בנו של רבי מרדכי אדמו"ר ממעז'יבוז (בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש) וחתנו של רבי יחיאל מיכל מזוויהל.
תלמידיו
- רבי דוד שלמה מטולצ'ין
- רבי משה צבי מסוורן
אמרותיו
- "ככל שהצדיק קרוב יותר לה', כך הוא יכול לפתוח יותר שערים בדרך אל ה'. כמו שלשומר שפותח שער גשמי צריך לשלם עבור שרותו, כך גם צריך לתת פדיונות לצדיק שפותח שער לשמיים עבור חסידיו".
- "לא זה היה מפעלו הגדול של אליהו שעשה נפלאות, אלא זה, שבשעה שנפלה אש מן השמיים לא דיבר העם על הפלא אלא כולם קראו 'ה' הוא האלוהים'" תבנית:חלונית2
קישורים חיצוניים
- ברוך ממז'יבוז', ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יצחק ורפל, ר' ברוך ממז'בוז', באתר "דעת", מתוך ספרו: ספר החסידות, תש"ז
- אברהם כהנא, ר' ברוך בר' יחיאל ממזיבוז (בתוך ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב), באתר "דעת"
- רבי ברוך ממז'בוז' באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- משפחתו בבלוג "תולדות".