אברהם ויינברג (ראשית בכורים) – הבדלי גרסאות
ישראל קרמר (שיחה | תרומות) ←לקריאה נוספת: כמו הקודם |
ישראל קרמר (שיחה | תרומות) ←לקריאה נוספת: רווח |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
*הרב [[פרופ']] [[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]] (עורך), '''אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי [[ת"ש]]-[[תש"ה]]''', חלק ג', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", [[ניו יורק]] [[תשי"ט]]{{הערה| |
*הרב [[פרופ']] [[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]] (עורך), '''אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי [[ת"ש]]-[[תש"ה]]''', חלק ג', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", [[ניו יורק]] [[תשי"ט]]{{הערה|מסדרה בת שבעה כרכים שיצאה לאור בין השנים [[תשט"ז]]-[[תשל"ב]].}} |
||
*יחיאל גרנטשטיין, '''הגבורה האחרת : היהודי הדתי במאבק גבורה ובמרי נגד גזירות הנאצים בשנות השואה''', [[ירושלים]] [[תשמ"ח]] ([[1988]]) |
*יחיאל גרנטשטיין, '''הגבורה האחרת : היהודי הדתי במאבק גבורה ובמרי נגד גזירות הנאצים בשנות השואה''', [[ירושלים]] [[תשמ"ח]] ([[1988]]) |
||
*'''אנציקלופדיה שמע ישראל''', חלק א' |
*'''אנציקלופדיה שמע ישראל''', חלק א' |
||
גרסה מ־17:30, 23 בינואר 2014
תבנית:רב הרב אברהם ויינברג (תרל"ב-כ' באלול תש"ב) היה רב בפולין לפני השואה, תלמיד מובהק של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב. נרצח ביריות לאחר שסירב לעלות על הרכבת מגטו ורשה לטרבלינקה.
לפני השואה
נולד בסטוצין בפולין לישראל ניסן, מחסידי קוצק. למד בצעירותו בישיבתו של רבי אברהם מסוכטשוב, חתנו של רבי מנחם מנדל מקוצק. רבו שכנע אותו להעביר בקביעות שיעורים לבחורים מוכשרים. שיטתו הייתה הבנה ישרה של הסוגיה ללא פלפולים.
בשל מצבו הכלכלי הקשה, השפיעו עסקני אגודת ישראל על רבו המובהק לשכנעו להיות חבר בוועד הרבנים של ורשה. רבים שלחו אליו שאלות הלכתיות. היה בקיא גם בקבלה. התפרסם גם בתפילתו ובצדיקותו.
בתר"ץ הוציא לאור את ספרו ראשית ביכורים[1] על מסכת בכורות. שאר כתביו, ובהם חיבור גדול על מסכת זבחים, אבדו בשואה.
אחד מתלמידיו המפורסמים היה רבי שמואל שלמה ליינר, שלימים הוכתר לאדמו"ר מראדזין.
בימי השואה
על אף התנאים הקשים בגטו ורשה, המשיך ללמד את קבוצת הבחורים. ועד רבני ורשה פעל במחתרת ויחד עם הרב אריה צבי פרומר הקים ישיבה בבונקר ברחוב מילא 14. סירב לאכול מתבשילים שהוכנו במיוחד לרבנים והורה לבני משפחתו לאכול רק ממה שהוכן לכלל הציבור.
כשהחלו המשלוחים להשמדה המשיך ללמד את תלמידיו וסירב לקבל עבודה בבתי המלאכה של הגרמנים, למרות שמי שלא היה לו כרטיס עבודה חייו היו בסכנה. בכ' באלול תש"ב לקחו הנאצים כמה תלמידים כדי לשולחם ברכבת לטרבלינקה. הרב ויינברג הלך בראשם לכיוון הרכבת. הגמרות נשארו פתוחות בדף י"ט במסכת בכורות. הרב התנגד לעלות על הרכבת ונורה למוות. עימו נספו גם רעייתו ובנו היחיד.
חלק מתלמידיו שניצלו המשיכו בלימודם ובהמשך הצטרפו למרד גטו ורשה[2].
לקריאה נוספת
- הרב פרופ' יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק ג', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשי"ט[3]
- יחיאל גרנטשטיין, הגבורה האחרת : היהודי הדתי במאבק גבורה ובמרי נגד גזירות הנאצים בשנות השואה, ירושלים תשמ"ח (1988)
- אנציקלופדיה שמע ישראל, חלק א'
- הלל זיידמן, יומן גטו ורשה, תל אביב תש"ו (הודפס גם בניו-יורק תשי"ז), עמ' 169-168 ו-341
- הרב יהושע משה אהרונסון, עלי מרורות, בני ברק תשנ"ו, עמ' 27, 63, 382-380
- הרבי מקאצק וששים גבורים סביב לו: גל-עד לתולדתם, תורתם ופעלם של הרבי, גדולי תלמידיו וצאצאיו עד הדור האחרון (בעריכת יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, מסדרת "היכל קאצק", הוצאת "נצח", תל אביב תשי"ט, עמ' תרע
קישורים חיצוניים
- הרב אברהם ויינברג (סטוצ'ינר) – ורשה, באתר "זכור - אמונה בימי השואה"
- ערכו באתר "רבנים שנספו בשואה" מאת פנינה מייזליש