יהושע משה אהרונסון

**הרב יהושע משה אהרונסון**
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1910
פטירה	1993 (בגיל 83 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	?–1993

הרב יהושע משה אהרונסון (ה' בסיוון ה'תר"ע – י"ב בכסלו ה'תשנ"ד; 1910–1993) היה מרבני פולין בזמן השואה. יומנו האישי, תשובותיו, ומאמריו מתקופת השואה ולאחריה מהווים תיעוד אותנטי ונותנים מבט ייחודי על מאורעות השואה מנקודת מבט של רב. אחר עלייתו לישראל כיהן כרב בפתח תקווה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בערב שבועות תר"ע למשפחה מיוחסת. למד בישיבות "תורת חיים - בריסק", "המתיבתא בוורשה", ו"בית אברהם - סוכטשוב", והיה תלמידו של רבי דוד בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב. הוסמך לרבנות ונבחר לרב בעיירה קאנין ומאוחר יותר בפוזק ובסניקי הסמוכה לגוסטנין. בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה זמן קצר בוורשה ובלודז' אך שב לעיירתו וגורש עם בני קהילתו למחנה העבודה קונין, שם עבד בעבודות כפייה שונות. את תקופת שהותו במחנה תיעד ביומן אישי אותו כתב בעברית תוך שהוא לוקח על עצמו סיכון גדול. ביומנו מתועדים חיי היום יום במחנה, קיום המצוות בתנאים הקשים, התנהגות הנאצים ודילמות מוסריות שהתעוררו בתנאים המיוחדים ששררו במחנה. לאחר חיסול המחנה הועבר למספר מחנות בהם אושוויץ, בוכנוואלד וטרזיינשטט, שם שוחרר. אשתו וילדיו נספו בשואה.

לאחר המלחמה הוא מונה לרב מחנות העקורים באזור האוסטרי, שם טיפל בנישואין, כשרות, בעיית העגונות, חינוך ועוד. אחר כך שימש כרב קהילות הפליטים בגרמניה. באותה תקופה עמד בקשרים רצופים עם הרב שלמה דוד כהנא, ושאל את פיו שאלות רבות בהלכה, בעיקר בנושא התרת עגונות.^[1] הוא נישא בשנית למלכה רחל והקים משפחה חדשה. בשנת 1951 עלה לישראל וכיהן כרב בפתח תקווה. בנוסף היה אחראי על הפרשת תרומות ומעשרות הכללית של כלל יבול החיטה בארץ, והיה נחשב כבעל ידע רב בענייני מצוות התלויות בארץ. הוא המשיך לעסוק בשימור זיכרון השואה וכתב מאמרים בנושאי אמונה נוכח השואה. בארץ עמד בקשר עם האדמו"רים מסוכטשוב: רבי חנוך העניך בורנשטיין ובנו רבי מנחם שלמה בורנשטיין, והיה בין זקני החסידים שהכתירו את האדמו"ר הנוכחי רבי שמואל יצחק בורנשטיין. עם הקמת עמנואל עבר להתגורר בה מספר חודשים בשנה והיה דמות משמעותית שהשפיעה על צביונו של היישוב.

נפטר בי"ב בכסלו תשנ"ד ונטמן בהר הזיתים. כתביו ההלכתיים יצאו לאור בספרו "ישועת משה". ספרו "עלי מרורות" יצא לאור אחר פטירתו על ידי בני משפחתו ובתוכו חיבוריו על השואה מהתקופות השונות בהם נכתבו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, הרב ישראל יהודה אהרונסון, שימש בעבר כמשגיח רוחני בישיבת חזון נחום בבני ברק, וכיום מכהן כר"מ בישיבה גדולה 'תפארת ישראל' של חסידות סדיגורה בבני ברק.
חתנו, האדמו"ר רבי אליהו עזריאל בידרמן (בן רבי שמעון נתן נטע) מלעלוב, המתגורר בבני ברק.