קודקס מאנסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:02, 16 במאי 2014

קודקס מאנסה (בגרמנית: Codex Manesse; נקרא גם Große Heidelberger Liederhandschrift "כתב היד הגדול לשירה מהיידלברג")^[1], הוא כתב יד מאויר המכיל את אוסף השירה הלירית הגדול והשלם ביותר של אמני השיר הגרמנים מימי הביניים (ה-Minnesang). הקובץ נערך עבור משפחת מאנסה מציריך בין 1304 ל-1340 לערך, והוא כולל את שיריהם של 140 משוררים.

תוכן הקובץ ואופיו

הקודקס כולל את שיריהם של 140 משוררים המסודרים ב-140 פרקים לפי סדר האצולה. המשורר הראשון בקובץ הוא היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אחריו קונראד השלישי, מלך ירושלים, המלך טירו משוטן (Tyro von Schotten) וונצ'סלאוס השני, מלך בוהמיה, ולאחריהם דוכסים (הרצוגים), רוזנים (גארפים), אבירים (בהם המשורר ולטר פון דר פוגלווידה) ופשוטי עם (בהם המשורר היהודי זיסקינד מטרימברג).

בראש כל פרק מצוירת מיניאטורה צבעונית של המשורר, פעמים רבות קשורה המיניאטורה לתיאורו העצמי בשיריו או לאירוע מתולדות חייו. אבירים מצוירים פעמים רבות כנוטלים חלק בתחרות הפלה ברומח או בקרב. לבני האצולה מצויר שלט הגיבורים שלהם.

גלגולי כתב היד וההוצאות לאור

הקודקס נערך עבור משפחת מאנסה מציריך, שירדה מנכסיה בסוף המאה ה-14 (היא מכרה את טירתה ב-1393). ב-1590, התגלגל כתב היד, לא ברור כיצד, לרשותו של הברון פיליפ מהוהנסאקס (Philipp of Hohensax), ששירי שניים מאבות-אבותיו (אברהרד פון סאקס והיינריך פון סאקס) כלולים בקובץ. ב-1604 פרסם מלכיור גולדסאט, ששירת בחצר הברון, קטעים מהספר בחיבורו Paraeneticorum veterum. בהמשך הועבר החיבור לספריית פאלאטינה שבהיידלברג.

ב-1657, בעקבות כיבוש היידלברג במלחמת שלושים השנים, הגיע הקודקס לספריה המלכותית הצרפתית (שהפכה לספריה הלאומית לאחר המהפכה הצרפתית). שם חקר אותה ב-1815 הפילולוג יקוב גרים. באותה עת ראתה אור גם מהדורה מדעית של הקודקס. ב-1888, לאחר מיקוח ארוך, הצליחה ממשלת הקיסרות הגרמנית לרכוש את הקודקס. כתב היד הובא לספריית פאלאטינה המחודשת באוניברסיטת היידלברג והוצג לציבור במעמד וילהלם הראשון, קיסר גרמניה וקנצלר גרמניה, אוטו פון ביסמרק.

שני פרגמנטים של כתב היד שאוכסנו בספריית המדינה בברלין (שני דפים מתוך עותק מן המאה ה-15 שנקרא Troßsche Fragment), אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קודקס מאנסה בוויקישיתוף

גישה אינטרנטית מלאה לסריקה של כל הקובץ (מהדורת פקסימיליה)

הערות שוליים

^ עמוד תיאור הקודקס באתר אוניברסיטת היידלברג

תבנית:Link GA

[1] עמוד תיאור הקודקס באתר אוניברסיטת היידלברג

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Codex Manesse Heinrich von Rugge.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דיוקנו של היינריך פון רוג]]
 [[קובץ:Codex Manesse 127r.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקסט מאת [[ולטר פון דר פוגלוויידה]]]]
-'''קודקס מאנסה''' (ב[[גרמנית]]: '''Codex Manesse''') נקרא גם '''Große Heidelberger Liederhandschrift'''  ("כתב היד הגדול לשירה מ[[היידלברג]]"){{הערה|1=[http://digi.ub.uni-heidelberg.de/diglit/cpg848?sid=0f10c3085fddd97f2a7df3e8f50618db&ui_lang=eng עמוד תיאור הקודקס באתר אוניברסיטת היידלברג]}}, הוא [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] [[איור|מאוייר]] המכיל את אוסף ה[[שירה לירית|שירה הלירית]] הגדול והשלם ביותר של אמני השיר ה[[גרמנים]] מ[[ימי הביניים]] (ה ''Minnesang''). הקובץ נערך עבור משפחת מאנסה מ[[ציריך]] בין [[1304]] ל-[[1340]] לערך והוא כולל את שיריהם של 140 משוררים.
+'''קודקס מאנסה''' (ב[[גרמנית]]: '''Codex Manesse'''; נקרא גם '''Große Heidelberger Liederhandschrift'''  "כתב היד הגדול לשירה מ[[היידלברג]]"){{הערה|1=[http://digi.ub.uni-heidelberg.de/diglit/cpg848?sid=0f10c3085fddd97f2a7df3e8f50618db&ui_lang=eng עמוד תיאור הקודקס באתר אוניברסיטת היידלברג]}}, הוא [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] [[איור|מאויר]] המכיל את אוסף ה[[שירה לירית|שירה הלירית]] הגדול והשלם ביותר של אמני השיר ה[[גרמנים]] מ[[ימי הביניים]] (ה-''Minnesang''). הקובץ נערך עבור משפחת מאנסה מ[[ציריך]] בין [[1304]] ל-[[1340]] לערך, והוא כולל את שיריהם של 140 משוררים.
 == תוכן הקובץ ואופיו ==
-ה[[קודקס]] כולל את שיריהם של 140 משוררים המסודרים ב-140 פרקים לפי סדר ה[[אצולה]]. המשורר הראשון בקובץ הוא [[היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], אחריו [[קונראד השלישי, מלך ירושלים]], המלך טירו משלוטן (Tyro von Schotten) ו[[ונצ'סלאוס השני, מלך בוהמיה]] ולאחריהם [[דוכס]]ים ([[הרצוג (תואר)|הרצוגים]]), [[רוזן|רוזנים]] ([[גראף (תואר אצולה)|גארפים]]), [[אביר]]ים (בהם המשורר [[ולטר פון דר פוגלווידה]]) ופשוטי עם (בהם המשורר היהודי [[זיסקינד מטרימברג]]).
+ה[[קודקס]] כולל את שיריהם של 140 משוררים המסודרים ב-140 פרקים לפי סדר ה[[אצולה]]. המשורר הראשון בקובץ הוא [[היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], אחריו [[קונראד השלישי, מלך ירושלים]], המלך טירו משוטן (Tyro von Schotten) ו[[ונצ'סלאוס השני, מלך בוהמיה]], ולאחריהם [[דוכס]]ים ([[הרצוג (תואר)|הרצוגים]]), [[רוזן|רוזנים]] ([[גראף (תואר אצולה)|גארפים]]), [[אביר]]ים (בהם המשורר [[ולטר פון דר פוגלווידה]]) ופשוטי עם (בהם המשורר היהודי [[זיסקינד מטרימברג]]).
-בראש כל פרק מצויירת [[מיניאטורה]] צבעונית של המשורר, פעמים רבות קשורה המיניאטורה לתיאורו העצמי בשיריו או לאירוע מתולדות חייו. אבירים מצויירים פעמים רבות כנוטלים חלק ב[[תחרות הפלה ברומח]] או ב[[קרב]]. לבני האצולה מצוייר [[שלט גיבורים|שלט הגיבורים]] שלהם.
+בראש כל פרק מצוירת [[מיניאטורה]] צבעונית של המשורר, פעמים רבות קשורה המיניאטורה לתיאורו העצמי בשיריו או לאירוע מתולדות חייו. אבירים מצוירים פעמים רבות כנוטלים חלק ב[[תחרות הפלה ברומח]] או ב[[קרב]]. לבני האצולה מצויר [[שלט גיבורים|שלט הגיבורים]] שלהם.
 == גלגולי כתב היד וההוצאות לאור ==
-הקודקס נערך עבור משפחת מאנסה מציריך, שירדה מנכסיה בסוף [[המאה ה-14]] (היא מכרה את טירתה ב-[[1393]]). ב-[[1590]], לא ברור כיצד, התגלגל כתב היד לרשותו של ה[[ברון]] פיליפ מהוהנסאקס (Philipp of Hohensax), ששירי שניים מאבות-אבותיו (אברהרד פון סאקס והיינריך פון סאקס) כלולים בקובץ. ב-[[1604]] פרסם מלכיור גולדסאט, ששירת בחצר הברון, קטעים מן הספר במסגרת חיבורו ''Paraeneticorum veterum''. בהמשך הועבר החיבור ל[[ספריית פאלאטינה (היידלברג)|ספריית פאלאטינה]] בהיידלברג
+הקודקס נערך עבור משפחת מאנסה מציריך, שירדה מנכסיה בסוף [[המאה ה-14]] (היא מכרה את טירתה ב-[[1393]]). ב-[[1590]], התגלגל כתב היד, לא ברור כיצד, לרשותו של ה[[ברון]] פיליפ מהוהנסאקס (Philipp of Hohensax), ששירי שניים מאבות-אבותיו (אברהרד פון סאקס והיינריך פון סאקס) כלולים בקובץ. ב-[[1604]] פרסם מלכיור גולדסאט, ששירת בחצר הברון, קטעים מהספר בחיבורו ''Paraeneticorum veterum''. בהמשך הועבר החיבור ל[[ספריית פאלאטינה (היידלברג)|ספריית פאלאטינה]] שב[[היידלברג]].
 ב-[[1657]], בעקבות כיבוש היידלברג ב[[מלחמת שלושים השנים]], הגיע הקודקס ל[[הספרייה הלאומית של צרפת|ספריה המלכותית הצרפתית]] (שהפכה לספריה הלאומית לאחר [[המהפכה הצרפתית]]). שם חקר אותה ב-[[1815]] ה[[פילולוגיה|פילולוג]] [[יקוב גרים]]. באותה עת ראתה אור גם [[מהדורה מדעית]] של הקודקס. ב-[[1888]], לאחר מיקוח ארוך, הצליחה ממשלת [[הקיסרות הגרמנית]] לרכוש את הקודקס. כתב היד הובא לספריית פאלאטינה המחודשת ב[[אוניברסיטת היידלברג]] והוצג לציבור במעמד [[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה]] ו[[קנצלר גרמניה]], [[אוטו פון ביסמרק]].