פרסביטריאניזם – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הכנסייות המונחות על ידי גישה זו מכונות בדרך כלל "רפורמיות". |
הכנסייות המונחות על ידי גישה זו מכונות בדרך כלל "רפורמיות". |
||
==ראו גם== |
|||
[[הכנסייה של סקוטלנד]] |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Presbyterianism|תצוגה=פרסביטריאניזם}} |
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Presbyterianism|תצוגה=פרסביטריאניזם}} |
||
גרסה מ־10:31, 25 ביוני 2014
פְּרֶסְבִּיטֶרְיאניזם (Presbyterianism) הוא מונח המתייחס למספר זרמים בנצרות הדבקים במסורת התורה הקלוויניסטית, בנצרות הפרוטסטנטית, המאורגנים בהתאם לארגון ההנהגה הפרסביטריאנית הטיפוסית. התאולוגיה הפרסביטריאנית מדגישה באופן מסורתי את ריבונות האל, את כתבי הקודש כמסמך מנחה, ואת ההכרח שבחסד האל באמצעות האמונה בישו.
מקור הפרסביטריאניזם הוא בעיקר בסקוטלנד בטרם חוקי האיחוד של 1707. רוב הפרסביטריאנים באנגליה יכולים למצוא את שורשי משפחתם בסקוטלנד. אף שיש בין הפרסביטריאנים הדבקים בתאולוגיה של קלווין וממשיכי דרכו, ניתן למצוא מגוון של השקפות דתיות בפרסביטריאניזם בן ימינו.
שורשי ארגון ההנהגה הפרסביטריאנית המודרנית הם ברפורמציה הסקוטית במאה ה-16. קהילות מקומיות מונהגות על ידי אספות המורכבות מנציגי הקהילה, גישה מועצתית הנמצאת אף ברמות אחרות של קבלת החלטות - הפרסביטר (בית הדין של זקני העדה), הסינוד, והאספה הכללית. באופן תאורטי לא קיימים בישופים בפרסביטריאניזם, אולם, בחלק מן הקהילות במזרח אירופה, ובקהילות אקומניות, פועלים בישופים. משרת זקן העדה אף הוא מאפיין ייחודי לפרסביטריאניזם: אלה הם אנשים מתוך הקהילה, חסרי הסמכה דתית פורמלית, הנוטלים חלק בניהול הדתי של קהילתם ובתהליך קבלת ההחלטות בכל הרמות.
במאה ה-20 רבות מן הכנסיות הפרסביטריאניות לקחו חלק חשוב בתנועה האקומנית, שמטרתה להביא להבנה ולשיתוף פעולה בין הזרמים הדתיים והדתות השונות בעולם, כולל במועצה העולמית של הכנסיות. קהילות פרסביטריאניות רבות מצאו דרכים לשיתוף פעולה עם זרמים רפורמיסטים אחרים בנצרות. חלק מן הכנסיות הפרסביטריאניות אף אוחדו עם כנסיות מזרמים אחרים, בהם כנסיות לותרניות, ואנגליקניות.
שורשי הכנסייה
המונח "פרסביטריאניזם" מקורו בתואר הכבוד היווני "פרסביטרוס" (presbýteros, πρεσβύτερος), "זקן", המבוסס על רעיון מן הברית החדשה[1]. הגישה הפרסביטריאנית בנצרות תוארה לראשונה בפרוטרוט על ידי הרפורמיסט בן המאה ה-16, מרטין ברוסר משטרסבורג, אשר האמין כי הכנסייה הנוצרית הקדומה יישמה את עקרונות ההנהגה הפרסביטריאנית. יישום מודרני של עקרונות הפרסביטריאניזם נמצאו בכנסיית ז'נבה תחת הנהגתו של ז'אן קלווין בשנת 1541. הכנסייות המונחות על ידי גישה זו מכונות בדרך כלל "רפורמיות".
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ”וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם זְקֵנִים בְּכָל־קְהִלָּה וּקְהִלָּה וַיִּתְפַּלֲלוּ וַיָּצוּמוּ וַיַּפְקִידוּם בְּיַד הָאָדוֹן אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ׃” מעשי השליחים, יד, 23.
”הִשְׁאַרְתִּיךָ בִּכְרֵיתִים כְּדֵי שֶׁתְּסַדֵּר מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְסַדֵּר וּתְמַנֶּה זְקֵנִים בְּכָל עִיר כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִיךָ...” האיגרת אל טיטוס, א', 5.
