טריפה

טריפה (Predation) היא יחס-גומלין אקולוגי בו מין אחד (הנקרא טורף) ניזון מגופו של מין אחר (נטרף).

מערכת היחסים בין טורפים ונטרפים

מערכות היחסים בין טורפים ונטרפים הן מורכבות מאוד ובתוכן שני הצדדים נמצאים במירוץ אבולוציוני מתמיד של השתפרות והתגברות על היריב. חלק מאוד מעניין של מערכת היחסים הזו היא הדינמיקה הנוצרת בין אוכלוסיות של טורפים ונטרפים והשפעתם אחד על השני.

ניתן לראות כדוגמה את הדינמיקה בין אוכלוסיות של אריות וזברות. אריות טורפים זברות, הטריפה של הזברות מורידה את כמותן באוכלוסיה וגורמת לעליה באוכלוסית האריות כיון שהם ניזונים ויכולים לשגשג ולהתרבות. אם דינמיקה שכזו תמשיך באותו כיוון אז עתיד אוכלסיית האריות לעלות עד שאוכלוסיית הזברות תעלם, אך בפועל המצב הרבה יותר מורכב. אם כמות האריות גדלה וכמות הזברות קטנה יתרחש מצב בו אין מספיק זברות לכלכל את כל האריות ואוכלוסיית האריות תתחיל לרדת. בדרך כלל הפרטים הנטרפים באוכלוסיית הזברות יהיו פרטים חלשים או חולים ולכן רק הזברות החזקות יצליחו לשרוד ולהתרבות, דבר שיגרום לאוכלוסית הזברות להיות בריאה וחזקה ויותר וכזו שלאריות קשה יותר לטרוף. מצב זה יגרום להמשך הירידה באוכלוסיית האריות ועלייה באוכלוסיית הזברות. לחץ הטריפה על הזברות ירד ומספרן יגדל בעוד רק האריות החזקים ביותר יצליחו לשרוד. לאחר גדילת אוכלוסיית הזברות וצמצום אוכלוסיית האריות לפרטים החזקים ביותר יתרחש שוב מצב בו האריות מתחילים להפעיל לחץ טריפה יותר גדול על הזברות ולשגשג, בעוד מספר הזברות קטן. הדינמיקה הזו יכולה להמשיך לכל מיני כיוונים :

• עליה וירידה מתמדת של שתי האוכלוסיות.
• היכחדות אוכלוסיית הזברות.
• היכחדות אוכלוסיית האריות.
• סטטוס קוו, כלומר ששתי האוכלוסיות ישמרו פחות או יותר באותו גודל קבוע.

מודל אקולוגי תאורטי

ערך מורחב: משוואות לוטקה-וולטרה

מודל בסיסי באקולוגיה, הנקרא מודל לוטקה-וולטרה (Lotka-Volterra), מתאר את ההשפעה של טריפה על הדינמיקה של אוכלוסיות המין הטורף והמין הנטרף (כגון זאבים וארנבות).

נסמן את גודל אוכלוסיית הנטרפים ב-N ואת גודל אוכלוסיית הטורפים ב-P. אוכלוסיית הנטרפים מתרבה בקצב r ונטרפת על ידי הטורפים בקצב $aP$, כאשר a הוא קצב הטריפה של טורף בודד. הטורפים מתים מגורמים סביבתיים אחרים בקצב קבוע $\gamma$ ומתרבים בקצב $caN$ כתוצאה מטריפה. הביטוי של קצב ההתרבות של הטורפים מורכב ממספר הנטרפים שנטרפו, $aN$, וקבוע המרה, c, שממיר את האנרגיה שהופקה מהטריפה לייצור צאצאים על ידי הטורפים. השינויים באוכלוסיות הטורפים והנטרפים מתוארים לפיכך על ידי מערכת המשוואות הבאות:

${\frac {dN}{dt}}=rN-aNP$

${\frac {dP}{dt}}=caNP-\gamma P$

במודל זה מתקבלות תנודות מחזוריות באוכלוסיות הטורפים והנטרפים. לדוגמה, כאשר מספר הארנבות גדול יש טרף רב לזאבים. הזאבים יתרבו וידללו את אוכלוסיית הארנבות. כך ישאר פחות טרף לזאבים ומספרם יחל להדלל. עם הקטנת מספר הזאבים תחזורנה הארנבות לשגשג וחוזר חלילה. תנודות דומות אכן נצפו בטבע.

תמונות של טורפים שונים

• 
  קויוט טורף כבשה
• 
  נמר טורף צבי
• 
  ברקודה צדה דג
• 
  עקרב טורף חרק
• 
  נץ עם לטאה
• 
  הרמין טורף ארנב
• 
  פיתון חונק עז
• 
  עיטם אפריקאי צד דג
• 
  שחף טורף סרטן
• 
  חתול טורף עכבר
• 
  שונר שצד ציפור
• 
  חמסנים טורפים אפרוח פינגווין
• 
  אוח אוכל עכבר
• 
  נחש מים משובץ אוכל דג
• 
  דב חום אוכל דג
• 
  תנין הים טורף דג
• 
  גמל שלמה אוכל דבורה
• 
  עכביש אוכל חגב

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.