קשקבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:22, 28 במאי 2015

תבנית:גבינה קשקיבל (איטלקית: Caciocavallo; סיציליאנית: Cascavaddu; אלבנית: Kaçkavall; טורקית: Kaşar; רומנית: Caşcaval; בולגרית: Кашкавал; סרבית: Kačkavalj) היא גבינה איטלקית חצי קשה, המיוצרת מחלב כבשים. פירוש המילה "Caciocavallo" באיטלקית הוא "גבינה על סוס". מקור השם הוא כנראה בכך שבעבר שני חריצי-גבינה היו נקשרים יחדיו ומונחים לייבוש על מקל או ענף, בדומה לאוכף על גב סוס. מאיטליה נפוצה הגבינה לכל אזור הבלקן. למרות שהקשקיבל היא סוג גבינה, מכנים תושבי הבלקן בשם זה כל גבינה צהובה.^[1]

טעמה של הקשקיבל מלוח בצורה עדינה, ולעומת זאת היא חריפה יחסית לגבינות אחרות. הגבינה שייכת למשפחת הפסטה פילטה. זו קבוצת גבינות איטלקיות, הכוללת בין השאר את גבינת המוצרלה ואת גבינת הפרובולונה, המאופיינת בכך שבמסגרת תהליך הייצור הגבינות עוברות שלבים של בישול ולישה במים רותחים. לאחר שמוציאים את הגבן ממי הגבינה (המים שנשארים בתום תהליך ההכנה של הגבן), פורסים אותו לרצועות. אז מרתיחים לצד תבלינים, לשים ביסודיות ומאחדים את הרצועות מחדש לגוש בצורה עגולה, שמוכנס לתבנית. התהליך הוא שמקנה לגבינה את חריפותה. כמו גבינת הצאן חלומי, גם את הקשקיבל ממליחים ומיישנים לאחר לישה ומתיחה.

בתחילה נוצרה הקשקיבל בסיציליה, ומשם התפשטו הייצור והאכילה לחבל הבלקן ולכל מדינות דרום-מזרח אירופה. הסולטאן באיזיט השני, אשר שלט באימפריה העות'מאנית, בין השנים 1481-1512, היה מינהלן מעולה ופעל להאחדה בתחומי חיים רבים. במערכת החוקים של שנת 1502, פורסמו אפילו שמות אחידים למוצרי מזון וגבינות. כך נולדו שמות של מוצרי מזון הנהוגים עד עצם היום הזה, כגון גבינות קשקבל ופטה ‏‏^[2].

הקשקבל מוכנה לשיווק לא פחות משלושה חודשים מתחילת עיבודה במחלבה. תהליך היישון שלה אף עשוי להגיע לחצי שנה, תלוי בשיטות המחלבה. בישראל הקשקבל מגיעה בצורתה הגולמית כגוש, המכונה גלגל או חריץ. משקלו נע בטווח הגדול שבין 3 ל-15 ק"ג. אחוזי השומן שבה נעים בין 32 ל-35 אחוז.

לגבינה יש קליפה דקה בצבע צהוב-חום, כשהצבע מתכהה מיום ליום. הגבינה נשמרת מצוין לאורך זמן שיווקה, והיא גם קלה לפירור ולגירור. מידת הפופולריות של גבינת הקשקבל בישראל עלתה בשנים האחרונות, לצד גבינות כבשים אחרות. בעיקר נרשם בחנויות ביקוש של הצרכנים לגבינות בוטיק, שהן אורגניות ונטולות חומרים משמרים.

ראו גם

גבינת קשרז דבר להאומים ולגיזים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קשקבל בוויקישיתוף

שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אנה וגנר, קשקבל משומרת, באתר ynet
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בני סיידא, לביבות כרובית וגבינת קשקבל, באתר ynet
מאפה פרג וגבינת קשקבל, באתר מגזין "דרך האוכל"

הערות שוליים

^ מילון הגבינות השלם כולל ערכים קלוריים
^ Unsal, Artun, " When Milk Sleeps, Turkish Cheeses", Galatasaray University, december 2005‏

[1] מילון הגבינות השלם כולל ערכים קלוריים

[2] Unsal, Artun, " When Milk Sleeps, Turkish Cheeses", Galatasaray University, december 2005‏

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{גבינה
-|שם=קשקבל
+|שם=קשיקבל
 |תמונה=[[קובץ:Natura morta autunnale con caciocavallo.jpg|מרכז|200px]]
 |ארץ מוצא= {{דגל|איטליה}} [[איטליה]] (ומשם לכל אזור [[הבלקן]])
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 |ערכים תזונתיים=
 }}
-'''קשקבל''' ([[איטלקית]]: '''Caciocavallo'''; [[סיציליאנית]]: '''Cascavaddu'''; [[אלבנית]]: '''Kaçkavall'''; [[טורקית]]: '''Kaşar'''; [[רומנית]]: '''Caşcaval'''; [[בולגרית]]: '''Кашкавал'''; [[סרבית]]: '''Kačkavalj''') היא [[גבינה]] [[איטליה|איטלקית]] חצי קשה, המיוצרת מ[[חלב]] [[כבש]]ים. פירוש המילה "Caciocavallo" באיטלקית הוא "גבינה על [[סוס]]". מקור השם הוא כנראה בכך שבעבר שני חריצי-גבינה היו נקשרים יחדיו ומונחים לייבוש על [[מקל]] או [[ענף]], בדומה ל[[אוכף]] על גב סוס. מאיטליה נפוצה הגבינה לכל אזור [[הבלקן]]. למרות שהקשקבל היא סוג גבינה, מכנים תושבי הבלקן בשם זה כל גבינה צהובה.{{הערה|[http://manneli.com/Tipim/Cheese.html מילון הגבינות השלם כולל ערכים קלוריים]}}
+'''קשקיבל''' ([[איטלקית]]: '''Caciocavallo'''; [[סיציליאנית]]: '''Cascavaddu'''; [[אלבנית]]: '''Kaçkavall'''; [[טורקית]]: '''Kaşar'''; [[רומנית]]: '''Caşcaval'''; [[בולגרית]]: '''Кашкавал'''; [[סרבית]]: '''Kačkavalj''') היא [[גבינה]] [[איטליה|איטלקית]] חצי קשה, המיוצרת מ[[חלב]] [[כבש]]ים. פירוש המילה "Caciocavallo" באיטלקית הוא "גבינה על [[סוס]]". מקור השם הוא כנראה בכך שבעבר שני חריצי-גבינה היו נקשרים יחדיו ומונחים לייבוש על [[מקל]] או [[ענף]], בדומה ל[[אוכף]] על גב סוס. מאיטליה נפוצה הגבינה לכל אזור [[הבלקן]]. למרות שהקשקיבל היא סוג גבינה, מכנים תושבי הבלקן בשם זה כל גבינה צהובה.{{הערה|[http://manneli.com/Tipim/Cheese.html מילון הגבינות השלם כולל ערכים קלוריים]}}
-[[טעם|טעמה]] של הקשקבל [[מלוח (טעם)|מלוח]] בצורה עדינה, ולעומת זאת היא חריפה יחסית לגבינות אחרות. הגבינה שייכת למשפחת ה[[פסטה פילטה]]. זו קבוצת גבינות איטלקיות, הכוללת בין השאר את גבינת [[מוצרלה|המוצרלה]] ואת גבינת ה[[פרובולונה]], המאופיינת בכך שבמסגרת תהליך הייצור הגבינות עוברות שלבים של בישול ולישה במים רותחים. לאחר שמוציאים את הגבן ממי הגבינה (המים שנשארים בתום תהליך ההכנה של הגבן), פורסים אותו לרצועות. אז מרתיחים לצד תבלינים, לשים ביסודיות ומאחדים את הרצועות מחדש לגוש בצורה עגולה, שמוכנס לתבנית. התהליך הוא שמקנה לגבינה את חריפותה. כמו גבינת הצאן [[חלומי]], גם את הקשקבל ממליחים ומיישנים לאחר לישה ומתיחה.
+[[טעם|טעמה]] של הקשקיבל [[מלוח (טעם)|מלוח]] בצורה עדינה, ולעומת זאת היא חריפה יחסית לגבינות אחרות. הגבינה שייכת למשפחת ה[[פסטה פילטה]]. זו קבוצת גבינות איטלקיות, הכוללת בין השאר את גבינת [[מוצרלה|המוצרלה]] ואת גבינת ה[[פרובולונה]], המאופיינת בכך שבמסגרת תהליך הייצור הגבינות עוברות שלבים של בישול ולישה במים רותחים. לאחר שמוציאים את הגבן ממי הגבינה (המים שנשארים בתום תהליך ההכנה של הגבן), פורסים אותו לרצועות. אז מרתיחים לצד תבלינים, לשים ביסודיות ומאחדים את הרצועות מחדש לגוש בצורה עגולה, שמוכנס לתבנית. התהליך הוא שמקנה לגבינה את חריפותה. כמו גבינת הצאן [[חלומי]], גם את הקשקיבל ממליחים ומיישנים לאחר לישה ומתיחה.
-בתחילה נוצרה הקשקבל בסיציליה, ומשם התפשטו הייצור והאכילה ל[[חבל הבלקן]] ולכל מדינות דרום-מזרח אירופה.
+בתחילה נוצרה הקשקיבל בסיציליה, ומשם התפשטו הייצור והאכילה ל[[חבל הבלקן]] ולכל מדינות דרום-מזרח אירופה.
 הסולטאן [[באיזיט השני]], אשר שלט באימפריה העות'מאנית, בין השנים 1481-1512, היה מינהלן מעולה ופעל להאחדה בתחומי חיים רבים. במערכת החוקים של שנת 1502, פורסמו אפילו שמות אחידים למוצרי מזון וגבינות. כך נולדו שמות של מוצרי מזון הנהוגים עד עצם היום הזה, כגון גבינות קשקבל ו[[פטה]] ‏‏{{הערה|Unsal, Artun, " When Milk Sleeps, Turkish Cheeses", Galatasaray University, december 2005‏}}.{{ש}}