אנטיפרוטון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מחיקת פרמטר כפול
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מידע חלקיק|
{{מידע חלקיק
|שם החלקיק=אנטיפרוטון
| הרכב= [[האדרון]]
|תמונה=
| סטטיסטיקה =[[פרמיון]]
|כתובית=
| שם החלקיק = אנטיפרוטון
|הרכב=[[האדרון]]
|סטטיסטיקה=[[פרמיון]]
|קבוצת שיוך=אנטי[[באריון]]
|קבוצת שיוך=אנטי[[באריון]]
|דור=
|אנטי חלקיק=
|סמל=
|מסה1={{SN|1.672|-27}}
|מסה1={{SN|1.672|-27}}
|מסה2=938
|מסה2=938
| מטען =-1
|מטען=-1
| ספין =1/2
|ספין=1/2
|מטען צבע=
| נצפה = כן
|אינטראקציות=
| שנת גילוי = 1955
|קומפוזיציה=
|משך חיים=
|נצפה=כן
|שנת גילוי=1955
}}
}}
ה'''אנטיפרוטון''' (<math>\bar{p}</math>) הוא ה[[אנטי-חלקיק‎]] של ה[[פרוטון]]. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים, בשל ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, ו[[איון (פיזיקה)|להתאיינות]] איתו. האנטיפרוטון התגלה בשנת [[1955]] על ידי ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[אמיליו סגרה]] ואוון צ'מברליין מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], אשר זכו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1959]], על תגליתם זו. אנטיפרוטון מורכב משני [[קווארק|קווארקים]] אנטי-אפ ומקווארק אחד של אנטי-דאון (<math>\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{d}}</math>)
ה'''אנטיפרוטון''' (<math>\bar{p}</math>) הוא ה[[אנטי-חלקיק‎]] של ה[[פרוטון]]. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים, בשל ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, ו[[איון (פיזיקה)|להתאיינות]] איתו. האנטיפרוטון התגלה בשנת [[1955]] על ידי ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[אמיליו סגרה]] ואוון צ'מברליין מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], אשר זכו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1959]], על תגליתם זו. אנטיפרוטון מורכב משני [[קווארק|קווארקים]] אנטי-אפ ומקווארק אחד של אנטי-דאון (<math>\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{d}}</math>)

גרסה מ־08:38, 12 ביולי 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:מידע חלקיק

פרמטרים [ שנת גילוי, שם החלקיק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אנטיפרוטון
מידע כללי
הרכב האדרון
סטטיסטיקה פרמיון
קבוצת שיוך אנטיבאריון
תכונות
מסת מנוחה ‎1.672×10-27kg
938 MeV/c2
מטען חשמלי -1 e
ספין 1/2 ħ
היסטוריה
נצפה? כן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האנטיפרוטון () הוא האנטי-חלקיק‎ של הפרוטון. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים, בשל ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, ולהתאיינות איתו. האנטיפרוטון התגלה בשנת 1955 על ידי הפיזיקאים אמיליו סגרה ואוון צ'מברליין מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אשר זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1959, על תגליתם זו. אנטיפרוטון מורכב משני קווארקים אנטי-אפ ומקווארק אחד של אנטי-דאון ()

אנטי-פרוטון נוצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך לטמפרטורה של כ- מעלות קלווין, תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק במפץ הגדול. ב-CERN, למשל, משתמשים במאיץ חלקיקים מסוג סינכרוטרון של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 ג'יגה אלקטרון וולט ולהטיחם לעברו של מוט אירידיום. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום הינה גבוהה דיה כדי לחולל בריאה של חלקיקים שונים, כשהאנטיפרוטונים הנוצרים מופרדים באמצעות מגנטים הנתונים בריק.

ראו גם