פיהרר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ←פתיח: , הגהה, קישורים פנימיים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פיהרר''' (ב[[גרמנית]]: '''Führer''', {{אודיו|קובץ=De-fuehrer.ogg}}, מילולית: מנהיג) הוא [[ראש מדינה|ראש המדינה]] על פי שיטת ה[[משטר]] ה[[נאציזם|נציונל-סוציאליסטית]]. לפי שיטה זו, בראש המדינה מוצב אדם יחיד והוא שליט אבסולוטי משתי בחינות: ראשית, המנהיג אחראי לכלל ענייני המדינה ולו הסמכות המוחלטת בכל החלטה בענייני המדינה; שנית, המנהיג הוא בלעדי, אין זכות לערער עליו והוא שולט במדינה עד יום מותו ולאחריו נבחר מנהיג חדש למדינה. |
'''פיהרר''' (ב[[גרמנית]]: '''Führer''', {{אודיו|קובץ=De-fuehrer.ogg}}, מילולית: מנהיג) הוא [[ראש מדינה|ראש המדינה]] על פי שיטת ה[[ממשל|משטר]] ה[[נאציזם|נציונל-סוציאליסטית]]. לפי שיטה זו, בראש המדינה מוצב אדם יחיד והוא שליט אבסולוטי משתי בחינות: ראשית, המנהיג אחראי לכלל ענייני המדינה ולו הסמכות המוחלטת בכל החלטה בענייני המדינה; שנית, המנהיג הוא בלעדי, אין זכות לערער עליו והוא שולט במדינה עד יום מותו ולאחריו נבחר מנהיג חדש למדינה. |
||
== עקרון הפיהרר == |
== עקרון הפיהרר == |
||
"עקרון המנהיג" ("[[פיהררפרינציפ]]"), שולב ב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] של [[המאה ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]], ולפיו [[חייל]] או [[אזרחות|אזרח]] מחויב כלפי הממונה עליו. בהקשר המדינתי, הובן מושג זה, בצייתנות שנדרשה |
"עקרון המנהיג" ("[[פיהררפרינציפ]]"), שולב ב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] של [[המאה ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]], ולפיו [[חייל]] או [[אזרחות|אזרח]] מחויב כלפי הממונה עליו. בהקשר המדינתי, הובן מושג זה, בצייתנות שנדרשה על ידי הפיהרר שאחראי על כל המדינה ועל כל אזרחיה. כל בעלי התפקידים בממשל כפופים לפיהרר ישירות. |
||
עקרון המנהיג שולב גם באידאולוגיה הנאצית. רבים מאזרחי גרמניה הנאצית הביעו נאמנות מוחלטת לפיהרר, מכיוון שראו בו את המנהיג שיציל את האומה מהמצב הקשה בו הייתה שרויה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]], הן בשל תחושת ההשפלה שחשו גרמנים רבים בעקבות התבוסה במלחמה, בשל הגזרות שהוטלו על גרמניה בעקבותיה במסגרת [[חוזה ורסאי]], |
עקרון המנהיג שולב גם באידאולוגיה הנאצית. רבים מאזרחי גרמניה הנאצית הביעו נאמנות מוחלטת לפיהרר, מכיוון שראו בו את המנהיג שיציל את האומה מהמצב הקשה בו הייתה שרויה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]], הן בשל תחושת ההשפלה שחשו גרמנים רבים בעקבות התבוסה במלחמה, הן בשל הגזרות שהוטלו על גרמניה בעקבותיה במסגרת [[חוזה ורסאי]], והן לנוכח קשיי המשילות הגדולים של [[רפובליקת ויימאר]]. |
||
== המפלגה הנציונל-סוציאליסטית ו"הפיהרר" == |
== המפלגה הנציונל-סוציאליסטית ו"הפיהרר" == |
||
התואר פיהרר שימש כתוארו של [[יושב ראש]] [[המפלגה הנציונל-סוציאליסטית]]. בשנת [[1933]], כאשר נכנסה לשלטון המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, מונה ראשה [[אדולף היטלר]] לתפקיד ה[[ |
התואר פיהרר שימש כתוארו של [[יושב ראש]] [[המפלגה הנאצית|המפלגה הנציונל-סוציאליסטית]]. בשנת [[1933]], כאשר נכנסה לשלטון המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, מונה ראשה [[אדולף היטלר]] לתפקיד ה[[קנצלר גרמניה|רייכסקאנצלר]]. באותה תקופה עדיין נהג בגרמניה משטר [[רפובליקה|רפובליקני]], ובו ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] הוא ה[[קנצלר גרמניה|קאנצלר]] (המקביל לתואר [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]]), ובראש המדינה עומד [[נשיא]], שכוחו מוגבל אך הוא בעל סמכויות משמעותיות. |
||
הנשיא דאז היה [[פאול פון הינדנבורג]]. לאחר מותו של הינדנבורג ב-[[1934]] אוחדו משרות הקאנצלר והנשיא לכדי משרה אחת בידי היטלר, אשר נשאה את התואר פיהרר וקאנצלר. לאחר מותו של היטלר ב[[פיהררבונקר]] ב-[[1945]] מונה על פי צוואתו של היטלר [[קרל דניץ]] לנשיא גרמניה ו[[יוזף גבלס]] מונה לקאנצלר. לאחר כניעת גרמניה ל[[בעלות הברית]] בוטלה משרת הפיהרר. |
הנשיא דאז היה [[פאול פון הינדנבורג]]. לאחר מותו של הינדנבורג ב-[[1934]] אוחדו משרות הקאנצלר והנשיא לכדי משרה אחת בידי היטלר, אשר נשאה את התואר פיהרר וקאנצלר. לאחר מותו של היטלר ב[[פיהררבונקר]] ב-[[1945]] מונה על פי צוואתו של היטלר [[קרל דניץ]] לנשיא גרמניה ו[[יוזף גבלס]] מונה לקאנצלר. לאחר כניעת גרמניה ל[[בעלות הברית]] בוטלה משרת הפיהרר. |
||
גרסה מ־15:18, 16 בספטמבר 2015
פיהרר (בגרמנית: Führer, ⓘ?, מילולית: מנהיג) הוא ראש המדינה על פי שיטת המשטר הנציונל-סוציאליסטית. לפי שיטה זו, בראש המדינה מוצב אדם יחיד והוא שליט אבסולוטי משתי בחינות: ראשית, המנהיג אחראי לכלל ענייני המדינה ולו הסמכות המוחלטת בכל החלטה בענייני המדינה; שנית, המנהיג הוא בלעדי, אין זכות לערער עליו והוא שולט במדינה עד יום מותו ולאחריו נבחר מנהיג חדש למדינה.
עקרון הפיהרר
"עקרון המנהיג" ("פיהררפרינציפ"), שולב באידאולוגיות של המאה ה-19 וה-20, ולפיו חייל או אזרח מחויב כלפי הממונה עליו. בהקשר המדינתי, הובן מושג זה, בצייתנות שנדרשה על ידי הפיהרר שאחראי על כל המדינה ועל כל אזרחיה. כל בעלי התפקידים בממשל כפופים לפיהרר ישירות.
עקרון המנהיג שולב גם באידאולוגיה הנאצית. רבים מאזרחי גרמניה הנאצית הביעו נאמנות מוחלטת לפיהרר, מכיוון שראו בו את המנהיג שיציל את האומה מהמצב הקשה בו הייתה שרויה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הן בשל תחושת ההשפלה שחשו גרמנים רבים בעקבות התבוסה במלחמה, הן בשל הגזרות שהוטלו על גרמניה בעקבותיה במסגרת חוזה ורסאי, והן לנוכח קשיי המשילות הגדולים של רפובליקת ויימאר.
המפלגה הנציונל-סוציאליסטית ו"הפיהרר"
התואר פיהרר שימש כתוארו של יושב ראש המפלגה הנציונל-סוציאליסטית. בשנת 1933, כאשר נכנסה לשלטון המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, מונה ראשה אדולף היטלר לתפקיד הרייכסקאנצלר. באותה תקופה עדיין נהג בגרמניה משטר רפובליקני, ובו ראש הרשות המבצעת הוא הקאנצלר (המקביל לתואר ראש הממשלה), ובראש המדינה עומד נשיא, שכוחו מוגבל אך הוא בעל סמכויות משמעותיות.
הנשיא דאז היה פאול פון הינדנבורג. לאחר מותו של הינדנבורג ב-1934 אוחדו משרות הקאנצלר והנשיא לכדי משרה אחת בידי היטלר, אשר נשאה את התואר פיהרר וקאנצלר. לאחר מותו של היטלר בפיהררבונקר ב-1945 מונה על פי צוואתו של היטלר קרל דניץ לנשיא גרמניה ויוזף גבלס מונה לקאנצלר. לאחר כניעת גרמניה לבעלות הברית בוטלה משרת הפיהרר.