נשק אל-הרג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:46, 25 בספטמבר 2015

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נשק אל הרג (נא"ה או אמצעי לחימה לא קטלני) הוא נשק שתוכנן כך שכאשר משתמשים בו על פי הוראות היצרן, הוא אינו גורם לנזק בלתי הפיך. כלי נשק אלה עוצבו בשל דרישת החוק במדינות רבות לפתור עימותים אלימים (כגון פיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית) בהפעלת כוח סביר בלבד. בתנאים מסוימים, ובמיוחד כאשר מפעילים נשק אל הרג לא לפי ההתויה שלו, הוא עלול לפצוע קשה ואף להרוג.

סוגי נשק אל הרג

במהלך השנים נשקלו ונשקלים מאות הצעות לפיתוח נשק אל הרג. מתוכן אמורות להיבחר רק אלו שעונות על דרישות אנושיות, מבצעיות וחוקיות. בפיתוח כלי נשק אל הרג מנסים להשיג כושר עצירה מיטבי, נזק מופחת ליריב ולשוהים בסביבתו ולמזער את הסיכון הנשקף למפעילי הנשק. הדגש המושם על הדרישות השונות בשלב הפיתוח של המערכת משתנה בהתאם לתרחיש המתוכנן לשימוש בנשק.

נשק אל הרג יכול להשפיע בדרכים שונות: פגיעה קינטית כואבת או מפילה, הלם חשמלי, צריבה כימית, חום, רעש אקוסטי, כאב ראש, פגיעה תחושתית, פגיעה פסיכולוגית, פגיעה התנהגותית, פגיעה מוראלית, סימון אדם בצבע, יצירת ריח דוחה, או ריתוק לאזור מסוים או הרחקה מאזור מסוים.

חלק מתחמושת האל-הרג, כדוגמת כדורי הספוג וכדורי צחנה, מתאימה לרובה המשמש גם במשחקי פיינטבול, בעוד שסוגים אחרים משוגרים מנשקים המשמשים גם כנשק קטלני. כדי להבדילה מתחמושת קטלנית, תחמושת אל הרג נצבעת בצבעים מיוחדים כמו כחול, כתום ואדום.

אמצעי נשק אל הרג נבדלים זה מזה בטווח פגיעתם שנע מאפס (באמצעים לשימוש במגע כמו אלה) ועד ל-1.5 ק"מ (אמצעים המשוגרים ממרגמות או מופעלים על ידי כלי טיס).

נשק אל הרג המצוי בשימוש

תחמושת אל הרג

קובץ:Active Denial System Humvee.jpg

גלי מיקרו בתדר גבוה שצורבים את העור

קליעי פלפל (קל"פל) - כדורים שמשוגרים באמצעות אוויר דחוס. הכדורים ממולאים בפלפל חריף במיוחד. טווח ירי 0-20 מטר לכיוון אדם, או 50 מטר לשם פיזור בשטח
כדור מלח
כדור שמשחרר צבע מזהה
כדור ספוג - כדור שצידו האחד פלסטיק קשיח וצידו השני ספוג^[1]
כדור עם מעטפת ג'לטין (Tactical Maloderant Ball) שמכיל צואת בעלי חיים מעוקרת, שמשאירה על הנפגע ריח חריף דוחה, שגורם לאנשים לברוח ממנו.
קליע נוזלי שמפיל את הנפגע לארץ. לשימוש מטווח של עשרים מטר.
קליע פלסטיק
כדורי גומי
כדוריות מתכת מצופות גומי
רימון הלם
חזיז
רימון כדורי גומי/הלם אקוסטי ואופטי הנורה ממטול בקוטר 66 מילימטר המותקן על רכב
רימון גז, בדרך כלל גז מדמיע

אמצעים שונים

נשק אקוסטי (סוגים שונים) - שולח גלי קול בעוצמה או תדירות גל שונה הגורם לתחושה לא נעימה, כאב ראש ואזניים, פגיעה בשמיעה, בחילה, בלבול וכאב באיברים פנימיים עקב ויברציות שגלי קול אלו גורמים.
רמקול חזק במיוחד (Long Range Acoustic Device- LRAD) שמשמיע אלומה צרה של צלילים חזקים שגורמים לכאב ראש חזק שמנטרל אנשים ברדיוס של 300 מטר.
בומים על קוליים ממטוסים מהירי טוס. מלבד אפקט פסיכולוגי, בומים על קוליים לא גורמים נזקים ישירים של ממש מלבד פגיעה בגופים מזכוכית (או נזקים עקיפים שיוצרת החרדה אצל חולי לב למשל).
אלות
ידית פלסטיק Handshock המבוססתת על עקרון "נקודות לחץ" - השימוש בידית בנקודות תורפה מסוימות בגוף, מאפשר למפעיל אותה להשתלט על אדם באמצעות כוח פיזי לא רב, תוך גרימת כאב זמני ומיעוט נזקים גופניים.
תותחי מים (בישראל - מכת"ז)
שוקר
תרסיסי פלפל/גז מדמיע
חצצית
"נינג'ות" - דוקרני מתכת המיועדים לבלום תנועה של כלי רכב על דרך כלשהי.
חומר מחליק - פולימר שמותז על האדמה גורם לבני אדם וכלי רכב להחליק. שימוש בחומר זה נעשה במבצע תשורה ב-1968, במטרה לחסום מעבר תגבורת אל נמל התעופה של ביירות.
אקדח טייזר - ירי חיצים שמחוברים בחוטים חשמליים למקור מתח גבוה בזרם נמוך (Taser)
הקרנת גלי מיקרו בתדר גבוה מכלי רכב יבשתיים, או מהאוויר. גלים אלו פועלים על מולוקולות המים שבגוף ומהחום נוצרת תחושת צריבה.
פיזור חומרי סירחון על מפגינים. בישראל נעשה שימוש נרחב בבואש (אמצעי לפיזור הפגנות) כנגד הפגנות פלסטיניות בשטחים.

אמצעים בפיתוח

העברת צלילים ממרחק באמצעות קרינה אלקטרומגנטית
עירור גלי אלפא במוח לשם שינוי תחושות והתנהגות
קליע אקוסטי לטווח של כ-200 מטר
גלים אקוסטיים פועמים
מערבולות אוויר (Vortex)
סילוני חוטי מתכת מותכת שהופכים באוויר לחוטי חשמל. כאשר שני חוטים כאלו נוגעים באדם ישירות, הוא מקבל הלם חשמלי.
סילון תמיסה נוזלית צמיגית מוליכת חשמל נישאת ברכב או בידי אדם יעילותה עד לטווח של 10 או 30 מטר.
ערפל חשמלי שנוצר על ידי שתי קרני תרסיס שמחוברות למקור מתח.
מחט לייזר מוליכת חשמל עד לטווח של 200 מטר.
כלי ירי קלים בעלי מנגנון לשינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים. באמצעות שינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים ניתן להשתמש בנשק להרג או לאל הרג לפי בחירת מפעיל הכלי.
מטען כדורי גומי ממטול בקוטר 40 מ"מ.
מרגמות 81 ו-120 מילימטר לפגזים נפיצים לא קטלניים ולפיזור חומרים בעירים וחומרי נשק אל הרג נוספים כדוגמת גומי שמטרתם לחסום גישה או לרתק.

הצעות דחויות לפיתוח נשק אל הרג

נשק שיחשוף חיילי אויב באמצעות ריח הפה שלהם
נשק שימשוך נחילי צרעות או להקות עכברושים אל חיילי האויב
חומר שגורם רגישות עזה לשמש

השימוש בנשק אל הרג

אמצעים אלה משמשים בעימותים אלימים שאין חובה להפעיל בהם נשק קטלני, כגון פיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית.

אמצעי אל הרג בסיסיים כמו שוקרים, או תרסיסי גז מדמיע ופלפל נפוצים בקרב אזרחים ומשמשים להגנה עצמית. אמצעים דומים משמשים ארגוני אבטחה. ארגוני שיטור משתמשים בנשק אל הרג לפיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא ובעת פעולות פריצה למבנה. השימוש באמצעי אל הרג בצבאות הוא מועט ומוגבל בעיקר ליחידות מיוחדות או לשם פעולות שיטור במתארים אזרחיים כמו פיזור מהומות ומעצרים.

ארגוני ופעילי זכויות אדם הביעו חשש כי נשק אל הרג ישמש לעינויים או חקירות תוך שימוש בעינויים.

נשק אל הרג בישראל

בישראל עושים שימוש בנשק אל הרג צה"ל, מג"ב, משטרת ישראל והשב"ס. מהומות אוקטובר 2000 העלו צורך מבצעי בנשק אל הרג. שימוש בנשק זה נעשה כנגד מפגינים ישראלים בבילעין, ניעלין, נבי סאלח, כפר קדום ומוקדי עימות נוספים. היו הכנות לעשיית שימוש בנשק זה כנגד מתנגדי תוכנית ההתנתקות^[^{דרוש מקור]}. בחיל הים נעשה שימוש כנגד דייגים בחופי עזה ולבנון במערכת תותח שיורה בעזרת לחץ אוויר כדורי פלסטיק בקוטר 60 מ"מ שמכילים מים, צבע, נוזל מסריח ועוד^[^{דרוש מקור]}.

לעתים ישנה אי בהירות באשר להגדרת נשק כאל הרג - כך היה עם רובה צלפים רוגר. רובה זה שימש במקור ככלי נשק ספורטיבי. בצה"ל הותאמה לרוגר כוונת טלסקופית ומפעיליו צוידו בתחמושת חיה. במסמך פנימי, שנכתב על ידי ראש מדור אבטחה באגף המבצעים בצה"ל, נקבע במפורש כי הרוגר אינו יכול להיחשב כנשק "אל הרג" וכי יש לירות בו רק כשהנסיבות מצדיקות ירי אש חיה. למרות קביעה מפורשת זו, בחודשי האינתיפאדה הראשונים הרוגר הוגדר בצה"ל כנשק אל הרג ונעשה בו שימוש כאמצעי לפיזור הפגנות בהן התבצע יידוי אבנים מבלי שלחיילים נשקפה סכנת חיים (כל העיר, 23.11.01). בדצמבר 2001 קבע הפצ"ר כי הרוגר אינו נשק "אל הרג" ולכן יש להגביל את השימוש בו (הארץ, 27.12.01)^[2]. בינואר 2009 טענו פעילי שמאל כי צה"ל החזיר את רובה הרוגר לשימוש נגד מפגינים, למרות האיסור שהוטל בשנת 2001 (הארץ, 10.01.09)^[3].

בומים על קוליים שימשו את ישראל בעיקר לאותת על יכולת תקיפה בעומק מדינות אויב, כלפי מצרים (בעת מלחמת ההתשה) וסוריה (בעת שלטונו של בשאר אל-אסד). סוריה הגיבה באופן דומה, בחיפה. בפעולות מסוג זה האפקט המושג הוא השפלת הצבא והשלטון על ידי חשיפת כשל במערכות ההגנה האווירית, לצד פגיעה במורל האזרחים. באינתיפאדה השנייה, בפעילות הצבאית בעזה, הבום העל קולי שימש לראשונה כאמצעי פסיכולוגי-השימוש הרב בו הגביר את הלחץ על האוכלוסייה. ניתן להניח שהציפייה בצה"ל הייתה שבשלב מסוים האזרחים יפעילו לחץ על ארגוני הטרור להפסיק את שיגור הרקטות על היישובים הישראלים הסמוכים לרצועת עזה.

נשק אל הרג בארצות הברית

בארצות הברית נעשה שימוש בנשק אל הרג על ידי כוחות מארינס בקוואנטיקו.

בפנטגון ישנה מחלקה שעוסקת בפיתוח נשק אל הרג. ה-SBIR של משרד ההגנה האמריקאי עוסק בפיתוח מערכות נשק אל הרג. באוניברסיטת מדינת פנסילבניה פועל מכון ל"טכנולוגיות אל הרג ביטחוניות".

שאלות אתיות

מטרתו המוצהרת של נשק זה היא לפגוע בפעילותו של גוף עוין (למשל, מפגינים) ופיזורו וסילוקו משטח מסוים. זה אמור להתבצע ללא פגיעה בנפש וללא נזק רפואי בלתי הפיך לנפגע. אך לעתים קרובות אין זה המצב. מקרי מוות רבים נגרמו על ידי פגיעה מכדורי גומי או גז מדמיע. ילדים ונשים הרות הם פגיעים במיוחד. נשק אקוסטי לסוגיו יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה ולעתים לפגיעה בשווי המשקל של הנפגעים. שוקרים וסוגי נשק מחשמלים יכולים לפגוע בפעילות הלב של הנפגע ופורסמו גם מקרי מוות כתוצאה מפגיעה חשמלית זו. מהאמור נובע שאין להתייחס לסוגי נשק אלו בקלות ראש ובקלות מוסרית, לאור פוטנציאל לפגיעה חמורה הטמון בהם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נשק אל-הרג בוויקישיתוף
שי לוי, ‏נשק (לא) קטלני, באתר ‏מאקו‏, 23 בפברואר 2012
ד"ר ברוך ויינס - פיתוחים בתחום אמצעי לחימה לא קטלניים

Ro'i Ben-Horin, "Non-Lethal Weapons Theory, Practice, and what Lies Between", Strategic Assessment, Volume 3, No. 4, April 2001 (באנגלית)

הערות שוליים

^ 40mm Sponge Grenade
^ רון דודאי, "אצבע קלה", ארגון בצלם, מרץ 2002
^ ניר חסון ויואב שטרן, מפגינים: צה"ל החזיר לשירות נגד מפגינים רובה רוגר שנאסר לשימוש בעבר

[1] 40mm Sponge Grenade

[2] רון דודאי, "אצבע קלה", ארגון בצלם, מרץ 2002

[3] ניר חסון ויואב שטרן, מפגינים: צה"ל החזיר לשירות נגד מפגינים רובה רוגר שנאסר לשימוש בעבר

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עריכה|נושא=היסטוריה}}
-("נשק אל הרג")-("נא"ה") או אמצעי לחימה לא קטלני שתוכנן כך שכאשר משתמשים בו על פי הוראות היצרן,הוא אינו גורם לנזק בלתי הפיך.כלי נשק אלה עוצבו בשל דרישת החוק במדינות רבות לפתור עימותים אלימים (כגון פיזור הפגנות אלימות,מעצרים אלימים דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית) בהפעלת כוח סביר בלבד. בתנאים מסוימים, ובמיוחד כאשר מפעילים נשק אל הרג לא לפי ההתויה שלו, הוא עלול לפצוע קשה ואף להרוג.
+'''נשק אל הרג''' ('''נא"ה''' או '''אמצעי לחימה לא קטלני''') הוא [[כלי נשק|נשק]] שתוכנן כך שכאשר משתמשים בו על פי הוראות היצרן, הוא אינו גורם לנזק בלתי הפיך. כלי נשק אלה עוצבו בשל דרישת החוק במדינות רבות לפתור עימותים אלימים (כגון פיזור [[הפגנה|הפגנות]] [[אלימות]], [[מעצר]] אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית) בהפעלת כוח סביר בלבד. בתנאים מסוימים, ובמיוחד כאשר מפעילים נשק אל הרג לא לפי ההתויה שלו, הוא עלול לפצוע קשה ואף להרוג.
-(סוגי נשק אל הרג)
+==סוגי נשק אל הרג==
 במהלך השנים נשקלו ונשקלים מאות הצעות לפיתוח נשק אל הרג. מתוכן אמורות להיבחר רק אלו שעונות על דרישות אנושיות, מבצעיות וחוקיות. בפיתוח כלי נשק אל הרג מנסים להשיג כושר עצירה מיטבי, נזק מופחת ליריב ולשוהים בסביבתו ולמזער את הסיכון הנשקף למפעילי הנשק. הדגש המושם על הדרישות השונות בשלב הפיתוח של המערכת משתנה בהתאם לתרחיש המתוכנן לשימוש בנשק.
 נשק אל הרג יכול להשפיע בדרכים שונות: פגיעה קינטית כואבת או מפילה, הלם חשמלי, צריבה כימית, חום, רעש אקוסטי, כאב ראש, פגיעה תחושתית, פגיעה פסיכולוגית, פגיעה התנהגותית, פגיעה מוראלית, סימון אדם בצבע, יצירת ריח דוחה, או ריתוק לאזור מסוים או הרחקה מאזור מסוים.
-חלק מתחמושת האל-הרג, כדוגמת כדורי הספוג וכדורי צחנה, מתאימה לרובה המשמש גם במשחקי
+חלק מתחמושת האל-הרג, כדוגמת כדורי הספוג וכדורי צחנה, מתאימה לרובה המשמש גם במשחקי [[פיינטבול]], בעוד שסוגים אחרים משוגרים מנשקים המשמשים גם כנשק קטלני. כדי להבדילה מתחמושת קטלנית, תחמושת אל הרג נצבעת בצבעים מיוחדים כמו כחול, כתום ואדום.
-(פיינטבול) בעוד שסוגים אחרים משוגרים מנשקים המשמשים גם כנשק קטלני. כדי להבדילה מתחמושת קטלנית, תחמושת אל הרג נצבעת בצבעים מיוחדים כמו כחול, כתום ואדום.
 אמצעי נשק אל הרג נבדלים זה מזה בטווח פגיעתם שנע מאפס (באמצעים לשימוש במגע כמו אלה) ועד ל-1.5 ק"מ (אמצעים המשוגרים ממרגמות או מופעלים על ידי כלי טיס).
-(נשק אל הרג המצוי בשימוש)
+===נשק אל הרג המצוי בשימוש===
-(תחמושת אל הרג)
+====תחמושת אל הרג====
+[[קובץ:IDF stun grenade.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רימון הלם]]
+[[קובץ:Staging of Radom events 1976 08.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח מים]]
+[[קובץ:LRAD naval.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמצעי אקוסטי ארוך טווח]]
+[[קובץ:Police issue X26 TASER-white.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אקדח טייזר שיורה שני חיצים עם חוטים שחודרים לגוף האדם ומשתקים אותו באמצעות חישמול]]
+[[קובץ:Active Denial System Humvee.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלי מיקרו בתדר גבוה שצורבים את העור]]
+[[קובץ:Nepalrubberbullets.jpg|שמאל|ממוזער|220px|כדורי גומי]]
+*קליעי פלפל (קל"פל) - כדורים שמשוגרים באמצעות אוויר דחוס. הכדורים ממולאים בפלפל חריף במיוחד. טווח ירי 0-20 מטר לכיוון אדם, או 50 מטר לשם פיזור בשטח
+*כדור מלח
+*כדור שמשחרר צבע מזהה
+*[[כדור ספוג]] - כדור שצידו האחד פלסטיק קשיח וצידו השני ספוג{{הערה|[http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/40-sponge.htm 40mm Sponge Grenade]}}
+*כדור עם מעטפת [[ג'לטין]] (Tactical Maloderant Ball) שמכיל צואת בעלי חיים מעוקרת, שמשאירה על הנפגע ריח חריף דוחה, שגורם לאנשים לברוח ממנו.
+*קליע נוזלי שמפיל את הנפגע לארץ. לשימוש מטווח של עשרים מטר.
+*קליע פלסטיק
+*[[כדור גומי|כדורי גומי]]
+*כדוריות מתכת מצופות גומי
+*[[רימון הלם]]
+*[[חזיז]]
+*רימון כדורי גומי/הלם אקוסטי ואופטי הנורה ממטול בקוטר 66 מילימטר המותקן על רכב
+*רימון גז, בדרך כלל [[גז מדמיע]]
+====אמצעים שונים====
-[קובץ:IDF stun grenade.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רימון הלם]
+* נשק אקוסטי (סוגים שונים) - שולח גלי קול בעוצמה או תדירות גל שונה הגורם לתחושה לא נעימה, כאב ראש ואזניים, פגיעה בשמיעה, בחילה, בלבול וכאב באיברים פנימיים עקב ויברציות שגלי קול אלו גורמים.
-[קובץ:Staging of Radom events 1976 08.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח מים]
+*[[רמקול]] חזק במיוחד (Long Range Acoustic Device- LRAD) שמשמיע אלומה צרה של צלילים חזקים שגורמים לכאב ראש חזק שמנטרל אנשים ברדיוס של 300 מטר.
-[קובץ:LRAD naval.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמצעי אקוסטי ארוך טווח]
+*[[בום על קולי|בומים על קוליים]] מ[[מטוס]]ים מהירי טוס. <!-- במקרה זה מדובר בניצול התופעה ולא בפיתוח. אין תכנון של מטוסים לגרימת רעש מוגבר (במקרה הפוך, שיפרו את המבנה של הF18 כדי להפחית את השפעות התופעה של ההתעבות בעת חציית מחסום הקול. ככל הנראה גרמה נזקים. כדאי להזכיר את הצופרים של השטוקה כאמצעי פסיכולוגי--> מלבד אפקט פסיכולוגי, בומים על קוליים לא גורמים נזקים ישירים של ממש מלבד פגיעה בגופים מזכוכית (או נזקים עקיפים שיוצרת החרדה אצל חולי לב למשל).
-[קובץ:Police issue X26 TASER-white.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אקדח טייזר שיורה שני חיצים עם חוטים שחודרים לגוף האדם ומשתקים אותו באמצעות חישמול]
+*[[אלה (נשק)|אלות]]
-[קובץ:Active Denial System Humvee.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלי מיקרו בתדר גבוה שצורבים את העור]
+*ידית פלסטיק Handshock המבוססתת על עקרון "נקודות לחץ" - השימוש בידית ב[[נקודת תורפה|נקודות תורפה]] מסוימות בגוף, מאפשר למפעיל אותה להשתלט על אדם באמצעות כוח פיזי לא רב, תוך גרימת כאב זמני ומיעוט נזקים גופניים.
-[קובץ:Nepalrubberbullets.jpg|שמאל|ממוזער|220px|כדורי גומי]
+*תותחי מים (בישראל - [[מכת"ז]])
-קליעי פלפל (קל"פל) - כדורים שמשוגרים באמצעות אוויר דחוס. הכדורים ממולאים בפלפל חריף במיוחד. טווח ירי 0-20 מטר לכיוון אדם, או 50 מטר לשם פיזור בשטח
+*שוקר
-כדור מלח
+*תרסיסי פלפל/גז מדמיע
-כדור שמשחרר צבע מזהה
+*[[חצצית]]
-[כדור ספוג] - כדור שצידו האחד פלסטיק קשיח וצידו השני ספוג (הערה/http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/40-sponge.htm 40mm Sponge Grenade)
+*"נינג'ות" - דוקרני מתכת המיועדים לבלום תנועה של כלי רכב על דרך כלשהי.
-כדור עם מעטפת [ג'לטין] (Tactical Maloderant Ball) שמכיל צואת בעלי חיים מעוקרת, שמשאירה על הנפגע ריח חריף דוחה, שגורם לאנשים לברוח ממנו.
+*חומר מחליק - פולימר שמותז על האדמה גורם לבני אדם וכלי רכב להחליק. שימוש בחומר זה נעשה ב[[מבצע תשורה]] ב-[[1968]], במטרה לחסום מעבר תגבורת אל נמל התעופה של [[ביירות]].
-קליע נוזלי שמפיל את הנפגע לארץ. לשימוש מטווח של עשרים מטר.
+*[[טייזר|אקדח טייזר]] - ירי חיצים שמחוברים בחוטים חשמליים למקור מתח גבוה בזרם נמוך (Taser)
-קליע פלסטיק
+*הקרנת [[גלי מיקרו]] בתדר גבוה מכלי רכב יבשתיים, או מהאוויר. גלים אלו פועלים על מולוקולות המים שבגוף ומהחום נוצרת תחושת צריבה.
-[כדור גומי/כדורי גומי]
+* פיזור חומרי סירחון על מפגינים. בישראל נעשה שימוש נרחב ב[[בואש (אמצעי לפיזור הפגנות)]] כנגד הפגנות פלסטיניות בשטחים.
-כדוריות מתכת מצופות גומי
-[רימון הלם]
-[חזיז]
-רימון כדורי גומי/הלם אקוסטי ואופטי הנורה ממטול בקוטר 66 מילימטר המותקן על רכב
-רימון גז, בדרך כלל (גז מדמיע)
-(אמצעים שונים)
+===אמצעים בפיתוח===
+*העברת צלילים ממרחק באמצעות קרינה אלקטרומגנטית
+*עירור גלי אלפא במוח לשם שינוי תחושות והתנהגות
+*קליע אקוסטי לטווח של כ-200 מטר
+*גלים אקוסטיים פועמים
+*מערבולות אוויר (Vortex)
+*סילוני חוטי מתכת מותכת שהופכים באוויר לחוטי חשמל. כאשר שני חוטים כאלו נוגעים באדם ישירות, הוא מקבל הלם חשמלי.
+*[[סילון]] תמיסה נוזלית צמיגית מוליכת חשמל נישאת ברכב או בידי אדם יעילותה עד לטווח של 10 או 30 מטר.
+*ערפל חשמלי שנוצר על ידי שתי קרני תרסיס שמחוברות למקור מתח. <!-- זהו פטנט סיני וייתכן שיש טעות בשימוש במונח ערפל וייתכן שהכוונה לסילון או לזרם נוזלי. -->
+*מחט לייזר מוליכת חשמל עד לטווח של 200 מטר.
+*כלי ירי קלים בעלי מנגנון לשינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים. באמצעות שינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים ניתן להשתמש בנשק להרג או לאל הרג לפי בחירת מפעיל הכלי.<!-- *מחולל גלים אלקטרומגנטיים המיועד לפגוע במערכות אלקטרוניות ברכב ובכך להפסיק את תנועתו-יעיל בעיקר נגד כלי רכב מודרניים המצוידים במחשב. -->
+*מטען כדורי גומי ממטול בקוטר 40 מ"מ.
+*[[מרגמה|מרגמות]] 81 ו-120 מילימטר לפגזים נפיצים לא קטלניים ולפיזור חומרים בעירים וחומרי נשק אל הרג נוספים כדוגמת גומי שמטרתם לחסום גישה או לרתק.
+===הצעות דחויות לפיתוח נשק אל הרג===
-נשק אקוסטי (סוגים שונים) - שולח גלי קול בעוצמה או תדירות גל שונה הגורם לתחושה לא נעימה, כאב ראש ואזניים, פגיעה בשמיעה, בחילה, בלבול וכאב באיברים פנימיים עקב ויברציות שגלי קול אלו גורמים.
+*נשק שיחשוף חיילי אויב באמצעות ריח הפה שלהם
-רמקול חזק במיוחד (Long Range Acoustic Device- LRAD) שמשמיע אלומה צרה של צלילים חזקים שגורמים לכאב ראש חזק שמנטרל אנשים ברדיוס של 300 מטר.
+*נשק שימשוך נחילי צרעות או להקות עכברושים אל חיילי האויב
-(בום על קולי/בומים על קוליים) (ממטוס) ים מהירי טוס.במקרה זה מדובר בניצול התופעה ולא בפיתוח. אין תכנון של מטוסים לגרימת רעש מוגבר (במקרה הפוך, שיפרו את המבנה של הF18 כדי להפחית את השפעות התופעה של ההתעבות בעת חציית מחסום הקול. ככל הנראה גרמה נזקים. כדאי להזכיר את הצופרים של השטוקה כאמצעי פסיכולוגי--> מלבד אפקט פסיכולוגי, בומים על קוליים לא גורמים נזקים ישירים של ממש מלבד פגיעה בגופים מזכוכית (או נזקים עקיפים שיוצרת החרדה אצל חולי לב למשל).
+*חומר שגורם רגישות עזה ל[[השמש|שמש]]
-(אלה (נשק)/אלות)
-ידית פלסטיק Handshock המבוססתת על עקרון "נקודות לחץ" - השימוש בידית (בנקודת תורפה/נקודות תורפה) מסוימות בגוף, מאפשר למפעיל אותה להשתלט על אדם באמצעות כוח פיזי לא רב, תוך גרימת כאב זמני ומיעוט נזקים גופניים.
-תותחי מים (בישראל - (מכת"ז)
-שוקר
-תרסיסי פלפל/גז מדמיע
-(חצצית)
-"נינג'ות" - דוקרני מתכת המיועדים לבלום תנועה של כלי רכב על דרך כלשהי.
-חומר מחליק - פולימר שמותז על האדמה גורם לבני אדם וכלי רכב להחליק. שימוש בחומר זה נעשה ב[מבצע תשורה] ב-[1968], במטרה לחסום מעבר תגבורת אל נמל התעופה של [ביירות].
-[טייזר/אקדח טייזר] - ירי חיצים שמחוברים בחוטים חשמליים למקור מתח גבוה בזרם נמוך (Taser)
-הקרנת [גלי מיקרו] בתדר גבוה מכלי רכב יבשתיים, או מהאוויר. גלים אלו פועלים על מולוקולות המים שבגוף ומהחום נוצרת תחושת צריבה.
-פיזור חומרי סירחון על מפגינים. בישראל נעשה שימוש נרחב (בבואש (אמצעי לפיזור הפגנות) כנגד הפגנות פלסטיניות בשטחים.
-(אמצעים בפיתוח)
-העברת צלילים ממרחק באמצעות קרינה אלקטרומגנטית
-עירור גלי אלפא במוח לשם שינוי תחושות והתנהגות
-קליע אקוסטי לטווח של כ-200 מטר
-גלים אקוסטיים פועמים
-מערבולות אוויר (Vortex)
-סילוני חוטי מתכת מותכת שהופכים באוויר לחוטי חשמל. כאשר שני חוטים כאלו נוגעים באדם ישירות, הוא מקבל הלם חשמלי.
-(סילון) תמיסה נוזלית צמיגית מוליכת חשמל נישאת ברכב או בידי אדם יעילותה עד לטווח של 10 או 30 מטר.
-ערפל חשמלי שנוצר על ידי שתי קרני תרסיס שמחוברות למקור מתח.זהו פטנט סיני וייתכן שיש טעות בשימוש במונח ערפל וייתכן שהכוונה לסילון או לזרם נוזלי.
-מחט לייזר מוליכת חשמל עד לטווח של 200 מטר.
-כלי ירי קלים בעלי מנגנון לשינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים. באמצעות שינוי האנרגיה הקינטית של הקליעים ניתן להשתמש בנשק להרג או לאל הרג לפי בחירת מפעיל הכלי.
-מחולל גלים אלקטרומגנטיים המיועד לפגוע במערכות אלקטרוניות ברכב ובכך להפסיק את תנועתו-יעיל בעיקר נגד כלי רכב מודרניים המצוידים במחשב.
-מטען כדורי גומי ממטול בקוטר 40 מ"מ.
-(מרגמה/מרגמות) 81 ו-120 מילימטר לפגזים נפיצים לא קטלניים ולפיזור חומרים בעירים וחומרי נשק אל הרג נוספים כדוגמת גומי שמטרתם לחסום גישה או לרתק.
-(הצעות דחויות לפיתוח נשק אל הרג)
-נשק שיחשוף חיילי אויב באמצעות ריח הפה שלהם
-נשק שימשוך נחילי צרעות או להקות עכברושים אל חיילי האויב
-חומר שגורם רגישות עזה ל[השמש/שמש]
-(השימוש בנשק אל הרג)
+==השימוש בנשק אל הרג==
 אמצעים אלה משמשים בעימותים אלימים שאין חובה להפעיל בהם נשק קטלני, כגון פיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית.
-אמצעי אל הרג בסיסיים כמו שוקרים, או תרסיסי גז מדמיע ופלפל נפוצים "בעיקר"-צריך לבסס בקרב אזרחים ומשמשים (להגנה עצמית). אמצעים דומים משמשים ארגוני אבטחה. ארגוני שיטור משתמשים בנשק אל הרג לפיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים השתלטות על מבוקש לחקירה שמתפרע דיכוי התפרעויות בבתי כלא ובעת פעולות פריצה למבנה יחידות מיוחדות השימוש באמצעי אל הרג בצבאות הוא מועט ומוגבל בעיקר ליחידות מיוחדות או לשם פעולות שיטור במתארים אזרחיים כמו פיזור מהומות ומעצרים.
+אמצעי אל הרג בסיסיים כמו שוקרים, או תרסיסי גז מדמיע ופלפל נפוצים <!--"בעיקר"-צריך לבסס -->בקרב אזרחים ומשמשים ל[[הגנה עצמית]]. אמצעים דומים משמשים ארגוני אבטחה. ארגוני שיטור משתמשים בנשק אל הרג לפיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים<!-- השתלטות על מבוקש לחקירה שמתפרע -->, דיכוי התפרעויות בבתי כלא ובעת פעולות פריצה למבנה<!-- יחידות מיוחדות -->. השימוש באמצעי אל הרג בצבאות הוא מועט ומוגבל בעיקר ליחידות מיוחדות או לשם פעולות שיטור במתארים אזרחיים כמו פיזור מהומות ומעצרים.
-ארגוני ופעילי זכויות אדם הביעו חשש כי נשק אל הרג ישמש (לעינויים) או חקירות תוך שימוש בעינויים.
+ארגוני ופעילי זכויות אדם הביעו חשש כי נשק אל הרג ישמש ל[[עינויים]] או חקירות תוך שימוש בעינויים.
-(נשק אל הרג בישראל)
+===נשק אל הרג בישראל===
+בישראל עושים שימוש בנשק אל הרג [[צה"ל]], [[מג"ב]], [[משטרת ישראל]] וה[[שב"ס]]. [[מהומות אוקטובר 2000]] העלו צורך מבצעי בנשק אל הרג. שימוש בנשק זה נעשה כנגד מפגינים ישראלים ב[[בילעין]], [[ניעלין]], [[נבי סאלח]], [[כפר קדום]] ומוקדי עימות נוספים. היו הכנות לעשיית שימוש בנשק זה כנגד מתנגדי [[תוכנית ההתנתקות]]{{דרוש מקור}}. בחיל הים נעשה שימוש כנגד דייגים בחופי עזה ולבנון במערכת תותח שיורה בעזרת לחץ אוויר כדורי פלסטיק בקוטר 60 מ"מ שמכילים מים, צבע, נוזל מסריח ועוד{{דרוש מקור}}.
+[[קובץ:Sponge grenade 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוטרים חמושים בכדורי ספוג לפיזור הפגנה ב[[חורה]], נובמבר 2013]]
-בישראל עושים שימוש בנשק אל הרג [צה"ל], [מג"ב],[משטרת ישראל](והשב"ס).[מהומות אוקטובר 2000] העלו צורך מבצעי בנשק אל הרג. שימוש בנשק זה נעשה כנגד מפגינים ישראלים ב[בילעין], [ניעלין], [נבי סאלח],(כפר קדום) ומוקדי עימות נוספים. היו הכנות לעשיית שימוש בנשק זה כנגד מתנגדי [תוכנית ההתנתקות]בחיל הים נעשה שימוש כנגד דייגים בחופי עזה ולבנון במערכת תותח שיורה בעזרת לחץ אוויר כדורי פלסטיק בקוטר 60 מ"מ שמכילים מים, צבע, נוזל מסריח ועוד.
+לעתים ישנה אי בהירות באשר להגדרת נשק כאל הרג - כך היה עם [[רובה צלפים]] רוגר. רובה זה שימש במקור ככלי נשק ספורטיבי. בצה"ל הותאמה לרוגר [[כוונת טלסקופית]] ומפעיליו צוידו בתחמושת חיה. במסמך פנימי, שנכתב על ידי ראש מדור אבטחה ב[[אגף המבצעים]] ב[[צה"ל]], נקבע במפורש כי הרוגר אינו יכול להיחשב כנשק "אל הרג" וכי יש לירות בו רק כשהנסיבות מצדיקות ירי [[אש חיה]]. למרות קביעה מפורשת זו, בחודשי ה[[אינתיפאדה]] הראשונים הרוגר הוגדר בצה"ל כנשק אל הרג ונעשה בו שימוש כאמצעי לפיזור הפגנות בהן התבצע [[יידוי אבנים]] מבלי שלחיילים נשקפה [[סכנת חיים]] (כל העיר, 23.11.01). בדצמבר 2001 קבע ה[[פרקליט צבאי ראשי|פצ"ר]] כי הרוגר אינו נשק "אל הרג" ולכן יש להגביל את השימוש בו ([[הארץ]], 27.12.01){{הערה|רון דודאי, [http://www.btselem.org/Download/200203_Trigger_Happy_Heb.doc "אצבע קלה"], ארגון בצלם, מרץ 2002 {{DOC}}}}. בינואר 2009 טענו פעילי שמאל כי צה"ל החזיר את רובה הרוגר לשימוש נגד מפגינים, למרות האיסור שהוטל בשנת 2001 ([[הארץ]], 10.01.09){{הערה|ניר חסון ויואב שטרן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1054258.html מפגינים: צה"ל החזיר לשירות נגד מפגינים רובה רוגר שנאסר לשימוש בעבר]}}.
-(שוטרים חמושים בכדורי ספוג לפיזור הפגנה (בחורה), (נובמבר 2013)
-לעתים ישנה אי בהירות באשר להגדרת נשק כאל הרג - כך היה עם [רובה צלפים] רוגר. רובה זה שימש במקור ככלי נשק ספורטיבי. בצה"ל הותאמה לרוגר [כוונת טלסקופית] ומפעיליו צוידו בתחמושת חיה. במסמך פנימי, שנכתב על ידי ראש מדור אבטחה (באגף המבצעים) (בצה"ל), נקבע במפורש כי הרוגר אינו יכול להיחשב כנשק "אל הרג" וכי יש לירות בו רק כשהנסיבות מצדיקות ירי [אש חיה]. למרות קביעה מפורשת זו, בחודשי (האינתיפאדה הראשונים) הרוגר הוגדר בצה"ל כנשק אל הרג ונעשה בו שימוש כאמצעי לפיזור הפגנות בהן התבצע [יידוי אבנים] מבלי שלחיילים נשקפה [סכנת חיים] (בדצמבר 2001) קבע (הפרקליט צבאי ראשי|פצ"ר) כי הרוגר אינו נשק "אל הרג" ולכן יש להגביל את השימוש בו "אצבע קלה", ארגון בצלם, מרץ 2002, בינואר 2009 טענו פעילי שמאל כי צה"ל החזיר את רובה הרוגר לשימוש נגד מפגינים, למרות האיסור שהוטל בשנת 2001 צה"ל החזיר לשירות נגד מפגינים רובה רוגר שנאסר לשימוש בעבר.
-(בום על קולי|בומים על קוליים) שימשו את ישראל בעיקר לאותת על יכולת תקיפה בעומק (מדינת אויב|מדינות אויב), כלפי [מצרים] (בעת[מלחמת ההתשה]) וסוריה (בעת שלטונו של[בשאר אל-אסד]). סוריה הגיבה באופן דומה, בחיפה בפעולות מסוג זה האפקט המושג הוא השפלת הצבא והשלטון על ידי חשיפת כשל במערכות ההגנה האווירית, לצד פגיעה במורל (פסיכולוגיה) האזרחים. באינתיפאדה השנייה, בפעילות הצבאית בעזה, הבום העל קולי שימש לראשונה כאמצעי פסיכולוגי-השימוש הרב בו הגביר את הלחץ על האוכלוסייה. ניתן להניח שהציפייה בצה"ל הייתה שבשלב מסוים האזרחים יפעילו לחץ על ארגוני הטרור להפסיק את שיגור הרקטות על היישובים הישראלים הסמוכים לרצועת עזה.
-אחד השימושים המוקדמים בנשק אל הרג בפעולות צבאיות היה בתקיפת נמל תעופה בביירות.בנות מקבלות בגיוסן לצה"ל תרסיס גז מדמיע (ככל הנראה בעקבות התגברות התופעה של אינוס חיילות בשנות השמונים-תשעים)
-(נשק אל הרג בארצות הברית)
+[[בום על קולי|בומים על קוליים]] שימשו את ישראל בעיקר לאותת על יכולת תקיפה בעומק [[מדינת אויב|מדינות אויב]], כלפי [[מצרים]] (בעת [[מלחמת ההתשה]]) וסוריה (בעת שלטונו של [[בשאר אל-אסד]]). [[סוריה]] הגיבה באופן דומה, ב[[חיפה]]. בפעולות מסוג זה האפקט המושג הוא השפלת הצבא והשלטון על ידי חשיפת כשל במערכות ההגנה האווירית, לצד פגיעה ב[[מורל (פסיכולוגיה)|מורל]] האזרחים. באינתיפאדה השנייה, בפעילות הצבאית בעזה, הבום העל קולי שימש לראשונה כאמצעי פסיכולוגי-השימוש הרב בו הגביר את הלחץ על האוכלוסייה. ניתן להניח שהציפייה בצה"ל הייתה שבשלב מסוים האזרחים יפעילו לחץ על ארגוני הטרור להפסיק את שיגור הרקטות על היישובים הישראלים הסמוכים לרצועת עזה.
-בארצות הבריתנעשה שימוש בנשק אל הרג על ידי כוחות המארינס בקוואנטיקו.
+<!-- אחד השימושים המוקדמים בנשק אל הרג בפעולות צבאיות היה בתקיפת נמל תעופה בביירות. --><!--בנות מקבלות בגיוסן לצה"ל תרסיס גז מדמיע (ככל הנראה בעקבות התגברות התופעה של אינוס חיילות בשנות השמונים-תשעים) -->
+===נשק אל הרג בארצות הברית===
-בהפנטגון ישנה מחלקה שעוסקת בפיתוח נשק אל הרג. ה-SBIR של משרד ההגנה האמריקאי עוסק בפיתוח מערכות נשק אל הרג. באוניברסיטת מדינת פנסילבניה פועל מכון ל"טכנולוגיות אל הרג ביטחוניות".
+ב[[ארצות הברית]] נעשה שימוש בנשק אל הרג על ידי כוחות [[מארינס]] בקוואנטיקו.
+ב{{ה|פנטגון}} ישנה מחלקה שעוסקת בפיתוח נשק אל הרג. ה-SBIR של משרד ההגנה האמריקאי עוסק בפיתוח מערכות נשק אל הרג. ב[[אוניברסיטת מדינת פנסילבניה]] פועל מכון ל"טכנולוגיות אל הרג ביטחוניות".
-(שאלות אתיות)
+== שאלות אתיות ==
 מטרתו המוצהרת של נשק זה היא לפגוע בפעילותו של גוף עוין (למשל, מפגינים) ופיזורו וסילוקו משטח מסוים. זה אמור להתבצע ללא פגיעה בנפש וללא נזק רפואי בלתי הפיך לנפגע. אך לעתים קרובות אין זה המצב. מקרי מוות רבים נגרמו על ידי פגיעה מכדורי גומי או גז מדמיע. ילדים ונשים הרות הם פגיעים במיוחד. נשק אקוסטי לסוגיו יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה ולעתים לפגיעה בשווי המשקל של הנפגעים. שוקרים וסוגי נשק מחשמלים יכולים לפגוע בפעילות הלב של הנפגע ופורסמו גם מקרי מוות כתוצאה מפגיעה חשמלית זו.
 מהאמור נובע שאין להתייחס לסוגי נשק אלו בקלות ראש ובקלות מוסרית, לאור פוטנציאל לפגיעה חמורה הטמון בהם.
-(ראו גם)
+== ראו גם ==
-[אמצעים לפיזור הפגנות](אלפ"ה)
+* [[אמצעים לפיזור הפגנות]] (אלפ"ה)
-[אל-הרג]
+* [[אל-הרג]]
-[Acoustic weapons]
+* [[Acoustic weapons]]
-[SONIC WEAPON]
+* [[SONIC WEAPON]]
-(קישורים חיצוניים)
+==קישורים חיצוניים==
+* {{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{mako|שי לוי|נשק (לא) קטלני|c4b5b1a6475a531006|pzm-weekend|23 בפברואר 2012}}
+* [http://www.scribd.com/doc/101101364/%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1#scribd ד"ר ברוך ויינס - פיתוחים בתחום אמצעי לחימה לא קטלניים]
+<div style="direction: ltr;">
+* Ro'i Ben-Horin, "[http://web.archive.org/20011121175800/www.tau.ac.il/jcss/sa/v4n1p3.html Non-Lethal Weapons Theory, Practice, and what Lies Between]", '''Strategic Assessment''', Volume 3, No. 4, April 2001 <small>(ב[[אנגלית]])</small>
+</div>
+== הערות שוליים ==
-(ויקישיתוף בשורה)
+{{הערות שוליים}}
-ד"ר ברוך ויינס - פיתוחים בתחום אמצעי לחימה לא קטלניים]
+[[קטגוריה:נשק אל הרג|*]]
-(הערות שוליים)
-(קטגוריה:נשק אל הרג)
+[[קטגוריה:אמצעי לחימה]]
-(קטגוריה:אמצעי לחימה)