יופי מתמטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:20, 30 בדצמבר 2015

יופי מתמטי מבטא את ההנאה האסתטית שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות במתמטיקה. הם מבטאים הנאה זו על ידי התייחסות למתמטיקה (או לפחות לחלק מהיבטיה) כיפה. מתמטיקאים מתייחסים למתמטיקה כאל אמנות או לפחות כאל פעילות יצירתית ומרבים להשוות אותה למוזיקה ולשירה.

לדעתו של פאול ארדש, לא ניתן לתאר במילים את המתמטיקה. במילותיו שלו: "מדוע המספרים יפים? זה כמו לשאול מדוע הסימפוניה התשיעית של בטהובן יפה. אם אתה לא מבחין בכך, אף אחד לא יוכל להסביר לך. אני יודע שהמספרים הם יפים. אם מספרים אינם יפים, שום דבר אינו יפה".^[1]

דרך הוכחה יפה

מתמטיקאים מתארים דרך הוכחה מהנה באופן מיוחד כאלגנטית. על פי ההקשר, הכוונה יכולה להיות:

הוכחה שעושה שימוש במספר קטן ככל האפשר של הנחות או של תוצאות קודמות.
הוכחה תמציתית באופן מיוחד.
הוכחה המגיעה לפתרון בדרך מפתיעה (למשל על ידי שימוש במשפט מתחום שונה לחלוטין).
הוכחה המבוססת על תובנות חדשות ומקוריות.
שיטת הוכחה שניתן יהיה ליישם באופן פשוט על מנת להוכיח שורה של בעיות דומות.

במהלך החיפוש אחרי הוכחה אלגנטית, מתמטיקאים מנסים פעמים רבות למצוא פתרונות שונים לאותה בעיה, ההוכחה הראשונה לא תהיה בהכרח הטובה ביותר. סביר להניח כי המשפט שזכה למספר הגדול ביותר של הוכחות שונות הוא משפט פיתגורס, שפורסמו מאות הוכחות שונות שלו.^[2] משפט נוסף שהוכח באופנים רבים ושונים הוא משפט ההדדיות הריבועית, קארל פרידריך גאוס לבדו פרסם מספר הוכחות שונות למשפט זה.

לעומת דרכי ההוכחה ה"יפות", תוצאות נכונות הכרוכות בחישובים מייגעים, שיטות משוכללות יתר על המידה, גישות קונבנציונליות או הנדרשות למספר רב של אקסיומות חזקות או תוצאות קודמות, אינן נחשבות, בדרך כלל, לאלגנטיות ועשויות להיקרא "מכוערות" או "מגושמות".

תוצאה "יפה"

אם מתחילים ב- e⁰ = 1 וממשיכים במהירות i במשך זמן π וביחס לנקודה מסוימת, הוספה של 1 תביא אל הנקודה 0 (התרשים מוצג במישור המרוכב).

לעתים מתמטיקאים מייחסים יופי לעבודות המקשרות שני תחומים במתמטיקה הנראים לא קשורים במבט ראשון. קישורים כאלה מתוארים פעמים רבות כעמוקים.

קשה למצוא תוצאות שיש הסכמה גורפת על כך שהן עמוקות, אולם ישנן מספר דוגמאות המובאות בדרך כלל, אחת מהן היא זהות אוילר:^[3]

\displaystyle e^{i\pi }+1=0

זהו מקרה פרטי של נוסחת אוילר, אשר הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן כינה "הנוסחה המדהימה ביותר במתמטיקה".^[4] היופי בזהות אוילר טמון בכך שהיא מאחדת לכדי משוואה קצרה אחת שלושה קבועים מתמטיים נודעים (e - בסיס הלוגריתם הטבעי, i - היחידה המדומה ו-π - היחס בין היקף מעגל לקוטרו) ואת שני המספרים הטבעיים הראשונים (0 ו-1).

דוגמאות מודרניות יותר הן משפט טניאמה-שימורה שיצר קשר חשוב בין עקומים אליפטיים לבין תבניות מודולריות (עבודה שזיכתה את אנדרו ויילס ואת לרוברט לנגלנדס בפרס וולף) וכן "המפלצות המטורללות" המקשרות בין תורת החבורות (חבורת פישר-גריס, "המפלצת") לתבניות מודולריות דרך תורת המיתרים (עבודה שזיכתה את ריצ'רד בורכרדס במדליית פילדס).^[5]

לקריאה נוספת

רון אהרוני, מתמטיקה שירה ויופי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008

הערות שוליים

^ Devlin, Keith (2000)
^ Elisha Scott Loomis published over 360 proofs in his book Pythagorean Proposition (ISBN 0-873-53036-5).
^ Gallagher, James (13 February 2014)
^ Feynman, Richard P. (1977)
^ [1]

[1] Devlin, Keith (2000)

[2] Elisha Scott Loomis published over 360 proofs in his book Pythagorean Proposition (ISBN 0-873-53036-5).

[Gallagher2014-3] Gallagher, James (13 February 2014)

[4] Feynman, Richard P. (1977)

[5] [1]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Pythagorean_proof_(1).svg|שמאל|ממוזער|333x333px|דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של [[משפט פיתגורס]]]]
-הביטוי '''יופי המתמטיקה''' מבטא את ההנאה ה[[אסתטיקה|אסתטית]] שמתמטיקאים עשויים לייחס לעבודתם ול[[מתמטיקה]] בכלל. הם מבטאים הנאה זו על ידי התייחסות למתמטיקה (או לפחות לחלק מהיבטיה) כ[[יופי|יפה]]. מתמטיקאים מתייחסים למתמטיקה כאל [[אומנות]] או לפחות כאל פעילות יצירתית ומרבים להשוות אותה ל[[מוזיקה]] ול[[שירה]].
+'''יופי מתמטי''' מבטא את ההנאה ה[[אסתטיקה|אסתטית]] שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות ב[[מתמטיקה]]. הם מבטאים הנאה זו על ידי התייחסות למתמטיקה (או לפחות לחלק מהיבטיה) כ[[יופי|יפה]]. מתמטיקאים מתייחסים למתמטיקה כאל [[אמנות]] או לפחות כאל פעילות יצירתית ומרבים להשוות אותה ל[[מוזיקה]] ול[[שירה]].
-לדעתו של [[פול ארדש]], לא ניתן לתאר במילים את המתמטיקה. במילותיו שלו: "מדוע המספרים יפים? זה כמו לשאול מדוע [[הסימפוניה התשיעית של בטהובן]] יפה. אם אתה לא מבחין בכך, אף אחד לא יוכל להסביר לך. אני '''יודע''' שהמספרים הם יפים. אם מספרים אינם יפים, שום דבר אינו יפה".<ref>Devlin, Keith (2000)</ref>
+לדעתו של [[פאול ארדש]], לא ניתן לתאר במילים את המתמטיקה. במילותיו שלו: "מדוע המספרים יפים? זה כמו לשאול מדוע [[הסימפוניה התשיעית של בטהובן]] יפה. אם אתה לא מבחין בכך, אף אחד לא יוכל להסביר לך. אני '''יודע''' שהמספרים הם יפים. אם מספרים אינם יפים, שום דבר אינו יפה".<ref>Devlin, Keith (2000)</ref>
 == דרך הוכחה יפה ==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 * הוכחה שעושה שימוש במספר קטן ככל האפשר של הנחות או של תוצאות קודמות.
 * הוכחה תמציתית באופן מיוחד.
-* הוכחה המגיעה לפתרון בדרך מפתיעה (למשל על ידי שימוש ב[[משפט (מתמטיקה)|משפט]] או משפטים מתחום שונה לחלוטין).
+* הוכחה המגיעה לפתרון בדרך מפתיעה (למשל על ידי שימוש ב[[משפט (מתמטיקה)|משפט]] מתחום שונה לחלוטין).
 * הוכחה המבוססת על תובנות חדשות ומקוריות.
-* שיטת הוכחה שניתן יהיה ליישם אותה באופן פשוט על מנת להוכיח שורה של בעיות דומות.
+* שיטת הוכחה שניתן יהיה ליישם באופן פשוט על מנת להוכיח שורה של בעיות דומות.
 במהלך החיפוש אחרי הוכחה אלגנטית, מתמטיקאים מנסים פעמים רבות למצוא פתרונות שונים לאותה בעיה, ההוכחה הראשונה לא תהיה בהכרח הטובה ביותר. סביר להניח כי המשפט שזכה למספר הגדול ביותר של הוכחות שונות הוא [[משפט פיתגורס]], שפורסמו מאות הוכחות שונות שלו.<ref>Elisha Scott Loomis published over 360 proofs in his book Pythagorean Proposition ([[מיוחד:משאבי ספרות/0873530365|ISBN 0-873-53036-5]]).</ref> משפט נוסף שהוכח באופנים רבים ושונים הוא [[משפט ההדדיות הריבועית]], [[קארל פרידריך גאוס]] לבדו פרסם מספר הוכחות שונות למשפט זה.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 == תוצאה "יפה" ==
 [[קובץ:EulerIdentity2.svg|שמאל|ממוזער|אם מתחילים ב- e<sup>0</sup> = 1 וממשיכים במהירות i במשך זמן π וביחס לנקודה מסוימת, הוספה של 1 תביא אל הנקודה 0 (התרשים מוצג ב[[המישור המרוכב|מישור המרוכב]]).]]
-לעתים מתמטיקאים מייחסים יופי לעבודות המקשרות שני תחומית במתמטיקה הנראים לא קשורים במבט ראשון. קישורים כאלה מתוארים פעמים רבות כעמוקים.
+לעתים מתמטיקאים מייחסים יופי לעבודות המקשרות שני תחומים במתמטיקה הנראים לא קשורים במבט ראשון. קישורים כאלה מתוארים פעמים רבות כעמוקים.
 קשה למצוא תוצאות שיש הסכמה גורפת על כך שהן עמוקות, אולם ישנן מספר דוגמאות המובאות בדרך כלל, אחת מהן היא [[זהות אוילר]]:<ref name="Gallagher2014">Gallagher, James (13 February 2014)</ref>