ערבית לבנטינית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פתיח: חאלב=>חלב |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
* [[ערבית לבנונית|ניבים לבנוניים]] ([[לבנון]] והרי אנסריה שב[[סוריה]]) |
* [[ערבית לבנונית|ניבים לבנוניים]] ([[לבנון]] והרי אנסריה שב[[סוריה]]) |
||
* ניבים מרכז סוריים (מ[[דמשק]] ועד חמה) |
* ניבים מרכז סוריים (מ[[דמשק]] ועד חמה) |
||
* ניבים צפון סוריים ([[ |
* ניבים צפון סוריים ([[חלב (עיר)|חלב]]) |
||
* [[ערבית פלסטינית|ניבים פלסטינים]] כפריים (אזור [[ישראל]]\[[הרשות הפלסטינית]] עד אזור [[בית לחם]]). |
* [[ערבית פלסטינית|ניבים פלסטינים]] כפריים (אזור [[ישראל]]\[[הרשות הפלסטינית]] עד אזור [[בית לחם]]). |
||
* ניבים פלסטינים עירוניים (חברון, ירושלים, חיפה, שכם, יפו, נצרת,...) |
* ניבים פלסטינים עירוניים (חברון, ירושלים, חיפה, שכם, יפו, נצרת,...) |
גרסה מ־18:13, 10 בפברואר 2016
ערבית לבנטינית או שאמית היא קבוצה של ניבים ערביים המדוברים לרוחב 100 ק"מ באזור רצועת מישור החוף באגן המזרחי של הים התיכון שמכונה הלבנט, קרי בסוריה, לבנון, ישראל, הרשות הפלסטינית, ומערב ירדן. אזור גאוגרפי זה תואם את החבל המערבי של הסהר הפורה. הערבית הלבנטינית נכללת בקבוצת השפות שנקראת ערבית מזרחית.
מזרחית לאזור זה, במדבריות, מדוברים הניבים הערביים הצפון-בדואיים.
ניתן לחלק את הערבית הלבנטינית לשישה תת-ניבים:
- ניבים לבנוניים (לבנון והרי אנסריה שבסוריה)
- ניבים מרכז סוריים (מדמשק ועד חמה)
- ניבים צפון סוריים (חלב)
- ניבים פלסטינים כפריים (אזור ישראל\הרשות הפלסטינית עד אזור בית לחם).
- ניבים פלסטינים עירוניים (חברון, ירושלים, חיפה, שכם, יפו, נצרת,...)
- ניבים פלסטינים בדואיים בשוליים הדרומיים (ישראל\הרשות הפלסטינית וירדן).
הם ניתנים להבדלה מול ניבים ערביים אחרים:
- בשל הנטייה הברורה לבטא את הסיומת -ah בנוגע למין הנקבה כ -.eh
- ישנם עקבות של הגייה ואוצר מילים מהשפה הארמית, לדוגמה כשמתכוונים לסיומת גוף שני ברבים מבטאים אותה כ -"kon"