חברת נוער – הבדלי גרסאות
מ הסרת קטגוריה:נוער; הוספת קטגוריה:נוער בישראל באמצעות HotCat |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== שימושים נוספים במושג חברת נוער == |
== שימושים נוספים במושג חברת נוער == |
||
בשנת [[2000]] הוקמה בקיבוץ [[אשבל (קיבוץ)|אשבל]] [[פנימייה]] בשם "חברת הנוער אשבל", על ידי תנועת [[דרור ישראל]]. |
בשנת [[2000]] הוקמה בקיבוץ [[אשבל (קיבוץ)|אשבל]] [[פנימייה]] בשם '''"[http://www.eshbal-ys.org.il/ חברת הנוער אשבל]"''', על ידי רשת [[דרור בתי חינוך]] מיסודה של תנועת [[דרור ישראל]]. בשנת [[2011]] הוקמה ב[[מצפה רמון]] פנימייה בשם '''"[http://www.hevrat-hanoar.co.il/ חברת הנוער מצפה רמון]"'''. השימוש בשם [[חברת נוער]] מעיד על אופיה של הפנימייה אשר במרכזה חברת הנערים העצמאית. בחברות נוער נהוגה שיטה חינוכית בה הנערות והנערים מנהלים את חייהם באופן דמוקרטי, מתנדבים ותורמים לקהילה. {{הערה|[http://www.hevrat-hanoar.co.il פנימייה - חברת הנוער מצפה רמון].}}. |
||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
גרסה מ־16:35, 12 באוגוסט 2016
חברת נוער היא קבוצה של נערים ונערות בשכבת גיל דומה, שנקלטו יחד בקיבוץ ללא הוריהם ומשפחתם הביולוגית, כחלק מתוכנית חינוכית, התיישבותית או חברתית.
סקירה
מסגרת חברת הנוער הוקמה על ידי תנועת עליית הנוער בשנות ה-30 המוקדמות, במטרה לשלוח לקיבוצים בישראל בני נוער יהודים מאירופה ולמלטם מהשלטון הנאצי. חברות הנוער הראשונות התארגנו בגרמניה, והראשונה שבהן הגיעה לעין חרוד ב-1934. בעשורים שסביב הקמת המדינה המשיכו עולים רבים להגיע לישראל. חברות הנוער נקלטו בעיקר בקיבוצים, אך גם במספר מושבים וכפרי נוער, והורכבו מנוער וילדים עולים, ששולבו במרקם התרבותי הוותיק ונטלו חלק בחיי העבודה, לצד לימודים במסגרת הבית-ספרית הקיבוצית, ילדים אלה נקראו בקיבוצים ילדי חוץ. בהמשך לכך גויסו חברי הקבוצה לשירות בצה"ל, למשל כגרעיני נח"ל, כשפעמים רבות הבוגרים והבוגרות מצטרפים לאחר מכן כחברים בקיבוץ, מקימים בו משפחות, ובכך משלימים את הייעוד הערכי של ההגשמה ברוח התנועה.
אחד עשר קיבוצים הוקמו על ידי גרעיני חברות-נוער.
החל משנות ה-70 השתנה אופיין של חברות הנוער. חבריהן לא היו עוד עולים כי אם ילידי הארץ, שבאו בעיקר מקרב משפחות מצוקה ומשכונות, ובמקרים אחדים 'השלימו' כיתה חסרה בקיבוץ (למשל כשבשנתון זה או אחר לא נולדו ביישוב ילדים). הנערים והנערות, באמצע שנות העשרה, חיו יחד כמחזור ושכבת-גיל לכל דבר ושולבו במערכת החינוך המקומית, כשפעמים רבות משפחות קיבוצניקיות 'מאמצות' חניך לשעות הערב, והקבוצה זוכה לליווי בלתי-פורמלי של הדרכה ופעולות שונות. מאז שנות ה-90 שב הרכב קבוצת הנוער והתבסס על עולים, אך הפעם מבין יוצאי חבר המדינות. אלה עוברים הכשרה לערכי אזרחות, ולרוב אינם נשארים עוד בקיבוצים כבוגרים.
בחברות הנוער עברו מאז ראשיתן עשרות אלפי בני נוער. כיום, מסגרת זו מצומצמת למאות בודדות.
שימושים נוספים במושג חברת נוער
בשנת 2000 הוקמה בקיבוץ אשבל פנימייה בשם "חברת הנוער אשבל", על ידי רשת דרור בתי חינוך מיסודה של תנועת דרור ישראל. בשנת 2011 הוקמה במצפה רמון פנימייה בשם "חברת הנוער מצפה רמון". השימוש בשם חברת נוער מעיד על אופיה של הפנימייה אשר במרכזה חברת הנערים העצמאית. בחברות נוער נהוגה שיטה חינוכית בה הנערות והנערים מנהלים את חייהם באופן דמוקרטי, מתנדבים ותורמים לקהילה. [1].