פנחס שפירא מקוריץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:33, 18 באוגוסט 2016

רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 - י' באלול תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18.

קורות חייו

נולד בעיר שקלוב בשנת 1726, לרבי אברהם אבא, נצר למשפחה מיוחסת מצאאצי רבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות"^[1]. אמו הייתה מצאצאי הראב"ן. נקרא על שם סבו רבי פנחס שפירא, מגיד מישרים בשקלוב. גדל והתחנך בעיר הולדתו, וכבן למשפחת ליטאית למדנית למד והעמיק בתלמוד ובפוסקים, וכבר בצעירותו רשם לעצמו חידושים ופלפולים שנדפסו מאוחר יותר בספר גבעת פנחס. בנוסף רכש ידיעות בדקדוק ובספרי הפילוסופיה של ימי הביניים. נישא לטריינא בת הרב יונה וייל מסלאוויטא (אחיינו של הקרבן נתנאל).

בעקבות עלילה שהעלילו על אביו בשקלוב נאלצה משפחתו לעזוב את העיר ולעבור למירופול שבאזור ווהלין, שם החל אביו שהיה מתנגד לחסידות להכיר את הבעל שם טוב, עד שהפך לתלמידו. הבן, רבי פנחס, הלך בעקבות אביו ודבק בתנועה החסידית ובתורתה, ועם זאת, הוא נותר ייחודי בהשקפותיו ובדרכו החסידית. בהיררכיה החסידית, נמנה רבי פנחס מקוריץ עם תלמידיו הבכירים של הבעל שם טוב, יחד עם המגיד ממעזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

רבי פנחס ישב בעיר קוריץ, ולאחריה בעיר אוסטרהא. בשנת תקנ"א עזב רבי פנחס את אוסטרהא על מנת ללכת לארץ ישראל, אולם בדרכו התעכב בעיר שיפיטובקה (אנ'), בה חלה ונפטר בי' באלול אותה שנה. נקבר בבית הקברות הישן בעיר. תחת השלטון הקומוניסטי הוחרב בית הקברות, ויהודי בשם ליברזון בנה מצבה חדשה בבית הקברות החדש לזכרו של רבי פנחס אך קברו לא הועבר. המצבה שהועברה נשאה את השם פנחס בן מרדכי והייתה שונה מהנוסח המקורי של המצבה. בעקבות השתדלותו של ד"ר גדליה מזל מירושלים שנמנה על צאצאיו ופנייתו לגוף האחראי הוקם אוהל תפילה וחודשה מצבתו על מקום קברו.

רבים מגדולי החסידות בדור השני והשלישי הגיעו לבית מדרשו, בהם כאלו שעוד הספיקו לפגוש את הבעל שם טוב. תלמידו המפורסם הוא רבי רפאל מברשיד. עוד מתלמידיו: רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי בנימין זאב מבלטא, רבי יוסף מרשקוב. לרבי פנחס מקוריץ היו חמישה בנים ובת. שני נכדיו היו בעלי דפוס עברי בעיר סלאוויטא בשם "דפוס סלאוויטא".

כתביו

אין ספר שחיבר הרבי מקוריץ. קיימת מסורת על ספר שנכתב בכתב ידו המקורי, אך בקרב צאצאי רבי פנחס, המדפיסים מסלאוויטא, הייתה מסורת שאין להדפיס את הספר.

עיקרי תורתו וסיפורי צדיקים הקשורים בו מכונסים בספר מדרש פנחס (ח"א - וורשה תרל"ו, ח"ב - לובלין תר"ס), שנכתב על ידי תלמידיו; ובספר "מדרש פנחס החדש" (וורשה תר"ע). בסוף הספר מדרש פנחס נרשם שהוא עצמו ביקש מצאצאיו ותלמידיו שילמדו את ספרו מדי יום. הספר כולל גם סיפורים והדרכות של תלמידיו, בחלקים נפרדים. קטעים מתורתו, הודפסו כנספחים בספרים שונים.

בשנת תשס"ג (2003) הודפסו בבני ברק שני כרכים הכוללים מתורתו ותולדותיו בצירוף מפתחות ונספחים, בשם "אמרי פנחס השלם".

צאצאיו

ערך מורחב – שושלת קוריץ

רבי יהודה מאיר רבה של שיפיטובקה, חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה.
רבי משה מסלאוויטא. הוא פתח את בית הדפוס בסלאוויטא. בניו היו רבי שמואל אבא ורבי פנחס שנאסרו בשנת תקצ"ה בעקבות הלשנת שקר לשלטונות על הריגת עובד בבית הדפוס.
רבי יעקב שמשון מזסלב. היה חתנו של רבי דב רבה של זסלב ולאחר פטירתו מילא את מקומו.
רבי יחזקאל מאוסטרהא. נישא לבתו של רבי יוסף מפולנאה. בניו היו רבי חיים ורבי אברהם.
רבי אליהו, חתן רבי יוסף מוונישניבץ.
שרה (רחל) שיינדל אשת רבי שמואל אב"ד קלינבלאט נכדו של רבי משה מחכמי הקלויז בברודי.

הרב שמשון אהרן פולונסקי היה צאצא של רבי פנחס דרך חתנו רבי שמואל^[2].

לקריאה נוספת

יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 43-44.

קישורים חיצוניים

ספרים

מדרש פנחס, באתר היברובוקס
דברים נחמדים, טשרנוביץ, תרי"ט, באתר היברובוקס

אודות

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "פנחס שפירא מקוריץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1209-1209, באתר היברובוקס
אברהם כהנא, ‏ר' פנחס מקוריץ (בתוך ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב), באתר "דעת"
רבי פנחס שפירא מקוריץ באתר אהלי צדיקים

הערות שוליים

^ רבי פנחס בן רבי אברם אבא בן רבי פנחס משקלוב בן רבי משה בן רבי שלמה אב"ד סטאנוב בנו של המגלה עמוקות (אמרי פנחס חלק ב' עמוד תמג)
^ הרב שמשון אהרן היה בנו של הרב אברהם יצחק מקאלניבלט, בן הרב נחום, בן הרב אליהו פנחס, בן הרב אהרן בנו של רבי שמואל וחתן בנו של רבי שמריהו מוורחיווקא.

[1] רבי פנחס בן רבי אברם אבא בן רבי פנחס משקלוב בן רבי משה בן רבי שלמה אב"ד סטאנוב בנו של המגלה עמוקות (אמרי פנחס חלק ב' עמוד תמג)

[2] הרב שמשון אהרן היה בנו של הרב אברהם יצחק מקאלניבלט, בן הרב נחום, בן הרב אליהו פנחס, בן הרב אהרן בנו של רבי שמואל וחתן בנו של רבי שמריהו מוורחיווקא.

[1]

[2]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בעקבות עלילה שהעלילו על אביו בשקלוב נאלצה משפחתו לעזוב את העיר ולעבור ל[[מירופול]] שבאזור [[ווהלין]], שם החל אביו שהיה [[התנגדות לחסידות|מתנגד לחסידות]] להכיר את הבעל שם טוב, עד שהפך לתלמידו. הבן, רבי פנחס, הלך בעקבות אביו ודבק בתנועה החסידית ובתורתה, ועם זאת, הוא נותר ייחודי בהשקפותיו ובדרכו החסידית. בהיררכיה החסידית, נמנה רבי פנחס  מקוריץ עם תלמידיו הבכירים של [[הבעל שם טוב]], יחד עם [[המגיד ממעזריטש]], רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].
-רבי פנחס ישב בעיר [[קוריץ]], ולאחריה בעיר [[אוסטרהא]]. בשנת [[תקנ"א]] עזב רבי פנחס את אוסטרהא על מנת ללכת ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בעיר [[שיפיטובקה]] {{אנ|Shypylivka}}, בה חלה ונפטר ב[[י' באלול]] אותה שנה. נקבר בבית הקברות הישן בעיר. בהמשך הועברה מצבתו לבית הקברות החדש אך קברו לא הועבר. המצבה שהועברה נשאה את השם 'פנחס בן מרדכי', והמתפללים סברו לתומם כי הוא רבי פנחס הנזכר. מה גם ששם אביו היה 'אברהם אבא' ולא מרדכי, ועלו למצבה החדשה. בעקבות השתדלותו של ד"ר גדליה מזל מירושלים שנמנה על צאצאיו ופנייתו לגוף האחראי,  ועזרת הרב ליברזון מרוסיה- הוקם במקום אוהל תפילה והציבור שב לפקוד את קברו האמיתי.
+רבי פנחס ישב בעיר [[קוריץ]], ולאחריה בעיר [[אוסטרהא]]. בשנת [[תקנ"א]] עזב רבי פנחס את אוסטרהא על מנת ללכת ל[[ארץ ישראל]], אולם בדרכו התעכב בעיר [[שיפיטובקה]] {{אנ|Shypylivka}}, בה חלה ונפטר ב[[י' באלול]] אותה שנה. נקבר בבית הקברות הישן בעיר. תחת השלטון הקומוניסטי הוחרב בית הקברות, ויהודי בשם ליברזון בנה מצבה חדשה בבית הקברות החדש לזכרו של רבי פנחס אך קברו לא הועבר. המצבה שהועברה נשאה את השם פנחס בן מרדכי והייתה שונה מהנוסח המקורי של המצבה. בעקבות השתדלותו של ד"ר גדליה מזל מירושלים שנמנה על צאצאיו ופנייתו לגוף האחראי הוקם אוהל תפילה וחודשה מצבתו על מקום קברו.
 רבים מגדולי החסידות בדור השני והשלישי הגיעו לבית מדרשו, בהם כאלו שעוד הספיקו לפגוש את הבעל שם טוב. תלמידו המפורסם הוא רבי [[רפאל מברשיד]]. עוד מתלמידיו: רבי [[יעקב שמשון משיפיטובקה]], רבי בנימין זאב מבלטא, רבי יוסף מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. לרבי פנחס מקוריץ היו חמישה בנים ובת. שני נכדיו היו בעלי דפוס עברי בעיר [[סלאוויטא]] בשם "[[דפוס סלאוויטא]]".