שושלת קוריץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שושלת קוריץ היא שושלת אדמו"רים של רבי פנחס מקוריץ, תלמידו של הבעל שם טוב.

רבי יהודה מאיר משפיטובקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הגדול רבי יהודה מאיר חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה. היה תלמידו של רבי חיים מקרסנה שהכתירו לאדמו"ר. כיהן כרבה של שיפיטובקה. נפטר כ"ט בניסן תקפ"ט. חתניו היו רבי יוסף מאוסטילא, רבי חיים מקוסוב, רבי אריה לייב וורטהיים מבנדר ו(בזיווג ראשון-) רבי מאניס עלנבויגן מלבוב ו(בזיווג שני) רבי מיכל מקאשיווקא.

בנו היה רבי דב בערצ'ה מטלוסט. היה חתנו של רבי נפתלי הירץ מזינקוב ובזיווג שני של רבי צבי הירש מזידיטשוב. כיהן כרב בסקאלה, שיפיטובקה וטלוסט. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות. נפטר בכ"ו באדר תר"י. חתניו היו רבי יעקב יצחק רבינוביץ מפשיסחא ורבי אהרן מסלחוב נינו של רבי צבי בן הבעל שם טוב. בנו הרביעי היה רבי יהודה מאיר משאץ, אביו של רבי יעקב שמשון אביהם של הרב רבי מאיר שפירא מלובלין ושל רבי אברהם שפירא, האדמו"ר מטלוסט בארצות הברית.

בן נוסף של רבי יהודה מאיר היה רבי יוסף, חתנו של רבי יצחק מקאליס בנו של הדגל מחנה אפרים. נפטר בצעירותו בכ"ג באדר תקפ"ו. בנו היה רבי חיים שמעון מטלוסט (-י"ד בשבט תרס"א). בניו של רבי חיים שמעון היו רבי דב בער (בערצ'י) מטלוסט (-ט"ז בחשוון תרצ"ב) ורבי אלתר אב"ד ויקנה ואחר כך בצ'רנוביץ, מחבר ספר בית ישראל, חתנו של רבי ישראל מבאקו נכדו של רבי דוד מסטפין.

בן שלישי היה רבי פנחס משיפיטובקה.

צאצאים נוספים של רבי יהודה מאיר כיהנו באדמו"רות:

רבי משה מסלאוויטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני היה רבי משה מסלאוויטא. חתן רבי יצחק דיין בפולנאה (אביו של רבי גדליה מליניץ). כיהן ברבנות סלאוויטא ופתח בעיר את בית הדפוס בסלאוויטא. נפטר ט' בכסלו ת"ר. חתניו היו רבי יצחק טברסקי מקוריסטשוב ורבי פנחס מצ'רני-אוסטראה.

בנו הגדול רבי שמואל אבא נולד בשנת תקמ"ד. היה חתנו של רבי אריה לייב מחמלניק (נכד רבי אלימלך מליז'נסק). בשנת תקצ"ה ישב עם אחיו במאסר בעקבות הלשנת שקר לשלטונות על הריגת עובד בבית הדפוס. לאחר שחרורו בשנת תרט"ז החל לכהן באדמו"רות. נפטר בטפליק בה' באדר תרכ"ד. בנו היה רבי אריה לייב מז'יטומיר. חותנו של רבי ברוך הגר מויז'ניץ. חתניו היו רבי גדליה אהרן מליניץ, רבי יעקב יצחק ממקארוב רבי פנחס יוסף שפירא בן דודו רבי דב בער מטלוסט.

בנו השני היה רבי פנחס. ישב עם אחיו בכלא. נפטר י"ד בתמוז תרל"ב. בנו רבי יהושע העשיל היה בעל הדפוס אחריו. בן נוסף היה רבי משה חתנו של רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב וחתניו היו רבי גדליה ממאלין ורבי זושא מצ'רנוביל[1].

בן שלישי היה רבי מרדכי. בין צאצאיו ששימשו באדמו"רות:

רבי יעקב שמשון מזסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן נוסף של רבי פנחס היה רבי יעקב שמשון מזסלב. נולד בשנת תקל"ב. היה חתנו של רבי דב רבה של זסלב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. נפטר י"ג בשבט תקס"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 44-43.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי גירסת חסידות סקווירא.