אליעזר בן נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן)
Even haEzer 1610.jpg
שער המהדורה הראשונה של חיבורו "אבן העזר", 1610 (ה'ש"ע), פראג
לידה בערך 1090
בסביבות ד'תת"ן
פטירה 1170
ד'תתק"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני אשכנז, רבני גרמניה, ראשונים
תחומי עיסוק הלכה, מדרש הלכה, מנהג, תפילה, פיוט
תלמידיו נכדו הראבי"ה
חיבוריו "אבן העזר", "קובץ מנהגים", פירוש למדרש ההלכה "ספרי", 'סדור עם פירוש הראב"ן', פיוטים (כולל קינות, יוצרות וסליחות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך - ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קורות חייו של רבי אליעזר בן נתן ידוע לנו רק מעט, מתוך הנאמר בחיבוריו ובחיבורי תלמידיו. מהתאריכים המצוינים בחיבורו "אבן העזר" אנו למדים כי הוא פעל במחצית הראשונה של המאה ה-12 לספירה. תאריך לידתו משוער בקירוב לשנת ד'תת"נ (1090)[1], ככל הנראה במיינץ שבגרמניה, היכן ששהה ופעל בבגרותו.

כיהן כראש ישיבה באשכנז (גרמניה), ועמד בקשרי מכתבים עם רבי מאיר בן שמואל, עם רבנו תם ועם הרשב"ם, ואף חתם עמהם על תקנות. תקופת מה מחייו אף שהה בבוהמיה.

בילדותו התרחש מסע הצלב הראשון. בעקבותיו הוא חיבר קינות על גזירות תתנ"ו, יוצרות, סליחה ופיוטים. הוא גם כתב ספר על ההיסטוריה של הרדיפות נגד היהודים בעת מסע הצלב. הסופר מביע שנאה רבה לנוצרים שביצעו את הטבח והוא מנסה להתמודד עם השאלה הפילוסופית כיצד התאפשר על ידי האל טבח כה גדול ביהודים. הספר פורסם במאה ה-19 על ידי אהרן ילינק[2] ואחר כך תורגם לגרמנית על ידי אדולף נויבאור.[3][4]

אזכורים וידיעות אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר וירצבורג בשעת הריסת בניין נתגלו יותר מ-1500 מצבות יהודיות, וביניהן שתים ובהם אזכור רבנו אליעזר - מצבה של נכדתו ובו כתוב שם בתו מומונא.[5], ובנוסף נמצא שבר מצבה של אשה הקשורה בראב"ן בו רשום רבנו יו...

בתשובת מהר"ם מופיעה חתימתו עם רבני "אלמניא" כלומר גרמניה, ולפיה לא היה בצרפת מעולם. עם זאת התכתב עם ר' מאיר אביו של הרשב"ם ושל רבנו תם. כמו כן יש התכתבות שבו רבנו תם העונה במקום אביו כאשר רבי מאיר היה באבל על מות אחיהם יצחק, וכן תשובת רשב"ם (בשם העט רבנו שמואל הרמתי - מהעיר רמרו) לראב"ן.

מחקר עדכני אודות הראב"ן עתיד לצאת ובו מספר נקודות בהן מופיעה ראשוניותו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותנו היה רבי אליקים בן יוסף ממגנצא (מיינץ), תלמיד חבר של רש"י. בין חתניו ניתן למצוא את רבי שמואל בן נטרונאי (הרשב"ט), ורבי יואל הלוי (אביו של הראבי"ה). ובין קרוביו את ר' שמריה בר' מרדכי, שהיה תלמידו של ר' יצחק בר' אשר הלוי. נכדו הוא הראבי"ה שהיה גם תלמידו. אחיו הוא רבי יהודה בן נתן (הריב"ן)[6].

רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש) מייחס את עצמו בחיבורו כצאצא של רבי אלעזר בן נתן,[7] (נכדו או נינו של רבי אליעזר בן נתן, דרך בן בתו) .[8]. אולם אפטוביצר טוען שזיהוי זה כנראה אינו נכון.[9]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו הגדול הוא "אבן העזר", הקרוי גם "צפנת פענח" (קיצורו של החיבור קרוי "אבן הראשה"). החיבור הודפס לראשונה מכתב יד לאחר 500 שנה, בשנת ה'ש"ע (1610) בפראג. מהדורות נוספות הודפסו לאחר מכן בירושלים (תרע"ה 1915) ובשימלוי שבטרנסילבניה (תרפ"ו 1926) בתוספת הערות והגהות של ראב"ד שימלוי, הרב שלמה זלמן אהרנרייך.

חיבורים נוספים שחיבר הם: "סדור עם פירוש הראב"ן", "קובץ מנהגים", ופירוש למדרש ההלכה "ספרי".

פרופ' אברהם גרוסמן טוען כי החיבור "סידור רבינו שלמה" המיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא - חברם של רבותיו של רש"י - חובר אף הוא על ידי רבי אליעזר בן נתן.[10]

ידיעות אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר ראב"ן הוא מספר שבדק התאיידות של יין בכלי, לאחר שהתיר יין, וחלם חלום ממנו הבין שעליו לאסור. בעקבות הבדיקה הבין שטעה ופסל את היין, והוא ומקבלי ההיתר התענו במשך יומיים.

בעקבות הכתוב בדפוס של ספר ההלכות ''המרדכי'' סברו שהוא היה מכותבי תוספות, אך מעיונים בכתב היד ברור שזו טעות, ומדובר בתשובה שהועתקה מספרו של הראבי"ה.

פירוש "סידור רבנו שלמה" שהודפס בכותרת זו, זוהה כסידור הראב"ן בידי אברהם גרוסמן בספרו חכמי אשכנז הראשונים (ומאז הודפס בכמה מהדורות תחת כותרת נכונה).

פיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין הפיוטים שחבר:

  • יוצר, אופן וזולת לשבת שובה. נדפס במנהג אשכנז המערבי.[11]
  • יוצר, אופן וזולת לשבת ברית מילה. נדפס במנהג אשכנז המערבי.[12]
  • זולת "א-להים באזנינו שמענו", שאומרים במנהג אשכנז המערבי לשבת לפני שבועות ולשבת חזון.[13] הזולת מדבר על גזירות תתנ"ו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאת על סמך הנאמר על ידו כתשע שנים לאחר שנת ד'תתצ"ג (1133) בה הוא מציין, תוך דברי התפלמסות עם חתנו ועם קרובו רבי אליעזר ברבי שמשון מקולוניה (קלן, גרמניה, כי הוא הגיע כבר ל"גיל בינה", גיל ה-40. "היש בינה לימים צעירים? להגיע לארבעים עוברים?" (אבן העזר, סימן מח ג, עמ' 117)
  2. ^ Adolph Jellinek, Zur Geschichte der Kreuzzüge, Leipsic, 1854
  3. ^ Hebräische Berichte über die Judenverfolgungen Während der Kreuzzüge, by A. Neubauer and Stern, in the Quellen zur Geschichte der Juden in Deutschland, ii., Berlin, 1892
  4. ^ בספר "עמך הבכה" של יוסף הכהן, הסופר מתואר כ"אליעזר הלוי"; דבר זה גרם לכמה חוקרים (לנדשוט וגרץ) לחשוב שהספר אינו פרי עטו של הראב"ן, אבל הדעה הרווחת היא שהספר אכן הוא של הראב"ן.
  5. ^ תמונת המצבה מוירצבורג (באופן אקראי בחרו במצבה זו, אתר הארץ)
  6. ^ מהרש"ל - חכמת שלמה מסכת מכות דף יט עמוד ב
  7. ^ התשובה מופיעה בבית יוסף יו"ד סימן מ"ז ה. (עיין גם ברא"ש למסכת חולין פרק ג סימן ד.) "דע כי מעשה כזה בא לפני זקני רבי אליעזר בר נתן ז"ל"
  8. ^ שלום אלבק כותב בהקדמתו לספר אבן העזר (א), "רבי אשר בר יחיאל... קורא לרבינו בשם "זקני" ... אבל לא היה בן בתו ממש רק דור שלישי או רביעי לו"
  9. ^ מבוא לספר הראבי"ה עמ' 51.
  10. ^ פרופ' אברהם גרוסמן, בספרו חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 346-348
  11. ^ סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 731 ואילך; s:מחזורים לשבתות אשכנז/ברכות קריאת שמע לשבת שובה - מערבי.
  12. ^ סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 734 ואילך; s:מחזורים לשבתות אשכנז/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה - מערבי.
  13. ^ סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדליהיים תרכ"ח, עמ' 718.


תקופת חייו של הרב אליעזר בן נתן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן