יהדות קרקוב

צולם ברובע היהודי בקרקוב

הקהילה היהודית של קרקוב הייתה אחת הקהילות היהודית החשובות בפולין לפני השואה. קרקוב, הממוקמת בדרום פולין, היא העיר השנייה בגודלה בפולין, ואחת הערים העתיקות בה. יהודים ישבו בעיר החל מתחילת המאה ה-11.

היסטוריה

ערך מורחב – קז'ימייז'

בתחילת המאה ה-11, היגרו יהודים מצ'כיה לפולין. רבים מיהודים אלו הגיעו לקרקוב, שהייתה קרובה לגבול הצ'כי.

בתחילת המאה ה-14 כבר הייתה קהילת קרקוב אחת הקהילות היהודיות החשובות ביותר באירופה. בשנת 1495 גורשו היהודים מקרקוב לעיר סמוכה בשם קאז'ימייז' (נקראה בפי היהודים קוזימיר). במשך הזמן גדלה קרקוב, וקאז'ימייז' הפכה לשכונה של קרקוב. רק בשנת 1867 הורשו היהודים לגור בכל חלקי העיר קרקוב. תולדות שתי הקהילות קשורות היטב זו לזו.

בין השנים 1815 - 1846 היו קרקוב וסביבתה רפובליקה חופשית עצמאית, דבר שתרם להתפתחות הקהילה. ב-1846 - 1918 עברה קרקוב כחלק ממחוז גליציה לשלטון הקיסרות האוסטרו-הונגריה, בעיר הוקמו באותה תקופה כמה מוסדות תרבות וחברה יהודים, ביניהם הגימנסיה העברית שהוקמה ב1908, בית החולים יהודי, אגודת ספורט יהודית (1910) ותיאטרון עממי (1898).

ארגון ההגנה העצמית

בשלהי 1918 יסדו היהודים ארגון שפעל במסגרת המשמר האזרחי בקרקוב ונקרא במשך הזמן בשם "הגנה עצמית". הארגון מנה כ-3000 חברים מכל חוגי הקהילה היהודית בעיר. ד"ר יצחק רוזנבליט-רוז'נסקי בספר "היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה" בפרק על ארגון ההגנה העצמית מספר:

"במרוצת הימים הפך הארגון לגוף כמעט אוטונומי. הוא נקרא עתה "הגנה עצמית", הקיף את כל הזרמים, כולל המשכילים, האורתודוקסים לובשי ה"קאפוטות" ותלמידי בתי הספר התיכוניים ומנה כ- 3,000 איש. השלטונות ידעו, שבתקופת המעבר יפנה ההמון נגד היהודים ולכן לא התנגדו להתארגנות זו – אך ספקו לארגון רק כ- 80 רובים וכמות קטנה של כדורים. בנסיבות אלה היה צורך דחוף ברכישת נשק, והוא נקנה בחשאי. הארגון לא רק שמר על הרובע היהודי, הקים שרות מודיעין בעיר והציב משמרות ברובע כדי למנוע הפתעות, אלא גם פיקח על המתרחש ברובע, כולל פקוח על מחירי המזון".

בתקופת פולין העצמאית בין שתי מלחמות העולם, (1918 - 1939) ניהלה הקהילה היהודית חיי תרבות וחברה ערים ביותר. בשנת 1926 הוקם תיאטרון יהודי קבוע. מספר הסטודנטים היהודים היה כרבע מכלל הסטודנטים באוניברסיטה היגלונית. אך בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה סבלו יהודי קרקוב מהתגברות האנטישמיות.

קרקוב לא נפגעה במהלך הפלישה הגרמנית לפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה, כתוצאה מהסכם מוקדם עם הגרמנים, פרט למקרים מסוימים שבהם היו מספר גרמנים מסוימים אשר לא עמדו בהסכם.

דמוגרפיה

בשנת 1540 נימנו בעיר כ-2,100 יהודים. בשנת 1772 - כ-4,000, ובשנת 1880 נימנו בעיר כ-20,000 יהודים - כשליש מכלל האוכלוסייה הכללית בעיר. בשנת 1900 הגיע מספר היהודים ל-25,000 ובשנת 1921 לכ-45,000. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה גרו בקרקוב כ-60,000 יהודים, מתוך אוכלוסייה כללית של כרבע מיליון תושבים, ובעיר היו כ-300 בתי כנסת.

מלחמת העולם השנייה

אנדרטה לזכר קהילת קרקוב, בבית הקברות בקריית שאול

ערך מורחב – גטו קרקוב

העיר קרקוב נכבשה על ידי הגרמנים בעת כיבוש חציה של פולין על ידי הגרמנים. באוקטובר 1939, קבעו הגרמנים את העיר כעיר הבירה של הגנרל גוברנמן. (אזור הכיבוש הגרמני של פולין) אל האוכלוסייה היהודית הצטרפו כ- 20,000 יהודים נוספים עם הגעת פליטים יהודיים ממקומות אחרים.

מיד עם כיבוש העיר, הוחל בה ברדיפות שיטתיות של הקהילה היהודית בקרקוב, ובעיר הונהגו צווים והגבלות אנטי- יהודיות, (ראו שואת יהודי פולין) ובעיר הוקם יודנראט. יושב ראש היודנרט הראשון ד"ר מרק ביברשטיין וסגנו היה ד"ר וילהלם גולדבלאט. בקיץ 1940 נאסרו שניהם בידי הגסטפו, וליושב ראש היודנראט מונה ד"ר ארטור רוזנצוויג.

בימים 5 - 6 בדצמבר 1939 ניהלו הגרמנים פעולות טרור מקיפות בשכונות היהודיות בעיר, בעיקר במטרה לגזול רכוש. באותו זמן גם הוצתו מספר בתי כנסת. הריכוז הגדול של היהודים בעיר, שהפכה להיות עיר הבירה של הגנרל גוברנמן, היה לצנינים בעיני הנס פרנק, שניסה בכל דרך להמעיט את מספר היהודים בעיר. ב-1 במאי 1940 פורסם צו האוסר על היהודים להימצא בחלקים המרכזיים של העיר. ב-18 במאי הודיע ראש העיר הגרמני ליהודים, כי יוכלו לעזוב את העיר 'ברצונם החופשי' ולקחת איתם את רכושם עד 15 באוגוסט 1940. עד לתאריך זה עזבו את העיר רבבות יהודים. חלקם עברו לאזור פולין המזרחית, שהיה באותה תקופה תחת השלטון הרוסי, וחלקם עברו לעיירות ולכפרים בסביבות קרקוב. בנובמבר 1940 הוחל בגירוש בכפייה של יהודי קרקוב לעיירות הסביבה. היהודים הורשו לשאת עימם רק מטען של 50 קילוגרמים לנפש. עד מרץ 1941 גורשו כ-40,000 יהודים, ובעיר נשארו כ-11,000 יהודים בלבד, מתוך אוכלוסייה של כ- 60,000 יהודים קודם המלחמה.

הגטו

ערך מורחב – גטו קרקוב

כיכר השילוחים של הגטו החדש. הכיסאות הריקים בכיכר הם אנדרטה ליהודים שנספו

רובע קאזימייז' המחודש, עתיר מוטיבים יהודיים

בית הקברות היהודי של קרקוב מאחורי בית הכנסת הרמ"א (בצד ימין, בולט לתוך השטח). ה'גגות' השחורים הנמצאים על ראשי המצבות נועדו לשמר את המצבות (על ידי מניעת הצטברות שלג על ראשי המצבות), והם הותקנו על ידי תלמידי האוניברסיטה בעיר.

גטו קרקוב הוקם ברובע פודוגוז'ה- פרבר דרומי של העיר קרקוב. באזור זה, שהיה מיועד למגורי אוכלוסייה בת 3000 נפש, הוכנסו בכוח 15,000 יהודים. לאחר שנבנו חומות בטון מסביב לאזור, הוא פעל כאזור מתוחם וסגור במשך שנתיים - מהקמתו במרץ 1941 ועד לחיסולו הסופי. הגטו התפנה מיושביו במרץ 1943, עם משלוח אחרוני היהודים בו למחנות ההשמדה בלז'ץ ואושוויץ. הרוב המוחלט של יושביו נרצחו.

לאחר המלחמה

כאשר הקומוניסטים החלו לשלוט בפולין יהודים רבים עזבו את פולין או גורשו.

דוגמה לכך: משפחת צוקרברג אשר הייתה תושבת קרקוב לפני המלחמה וגם חיו מעט בעיר בזמן המלחמה, כאשר חזרו לביתם בקרקוב (אשר כלל דירה גדולה ומרווחות בת שתי קומות רצפה מעץ אמיתי) הגיעו לפתח הבית, דלת הבית נפתחה ומולם ניצבו זוג רוסים אשר איימו עליהם בעזרת רובה ולא קיבלו אף לא אגורה שחוקה מביתם. כמובן כמו המקרה אשר קרה למשפחת צוקרברג קרה לעוד כמה משפחות, בגלל זה ובעקבות השואה הקהילה קטנה בהרבה מגודלה המקורי. עוד גורמים אשר הגבירו את הקטנת מספר היהודים בקהילה היו: עליית היהודים לארץ, ו"העלמותם" והתבוללותם של יהודים. נכון לשנת 2014 מנתה הקהילה היהודית כ-140 יהודים. בעיר חיים גם כ-50 ישראלים שהשתלבו בקהילה. מתוך שבעה בתי כנסת ששרדו בעיר, פעילים שלשה: הטמפל, אייזק, הרמ"א. בנוסף יש לקהילה היהודית גן ילדים, ומרכז תרבות.

משנת 1990 מתקיים בקרקוב בקיץ פסטיבל יהודי שנתי בן כמה ימים שמושך אליו עשרות אלפי אנשים.

בתי כנסת בעיר

בית הכנסת הישן

ערך מורחב – בית הכנסת העתיק (קרקוב)

בית הכנסת העתיק של קרקוב הוא בית הכנסת העתיק ביותר בפולין שעדיין עומד על תלו. הוא נמצא בקז'ימייז', פרבר של קרקוב שהיה בעבר עיר עצמאית. בית הכנסת היווה, עד השואה, אחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. זמן ייסודו של בית הכנסת אינו ברור. על פי מקורות שונים, בית הכנסת נבנה בשנת 1407 או בשנת 1492.

בית כנסת הרמ"א

ערך מורחב – בית כנסת הרמ"א

נוסד ב-1553 על ידי רבי משה איסרליש הידוע בתור הרמ"א. בית הכנסת נבנה בסגנון רנסאנס מאוחר. מאחורי המבנה הוקם בית הקברות היהודי של העיר שם נקברו בין השאר: הרמ"א, בעל תוספות יום טוב והרב שלמה שפירא. במאות ה-17 וה-18, נערכו בו מספר שינויים. בשנת 1829 נערך שיחזור מקיף, ובשנת 1933 נוספו כמה שיפורים טכניים (בפיקוחו של האדריכל הרמן גוטמן), ומאז ועד היום שמר על מראהו הכללי. בתקופת השואה הוחרם בית הכנסת על ידי הנאצים, באמצעות ה"טרויהנדשטלה" (גוף שטיפל ברכוש השדוד של היהודים) ושימש כמחסן לציוד כיבוי אש, לאחר שתשמישי קודש ופריטים יקרי ערך, וביניהם הבמה, נשדדו ממנו. הבניין עצמו לא נהרס. ב-1957, הודות למאמציהם של חברי הקהילה היהודית ושל נציג הג'וינט בפולין, עקיבא כהנא, עבר בית הכנסת שיפוץ גדול ושוחזר עיצובו הפנימי מלפני השואה. אוגוסט 2010 ביה"כ עובר שיפוץ נוסף. בית הכנסת הרמ"א פעיל בעיקר בשבתות על ידי אורחים.

בית הכנסת איזאק

בית הכנסת איזאק נמצא בצומת שלושה רחובות: איזאק, ג'קוב וקופא. בית הכנסת הוא הגדול והמפואר ביותר בקז'ימייז' היהודית העתיקה. הבניין נבנה בשנת 1638 כבית כנסת פרטי בידי בנקאי יהודי עשיר בשם יצחק יעקובוביץ (המכונה אייזיק יעקלס). ותוכנן בסגנון בארוק קדום בידי האדריכל האיטלקי אוליביירי. במהלך מלחמת העולם השנייה הוסב בית הכנסת למחנה עבודה ולאחר מכן חולל. בשנים 1994-1995 במהלך שימור שמומן על ידי המועצה הממונה על שיחזור מבנים היסטוריים של קרקוב . שוחזרו קישוטי הטיח שבקירות ונחשפו כתובות שמתארכות בעיקר לתקופת המאה ה-17- וה-18 על קירות בית הכנסת.

יהודי פולין יחסו את הנדבן לגיבור המעשה האוצר מתחת לגשר.

כיום מתקיימים במקום תפילות ומנינים והוא משמש כבית חב"ד בקרקוב

בית הכנסת הטמפל

בית הכנסת ה"טמפל" היה בית הכנסת של קהילת היהודים "הנאורים". בתקופה שלפני השואה עמד בראש הקהילה הרב יהושע טהון (אוזיאש טהון) שהיה מראשוני תומכיו של הרצל בתנועה הציונית. כיום התפילה בשבתות לא על ידי מתפללים אורתודוקסים.

ראו גם

• יהדות פולין
• קז'ימייז'

לקריאה נוספת

שלמה לזר (עורך), היהודים בקראקוב : חייה וחורבנה של קהילה עתיקה, 1981

• 
  בית הכנסת הישן
• 
  בית הכנסת הרמ"א
• 
  בית הכנסת איזאק
• 
  בית הכנסת "הטמפל"

קישורים חיצוניים

• היהודים בקראקוב: תקופת מלחמת העולם השנייה (1945-1939) - הספרייה הווירטואלית של מטח
• לא רק היסטוריה - יהדות קרקוב כיום, באתר יד ושם
• גיליון על קרקוב בכתב העת המקוון "זיקה", בהוצאת בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם
• ראיון עם ד"ר אדיטה גברון מהאוניברסיטה היאגלונית בקרקוב על החיים היהודיים בקרקוב לפני השואה, במהלכה ואחריה, באתר יד ושם
• חיים יהודיים בקרקוב - סרט בן 10 דקות משנת 1939 על יהדות קרקוב. צילומים נדירים.
• מאיר בוסאק, קרקוב, מחניים תשכ"ט.
• מאמר על יהדות קרקוב
• סרטון על בית הכנסת איזאקיואב פרידמן, מסע בזמן: יהדות קרקוב שלפני השואה, באתר ynet
• יצחק אלפסי, אגדה על בניית בית הכנסת איזאק
• פ. ה. וועטשטיין, תולדות אנשי שם בקראקא, המצפה, 15 באפריל 1904
• רשימת ספרים בעברית ובאנגלית על קרקוב - היסטוריה ומחקר, ותיעוד אישי.

אילת מאמו שי, מחוץ לגטו: היהודים שחיים בקרקוב 2014, באתר ynet, 13 באוקטובר 2014

ספרים על יהדות קרקוב ורבניה

• יחיאל מתתיהו צונץ, עיר הצדק, תולדות רבני קראקא, לבוב 1874, באתר היברובוקס
• יואל דעמביצער, מפלת עיר הצדק, וינה תרל"ח (1878), באתר היברובוקס
• יחיאל מתתיהו צונץ, מענה למבקר עיר הצדק, בראדי תרל"ח (1878), באתר היברובוקס
• חיים דובעריש פריעדבערג, לוחות זיכרון - תולדות רבני קראקא, פרנקפורט דמיין תרס"ד, באתר היברובוקס