קבורה המונית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: ארגון הטקסט, שינוי כותרות משנה, דוגמאות, הרחבה בנוגע לקבר אחים
מ הוספת קטגוריה:קבורה באמצעות HotCat
שורה 33: שורה 33:


[[קטגוריה:בתי קברות]]
[[קטגוריה:בתי קברות]]
[[קטגוריה:קבורה]]

גרסה מ־10:42, 24 בדצמבר 2016

קבר המוני של 26 הקורבנות של מלחמת האזרחים הספרדית ב-1936, שנחפר ב-2014.
קבורת 65 הקרבנות של אסון מכרה ברונר, בקבורה המונית, ניו זילנד 1896
קבר האחים בבאר שבע, נכרה ב-1917

קבורה המונית או קבר אחים הוא קבר  המכיל מספר גופות אדם. לעתים מזוהים הגופות לפני הקבורה, אך במקרים אחרים לא בהכרח באופן מלא.  קבורה המונית יכולה לשמש במקרים של קרבות או עימותים גדולים,  או באירועים המוניים של רעב, מגפה, או אסון טבע.

סוגים של קבורה המונית

קבורה המונית (ביהדות נקראת "קבר אחים") אמנם שונה מקבורה רגילה, אך הייתה מקובלת בתרבות האנושית מאז ומתמיד, ומקובלת גם כיום במקרים מסוימים. 

בין הסיבות לקבורה המונית:

  1. קבורה המונית אפידימיולוגית
  2. קבורה המונית פושעת
  3. קבר אחים לשמירה על כבוד המתים

קבורה המונית אפידימיולוגית

אחת הסיבות העיקריות בהיסטוריה לקבורה המונית היא אפידמיולוגית. לעתים מדובר בתמותת כמות גדולה של אנשים, עקב מגפה או אסון טבע, בהיעדר אפשרות להחזיק בגופות רבות לאורך זמן, ונוצר הצורך לקברם במהירות מסיבות תברואתיות ועל מנת למנוע התפשטות מגפות. במקרים אחרים, קבורה המונית משמשת כאשר לא ידועה זהות כל הגופות, או חלקיהן השונים, ומתוך רצון להביא את המתים לקבורה מכובדת. 

דוגמה לקבורה המונית אפידימיולוגית, ניתן לראות בקטקומבות של פריז, שם הועברו לקבורת המונים  כנראה מליוני גופות עוד בתקופת  לואי השישה עשר  בבית העלמין פר לשז, לאחר שנפטרו ממחלת הדבר.

קיימת מחלוקת בקרב האפידמיולוגים בנוגע לקבורה המונית לאחר אסון טבע,  האם קבורה המונית אכן מסייעת בהפחתת מגפות באופן משמעותי. הטענה הרווחת היא, כי במקרים של גופות הפזורות בשטח ללא יכולת פינוי משמעותית, לדוגמה לאחר אסון טבע, הנותרות בחום במשך ימים, חשופות לפגעי מזג האוויר, עלול להתפתח ריקבון הבשר, שבתורו יעודד זבובים להטיל רימות בבשר, ולהעביר זיהומים מהגופות תוך זמן קצר. הטענה היא, כי דבר זה עלול להגדיל את הסיכון להתפרצות של דיזנטריה, שלשול, דיפתריה או טטנוס, מחלות שהיו עלולות בעבר לסכן חיים.  כיום, למרות אי הנוחות שבכך, יש הטוענים כי הזיהומים האפשריים אינם מסכנים חיים, והסיכון הבריאותי לאחר אסונות טבע מוגבל, ואינו מחייב קבורה המונית מיידית. מנגד, באזורי אסון שהנגישות אליהם מוגבלת, ייתכן כי מחלות אלה כן עלולות לסכן חיים.

קבורה המונית פלילית

קבורה המונית פלילית (criminal mass grave) מוגדרת על ידי  האומות המאוחדות  כאתר קבורה המכיל שלושה או יותר קורבנות של רצח.[1]   דוגמה קיצונית לכך הייתה במלחמת וייטנאם, שבמהלכה הוציאו הקמר רוז' להורג כל מי שהיה בעל קשרים למשטר הישן, ומספר הנרצחים מוערך ב-1.7 מיליון איש, כחמישית מאוכלוסיית קמבודיה, שרובם נרצחו ונקברו בקבורת המונים.  דוגמה קיצונית ידועה יותר היא קבורת ההמונים של יהודים שנרצחו בשואה, בבאבי יאר, בפונאר, ובבורות הריגה נוספים.  דוגמה לרצח וקבורת המונים מסוף המאה העשרים היא טבח סרברניצה, שבו נרצחו ונקברו בבורות ירי, כ-8,000 בוסנים, על ידי כוחות סרבים. 

קבר אחים למען כבוד המתים

ישנם מקרים, בהם לא ניתן לזהות את כל הגופות, מסיבות שונות, ולכן לא ניתן לקבור את המתים בקבורה אישית נפרדת. לצורך שמירה על כבוד המת ביהדות, וכן בתרבויות אחרות, ניתן לקבור את המתים במשותף, תוך ציון שמותיהם על גבי הקבר המשותף.
דוגמה אחת, מתוך רבות, לצורך בקבורה המונית (קבר אחים) לצורך שמירה על כבוד המת, היא במקרה של הטבח בטבריה בשנת 1938. פורעים ערבים פרצו לבתי מגורים יהודיים ולבתי כנסת, היכו את תושביהם עד אובדן הכרה ושרפו אותם בעודם בחיים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, בבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות, ובבית הכנסת נרצחו מתפללים. עקב מצב הגופות השרופות, לא ניתן היה לזהות את הגופות, והם נקברו בקבר אחים בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה.

ראו גם

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ Human remains and identification. Oxford University Press. 2015. pp. 169–171. ISBN 978-1784991975.