הטבח בטבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטבח בטבריה
חלק מהמרד הערבי הגדול
Tib cim037.jpg
קברי נרצחי הטבח בטבריה בבית הקברות בטבריה
תאריך 2 באוקטובר 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°47′20″N 35°31′26″E / 32.789°N 35.524°E / 32.789; 35.524
סוג טבח עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 19 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הבית בו משפחות יהודיות נשרפו חיים
מתרס שהוקם באחת הכניסות לטבריה למניעת כניסת כלי רכב של הצבא הבריטי
נרצחי הפרעות מובאים לקבורה

הטבח בטבריה היה התקפה של פורעים ערבים על היהודים תושבי שכונת קריית שמואל בטבריה, שאירעה בליל 2 באוקטובר 1938 (ז' בתשרי ה'תרצ"ט), כחלק ממאורעות תרצ"ט. בתקיפה נרצחו 19 יהודים, מתוכם 11 ילדים.

מהלך המאורעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי הייתה טבריה עיר בעלת אוכלוסייה מעורבת, של יהודים וערבים. בתקופה הקודמת להתקפה, ההגנה בטבריה לא הייתה מאורגנת כיאות. בשכונת קריית שמואל התגוררו 2,000 תושבים, כשמתוכם רק 36 חברי הגנה פעילים. בליל ההתקפה היו בשכונה רק 15 מגינים ולא היה ניתן לאייש את כל העמדות. כתוצאה מכך, הופקרו העמדות בצד הצפוני-מזרחי של העיר, מתוך הנחה שההתקפה מצד זה הפונה לים הכנרת תהיה קשה ביותר. כוחות פלוגות הלילה של אורד וינגייט היו עסוקות בפעולות בגליל התחתון, וכפי הנראה וינגייט הוטעה באותו יום על ידי מידע מסולף שסופק לו על ידי מארגני ההתקפה על טבריה.

עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובו בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח. הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. בית הכנסת הועלה באש ושָמָשו נרצח ליד ספר התורה. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני נוטרים שחשו לעזרת השכונה נתקלו במארב ונהרגו.

ליד היישוב מצפה נתקלו הפורעים הנסוגים במארב של פלוגות הלילה שהרג חמישה מהם.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודדים מהצלחת פעולתם בטבריה, רצחו ערבים ב-27 באוקטובר 1938 את ראש העירייה היהודי של טבריה, זאכי אלחדיף.

ההגנה הקימה ועדת חקירה בראשות יוסף אבידר, שחשפה כשלים רבים בהגנת העיר והמליצה על צעדים שיש לנקוט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הטבח בטבריה בוויקישיתוף
כתבות בעיתון "דבר"