הטבח בטבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קברי נרצחי הטבח בטבריה בבית הקברות בטבריה

הטבח בטבריה היה התקפה של פורעים ערבים על היהודים תושבי שכונת קריית שמואל בטבריה, שאירעה בליל 2 באוקטובר 1938 (ז' בתשרי ה'תרצ"ט). בתקיפה נרצחו 19 יהודים, מתוכם 11 ילדים.

מהלך המאורעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הקודמת להתקפה, ההגנה בטבריה לא הייתה מאורגנת כיאות. בשכונת קריית שמואל התגוררו 2000 תושבים, כשמתוכם רק 36 חברי הגנה פעילים. בליל ההתקפה היו בשכונה רק 15 מגינים ולא היה ניתן לאייש את כל העמדות. כתוצאה מכך, הופקרו העמדות בצד הצפוני-מזרחי של העיר, מתוך הנחה שההתקפה מצד זה הפונה לים הכנרת תהיה קשה ביותר. כוחות פלוגות הלילה של אורד וינגייט היו עסוקות בפעולות בגליל התחתון, וכפי הנראה וינגייט הוטעה באותו יום על ידי אינפורמציה מסולפת שסופקה לו על ידי מארגני ההתקפה על טבריה.

עם רדת הלילה חסמו ערבים את כל הדרכים המובילות לטבריה במחסומי אבנים. בשעה 21:00 החלו לירות על העיר מכל עבריה, ובו בעת חדרה לעיר קבוצה של כ-70 ערבים מכיוון צפון-מזרח. הקבוצה שחדרה התחלקה לשתיים: חלקם חדרו לשכונת קריית שמואל, וחלקם התקיפו את בית הממשלה, והציתו אותו ואת המחסן של מחלקת העבודות הציבוריות. הקבוצה שחדרה לשכונת קריית שמואל לא נתקלה בשום הפרעה. הם פרצו לבתים, טבחו בתושבים ושרפו את המבנים. בבית אחד נרצחו אם וחמשת ילדיה, ובבית אחר נרצחה משפחה של ארבע נפשות. בית הכנסת הועלה באש ושָ‏מָ‏שו נרצח ליד ספר התורה. האירוע כולו נמשך כארבעים דקות ובסיומו יצאו הפורעים מהשכונה ללא התנגדות. שני נוטרים שחשו לעזרת השכונה נתקלו במארב ונהרגו.

ליד היישוב מצפה נתקלו הפורעים הנסוגים במארב של פלוגות הלילה שהרג חמישה מהם.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודדים מהצלחת פעולתם בטבריה, רצחו ערבים ב-27 באוקטובר 1938 את ראש העיר זאכי אלחדיף.

ההגנה הקימה ועדת חקירה בראשות יוסף אבידר שחשפה כשלים רבים בהגנת העיר והמליצה על צעדים שיש לנקוט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר ההגנה, כרך ב' חלק שני, הוצאת משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1973.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות בעיתון "דבר"
המאורעות

מאורעות תל חי | מאורעות תר"פ | מאורעות תרפ"א | מאורעות תרפ"ט | המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט)