טודרוס בן יוסף אבולעפיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 1: שורה 1:
רבי '''טודרוס''' בן יוסף הלוי '''אבולעפיה''' ([[ד'תתקפ"ה]] [[1225]] - [[ה'מ"ג]], [[1283]]{{הערה|תאריכי הלידה והפטירה שנויים במחלוקת, ראו: ערכו ב[[אנציקלופדיה אוצר ישראל]], להלן פרק "קישורים חיצוניים".}})) היה [[רב]], [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשן התלמוד הבבלי]] ו[[מקובל]], "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה ב{{ה|מאה ה-13}}.
רבי '''טודרוס''' בן יוסף הלוי '''אבולעפיה''' ([[ד'תתקפ"ה]] [[1225]] - [[ה'מ"ג]], [[1283]]{{הערה|תאריכי הלידה והפטירה שנויים במחלוקת, ראו: ערכו ב[[אנציקלופדיה אוצר ישראל]], להלן פרק "קישורים חיצוניים".}})) היה [[רב]], [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשן התלמוד הבבלי]] ו[[מקובל]], "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]].


יליד ותושב [[בורגוס]], מקורב למלכות. נודע ב[[נדבנות]]ו ובמלחמתו ב[[קראים]]. הרביץ תורה ב[[סביליה]] ועמד בקשר עם ה[[רשב"א]] ועם רבי [[אברהם בדרשי]].
יליד ותושב [[בורגוס]], מקורב למלכות. נודע ב[[נדבנות]]ו ובמלחמתו ב[[קראים]]. הרביץ תורה ב[[סביליה]] ועמד בקשר עם ה[[רשב"א]] ועם רבי [[אברהם בדרשי]].

גרסה מ־12:27, 2 באוגוסט 2017

רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה (ד'תתקפ"ה 1225 - ה'מ"ג, 1283[1])) היה רב, פרשן התלמוד הבבלי ומקובל, "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה במאה ה-13.

יליד ותושב בורגוס, מקורב למלכות. נודע בנדבנותו ובמלחמתו בקראים. הרביץ תורה בסביליה ועמד בקשר עם הרשב"א ועם רבי אברהם בדרשי.

בסוף ימיו עקר לטולדו ובה נפטר ונקבר. הוא היה בן אחיו של רבי מאיר הלוי אבולעפיה.

בנו היה המקובל רבי לוי ב"ר טודרוס אבולעפיה.

כתביו

  • שער הרזים - פירוש קבלי על מזמור י"ט שבספר תהילים. הוהדר על פי כ"י אוכספורד ושינויי נוסחאות מכ"י מינכן, הועתק (במכונת כתיבה) על ידי ג’ שלום, ירושלים: חמו"ל, תר"ץ. ושוב בידי מיכל אורון ירושלים, 1989 (מהדורה מדעית).
  • עליות וחידושים למסכת יבמות
  • אוצר הכבוד, פירוש קבלי לאגדות התלמוד, נדפס בנובידבור תקס"ח (בשער הספר נכתב כי הוא אביו של הרמ"ה, אך זו טעות)
  • פירוש על התורה

לקריאה נוספת

  • חיים מיכל, רבינו טודרוס הלוי אבואלאפיא, ערכו בספרו "אור החיים", פרנקפורט דמיין תרנ"א, פריט 937, עמ' 428–429
  • על גישתו הקבלית: גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן (מקורות לתולדות הקבלה לפני התגלות הזהר), בתוך מדעי היהדות, ספר ב, ירושלים תרפ"ז. מבוא: פרק 5, עמ' 185–189.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תאריכי הלידה והפטירה שנויים במחלוקת, ראו: ערכו באנציקלופדיה אוצר ישראל, להלן פרק "קישורים חיצוניים".