מאיר הלוי אבולעפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רמ"ה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רמ"ה" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רמ"ה (1484–1485), ראו ה'רמ"ה.
מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה
Abulafia1.jpg
עץ יוחסין של משפחת אבולעפיה, הרמ"ה מצוין בענף השמאלי העליון
מקום לידה בורגוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פטירה טולדו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1170
תאריך פטירה לועזי 1244 (בגיל 74 בערך)
השתייכות בית המדרש בעיר טולדו, מן המתנגדים לרמב"ם
תחומי עיסוק מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד ופוסק הלכה
רבותיו אביו - טודרוס בן יהודה
בני דורו הרמב"ן, רשב"א, ר' שמשון משאנץ - מבעלי התוספות, וחכמי פרובנס: רבינו יהונתן הכהן, ר' אהרן בר משולם, רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של רבי יוסף אבן מיגאש) ורבי אברהם בן נתן הירחי
חיבוריו יד רמ"ה (בשמו המקורי - פרטי פרטין) ספר האגרות, אור צדיקים (שו"ת) מסורת סייג לתורה, לפני ולפנים, גינת ביתן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר[1]. נודע כמתנגד חריף להשקפתו של הרמב"ם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמ"ה נולד למשפחת חכמים מכובדת. הוא ואביו, רבי טודרוס בן יוסף, עברו לטולדו ושם הקימו ישיבה. אביו הוכתר בתואר "נשיא", תואר שעבר לבנו מאיר לאחר מותו בשנת 1225. בשנות השלושים לחייו התמנה הרמ"ה על ידי הקהילה לכהן כדיין בבית הדין הרבני של העיר. חבריו לבית הדין היו רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של יוסף אבן מיגאש) וראב"ן הירחי. הרמ"ה נחשב מגדולי הפוסקים בספרד ורבים פנו אליו בשאלות, ביניהם חברו הרמב"ן, הרשב"א, הר"ש משאנץ וחכמי לוניל שחיו בפרובאנס - רבינו יהונתן הכהן מלוניל ור' אהרן בר משולם.

עמדתו של הרמ"ה בפולמוס נגד הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1200 לערך, בהיותו צעיר, קיבל הרמ"ה לידיו את ספר משנה תורה, וגילה כי בהלכות תשובה, הרמב"ם מתאר את העולם הבא כעולם "שאין בו גוף וגויה"[2], לדעתו היה בכך משום הכחשת לאמונה בתחית המתים. הרמ"ה גם התנגד לפרשנות האלגורית העולה מכתבי הרמב"ם לאגדות חז"ל.

הרמ"ה ערך את השגותיו על כתבי הרמב"ם, באיגרת ששלח לחכמי פרובנס שבדרום צרפת, ובראשם לרבינו יהונתן הכהן מלוניל, כדי שהללו ישלחו לרמב"ם עצמו כדי להוכיח אותו. חכמי לוניל, שהעריצו מאד את הרמב"ם, לא קיבלו את דברי הביקורת של רבי מאיר, ורבי אהרון בן משולם מלוניל אף החזיר לו איגרת תשובה נוזפת בה האריך להשיב על השגותיו, דבר שהוביל לחליפת איגרות שלמה ביניהם הנקראת "כתאב אל רסאיל" (פאריס תרל"א), ונכללה ב"ספר האיגרות" של הרמ"ה (ראה להלן). בסופו של דבר הוא נכשל בגיוס חכמי דרום צרפת כנגד הרמב"ם, ועורר עליו זעם רב מצידם.

גם אצל חכמי ספרד עוררו דבריו כנגד הרמב"ם כעס, ואחד מחכמי ספרד אף כתב:

"שְׁאָלוּנִי יְדִידַי: אֵיךְ יְכֻנֶּה בְּשֵׁם מֵאִיר, וְהוּא הוֹלְךְ חֲשֵׁכִים? הֲשִׁיבוֹתִים: כְּבָר קָרְאוּ חֲכָמִים לְלַיְלָה אוֹר – וְהוּא מִן הַהֲפְכִים".

הרמ"ה לא שקט ושלח את חליפת האיגרות כולה למרכז הרוחני הראשי של צפון צרפת, הבסיס לפעילותם של בעלי התוספות; הוא מיען את המכתב לראשי חכמי צרפת, ובראשם גדולי הדור - האחים רבינו שמשון משאנץ והריצב"א, מבעלי התוספות, וביקש מהם להכריע בוויכוח בינו לבין חכמי לוניל. רוב הרבנים אליהם מוען המכתב נמנעו מלהשיב כפי הנראה, אך הר"ש משאנץ תמך בדעתו של הרמ"ה לגבי תחיית המתים ושלילת הפרשנות האלגורית; עם זאת, סירב להצטרף למלחמה כנגד הרמב"ם, בהיותו רוחש לו כבוד רב.

מאוחר יותר פרסם הרמב"ם את "איגרת תחיית המתים" שלו, בה התנער לחלוטין מן הפרשנות שייחס לו הרמ"ה בנושאים הרגישים הללו.

עם כל זאת, רחש הרמ"ה לרמב"ם כבוד רב ואף כתב קינה למותו. עם השנים הצטננה ביקורתו של הרמ"ה כנגד הרמב"ם, ושלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1232 כשהתלקח בשנית הפולמוס על תורת הרמב"ם ורבי שלמה מן ההר ותלמידו יונה גירונדי הנהיגו חרם על חלק מספריו של הרמב"ם ונענו בחרם נגדי עליהם ועל חסידיהם - נשאר הרמ"ה נייטרלי.

פירושו לתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפירושיו לתלמוד נדפסו בשלוניקי בשנים תק"נ - תקנ"ח על מסכת בבא בתרא ומסכת סנהדרין בשם יד רמה (שמו המקורי היה פרטי פרטין[4]. רמה ראשי תיבות רבי מאיר הלוי), בשנים האחרונות נדפס הספר במהדורות שונות.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושי הרמ"ה לעוד 12 מסכתות שונות בתלמוד הבבלי מוזכרים בספרי פרשנים ופוסקים אחרים, ביניהם השיטה מקובצת, רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש) ובנו רבי יעקב בעל הטורים שחלק אבן העזר בספרו מבוסס על פירושיו של הרמ"ה (ראו בקישורים חיצוניים).

בהתבסס על מחקרו, כתב הרמ"ה עצמו ספר תורה ששימש להגהת ספרי תורה בספרד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור חיים ברודי, קבוצת שירים ומכתבים מר' מאיר הלוי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית (חלק ב')
  • Bernard Septimus, Hispano-Jewish Culture in Transition, The Career and Controversies of Ramah, Harvard Judaic Monographs, Cambridge, MA 1982

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עובדת היותו משורר, היא על פי פרסומו של פרופסור ברודי המובא בביליוגרפיה, לדעתו, הרמ"ה היה אחד המשוררים המעולים בדורו.
  2. ^ רמב"ם משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ח', הלכה ג'
  3. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל.
  4. ^ החיד"א, ‏שם הגדולים, חלק גדולים מערכת מ אות כא, באתר HebrewBooks
  5. ^ אנציקלופדיה לגדולי ישראל, בערכו
תקופת חייו של הרב מאיר הלוי אבולעפיה על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן