סלנג להט"בי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:57, 28 בספטמבר 2017

סלנג להט"בי הוא סלנג השגור בפי חלק מחברי קהילת הלהט"ב דוברי העברית בישראל. השימוש בלשון דיבור זו אינו חורג בדרך כלל מגבולות הקהילה הלהטב"קית (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים וקווירים), ומשמש כאמצעי לבידול מאוכלוסיית דוברי העברית הכללית.

היסטוריה

סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה בישראל החל משנות ה-70 ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח בשנות ה-80 במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף שנות ה-90 פרסם רונן פארי את מילון אבן שושנה בעיתון "הזמן הוורוד", בו ליקט את המילים והביטויים שאיפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים.^[1]

מאפיינים

הסלנג ההומואי אופייני ל"קהילת דיבור", קבוצה חברתית שחבריה מקיימים אינטראקציות קבועות ותכופות בתבניות ספציפיות. השפה מתבססת על עברית, שואלת מילים משפות אחרות כגון אנגלית, צרפתית וערבית, משבשת הגייה של מילים עבריות קיימות, ומשנה את חוקי התחביר. המאפיין הבולט של השפה הוא שימוש בלשון נקבה.

הלשון ההומואית נוטה להיות חתרנית ונוגדת את המוסכמות החברתיות, לדוגמה, הביטוי הבוטה "כואב לי הכוס", תשובה הומואית ל"נשבר לי הזין". יש לה אף מאפיינים של אנטי לשון - שימוש בביטוים ובמילים שלא יובנו מחוץ לקהילת הדוברים; לדוגמה, השאלה "אתה יוצא למקומות?", מכוונת למקומות בילוי של הומואים ולסביות. מאפיין נוסף של הלשון ההומואית הוא הבחירה להרחיב את גבולות הלשון העברית, הנתפסת כמפלה וסגורה, לשחק בכללי התחביר והדקדוק שלה ובכך למתוח עליה ביקורת. לדוגמה, "מה איתֶ'ך" (במלרע), המשתמש במתכוון בצורת ביטוי שאיננה נכונה ובהגייה שגויה, והופך את הביטוי ליחידה תקנית בז'רגון ההומואי.

אזכורים בתרבות

ניתן למצוא שימושים מוקדמים בסלנג בספרות הישראלית של שנות ה-80, בעתונות של הקהילה הגאה, ובקולנוע, בין השאר בסרטיו של עמוס גוטמן. ב-2013 הוצג הסלנג בסדרת מערכונים בתוכנית "ארץ נהדרת", שבה הוצגו שתי דמויות של הומואים עירוניים המשתמשים בשפה באופן מוקצן ומשעשע, וכך גם בסדרות "אמא ואבאז" ו "תמיד אותו חלום" ששודרו ב-HOT.

בשיר תל אביב של הזמר עומר אדם, לקראת אירוע הגאווה 2013, בשיר "מלכת השושנים" של הזמרת עדן בן זקן, בשירה של הזמרת שרית חדד "קרקס", בשירו של הזמר דודו אהרון "קצפת עם תות" ובשירה של הזמרת מרגלית צנעני "פה זה לא אירופה" שולבו מילות הסלנג הלהט"בי.

שפת הלבנדר

סלנג להט"בי באנגלית קרוי "שפת הלבנדר" (Lavender linguistics),^[2] והחל להתקיים בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם החמרת הרדיפה אחרי הומואים בשירות המדינה. בתקופה זו, הקרויה בהלת הלבנדר, התקיימו חקירות ומעקבים אחרי עובדי מדינה ש"נחשדו" כהומואים, ופוטרו לפחות 91 מעובדי המדינה עם סיבת פיטורין רשמית של "הומוסקסואליות". במקביל, ועל מנת שלא לחשוף את זהותם, נאלצו עובדים הומואים רבים שהיו בארון לדבר בקודים הידועים רק להם, כמו הביטוי Friend of Dorothy.

דוגמאות

להלן מספר מילים לדוגמה:

אוחץ', אוחצ'ה - כינוי להומואים נשיים
בּוץ'/בּוצ'ה - כינוי ללסבית עם מבע מגדרי גברי
ג'וׂנְג' - מילה מקורית לאבר המין הזכרי
דוב - כינוי לגבר מלא גוף, שעיר, ובדרך כלל מזוקן (ערך מורחב: דובים (להט"ב))
וודג' - פנים. במקור מערבית وجه.
וִיֶאז'ה - הומו זקן. מבוסס על המילה בלאדינו vieja, שפירושה "זקנה".
ז'ורדל - גן העצמאות בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע. שילוב של שני ביטויים בצרפתית - ז'רדין ליברטה (גן העצמאות) ובורדל (בית זונות).
כּוּס פַאלש - תשובה הומואית מקורית המורכבת משילוב בין שם עצם בערבית ושם תואר בגרמנית (falsch) השטחת אבר המין הגברי במסגרת יצירת הופעה נשית.
לִירְד/לארד - חתיך הורס, אלוהי. מבוסס על שמו של אלוהים באנגלית, The Lord
לְלָרְלֶר - לפטפט, לדבר בלי סוף, לרוב בטלפון. יבוא מג'והורי^[3] וגם אונומטופיה.
מה ניש? - וריאציה לשאלה "מה נשמע"
נֶש - נשיות
פָּאטוץ' - ביי או תנוחי או להתראות
פאלש - לא אמיתי, מזויף, מגרמנית (falsch) או כינוי לאדם שאינו דובר אמת.
קוּקִיצָה - הומו צעיר, לרוב מוחצן, נשי וססגוני. מבוסס על המילה cookie, "עוגייה" באנגלית.
קרוּזינג - סיור במקומות ציבוריים, בעיקר גנים ציבוריים לצורך קיום יחסי מין מזדמנים אנונימיים.
שְׁטריך - מילה הלקוחה מגרמנית שמשמעותה המקורית רחוב (Straße) שבו מתקיימת זנות (Strich),^[4] ובהשאלה, גן המהווה מקום מפגש להומואים לקיום יחסי מין.
תרימי (להרים/הרמות) - ביטוי בהשאלה מעברית, "תרימי, אחותי": תראי את עצמך, צאי מהדיכאון.^[1] זו גם תשובה מחאתית לכינוי הגנאי "מתרומם" המכוון להומו הנשי הנחדר

ראו גם

קטגוריה:להט"ב: סלנג ומונחים (הקטגוריה כוללת דוגמאות לסלנג להט"בי)

קישורים חיצוניים

גאווה, ‏ג' זה גאווה: מילון הגאווה השלם, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2012
גאווה, ‏איך אומרים את זה בהומואית?, באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2011
טל איתן, שינוי חברתי על קצה הלשון, באתר ynet, 22 ביוני 2004
הלה בר-חיים, משחקי לשון: מילון הגייז הירושלמי האולטימטיבי, באתר nrg‏, 23 ביוני 2009
עדי צור, הו, שושנה שושנה שושנה מילון אבן שושנה, באתר e-mago
ארץ נהדרת, ‏אוחצ'ה תרימי, ברור שאת מצביעה לש"ס!, באתר ‏מאקו‏, 3 בינואר 2013
אינס אליאס, באיזה וודג': האם האוחצ'ית היא השפה המזרחית החדשה?, באתר הארץ, 14 באפריל 2016

הערות שוליים

^ ¹ ² רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg‏, 19 במרץ 2009
^ ראו המאמר Lavender linguistics בוויקיפדיה באנגלית
^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר, באתר nrg‏, 26 במאי 2011
^ ר' Strich בוויקימילון הגרמני, משמעות מס' 6

[שושנה-1] ¹ ² רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg‏, 19 במרץ 2009

[2] ראו המאמר Lavender linguistics בוויקיפדיה באנגלית

[3] רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר, באתר nrg‏, 26 במאי 2011

[4] ר' Strich בוויקימילון הגרמני, משמעות מס' 6

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 == היסטוריה ==
-סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה ב[[ישראל]] החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] פרסם [[רונן פארי]] את [[מילון אבן שושנה]] בעיתון "[[הזמן הוורוד]]", בו ליקט את המילים והביטויים שאיפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים.{{הערה|שם=שושנה|{{nrg1|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה|868/296|19 במרץ 2009|47|1}}}}
+סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה ב[[ישראל]] החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] פרסם [[רונן פארי]] את [[מילון אבן שושנה]] בעיתון "[[הזמן הוורוד]]", בו ליקט את המילים והביטויים שאיפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים.{{הערה|שם=שושנה|{{nrg|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה|868/296|19 במרץ 2009|47|1}}}}
 == מאפיינים ==
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 * '''כּוּס פַאלש''' - תשובה הומואית מקורית המורכבת משילוב בין שם עצם בערבית ושם תואר בגרמנית (falsch) השטחת [[פין|אבר המין הגברי]] במסגרת [[מופע דראג|יצירת הופעה נשית]].
 *'''לִירְד/לארד''' - חתיך הורס, אלוהי. מבוסס על שמו של אלוהים באנגלית, The Lord
-*'''לְלָרְלֶר''' - לפטפט, לדבר בלי סוף, לרוב בטלפון. יבוא מ[[ג'והורי]]{{הערה|{{nrg1|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר|244/817|26 במאי 2011|47|2}}}} וגם [[אונומטופיה]].
+*'''לְלָרְלֶר''' - לפטפט, לדבר בלי סוף, לרוב בטלפון. יבוא מ[[ג'והורי]]{{הערה|{{nrg|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר|244/817|26 במאי 2011|47|2}}}} וגם [[אונומטופיה]].
 *'''מה ניש?''' - וריאציה לשאלה "מה נשמע"
 *'''נֶש''' - [[נשיות]]
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 * {{mako|גאווה|איך אומרים את זה בהומואית?|0f2f643fa825231006|pride-culture/cultura|15 בספטמבר 2011}}
 * {{ynet|טל איתן|שינוי חברתי על קצה הלשון|2935389|22 ביוני 2004}}
-* {{nrg1|הלה בר-חיים|משחקי לשון: מילון הגייז הירושלמי האולטימטיבי|907/388|23 ביוני 2009||}}
+* {{nrg|הלה בר-חיים|משחקי לשון: מילון הגייז הירושלמי האולטימטיבי|907/388|23 ביוני 2009||}}
 * עדי צור, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/shoshana.html הו, שושנה שושנה שושנה] מילון אבן שושנה, באתר ''e-mago''
 * {{Mako|ארץ נהדרת|אוחצ'ה תרימי, ברור שאת מצביעה לש"ס!|00d06711cfffb31006|tv-erez-nehederet/season10-clips/331a0946a81fb310|3 בינואר 2013}}