ארץ נהדרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארץ נהדרת
ארץנהדרת.png
סוגה בידור
קומדיה
מערכונים
סאטירה
יוצרים מולי שגב
כותבים דוד ליפשיץ
אסף שלמון
דרור רפאל
אריק זילברמן
ערן זרחוביץ' (עונות 2-3, 8-10, 11-)
אריק שגב (עונות 2-3)
איתי רייכר
אילן שפלר
אבי אטינגר
אסף גפן
אסף הראל
ליאור שליין (עונה 1)
עומרי מרכוס (עונה 1-4)
אסף בייזר
אבי נוסבאום (עונה 2-)
יובל פרידמן (עונה 3)
ליאור כפיר רפאל (עונה 6-)
אמיר בן סירה (עונה 6-)
עידו רוזנבלום (עונה 7)
אדר מירום (עונה 7)
עמרי עמית (עונה 7)
שחר אינבינדר (עונה 7)
שרון טייכר (עונה 8-)
רונה תמיר (עונה 9)
איל אפטר (הג'ינג'ים) (עונה 9+10)
מאיה סובול (הג'ינג'ים) (עונה 10)
אמיר בן-דוד (עונה 11)
יותם בקר
בימוי יונתן גורפינקל
רועי פלורנטין
קרן חכמה
בן בכר
ירון שילון
עידו רוזנבלום
אופיר לובל
מנחים איל קיציס
שחקנים אלי פיניש
מריאנו אידלמן
עלמה זק
טל פרידמן
אסי כהן
שני כהן
מאור כהן
ערן זרחוביץ'
יובל סמו
אורנה בנאי
דב נבון
אודי כגן
ליאת הר לב
רועי בר-נתן
ירון ברלד
תום יער[1]
משתתפים יובל שגב (עונה 3)
דודו ארז (עונה 6)
רועי כפרי (עונה 10, 13)
אילן פלד (עונה 11)
יעל פוליאקוב (עונה 11)
תום יער (עונה 13)
ערוץ הכיבוד (עונה 14)
טל פרידמן (תפקידי אורח בעונה 14)
פרסים פרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית הבידור הטובה ביותר בשנים 2004, 2005, 2006 ו-2011 ופרס מסך הזהב לתוכנית השנה בשנים 2004 ו-2005
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר עונות 15
מספר פרקים 287 (נכון לעונה 15)
תוכנית המשך הפרלמנט
עוד כותרות
הפקה
מפיקים בפועל דנה דיין
צמרת אלכסנדרוני
חברת הפקה קשת
עורכים מולי שגב (עורך ראשי)
דוד ליפשיץ
אסף שלמון
אתר צילומים אולפני הרצליה
מוזיקה חיים צינוביץ'
אופיר קנר
ערן מיטלמן
אורך פרק 49 דקות
שידור
רשת שידור קשת 12 (עונה 15 ואילך)
ערוץ 2 (קשת) (עונות 1-14)
ביפ
פורמט (תמונה) SDTV 4:3 (עונות 1-9)
SDTV 16:9 (עונות 10-14)
HDTV (עונה 15 ואילך)
פורמט (קול) סטריאו
תקופת שידור מקורית 2 בנובמבר 2003 – רץ
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי של "ארץ נהדרת"
דף התוכנית ב-IMDb

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית, שמשודרת על ידי הזכיינית קשת החל מנובמבר 2003. התוכנית זכתה בשמונה פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ברציפות, בשנים 20042011. התוכנית שודרה בערוץ 2 עד שנת 2017, ומשודרת בערוץ קשת 12 החל מ-1 בנובמבר 2017.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף בעיקר באמצעות חיקויים, מערכונים, בדיחות וחידודים על כותרות השבוע. פורמט התוכנית הוא כשל מהדורת חדשות טלוויזיונית, כשהמערכונים והפינות השונות משתלבים ככתבות, ראיונות ודיווחים חיים, השזורים על פני רצף ה"מהדורה". באופן זה התוכנית מלעיגה על רבים מהמאפיינים של תרבות-הטלוויזיה עצמה, ועל תרבות תקשורת ההמונים בכללה; ובתוך-כך גם על המצבים והדמויות שמחוללים כותרות, ובאופן רחב על המציאות הישראלית כולה.

התוכנית זכתה מראשיתה למדרוג גבוה, ונחשבת לאחת התוכניות המצליחות והמשפיעות המשודרות בטלוויזיה בישראל. יוצר התוכנית הוא מנהל התוכן של קשת, מולי שגב, והיא מבוימת על ידי יונתן גורפינקל. שם התוכנית ניתן לה על ידי דנה מודן, זוגתו דאז של שגב, בהשראת שירו של יהורם גאון "שלום לך ארץ נהדרת".[2]

"ארץ נהדרת" שודרה לראשונה ב־2 בנובמבר 2003. העונה הראשונה שודרה בימי שישי בערב, שהפך בעקבות כך לסמל של תוכניות בידור מרכזיות (כמו שבוע סוף! וכוכב נולד). תבניתה הבסיסית, שהסתמכה על צוות של שחקנים וקומיקאים ושילוב תכנים בידוריים וסאטיריים בנוסח תוכניות מצליחות קודמות כמו "רק בישראל", "ניקוי ראש" ו"העולם הערב", הוכיחה את עצמה וזכתה להצלחה. תוכנית הבידור הישראלית קיבלה השראה רבה מתוכנית הבידור האמריקנית "סאטרדיי נייט לייב"[3] וכן מתוכניות נוספות כגון "הדיילי שואו". התוכנית הפכה לאחת התוכניות המתוסרטות ארוכות השנים ביותר בטלוויזיה הישראלית, כאשר הופקו לה 15 עונות נכון ל-2018.

העונה ה-15 של התוכנית עלתה לשידור ב-1 בנובמבר 2017, בערוץ קשת 12. החל בעונה זו משודרת התוכנית בפורמט HDTV.

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארץ נהדרת" בנויה כמהדורת חדשות מדומה, המארחת מדי שבוע פוליטיקאים, אנשי ציבור ובדרנים, וכן מספר דמויות בדיוניות. מנחה המהדורה, איל קיציס, מוצג כדמות הרצינית היחידה וכמי שאינו נלאה מלקוות לכך שכתביו ואורחיו יענו תשובות ענייניות לשאלותיו, ובכך משמש כמצע ו"הרמה להנחתה" לרוב הבדיחות. בנוסף מקריין קיציס את מערכוני החוץ שמוקרנים בין חלק אחד של המהדורה למשנהו. בסיום התוכנית נפרד קיציס מהצופים במשפט הקבוע "ואל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת".

צוות התוכנית מורכב ממשתתפים קבועים ומתוגבר לעיתים בהופעות אורח של אמנים אחרים וידוענים מתחומים שונים. השחקנים מגלמים דמויות רבות ומשתנות המהוות את עיקר התוכנית. הדמויות המגולמות הן של אישים בפוליטיקה הישראלית, של אנשי ציבור ושל אנשי תקשורת מוכרים, המוצגים בחיקוי כקריקטורות, לרוב באור מגוחך ונלעג. חלק מהדמויות המגולמות הן דמויות פיקטיביות, המייצגות סטריאוטיפים ותופעות מוכרות בחברה הישראלית. בעונותיה המאוחרות הוקרנו בתוכנית סדרות מערכונים שונות של יוצרים קומיים שלא היוו חלק מהצוות הקבוע ולא התקשרו ישירות לעיסוק באקטואליה. על פי רוב מערכונים אלו התחילו את דרכם כסרטונים ויראליים ביוטיוב ובפלטפורמות אינטרנטיות אחרות.

מבנה התוכנית, לבד מתוכניות מיוחדות ותוכניות לקט, קבוע, עם שינויים קלים בין עונת שידור אחת לאחרת:

  • מערכון ראשי - מערכון-אולפן אשר פותח את התוכנית, ולרוב מתאפיין באלמנטים קיצוניים ופרובוקטיביים.
  • ראיון ראשי - קטע בו מראיין איל קיציס את האורחים השונים באולפן, בדרך כלל בנושאי האקטואליה העיקריים של השבוע.
  • מבזק כותרות - אוסף מבזקי חדשות סאטיריים. החל מהעונה ה-11 עלמה זק מגישה את המבזקים לצד קיציס. בעונה ה-13 המבזק הופרד מהתוכנית עצמה, ועבר למתכונת של ספין-אוף בשם "עוד כותרות" המשודר בימי שישי. בעונה ה-14 של התכנית חזרה פינה זו, אך במתכונת שונה בהרבה מהמבזקים בעונות הקודמות.
  • ראיון משנה - חלק נוסף בו מראיינים קיציס וחברי הפאנל אורחים ודמויות שונות באולפן המהדורה.
  • מבזקי כותרות נוספים.
  • כתבת שטח - כתבת מהדורה הנוגעת בתופעות נפוצות בחיי החברה והציבור הישראליים.
  • הפקות חוץ - מיני-תוכניות אירוח אשר מופקות ומוגשות על ידי דמויות שונות, מוכרות או בדויות.
  • מערכון חוזר - סדרת מערכונים המבקרים קבוצה או תופעה ישראלית ומשודרים בהמשכים במהלך העונה.

דמויות בולטות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארץ נהדרת - דמויות#דמויות בולטות בתוכנית

פינות בולטות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרויקט מוסקונה" (עונה שנייה) - פרודיה על תכניות המציאות שבלטו בשנת 2003 (כגון: "פרויקט Y" ו"השגריר"), שבמרכזה היו שישה בני משפחה שהתחרו ביניהם: האב (אלי פיניש), האם (אורנה בנאי), הבן שחזר בתשובה (טל פרידמן), זוג אחיות תאומות (דב נבון ועלמה זק) והסבתא (מריאנו אידלמן).
  • "בוא תפסיק לשיר" (עונה שנייה) – איל קיציס מארח להקות או זמרים מן העבר, והקהל בבית קובע אם הלהקה תעלה לגמר או ש"תפסיק לשיר". בין הלהקות שזכו לחיקוי היו: "הכל עובר חביבי", "תיסלם", "חלב ודבש", "מנגו", "שוקולד מנטה מסטיק", "היי פייב" ועוד.
  • "צ'נקי בורגר" (עונה שלישית) - פינה שבה מוצגת המבורגרייה, שבה עובדים מוכרת בגיל ההתבגרות (עלמה זק), טבח (טל פרידמן) ומנהל חינני (מריאנו אידלמן).
  • "גוטי מורצה יזראל" (עונה שלישית) – פינה שאותה מגישים עובדים זרים מרומניה: ינקו (טל פרידמן), מישו (אלי פיניש) ואווצי (דב נבון). העובדים גרים בדירה קטנה ועלובה עם תרנגולת אהובה בשם "קוריצה" (תרנגולת ברוסית). השחקנים משתמשים בביטויים שלכאורה לקוחים מרומנית, אולם למעשה אינם אלא ביטויים משובשים בעברית, שמתארים רבדים מן התרבות הישראלית. בסיום העונה השלישית מגורשים חזרה לרומניה.
  • "טיול לשבת עם חיזקי" (עונה שלישית) - מדריך טיולים בשם חיזקי (טל פרידמן) אשר לוקה בנפשו מעביר טיולים ברחבי הארץ ומבקש מכולם שידברו חלש ומסביר להם מדוע תוך כדי שהוא מרים את הקול וכאשר הם ממשיכים לדבר חזק אז הוא משתגע ופוגע בהם ואז יש מבזק חדשות שמדווח על זה. בפינה זו התגלו דמותיהם של "הפילוסים" שבהמשך התכנית נהפכו לאחת הדמויות המצליחות ביותר בתכנית
  • "הבלוג של מאי" (עונה רביעית) – נערה בשם מאי (עלמה זק) המנהלת עם שתי חברותיה יומן רשת מצולם ("בלוג") ומתקשרת דרכו גם עם בני כיתתה רועי (מריאנו אידלמן) ותמיר (יובל סמו). בעונה השישית פינה זו זכתה לגרסת רימייק מיוחדת, אשר הוגשה על ידי ציפי לבני, מרינה סולוטקין ודליה איציק.
  • "ישראל: המיטב" (עונה חמישית) – לכבוד 60 שנה למדינת ישראל, קטעי הומור מדובבים בנושאים הקשורים לארץ ישראל.
  • "רדיו מומי" (עונה שביעית) – פרודיה על הזמר הים-תיכוני ועל תוכניות הרדיו המשדרות אותו. במרכז המערכון עמד מומי (אלי פיניש), שדרן רדיו המבוסס על אלי כהן ("אליקו").
  • "בית הספר של ליטל מעתוק" (עונה שביעית) – פינה שמספרת את קורותיו של בית ספר תיכון, המשליך על מצב מערכת החינוך בכלל. המערכונים סבבו סביב תלמידה בשם ליטל מעתוק (מריאנו אידלמן) וחברותיה ויחסיהן הבעייתיים עם הנהלת בית הספר.
  • "השבוע לפני" (עונה שביעית) – פינה שבה טל ברודי (אסי כהן), מספר לצופים על אירוע היסטורי כלשהו. בפינה התארחו גם עומרי כספי והשר יצחק הרצוג.
  • "משאלי רחוב" (עונה שישית, שביעית, תשיעית, עשירית, שתים עשרה, שלוש עשרה) - למעט בעונה השישית, האחראי על משאל הרחוב היה יובל סמו בדמויות אשר היו מתחלפות כל עונה. בעונה השישית היה זה דודו ארז בתפקיד עצמו. בעונה השביעית והעשירית סמו תשאל אנשים בתור דמותו של "הישראלי היפה", בעונה השמינית בתור מתרגם לערוץ הטורקי, בעונה התשיעית בתור אדם חרדי, בעונה השתים עשרה בתור קשיש לוחם מחתרת בעברו, ובעונה השלוש עשרה בתור הומלס ובתור כתב חוץ המתשאל אזרחים צרפתיים.
  • "הפרלמנט" (עונה שמינית) – חבורה של גברים בגיל העמידה, שיושבים בבית קפה שכונתי ודנים על המצב במדינה. במרכז החבורה עומדת דמותו של שאולי (אסי כהן), שמתואר כאדם מניפולטיבי המרוכז אך ורק בצרכיו. בעונה השביעית הייתה לדמותו של שאולי פינה עצמאית ללא השתתפותם של שאר חברי הפרלמנט: קרקו (מאור כהן), אמציה (ערן זרחוביץ'), אבי (יובל סמו) והקטור (מריאנו אידלמן). המערכון זכה לאהדה רבה ולסדרת-בת שעלתה בשנת 2012.
  • "בת המצווש של קשת ליבליך" (עונה שמינית) – סדרת כתבות העוקבת אחרי קשת ליבליך, דמות של מתבגרת בגיל המצווה (שני כהן). קשת ליבליך היא הנצחה לפרחה הסטריאוטיפית מאחר שהיא תובענית, אנוכית ומרוכזת בעצמה.
  • "תגלית" (עונה תשיעית) - ארבעה חברים מפרויקט תגלית מליסה (שני כהן), שילה (רועי בר-נתן), דודו (יובל סמו) וג'וש (ירון ברלד), המטיילים בארץ מתוך התלהבות ציונית, אך מתגלגלים לסיטואציות קומיות עקב תמימותם.
  • "משפחת טאבלט" (עונה תשיעית) - חייהם של משפחה אשר מכורה קשות למכשירים ניידים, ובראשם ה"טאבלט". דמותו של אב המשפחה שב להופעה אחת בעונה ה-11
  • "הכור הגרעיני" (עונה תשיעית) - קורותיהם של צמד עובדי הכור הגרעיני באיראן (בגילומם של אלי פיניש ומריאנו אידלמן). דמותם שבו למערכון מיוחד בעונה ה-15
  • "ליהיא האשטג" (עונה עשירית ואחת עשרה) כתבת התכנית אשר מעניין אותה רק האינטרנט והרדתות החברתיות. בפרק הספיישל שנערך בין העונה העשירית לאחת עשרה, הודיעה שהיא אינה מתכננת להמשיך להשתתף בתכנית, מכיוון שקיבלה הצעה לחבר ספר, אך הצעה זו נפסלה וחזרה לצוות התכנית. דמותה שבה להופעה מיוחד בעונה ה-12
  • "לא בכיוון" (עונה עשירית) - פרודיה על להקת "ואן דיירקשן", בה מופיעה להקת בנים ששרה שירים מעולמם של הנערים המתבגרים בישראל.
  • "שיחות על פילוסופיה ומוסר בעת המודרנית" (עונה אחת עשרה) - הפרופסור מעשיהו לייבניץ (ערן זרחוביץ'), המבוסס על ישעיהו ליבוביץ, מציג דילמות מוסריות הקשורות בטכנולוגיה ובמנהגים חברתיים בחברה המודרנית.
  • "הקרב על התמ"א" (עונה אחת עשרה) - קורות דיירי בניין משותף וסכסוכים על רקע שיפוץ תמ"א 38 בין הדיירת הצעירה ליפז ברגר (שני כהן), הדיירת המבוגרת פאניה אפללו (רועי בר נתן) ולשכן התימהוני אמיר גזנדה (ערן זרחוביץ').
  • "הקניון" (עונה שתים עשרה) - קורותיהם של עובדי קניון מקומי ולקוחותיהם. במרכז העלילה עומדים היחסים בין סלמה, רוקחת ערביה (ליאת הר לב), דבורה, מוכר בדוכן מזון ביתי (אסי כהן) וניסו המאבטח התמהוני של חברת בולדוג (אודי כגן).
  • "העיר זה אני" (עונה שלוש עשרה) - פינה שבה מציגים את קורותיו של ראש העיר הבדיונית רמת הוד (אסי כהן), שמוצג כאדם מושחת, שמתגאה בעירו, מסדר מינויים לקרוביו ונוטה להתעצבן אם משהו לא ראוי בעיניו. נושאי תפקיד בכירים בעירייה הם קרובי משפחה של ראש העירייה[4]: אחותו סיגל קופל (שני כהן) היא מבקרת העירייה, אחיו מני קופל (מריאנו אידלמן) הוא אחראי מחלקת ספורט וחינוך ואחותו מירב קופל (עלמה זק) היא אחראית שילוט וארנונה. העיר הבדיונית הוזכרה מספר פעמים בתקשורת כשם קוד לשחיתות שלטונית ברשויות המקומיות בישראל.[5][6][7][8] דמותו של אדי קופל שבה להופעה אחת בעונה ה-14
  • "כמעט שבת שלום" (עונות שלוש עשרה וחמש עשרה) - פינה שהיא פרודיה על תכניות הדת שבה המנחה ראובן, אחיו של שאולי (דמותו של ערן זרחוביץ' עוד מ"הפרלמנט"), מציג משל ומארח בכל תכנית את קרובת משפחתו החוזרת בתשובה, אסתי (ליאת הר לב), שמתנהגת עדיין כחילונית. הפינה מבוססת על מערכון מתכנית הרדיו "חותרים למגע" של שרון טייכר וזרחוביץ'. דמותו של ראובן חזרה גם באחד ממערכוני "שאולי ואירנה נגד מערכת הבריאות" בעונה ה-14.
  • "חדשות הצל" (עונה שלוש עשרה) פינה בה הזמר "הצל" (בגילומו של ירון ברלד) מנסה לקדם את אג'נדה הימנית שלו ברשת החברתית, כאשר לעיתים קרובות מופיעה אמו ולידה הוא מתנהג כילד.
  • "החוף" (עונה שלוש עשרה) - פינה שמראה חוף ים ישראלי טיפוסי. בין הדמויות הנמנות שם יש את המציל (אלי פיניש), בנו המתבגר (תום יער) הממלצר במסעדה על החוף למורת רוחו והעובד האריתריאי (מריאנו אידלמן). דמותו של גילי, הבן המתבגר, הופיע במערכון אחד בעונה ה-15
  • "שאולי ואירנה נגד מערכת הבריאות" (עונה ארבע עשרה) - פרודיה על מערכת הבריאות ובמרכזה שאולי (דמותו של אסי כהן מהעונות הקודמות של "ארץ נהדרת" ו"הפרלמנט") המגלה שימיו ספורים והוא עובר טיפול בבית החולים לצד אשתו אירנה (ליאת הר לב), הרופא (מריאנו אידלמן) והאחות הראשית אודליה (שני כהן). במהלך שהותו בבית החולים זוכה שאולי לביקור בני משפחתו (אשתו אירנה מלווה אותו רוב הזמן, ואחיו ראובן ביקר אותו) ואף חברים מהפרלמנט.
  • "FAKE NEWS" (עונה ארבע עשרה) - פינת המשך למבזק של ארץ נהדרת אשר מציגה סדרת כותרות לכתבות מזויפות.
  • "הפקק של המדינה" (עונה ארבע עשרה) - פינה המציגה שיחות בין מספר נוסעים בפקק תנועה.
  • "היכל הצדק" (עונה ארבע עשרה) - פינה שמתרחשת בבית משפט בין שני עורכי דין (ערן זרחוביץ' וליאת הר לב) המתחרים ביניהם מי ינצח באותו מקרה שבו עוסק המשפט.
  • "בא להשגיח" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה ראובן (דמותו של ערן זרחוביץ' מ"הפרלמנט" ומהעונות האחרונות של ארץ נהדרת) עובד בתור משגיח כשרות ומבקר בכל מיני מקומות בארץ. בדומה לפינה "משאלי רחוב", זרחוביץ' כמו יובל סמו, גם מנהל דיאלוג אל מול אנשים אמיתיים וזה אינו מתוסרט. פינה זו אינה זכתה להצלחה, ובוטלה אחרי תכנית אחת בלבד
  • "מושב חופנים ("הטורטלים")" (עונה חמש עשרה) - פינה העוסקת בתושבים של מושב בארץ. בהמשך המערכון התעסק במשפחת טורטל שגרה במושב. "הטורטלים" הינה אחת הפינות היחידות שהמשיכו לכל אורך העונה ה-15.
  • "הפתרון" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה אבי פרטוש (דמותו של יובל סמו מה"פרלמנט") מלמד את תורת החיים הלא קונבנציונלית שלו לכלל הציבור.
  • "מבזק חדשות / עוד כותרות" (כל העונות למעט עונות 13-14) - הפינה הארוכה ביותר בתולדות התוכנית. במהלך התוכנית קיציס מגיש מבזק חדשות, בו הוא צוחק על אירועי השבוע בקצרה, בצורת ההגשה ה"רשמית" של מבזקי חדשות. בעונה ה-11 עלמה זק הצטרפה להגשת הפינה. בעונה השלוש עשרה ירדה הפינה מהתוכנית והחלה לעמוד בפני עצמה כתוכנית הבת "עוד כותרות" (כשם הפינה עצמה כפי שהוצגה בתוכנית). בעונה ה-14 היה ניסיון לשלב בתחילת כל תכנית מבזק "פייק ניוז", המשלב אלמנטים מהפורמט הקודם. בעונה החמש עשרה חזרה פינה זו, אך עלמה זק לא שבה להופיע בה, ובוצעו בה שינויים קלים מהגרסה הישנה (למשל, במתכונת החדשה האורחים שהשתתפו במערכון הקודם מגיבים בזמן אמת לכותרות).
  • "התחזית עם אופירה וברקו" (עונה חמש עשרה) - פינה בהגשת אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' (עלמה זק וערן זרחוביץ' בהתאמה), המנסה לנחש מה עתיד לבוא בשבוע הבא.
  • "סופר טיפ עם סופר נני" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה הפסיכולוגית מיכל דליות (ערן זרחוביץ') נותנת עצות בנושא הורות לצופים ששולחים לה שאלות.
  • "אלכס מציג" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה מאמן ספורט (אודי כגן) מוציא תכנית ברשת שבה הוא מלמד התעמלות.

מערכונים אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "בקיצור" (עונה עשירית) - מיני-סדרה העוקבת אחרי אירועים אופייניים בחייו של רווק תל אביבי (רועי כפרי) בפרקים האורכים דקה וחצי. פינה זו מבוססת על התוכנית הצרפתית Bref, בעלת פורמט דומה.
  • "להקת ארבע" (עונה אחת עשרה) - להקה פיקטיבית שהיא מן גרסה ישראלית כושלת ללהקת "אבבא", הפועלת בעיקר בקיבוצים ועוקבת אחרי ההפקות השונות שלה בקיבוץ עין חרוד. בפינה מככבים יעל פוליאקוב ואילן פלד. בעקבות חילוקי דעות בין פוליאקוב ופלד לבין מפיקי התוכנית, ואי קבלתם על ידי הקהל, שודרו 4 פרקים בלבד והפינה ירדה.
  • "פינת ליטוף" (עונה אחת עשרה) - פינת אנימציה של היוצרים ניר גרבר וגלי אדלבאום העוסקת בחייהן של החיות בפינת הליטוף.
  • "חדר וחצי" (עונה שתים עשרה) - פינת אנימציה נוספת מבית היוצר של ניר גרבר וגלי אדלבאום, העוסקת בחייו של רווק צעיר העובד בתור קוסם ובחפצים המואנשים שנמצאים בתוך דירתו. הפינה אף יצאה כמשחק לסמארטפון לפני עליית העונה השלוש עשרה.
  • "קלטת הילדים של רועי ונח" (עונה שלוש עשרה) - פינה נוספת מבית היוצר של רועי כפרי ווניה הימן, העוסקת בניסיונות של רועי לצלם קלטת ילדים עבור בנו, נח.
  • "9 נשמות" (עונה שלוש עשרה) - פינת אנימציה נוספת מבית היוצר של ניר גרבר וגלי אדלבאום, העוסקת בחייהם של חתולי רחוב המתגוררים בפחים ליד בניין דירות.
  • "ערוץ הכיבוד" (עונות שלוש עשרה וארבע עשרה) - פינה המבוססת על מערכונים מתוך ערוץ ה-יוטיוב הנושא את אותו שם, בכיכובו של דור מוסקל ושחקנים נוספים. מערכוני הערוץ מופיעים גם בתכנית הלייט נייט "היום בלילה עם גורי אלפי" וכמו כן גם ב"עוד כותרות".
  • "חיי חברה" (עונה חמש עשרה) - פינת אנימציה נוספת מבית היוצר של ניר גרבר וגלי אדלבאום, העוסקת באנשים וחפצים של חברת הייטק מקומית.
  • "דיבור עולמי תכל'ס" (עונה חמש עשרה) - פינה מבית היוצר של דף הפייסבוק "תכל'ס" שבה לוקחים קטעי ראיון של פוליטיקאים מחו"ל ומלבישים עליהם קטעי דיבוב בעברית בהתאם לנושאים אקטואליים.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת שחקנים לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתתף / עונה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15
איל קיציס (15) קבוע
אלי פיניש (15) קבוע
מריאנו אידלמן (15) קבוע
עלמה זק (15) קבועה
טל פרידמן (12) קבוע אורח
יובל סמו (12) אורח קבוע
אסי כהן (10) אורח קבוע קבוע
שני כהן (9) קבועה
אורנה בנאי (6) קבועה
רועי בר נתן (7) קבוע
ירון ברלד (7) אורח קבוע
ערן זרחוביץ' (8) אורח קבוע אורח קבוע
דב נבון (4) קבוע
ליאת הר לב (6) קבועה
מאור כהן (4) קבוע
אודי כגן (4) אורח קבוע
תום יער (3) אורחת קבועה

שחקנים וחיקויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארץ נהדרת - דמויות#רשימת שחקנים וחיקויים

שחקנים אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיישלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנים בהן משודרת עונה של התוכנית ביום העצמאות משודר פרק ברוח היום. בעונה החמישית ניתן היה לראות איך "ארץ נהדרת" הייתה נראית ב-60 שנות מדינה; בעונה השישית שודרו קטעי ראיונות עם אישים חשובים; והמערכון הראשי התקיים בבית "האח הגדול" - כשבבית נמצאים חברי כנסת ואנשי ציבור בולטים; בעונה השביעית הייתה התייחסות לאירועים בולטים ביום העצמאות: חידון התנ"ך העולמי וטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. בעונה ה-14 הספיישל עסק בטקס הדלקת המשואות של ערב יום העצמאות.
  • בין השנים 2004-2007 יצא לכל עונה דיסק DVD מיוחד ובו מיטב הקטעים מכל העונה. לאחר העונה הרביעית הוחלט להפסיק את הייצור של סדרת דיסקים זה. למרות זאת, בשנת 2010 יצא דיסק מיוחד הנקרא "מהדורת הזהב" ובו מיטב הקטעים מכל שש העונות הראשונות של התוכנית. מאז מהדורת הזהב לא יצא DVD נוסף ולא הוכרז על אחד נוסף.
  • בשנת 2006 שודרה תכנית מיוחדת בעקבות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן גם בשנת 2015 שודרה תכנית דומה עקב גל הטרור שהיה באותה התקופה במדינה.
  • לאחר עונתה השישית של התוכנית נערך אוסף של שבעה פרקים בשם "אחד אחד". כל פרק מתמקד בכוכב אחר של "ארץ נהדרת", והפרק הוא לקט של מיטב המערכונים בכיכובו.
  • בערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה בשנת 2009, בערב הבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013 וכן בערב הבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 נערכה תוכנית מיוחדת במהלך משדר החדשות, לפני ואחרי פרסום תוצאות המדגם.
  • בתאריך 13 באוגוסט 2011 שודרה תוכנית מיוחדת בשם "ארץ מתעוררת", בעקבות אירועי מחאת האוהלים של אותו קיץ.
  • בנובמבר 2012 שודר מבזק קצר של התוכנית סביב אירועי מבצע עמוד ענן בעזה.
  • במאי 2013 שודרה תוכנית ספיישל לרגל מלאות עשור לתוכנית, בה השתתפו כל השחקנים שלקחו בה חלק לאורך השנים. התוכנית חזרה לחלק מהדמויות הבולטות שהופיעו ב"ארץ נהדרת" והציגה את השינויים שעברו עליהן במהלך העשור.
  • בערב יום העצמאות 2016 נערכה תוכנית מיוחדת בשם "הנבחרים", בה הצופים בבית בחרו את המערכונים האהובים של התוכנית מכל העונות.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארץ נהדרת" - תקליטור DVD, הרגעים הגדולים 2007

לתוכנית חשיבות לא מבוטלת בעצם הבחירה להציג או לא להציג בהבלטה דמויות מסוימות. רבים סבורים כי מעמדם של שלי יחימוביץ', עוזי כהן, מירי רגב או ג'ודי ניר מוזס שלום כדמויות בעלות חשיבות נוצר במידה רבה בעקבות השימוש התכוף בהן כדמויות בתוכנית.[10] מרבית האישים שחיקוייהם מוצגים בתוכנית טוענים שהם מקבלים את דמויותיהם הקריקטוריסטיות המוצגות בתוכנית ברוח טובה ובהומור, ואף מוחמאים מהכללתם בתוכנית, אך דווחו גם מקרים של פגיעה ועלבון. דוגמה בולטת היא מוחמד אבו טיר, ממנהיגי החמאס, שהביע את הסתייגותו מן השימוש בדמותו בתוכנית דרך חיקויו על ידי טל פרידמן ככזו המנסה ללא הרף לפתות ישראלים להגיע לאזור השטחים במסווה של מארגן מסיבות. הצגת נשיא המדינה משה קצב כאוויל מוחלט גררה מחאות מצד לשכת הנשיא, ושחקן הכדורגל אבי נמני ביקש, כפי שנטען בתקשורת, כי הצגתו בתוכנית תמותן. אברי גלעד, שבעונה השביעית חוקה על ידי אסי כהן, התלונן כי הוצג בתוכנית בתור אחד שמרוויח את הונו מסבל של אחרים.

הפופולריות הרבה של ארץ נהדרת בציבור הישראלי באה לידי ביטוי לא רק במדרוג גבוה אלא גם במקום שניתן לה בבמות נוספות. כך למשל הצלחת העונה הראשונה הביאה את חברות התחפושות בפורים 2004 לייצר תחפושות של הדמויות המפורסמות של התוכנית, כמו לובה (טל פרידמן) ועוזי כהן (אלי פיניש). התוכנית נבחרה בשנת 2010 לתוכנית העשור של גלי צה"ל והתחנה אף הקדישה לה מצעד מערכונים מיוחד.

ב-10 באפריל 2013 נפתחה במוזיאון ארץ ישראל תערוכת תצלומים של שחקני התוכנית ודמויות שונות מכל העונות לרגל עונת העשור.[11] באותה שנה זכתה התוכנית בפרס "כד החלב" המוענק לאישים בתחום הטלוויזיה מטעם המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

בנאומו בירושלים ב-2013 אמר נשיא ארצות הברית ברק אובמה בבדיחות: "כל הדרמה שהייתה ביני לבין ידידי ביבי הייתה בסך הכול מזימה לייצר תוכן עבור "ארץ נהדרת".[12]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההצלחה המסחרית ספגה התוכנית ביקורת על גישתה הבידורית בעיקרה. לטענת מספר מבקרים, הסאטירה בתוכנית הומרה באסופה של חיקויים מבוצעים היטב, והתוכנית נמנעת מביקורת של ממש על דמויות מרכזיות ועל נושאים בוערים בזירה הפוליטית והציבורית.[13][14] בעונות המאוחרות יותר של התוכנית טענו המבקרים שהתוכנית לא רק חדלה מלעסוק בסאטירה אלא גם הפסיקה להיות מצחיקה[15] ולמעשה נשארה בלעדית תחת תו "תוכנית הבידור" הפופולרית.[16]

כותבי התוכנית מציגים את עצמם כבעלי אג'נדה שמאלית מה שהשפיע על תפיסת התוכנית בציבור ועל התגובות אליה, בעיקר מצד הימני של המפה הפוליטית.[17] צופים מימין הרבו לטעון כי התוכנית מוטה פוליטית לטובת השמאל ומציגה ימנים ומתנחלים באופן מוקצן ומוגזם, בין השאר בהצגתם של אביגדור ליברמן ויעקב כץ כפשיסטים ואף כנאצים. ביטוי קיצוני לביקורת זו הייתה הפצתה של תמונה בה מופיע עורך התוכנית, מולי שגב, כשהוא לבוש כקצין אס-אס.[18] משמאל תקפו בחריפות את הפעולה וטענו כי יש להבדיל בין ביקורת סאטירית, גם אם בוטה, לבין תוקפנות חסרת ביסוס.[19] מימין טענו שעל אף שהפעולה פסולה כשלעצמה, בעצם העובדה שהתוכנית בחרה לעשות שימוש בדימויים מעין אלו היא התירה למתנגדיה להשיב באותו מטבע.[20]

בעונה ה-15 הוצג השר בנט עם פרופס של בתי תפילין לראשו כתסרוקת המזוהה עם נטע ברזילי, במסגרת מערכון סביב זכייתה באירוויזיון (יש לציין כי לא היה מדובר בתפלין אמתיים). בתוך זמן קצר התחוללה סערה ברשת ובמקביל אליה הגיבו ראשי כל הסיעות הדתיות. אף הרב הראשי לישראל דוד לאו פרסם באופן חריג הודעה לעיתונות בגנות המעשה וכתב שראוי שהמערכת תתנצל על כך. בין המגיבים היו גם שר החינוך בנט שכתב: "עליי תצחקו כמה שתרצו, אבל על תפילין וקודשי ישראל - לא". וכן שר התקשורת איוב קרא. למחרת הגיב גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "ישנם דברים שפשוט לא עושים". גם הרשות השנייה, הגוף הרגולטורי שמפקח על קשת, הודיעה כי היא "רואה בביזוי סמליים דתיים, של כל הדתות, מעשה חמור", וש"על אף שקיימת חשיבות עליונה לחופש הביטוי והיצירה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסאטירה, נראה כי במקרה זה נחצו קווים אדומים". ההפקה הגיבה שהמערכון עסק בזכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון ובעיסוק הציבורי הנרחב בנושא, וכי לא הייתה כוונה לפגוע או לבזות[21].

ביקורת מכיוון אחר הוטחה בתוכנית על כך שלמרות התיימרותה לשקף פנים שונות בחברה הישראלית, היא משקפת בעיקר פנים מוכרות בטלוויזיה הישראלית ומרבה לעסוק בשיח הפנימי של עולם הבידור אליו היא משתייכת. לעיתים, נטען, היו דמויות ששימשו פעמים רבות בעיקר משום שאחד המופיעים בתוכנית היטיב לחקותן, ובלי קשר למקומן השולי בציבוריות הישראלית. בנוסף הועלו טענות על כך שהתוכנית מציגה נשים ויחידים מקבוצות מוחלשות בחברה באופן סטריאוטיפי הגובל בגזענות.[22]

בתחילת עונתה השלישית של "ארץ נהדרת" מחו עסקנים מנציגי הציבור הציוני-דתי על שידור התוכנית בליל שבת וטענו כי שידור תוכנית המובילה את השיח התרבותי הישראלי ביום שבו אינם יכולים לצפות בה גורם להוצאתם משיח זה. בעקבות פנייה של חבר הכנסת שאול יהלום הוחלט לשדר שידור נוסף של התוכנית בימי רביעי, אך במתכונת מקוצרת של שעה בלבד, כולל פרסומות (וצימצום קטעים וכותרות). בעונה הרביעית הועלתה ביקורת על כמות הלקטים הרבה ששודרה בלא הודעה ברורה מוקדמת, דבר שגרם לאכזבת הצופים שציפו לתוכנית חדשה.

הפקות ספין-אוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי סדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זוהי סדום

לאור הצלחתה הרבה של התכנית, יצא לאקרנים באוגוסט 2010 סרט קולנוע באורך מלא בשם "זוהי סדום", בו מככבים כוכבי העבר וההווה של "ארץ נהדרת" בתור הדמויות התנ"כיות מסיפור החרבתה של סדום. הופיע בתפקיד אורח מוטי קירשנבאום אשר שיחק את דמותו של אברהם.

הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרלמנט

בשנת 2012 עלתה לשידור בזכיינית קשת סדרת טלוויזיה בשם "הפרלמנט", שהיוותה ספין אוף של ארץ נהדרת. הסדרה בוססה על פינה באותו שם ששודרה בעונה השמינית של התוכנית ועקבה אחר חבורה של גברים בגיל העמידה (אסי כהן,יובל סמו, ערן זרחוביץ', מריאנו אידלמן ומאור כהן) שיושבים באופן קבוע בבית קפה מקומי ומשוחחים. הסדרה הרחיבה את המערכון וזכתה להצלחה ולשבחי הביקורת והקהל.

עוד כותרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוד כותרות

בשנת 2016 יצאה סדרה בת נוספת של התוכנית בשם "עוד כותרות", איל קיציס עושה מהדורה מורחבת של סיכום חדשות השבוע בצורה פארודית, ומבוססת על פינות המבזק של ארץ נהדרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות וריאיונות

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season14-eretz-news/Article-ce30f71e6c65a51006.htm
  2. ^ רן בוקר, מה לעזאזל זה כלבוטק?, באתר ynet, 24 בינואר 2014.
  3. ^ לי-אור אברבך, פרומו, פורמט מנצח, באתר nrg‏, 22 בדצמבר 2006
  4. ^ טלי קיים‏, הכל נשאר במשפחה: נפוטיזם עם חיוך בסט של "ארץ נהדרת", באתר וואלה! NEWS
  5. ^ ניב הדס, המערכונים שמחזירים את הכבוד לשחיתות בשלטון המקומי, באתר הארץ
  6. ^ נועה פרייס‏, רמת הוד זה כאן: משרד היח"צ של פיירברג - מכספי ציבור, באתר וואלה! NEWS
  7. ^ אריאל אוסרן, ‏מינוי הקרובים בשלטון המקומי חוגג, באתר ‏mako
  8. ^ מאיר תורג'מן, רמת הוד השרון, באתר ידיעות אחרונות
  9. ^ דוד אברהם‏, שלום לך ארץ נהדרת, באתר וואלה! NEWS‏, 28 בינואר 2014
  10. ^ ‫יוסי זילברמן, ‏מה קרה כששלי פגשה את חלי?, באתר ‏mako‏‏, ‏6 בנובמבר 2012‏‬
  11. ^ תערוכת צילום של "ארץ נהדרת" במוזיאון ארץ ישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏10 במרץ 2013‏‬
  12. ^ אובמה: הדרמה ביני לבין ביבי - מזימה לייצר תוכן ל"ארץ נהדרת", באתר ynet, 21 במרץ 2013
  13. ^ המבקר שמוליק דובדבני כתב: "כצפוי, במסווה של תוכנית סאטירה והומור כאילו-נועז, ממשיכים עורכי וכותבי 'ארץ' ללעוג לשוליים החברתיים של ישראל... כבעבר, גם בעונתה החמישית 'ארץ נהדרת' צוחקת מלב הקונצנזוס."שמוליק דובדבני, עולים על השוליים, באתר ynet, 7 בינואר 2008
  14. ^ המבקר יוסי קליין כתב: "תוכנית סאטירית מלווה את המציאות והמציאות מספקת די חומרים שאפשר להתייחס אליהם, אבל 'ארץ נהדרת' היא תוכנית בידור ולא סאטירה. סאטירה צוחקת על הצופה, תוכנית בידור מצחיקה אותו."
  15. ^ המבקרת שירית טרוינר כתבה: "שלוש העונות האחרונות של תוכנית הסאטירה המובילה של המדינה נראו כמו עונה אחת דלילה בפאנצ'ים או מערכונים זכירים במיוחד"
    שירית טרוינר, יש לנו ארץ מנומנמת: "ארץ נהדרת" חייבת להשתנות, באתר nrg‏, 5 ביוני 2012
  16. ^ ""ארץ נהדרת" עדיין שנונה לפרקים, מתהדרת בקאדר שחקנים מהשורה הראשונה ומצליחה להיות אחת התוכניות הנצפות גם בעונה החלשה ביותר שלה, אבל סאטירה - אין."
    ליאת ריקליס, עכבר העיר אונליין, "ארץ נהדרת 9": נשארו רק המערכונים, באתר הארץ, 5 ביוני 2012‬
  17. ^ דוד ורטהיים‏, דוד ליפשיץ: "אני שמאלני. ואני לא מתנצל על זה ולא מתבייש בזה", באתר וואלה! NEWS‏, 24 בדצמבר 2012.‬
  18. ^ ‫יהושע בריינר ופנחס וולף‏, תמונת עורך "ארץ נהדרת" במדי אס-אס מופצת ברשת, באתר וואלה! NEWS‏, 9 במרץ 2011‬
  19. ^ המבקר ניב שטנדל כתב: "הקצנת דמותו של ליברמן לדמות פשיסט מסוכן היא שימוש בכלי סאטירי להעברת מסר. בהצגת שגב כקצין אס.אס אין כל מסר של מחאה. יש בה רק אלימות לשמה. אלימות מאוד פשטנית, נטולת תחכום 'שמאלני'. אגרוף לפרצוף."
    ניב שטנדל, עכבר העיר אונליין, ארץ נהדרת היא הקול השפוי? תעבדו על מישהו אחר, באתר הארץ, 9 במרץ 2011‬
  20. ^ באתר ביקורת התקשורת הימני לאטמה נכתב: "תעשה לנו טובה שגב, בסך הכל מישהו שיחק עליך את הטריק המלוכלך והפשטני שאתה משחק על אביגדור ליברמן וכצל'ה כבר שתי עונות לפחות. זה זול, זה לא מצחיק, זה זילות השואה, וגם דברים מצחיקים לא מושכים על פני שתים שלוש עונות. אז ככה זה נראה ומרגיש מהצד השני, תכיר."‫‫[1]
  21. ^ יונתן כיתאין, בנט, דרעי וליצמן יצאו בחריפות נגד מערכון ב"ארץ נהדרת" באתר גלובס, 17 במאי 2018
  22. ^ המבקרת אריאנה מלמד כתבה: "בעיני היו קטעי 'הרומנים' נגועים בגזענות. הנה המלצה לניסוי ביתי קטון: במקום 'רומנים', נסו לחשוב שהקטעים הללו היו מוקדשים ל'יהודים'. לא מצחיק, נכון? אפילו קצת מקומם, אולי? "אריאנה מלמד, היתה לנו ארץ נהדרת, באתר ynet, 4 במאי 2006


הקודם:
2003 - שי ודרור
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2004 - ארץ נהדרת
הבא:
2005 - כוכב נולד 2
הקודם:
אין (קטגוריה חדשה)
פרס מסך הזהב - תוכנית השנה
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
אין (הפרס בוטל)
הקודם:
2003 - כוכב נולד
פרס מסך הזהב - תוכנית בידור
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
אין (הפרס בוטל)
הקודם:
2004 - מ.ק. 22
פרס האקדמיה לטלוויזיה - הסדרה הקומית הטובה ביותר
2005 - ארץ נהדרת
הבא:
2006 - אמא'לה
הקודם:
2005 - כוכב נולד 2
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011 - ארץ נהדרת
הבא:
2012 - מצב האומה
הקודם:
2016 - גב האומה
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הסאטירה והמערכונים הטובה ביותר
2017 - ארץ נהדרת
הבא:
2018 - טרם התקיים