ארץ נהדרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארץ נהדרת
ארץנהדרת.png
סוגה בידור
קומדיה
מערכונים
סאטירה
יוצרים מולי שגב
כותבים דוד ליפשיץ
אסף שלמון
דרור רפאל
אריק זילברמן
ערן זרחוביץ' (עונות 2–3, 8-10, 11-)
אריק שגב (עונות 2–3)
איתי רייכר
אילן שפלר
אבי אטינגר
אסף גפן
אסף הראל
ליאור שליין (עונה 1)
עומרי מרכוס (עונה 1-4)
אסף בייזר
אבי נוסבאום (עונה 2-)
יובל פרידמן (עונה 3)
ליאור כפיר רפאל (עונה 6-)
אמיר בן סירה (עונה 6-)
עידו רוזנבלום (עונה 7)
אדר מירום (עונה 7)
עמרי עמית (עונה 7)
שחר אינבינדר (עונה 7)
שרון טייכר (עונה 8-)
רונה תמיר (עונה 9)
איל אפטר (הג'ינג'ים) (עונה 9+10)
מאיה סובול (הג'ינג'ים) (עונה 10)
אמיר בן-דוד (עונה 11)
יותם בקר
בימוי יונתן גורפינקל
רועי פלורנטין
קרן חכמה
בן בכר
ירון שילון
עידו רוזנבלום
אופיר לובל
מנחים איל קיציס
שחקנים אלי פיניש
מריאנו אידלמן
עלמה זק
טל פרידמן
אורנה בנאי
דב נבון
אסי כהן
יובל סמו
מאור כהן
שני כהן
ערן זרחוביץ'
רועי בר-נתן
ירון ברלד
ליאת הר לב
אודי כגן
תום יער
שחר חסון
גיה באר גורביץ'
אורי לייזרוביץ'[1]
משתתפים אבי קושניר (עונה 1)
יובל שגב (עונה 3)
שירי גדני (עונה 4)
דודו ארז (עונות 5-6)
רועי כפרי (עונות 10, 13)
אילן פלד ויעל פוליאקוב (עונה 11)
ערוץ הכיבוד (עונה 14)
ליאור אשכנזי (עונה 16)
פרסים פרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית הבידור הטובה ביותר בשנים 2004, 2005, 2006 ו-2011 ופרס מסך הזהב לתוכנית השנה בשנים 2004 ו-2005
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר עונות 16
מספר פרקים 237 (בערך, נכון לעונה 15)
תוכנית המשך הפרלמנט
עוד כותרות
אחד אחד
תכנית קיציס
הפקה
מפיקים בפועל דנה דיין
צמרת אלכסנדרוני
חברת הפקה שידורי קשת
עורכים מולי שגב (עורך ראשי)
דוד ליפשיץ
אסף שלמון
אתר צילומים

אולפני מימד (מהעונה הראשונה עד לשלישית)

אולפני הרצליה (החל מהעונה הרביעית)
מוזיקה חיים צינוביץ'
אופיר קנר
ערן מיטלמן
אורך פרק שעה ו-20 דקות (בערך)
שידור
רשת שידור שידורי קשת
ערוץ 2 (עונות 1-14)
קשת 12 (עונה 15 ואילך)
ביפ
ערוץ ההומור
רשת שידור בישראל קשת 12
פורמט (תמונה) SDTV 4:3 (עונות 1-9)
SDTV 16:9 (עונות 10-14)
HDTV (עונה 15 ואילך)
פורמט (קול) סטריאו
תקופת שידור מקורית 2 בנובמבר 2003 – רץ
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי של "ארץ נהדרת"
דף התוכנית ב-IMDb

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית, שמשודרת במסגרת "שידורי קשת" החל מנובמבר 2003. התוכנית זכתה בשמונה פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ברציפות, בשנים 20042011. התוכנית שודרה בערוץ 2 עד שנת 2017, ומשודרת בערוץ קשת 12 החל מ-1 בנובמבר 2017.

ב-16 בינואר 2019 עלתה לשידור העונה ה-16 של התוכנית.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף בעיקר באמצעות חיקויים, מערכונים, בדיחות וחידודים על כותרות השבוע. פורמט התוכנית הוא כשל מהדורת חדשות טלוויזיונית, כשהמערכונים והפינות השונות משתלבים ככתבות, ראיונות ודיווחים חיים, השזורים על פני רצף ה"מהדורה". באופן זה התוכנית מלעיגה על רבים מהמאפיינים של תרבות-הטלוויזיה עצמה, ועל תרבות תקשורת ההמונים בכללה; ובתוך-כך גם על המצבים והדמויות שמחוללים כותרות, ובאופן רחב על המציאות הישראלית כולה.

התוכנית זכתה מראשיתה למדרוג גבוה, ונחשבת לאחת התוכניות המצליחות והמשפיעות המשודרות בטלוויזיה בישראל. יוצר התוכנית הוא מנהל התוכן של קשת, מולי שגב, והיא מבוימת על ידי יונתן גורפינקל. שם התוכנית ניתן לה על ידי דנה מודן, זוגתו דאז של שגב, בהשראת שירו של יהורם גאון "שלום לך ארץ נהדרת"[2].

"ארץ נהדרת" שודרה לראשונה ב־2 בנובמבר 2003. העונה הראשונה שודרה בימי שישי בערב, שהפך בעקבות כך לסמל של תוכניות בידור מרכזיות (כמו שבוע סוף! וכוכב נולד). תבניתה הבסיסית, שהסתמכה על צוות של שחקנים וקומיקאים ושילוב תכנים בידוריים וסאטיריים בנוסח תוכניות מצליחות קודמות כמו "רק בישראל", "ניקוי ראש" ו"העולם הערב", הוכיחה את עצמה וזכתה להצלחה. תוכנית הבידור הישראלית קיבלה השראה רבה מתוכנית הבידור האמריקנית "סאטרדיי נייט לייב"[3] וכן מתוכניות נוספות כגון "הדיילי שואו". התוכנית הפכה לאחת התוכניות המתוסרטות ארוכות השנים ביותר בטלוויזיה הישראלית, כאשר הופקו לה 15 עונות נכון ל-2018.

העונה ה-15 של התוכנית עלתה לשידור ב-1 בנובמבר 2017, בערוץ קשת 12. החל בעונה זו משודרת התוכנית בפורמט HDTV.

העונה ה-16 של התוכנית עלתה לשידור בתאריך 16 בינואר 2019 בערוץ קשת 12.

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארץ נהדרת" בנויה כמהדורת חדשות מדומה, המארחת מדי שבוע פוליטיקאים, אנשי ציבור ובדרנים, וכן מספר דמויות בדיוניות. מנחה המהדורה, איל קיציס, מוצג כדמות הרצינית היחידה וכמי שאינו נלאה מלקוות לכך שכתביו ואורחיו יענו תשובות ענייניות לשאלותיו, ובכך משמש כמצע ו"הרמה להנחתה" לרוב הבדיחות. בנוסף מקריין קיציס את מערכוני החוץ שמוקרנים בין חלק אחד של המהדורה למשנהו. בסיום התוכנית נפרד קיציס מהצופים במשפט הקבוע "ואל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת".

צוות התוכנית מורכב ממשתתפים קבועים ומתוגבר לעיתים בהופעות אורח של אמנים אחרים וידוענים מתחומים שונים. השחקנים מגלמים דמויות רבות ומשתנות המהוות את עיקר התוכנית. הדמויות המגולמות הן של אישים בפוליטיקה הישראלית, של אנשי ציבור ושל אנשי תקשורת מוכרים, המוצגים בחיקוי כקריקטורות, לרוב באור מגוחך ונלעג. חלק מהדמויות המגולמות הן דמויות פיקטיביות, המייצגות סטריאוטיפים ותופעות מוכרות בחברה הישראלית. בעונותיה המאוחרות הוקרנו בתוכנית סדרות מערכונים שונות של יוצרים קומיים שלא היוו חלק מהצוות הקבוע ולא התקשרו ישירות לעיסוק באקטואליה. על פי רוב מערכונים אלו התחילו את דרכם כסרטונים ויראליים ביוטיוב ובפלטפורמות אינטרנטיות אחרות.

מבנה התוכנית, לבד מתוכניות מיוחדות ותוכניות לקט, קבוע, עם שינויים קלים בין עונת שידור אחת לאחרת:

  • מערכון ראשי - מערכון-אולפן אשר פותח את התוכנית, ולרוב מתאפיין באלמנטים קיצוניים ופרובוקטיביים.
  • ראיון ראשי - קטע בו מראיין איל קיציס את האורחים השונים באולפן, בדרך כלל בנושאי האקטואליה העיקריים של השבוע.
  • מבזק כותרות - אוסף מבזקי חדשות סאטיריים. החל מהעונה ה-11 עלמה זק מגישה את המבזקים לצד קיציס. בעונה ה-13 המבזק הופרד מהתוכנית עצמה, ועבר למתכונת של ספין-אוף בשם "עוד כותרות" המשודר בימי שישי. בעונה ה-14 של התכנית חזרה פינה זו, אך במתכונת שונה בהרבה מהמבזקים בעונות הקודמות.
  • ראיון משנה - חלק נוסף בו מראיינים קיציס וחברי הפאנל אורחים ודמויות שונות באולפן המהדורה.
  • מבזקי כותרות נוספים.
  • כתבת שטח - כתבת מהדורה הנוגעת בתופעות נפוצות בחיי החברה והציבור הישראליים.
  • הפקות חוץ - מיני-תוכניות אירוח אשר מופקות ומוגשות על ידי דמויות שונות, מוכרות או בדויות.
  • מערכון חוזר - סדרת מערכונים המבקרים קבוצה או תופעה ישראלית ומשודרים בהמשכים במהלך העונה.

דמויות בולטות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארץ נהדרת - דמויות#דמויות בולטות בתוכנית

פינות בולטות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרויקט מוסקונה" (עונה שנייה) - פרודיה על תכניות המציאות שבלטו בשנת 2003 (כגון: "פרויקט Y" ו"השגריר"), שבמרכזה היו שישה בני משפחה שהתחרו ביניהם: האב (אלי פיניש), האם (אורנה בנאי), הבן שחזר בתשובה (טל פרידמן), זוג אחיות תאומות (דב נבון ועלמה זק) והסבתא (מריאנו אידלמן).
  • "בוא תפסיק לשיר" (עונה שנייה) – איל קיציס מארח להקות או זמרים מן העבר, והקהל בבית קובע אם הלהקה תעלה לגמר או ש"תפסיק לשיר". בין הלהקות שזכו לחיקוי היו: "הכל עובר חביבי", "תיסלם", "חלב ודבש", "מנגו", "שוקולד מנטה מסטיק", "היי פייב" ועוד.
  • "צ'נקי בורגר" (עונה שלישית) - פינה שבה מוצגת המבורגרייה, שבה עובדים מוכרת בגיל ההתבגרות (עלמה זק), טבח (טל פרידמן) ומנהל חינני (מריאנו אידלמן).
  • "גוטי מורצה יזראל" (עונה שלישית) – פינה שאותה מגישים עובדים זרים מרומניה: ינקו (טל פרידמן), מישו (אלי פיניש) ואווצי (דב נבון). העובדים גרים בדירה קטנה ועלובה עם תרנגולת אהובה בשם "קוריצה" (תרנגולת ברוסית). השחקנים משתמשים בביטויים שלכאורה לקוחים מרומנית, אולם למעשה אינם אלא ביטויים משובשים בעברית, שמתארים רבדים מן התרבות הישראלית. בסיום העונה השלישית אלה מגורשים חזרה לרומניה.
  • "טיול לשבת עם חיזקי" (עונה שלישית) - מדריך טיולים, הלוקה בנפשו, בשם חיזקי (טל פרידמן) מעביר טיולים ברחבי הארץ. בפינה זו התגלו דמותיהם של "הפילוסים", שבהמשך התכנית נהפכו לאחת הדמויות המצליחות ביותר שלה.
  • "הפילוסים" - שני זוגות עממיות אשר עוברים חוויות שונות ובעיקר צוחקות על חשבון אחרים. פארודיה על הישראלי המכוער.
  • "הבלוג של מאי" (עונה רביעית) – נערה בשם מאי (עלמה זק), המנהלת עם שתי חברותיה יומן רשת מצולם ("בלוג"), ומתקשרת דרכו גם עם בני כיתתה רועי (מריאנו אידלמן) ותמיר (יובל סמו). בעונה השישית פינה זו זכתה לגרסת רימייק מיוחדת, אשר הוגשה על ידי חיקויים של ציפי לבני, מרינה סולוטקין ודליה איציק.
  • "ישראל: המיטב" (עונה חמישית) – לכבוד 60 שנה למדינת ישראל, קטעי הומור מדובבים בנושאים הקשורים לארץ ישראל.
  • "רדיו מומי" (עונה שביעית) – פרודיה על הזמר הים-תיכוני ועל תוכניות הרדיו המשדרות אותו. במרכז המערכון עמד מומי (אלי פיניש), שדרן רדיו המבוסס על אלי כהן (המכונה "אליקו").
  • "בית הספר של ליטל מעתוק" (עונה שביעית) – פינה שמספרת את קורותיו של בית ספר תיכון, המשליך על מצב מערכת החינוך בכלל. המערכונים סבבו סביב תלמידה בשם ליטל מעתוק (מריאנו אידלמן) וחברותיה ויחסיהן הבעייתיים עם הנהלת בית הספר.
  • "השבוע לפני" (עונה שביעית) – פינה שבה טל ברודי (אסי כהן), מספר לצופים על אירוע היסטורי כלשהו. בפינה התארחו גם הכדורסלן עומרי כספי והשר יצחק הרצוג.
  • "משאלי רחוב" (עונה שישית, שביעית, תשיעית, עשירית, שתים עשרה, שלוש עשרה) - למעט בעונה השישית, האחראי על משאל הרחוב היה יובל סמו בדמויות אשר היו מתחלפות כל עונה. בעונה השישית היה זה דודו ארז בתפקיד עצמו. בעונה השביעית והעשירית סמו תשאל אנשים בתור דמותו של "הישראלי היפה", בעונה השמינית בתור מתרגם לערוץ הטורקי, בעונה התשיעית בתור אדם חרדי, בעונה השתים עשרה בתור קשיש לוחם מחתרת בעברו ובעונה השלוש עשרה בתור הומלס ובתור כתב חוץ המתשאל אזרחים צרפתיים.
  • "הפרלמנט" (עונה שמינית) – חבורה של גברים בגיל העמידה, שיושבים בבית קפה שכונתי ודנים על המצב במדינה. במרכז החבורה עומדת דמותו של שאולי (אסי כהן), גבר מניפולטיבי בגיל העמידה המרוכז אך ורק בצרכיו. בעונה השביעית הייתה לדמותו של שאולי פינה עצמאית, ללא השתתפותם של שאר חברי הפרלמנט: קרקו (מאור כהן), אמציה (ערן זרחוביץ'), אבי (יובל סמו) והקטור (מריאנו אידלמן). המערכון זכה לאהדה רבה ולסדרת-בת שעלתה בשנת 2012.
  • "בת המצווש של קשת ליבליך" (עונה שמינית) – סדרת כתבות העוקבת אחרי קשת ליבליך, דמות של מתבגרת בגיל המצווה (שני כהן). קשת ליבליך היא הנצחה לפרחה הסטריאוטיפית, התובענית, האנוכית והמרוכזת בעצמה.
  • "תגלית" (עונה תשיעית) - ארבעה חברים מפרויקט תגלית מליסה (שני כהן), שילה (רועי בר-נתן), דודו (יובל סמו) וג'וש (ירון ברלד), המטיילים בארץ מתוך התלהבות ציונית, אך מתגלגלים לסיטואציות קומיות עקב תמימותם.
  • "משפחת טאבלט" (עונה תשיעית) - חייהם של משפחה אשר מכורה קשות למכשירים ניידים, ובראשם ה"טאבלט". דמותו של אב המשפחה שב להופעה אחת בעונה ה-11.
  • "הכור הגרעיני" (עונה תשיעית) - קורותיהם של צמד עובדי הכור הגרעיני באיראן (בגילומם של אלי פיניש ומריאנו אידלמן). דמותם שבו למערכון מיוחד בעונה ה-15.
  • "ליהיא האשטג" (עונה עשירית ואחת עשרה) כתבת התכנית אשר מעניין אותה רק האינטרנט והרשתות החברתיות (ליאת הר לב). בפרק הספיישל, שנערך בין העונה העשירית לאחת עשרה, הודיעה שהיא אינה מתכננת להמשיך להשתתף בתכנית, מכיוון שקיבלה הצעה לחבר ספר, אך הצעה זו נפסלה לבסוף והיא חזרה לצוות התכנית. דמותה שבה להופעה מיוחדת בעונה ה-12.
  • "לא בכיוון" (עונה עשירית) - פרודיה על להקת "ואן דיירקשן", בה מופיעה להקת בנים ששרה שירים מעולמם של הנערים המתבגרים בישראל.
  • "שיחות על פילוסופיה ומוסר בעת המודרנית" (עונה אחת עשרה) - הפרופסור מעשיהו לייבניץ (ערן זרחוביץ'), המבוסס על ישעיהו ליבוביץ, מציג דילמות מוסריות הקשורות בטכנולוגיה ובמנהגים חברתיים בחברה המודרנית.
  • "הקרב על התמ"א" (עונה אחת עשרה) - קורות דיירי בניין משותף וסכסוכים על רקע שיפוץ תמ"א 38 בין הדיירת הצעירה ליפז ברגר (שני כהן), הדיירת המבוגרת פאניה אפללו (רועי בר נתן) ולשכן התימהוני אמיר גזנדה (ערן זרחוביץ').
  • "הקניון" (עונה שתים עשרה) - קורותיהם של עובדי קניון מקומי ולקוחותיהם. במרכז העלילה עומדים היחסים בין סלמה, רוקחת ערביה (ליאת הר לב), דבורה, מוכר בדוכן מזון ביתי (אסי כהן) וניסו המאבטח התמהוני של חברת בולדוג (אודי כגן).
  • "העיר זה אני" (עונה שלוש עשרה) - פינה שבה מציגים את קורותיו של ראש העיר הבדיונית רמת הוד (אסי כהן), שמוצג כאדם כריזמטי אך מושחת, שמתגאה בעירו, מסדר מינויים לקרוביו ונוטה להתעצבן אם משהו לא ראוי בעיניו. נושאי תפקיד בכירים בעירייה הם קרובי משפחה של ראש העירייה[4]: אחותו סיגל קופל (שני כהן) היא מבקרת העירייה, אחיו מני קופל (מריאנו אידלמן) הוא אחראי מחלקת ספורט וחינוך ואחותו מירב קופל (עלמה זק) היא אחראית שילוט וארנונה. העיר הבדיונית הוזכרה מספר פעמים בתקשורת כשם קוד לשחיתות שלטונית ברשויות המקומיות בישראל[5][6][7][8]. דמותו של אדי קופל שבה להופעה אחת בעונה ה-14.
  • "כמעט שבת שלום" (עונות שלוש עשרה וחמש עשרה) - פינה פארודית על תכניות הדת שבה המנחה ראובן, אחיו של שאולי (דמותו של ערן זרחוביץ' עוד מ"הפרלמנט"), מציג משל ומארח בכל תכנית את קרובת משפחתו החוזרת בתשובה, אסתי (ליאת הר לב), שמתנהגת עדיין כחילונית. הפינה מבוססת על מערכון מתכנית הרדיו "חותרים למגע" של שרון טייכר וזרחוביץ'. דמותו של ראובן חזרה גם באחד ממערכוני "שאולי ואירנה נגד מערכת הבריאות" בעונה ה-14.
  • "חדשות הצל" (עונה שלוש עשרה) פינה בה הזמר "הצל" (בגילומו של ירון ברלד) מנסה לקדם את האג'נדה הימנית שלו ברשת החברתית, כאשר לעיתים קרובות מופיעה אמו ולידה הוא מתנהג כילד מתפנק.
  • "החוף" (עונה שלוש עשרה) - פינה שמראה חוף ים ישראלי טיפוסי. בין הדמויות הנמנות בחוף: המציל (אלי פיניש), בנו המתבגר (תום יער) הממלצר במסעדה על החוף למורת רוחו והעובד האריתריאי (מריאנו אידלמן). דמותו של גילי, הבן המתבגר, שבה למערכון אחד בעונה ה-15.
  • "שאולי ואירנה נגד מערכת הבריאות" (עונה ארבע עשרה) - פרודיה על מערכת הבריאות ובמרכזה שאולי (דמותו של אסי כהן מהעונות הקודמות של "ארץ נהדרת" ו"הפרלמנט") המגלה שימיו ספורים והוא עובר טיפול בבית החולים לצד אשתו אירנה (ליאת הר לב), הרופא (מריאנו אידלמן) והאחות הראשית אודליה (שני כהן). במהלך שהותו בבית החולים זוכה שאולי לביקור בני משפחתו (אשתו אירנה מלווה אותו רוב הזמן ואחיו ראובן גם כן מבקר אותו) ואף חברים מהפרלמנט.
  • "FAKE NEWS" (עונה ארבע עשרה) - פינת המשך למבזק של "ארץ נהדרת", אשר מציגה סדרת כותרות לכתבות מזויפות.
  • "הפקק של המדינה" (עונה ארבע עשרה) - פינה המציגה שיחות בין מספר נוסעים בפקק תנועה.
  • "היכל הצדק" (עונה ארבע עשרה) - פינה שמתרחשת בבית משפט בין שני עורכי דין (ערן זרחוביץ' וליאת הר לב) המתחרים ביניהם מי ינצח באותו מקרה שבו עוסק המשפט.
  • "בא להשגיח" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה ראובן (דמותו של ערן זרחוביץ' מ"הפרלמנט" ומהעונות האחרונות של "ארץ נהדרת") עובד בתור משגיח כשרות ומבקר בכל מיני מקומות בארץ. בדומה לפינה "משאלי רחוב", זרחוביץ' כמו יובל סמו, גם מנהל דיאלוג אל מול אנשים אמיתיים וזה אינו מתוסרט. פינה זו לא זכתה להצלחה ובוטלה אחרי תכנית אחת בלבד.
  • "מושב חופנים ("הטורטלים")" (עונה חמש עשרה) - פינה העוסקת בתושבים של מושב בארץ. בהמשך, הפינה החלה להתמקד יותר ויותר במשפחת טורטל העשירה שגרה במושב (אסי כהן ועלמה זק). "הטורטלים" היא אחת הפינות היחידות שהמשיכו לכל אורך העונה ה-15.
  • "הפתרון" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה אבי פרטוש (דמותו של יובל סמו מה"פרלמנט") מלמד את תורת החיים הלא קונבנציונלית שלו לכלל הציבור.
  • "מבזק חדשות / עוד כותרות" (כל העונות למעט עונות 13–14) - הפינה הארוכה ביותר בתולדות התוכנית. במהלך התוכנית קיציס מגיש מבזק חדשות, בו הוא צוחק על אירועי השבוע בקצרה, בצורת ההגשה ה"רשמית" של מבזקי חדשות. בעונה ה-11 עלמה זק הצטרפה להגשת הפינה. בעונה השלוש עשרה ירדה הפינה מהתוכנית והחלה לעמוד בפני עצמה כתוכנית הבת "עוד כותרות" (כשם הפינה עצמה כפי שהוצגה בתוכנית). בעונה ה-14 היה ניסיון לשלב בתחילת כל תכנית מבזק "פייק ניוז", המשלב אלמנטים מהפורמט הקודם. בעונה החמש עשרה חזרה פינה זו, אך עלמה זק לא שבה להופיע בה, ובוצעו בה שינויים קלים מהגרסה הישנה (למשל, במתכונת החדשה, האורחים שהשתתפו במערכון הקודם מגיבים בזמן אמת לכותרות).
  • "התחזית עם אופירה וברקו" (עונה חמש עשרה) - פינה בהגשת אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' (עלמה זק וערן זרחוביץ' בהתאמה), המנסה לנחש מה עתיד לבוא בשבוע הבא.
  • "סופר טיפ עם סופר נני" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה הפסיכולוגית מיכל דליות (ערן זרחוביץ') נותנת עצות בנושא הורות לצופים ששולחים לה שאלות.
  • "אלכס מציג" (עונה חמש עשרה) - פינה שבה מאמן הספורט אלכס (אודי כגן) מצלם תכנית רשת ובה הוא מלמד התעמלות.
  • "עזרא בן הדר" (עונה חמש עשרה) - מורה (זרחוביץ') המלמד עברית בעזרת משפטים נטולי היגיון. מבוסס על הדמות "בבר המורה לעברית" מתוכנית הרדיו של זרחוביץ' ושרון טייכר.
  • "השתול מאיסטנבול" (עונה שש עשרה) - פרודיה על הטלנובלות הטורקיות (בעיקר הכלה מאיסטנבול) שבמרכזה אב (אלי פיניש) ששב מהשתלת שיער בטורקיה, הופך לטורקי בעקבותיה וכך כל מי שהוא נותן לו סטירה. הדמויות נוטות לומר אחת לשנייה אמרות חוכמה חסרות היגיון.

מערכונים אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "בקיצור" (עונה עשירית) - מיני-סדרה, שיצרו רועי כפרי ווניה הימן, העוקבת אחרי אירועים אופייניים בחייו של רווק תל אביבי (כפרי) בפרקים האורכים דקה וחצי. פינה זו מבוססת על התוכנית הצרפתית Bref, בעלת פורמט דומה.
  • "להקת ארבע" (עונה אחת עשרה) - להקה פיקטיבית שהיא מעין גרסה ישראלית כושלת ללהקת "אבבא", הפועלת בעיקר בקיבוצים ועוקבת אחרי ההפקות השונות שלה בקיבוץ עין חרוד. בפינה מככבים יעל פוליאקוב ואילן פלד. בעקבות חילוקי דעות בין פוליאקוב ופלד לבין מפיקי התוכנית, ואי קבלתם על ידי הקהל, שודרו 4 פרקים בלבד והפינה ירדה.
  • "פינת ליטוף" (עונה אחת עשרה) - פינת אנימציה של היוצרים ניר גרבר וגלי אדלבאום העוסקת בחייהן של החיות בפינת הליטוף.
  • "חדר וחצי" (עונה שתים עשרה) - פינת אנימציה נוספת מבית היוצר של ניר גרבר וגלי אדלבאום, העוסקת בחייו של רווק צעיר ובטלן, העובד בתור קוסם, ובחפצים המואנשים שנמצאים בתוך דירתו. הפינה אף יצאה כמשחק לסמארטפון לפני עליית העונה השלוש-עשרה. בדצמבר 2018 נוצר משחק המשך.
  • "קלטת הילדים של רועי ונח" (עונה שלוש עשרה) - פינה נוספת מבית היוצר של רועי כפרי ווניה הימן, העוסקת בניסיונות של רועי לצלם קלטת ילדים עבור בנו, נח.
  • "9 נשמות" (עונה שלוש עשרה) - פינת אנימציה נוספת מבית היוצר של ניר גרבר וגלי אדלבאום, העוסקת בחייהם של חתולי רחוב המתגוררים בפחים ליד בניין דירות.
  • "ערוץ הכיבוד" (עונות שלוש עשרה וארבע עשרה) - פינה המבוססת על מערכונים מתוך ערוץ ה-יוטיוב הנושא את אותו שם, בכיכובו של דור מוסקל ושחקנים נוספים. מערכוני הערוץ מופיעים גם בתכנית הלייט נייט "היום בלילה עם גורי אלפי" וכמו כן גם ב"עוד כותרות".
  • "חיי חברה" (עונה חמש עשרה) - פינת אנימציה נוספת מבית היוצר של ניר גרבר וגלי אדלבאום, העוסקת באנשים וחפצים מואנשים של חברת הייטק מקומית.
  • "דיבור עולמי תכל'ס" (עונה חמש עשרה) - פינה מבית היוצר של דף הפייסבוק "תכל'ס", שבה לוקחים קטעי ראיון של פוליטיקאים מחו"ל ומלבישים עליהם קטעי דיבוב בעברית בהתאם לנושאים אקטואליים.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת שחקנים לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתתף / עונה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16
איל קיציס (16) מנחה
אלי פיניש (16) קבוע
מריאנו אידלמן (16) קבוע
עלמה זק (16) קבועה
יובל סמו (13) אורח קבוע קבוע
שני כהן (10) קבועה
ערן זרחוביץ' (9) אורח אורח קבוע קבוע אורח קבוע קבוע
רועי בר נתן (8) אורח קבוע
ירון ברלד (8) אורח קבוע קבוע
ליאת הר לב (7) אורחת אורחת קבועה קבועה קבועה
תום יער (4) אורחת אורחת קבועה קבועה
שחר חסון (1) קבוע
גיה באר גורביץ' (1) קבועה
אורי לייזרוביץ' (1) קבוע
טל פרידמן (13) קבוע אורח קבוע אורח קבוע
אסי כהן (10) אורח אורח קבוע קבוע אורח קבוע אורח
אודי כגן (4) אורח קבוע קבוע
מאור כהן (4) קבוע אורח אורח
אורנה בנאי (6) קבועה אורחת
דב נבון (4) קבוע

שחקנים וחיקויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארץ נהדרת - דמויות#רשימת שחקנים וחיקויים

שחקנים אורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה פרסטר הופיע באחד ממערכוני "השותפים", בתור אחיו של דובה.
  • תומר קאפון התארח בעונה החמש-עשרה באחד ממערכוני "אלין-לין: נסיכה ישראלית", כדייט של אלין.
  • הזוג הנשיאותי רובי ונחמה ריבלין התארחו בתפקיד עצמם בספיישל העצמאות של העונה ה-15, ואירחו במשכנם חלק מדמויות "ארץ נהדרת", כשכל דמות מסמלת מגזר אחר בחברה הישראלית.
  • ליאור רז התארח בעונה החמש-עשרה, בפינה של אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג.
  • שירה האס התארחה באחד ממערכוני "הטורטלים" כמדריכה בצופים.
  • ניב סולטן הופיעה בקליפ לשיר "את מלכת יום הולדת" של דדי דדון (אסי כהן), בתור החברה שלו.
  • נטע ברזילי התראיינה ב"ארץ נהדרת" כמה ימים אחרי הניצחון שלה באירוויזיון.
  • שירן סנדל התארחה במערכון של "הטורטלים" שעסק בניתוחים פלסטיים, בתור הגרסה המשופרת של ג'ני.
  • ליאור אשכנזי התארח בעונה ה-16 בתור בני גנץ.
  • מארינה מקסימיליאן התארחה בתפקיד עצמה בסדרת המערכונים "השתול מאיסטנבול", כאשר היא הופכת לטורקייה בעקבות סטירה שהיא מקבלת מאשתו של סלמן.

ספיישלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנים בהן משודרת עונה של התוכנית ביום העצמאות משודר פרק ברוח היום. בעונה החמישית ניתן היה לראות איך "ארץ נהדרת" הייתה נראית ב-60 שנות מדינה; בעונה השישית שודרו קטעי ראיונות עם אישים חשובים; והמערכון הראשי התקיים בבית "האח הגדול" - כשבבית נמצאים חברי כנסת ואנשי ציבור בולטים; בעונה השביעית הייתה התייחסות לאירועים בולטים ביום העצמאות: חידון התנ"ך העולמי וטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. בעונה ה-14 הספיישל עסק בטקס הדלקת המשואות של ערב יום העצמאות.
  • בין השנים 2004–2007 יצא לכל עונה דיסק DVD מיוחד ובו מיטב הקטעים מכל העונה. דיסק נוסף קיים לעונת 2009, אך אינו נמכר באופן רשמי (למעשה, נכון להיום, דברים רבים בDVD זה אינם ברורים) בנוסף לכך, בשנת 2010 יצא דיסק מיוחד הנקרא "מהדורת הזהב" ובו מיטב הקטעים מכל שש העונות הראשונות של התוכנית. מאז מהדורת הזהב לא יצא DVD נוסף ולא הוכרז על אחד נוסף.
  • בשנת 2006 שודרה תכנית מיוחדת בעקבות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן גם בשנת 2015 שודרה תכנית דומה עקב גל הטרור שהיה באותה התקופה במדינה.
  • לאחר עונתה השישית של התוכנית נערכה עונת לקט של שבעה פרקים בשם "אחד אחד". כל פרק מתמקד בכוכב אחר של "ארץ נהדרת", והפרק הוא למעשה לקט של מיטב המערכונים בכיכובו.
  • בערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה בשנת 2009, בערב הבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013 וכן בערב הבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 נערכה תוכנית מיוחדת במהלך משדר החדשות, לפני ואחרי פרסום תוצאות המדגם.
  • בתאריך 13 באוגוסט 2011 שודרה תוכנית מיוחדת בשם "ארץ מתעוררת", בעקבות אירועי מחאת האוהלים של אותו קיץ.
  • בנובמבר 2012 שודר מבזק קצר של התוכנית סביב אירועי מבצע עמוד ענן בעזה.
  • במאי 2013 שודרה תוכנית ספיישל לרגל מלאות עשור לתוכנית, בה השתתפו כל השחקנים שלקחו בה חלק לאורך השנים. התוכנית חזרה לחלק מהדמויות הבולטות שהופיעו ב"ארץ נהדרת" והציגה את השינויים שעברו עליהן במהלך העשור.
  • בערב יום העצמאות 2016 נערכה תוכנית מיוחדת בשם "הנבחרים", בה הצופים בבית בחרו את המערכונים האהובים של התוכנית מכל העונות. המערכון שזכה בתור הקטע האהוב ביותר של כל הזמנים הינו המערכון הראשון של הקופאית "לובה".

עונות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונתה הראשונה של התוכנית, שעלתה ב2 בנובמבר 2003 גרפה הצלחה רבה כבר מתחילתה. התוכנית שודרה כמעט בקביעות בימי שישי (למעט תוכנית ספיישל קצרה לכבוד אירוע ההתרמה יומטוב) לאחר אולפן שישי.

עונה זו נחשבת לשונה ביחס לעונות הבאות של התוכנית, מכיון שזאת העונה הכמעט יחידה של התוכנית בה לכל תוכנית יש סיפור משלו, והתוכנית מתנהלת כמעין דרמה בין דמויות האולפן הקבועות (לדוגמא, היריבות בין אודי בן-דוד פדרבוש לבן חלי גונזלס נגמרה בסוף העונה לאחר שנחשף כי שניהם בזוגיות, לאחר שאודי עזב את חברתו דנה אינטרנשיונל, וחלי עזבה את החבר שלה, רודריגו). הדמות הפופולארית ביותר מעונה זו, אשר עד היום זכורה התור אחת הדמויות המצליחות בתולדות התוכנית הינה "הקופאית לובה". במהלך העונה יצאה אורנה בנאי לחופשת לידה, ובמשך מספר תוכניות אינה הופיעה כלל. במקומה, הצטרף לתוכנית אחת אבי קושניר, ולתוכנית אחת נוספת צורפו עידן אלתרמן ואבי גרייניק

לעונה זו היו 15 תוכניות, כולל ספיישל ליומטוב (תוכנית 11)

העונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השנייה של התוכנית עלתה ב7 בנובמבר 2004, ושודרה בימי ראשון. בתחילתה המשיכה את הסיפור מהעונה הראשונה (זוגיותם של אודי וחלי) אך לאחר כמה תוכניות נזנח הסיפור, חלי הודיע כי נפרדה מאודי, ואודי מיתג את עצמו מחדש בתור "פדרבוש החדש", אך לאחר מספר תוכניות גם מיתוג זה נזנח, והמיקוד על הדמויות המרכזיות והדרמה בתוכנית ירדה בהדרגה. דמויות האולפן המרכזיות מהעונה הקודמת (למעט רודריגו גונזלס, ששב לתוכנית אחת בסוך העונה, ותת אלוף מרכבה פלדמן) השתתפו גם בעונה זו

עונה זו כללה 19 תוכניות

העונה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השלישית של התוכנית עלתה ב4 בנובמבר 2005, נגמרה בתחילת מאי 2006, וחזרה להיות משודרת ביום שישי. אולפן התוכנית עבר שדרוג גדול, פתיח התוכנית שונה מעט, ובפתיח החדש נעשה שימוש רב בכפילים. כמו כן, הצטרפו לתוכנית, בתור אורחים קבועים השחקנים אסי כהן, ויובל שגב. בתחילת העונה דמויות האולפן הקבועות מהעונות הקודמות (חלי, אודי וג'ודי) אמנם המשיכו להופיע, אך הופעתם ירדה משמעותית (ג'ודי הופיעה רק בכמה תוכניות בודדות, אודי בהדרגה הופיע פחות או פחות עד שבסוף העונה כמעט ולא הופיע). דמותה של חלי תוכננה לרדת גם היא, אך לאחר מספר תוכניות הודיעה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עליה מבוססת הדמות) כי היא מתכוונת להיכנס לממשלה, ודמותה של חלי חזרה אך לא בתור דמות אולפן קבועה. למרות השינויים הרבים, עונה זו המשיכה את הצלחת העונות הקודמות, ובעונה זו נוסדו כמה מהדמויות הפופולאריות בתוכנית.

לעונה זו שודרו 20 תוכניות, כולל ספיישל בחירות ששודר מספר ימים לאחר הבחירות, וספיישל ליום העצמאות, שהיה גם תוכנית סיום העונה.

לאחר סיום העונה, חזרה התוכנית בפעם הראשונה לתוכנית אחת מיוחדת לסיקור מלחמת לבנון השנייה

העונה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הרביעית של התוכנית החלה בדצמבר 2006. אסי כהן הצטרף באופן קבוע לצוות השחקנים, יובל שגב לא המשיך לעונה זו, ובהמשך העונה הצטרף לכמה תפקידי אורח גם השחקן יובל סמו. בעונה זו בוטלו סופית דמויות האולפן המרכזיות שהיו עד לעונה הקודמת. למרות זאת, חלקם הופיעו לעיתים רחוקות בתוכנית (חלי הופיעה בתוכנית אחת, אודי הופיע רק במערכון הראשון של העונה ובשני המערכונים האחרונים שלה, כריסטיאנה הוכמן הופיעה גם היא פעם אחת בודדת, וג'ודי ניר מוזס שלום הופיעה מספר פעמים בודדות). למרות זאת, צורפה דמות אולפן קבועה חדשה, דמותו של רון קופמן, כמו כן, דמותם של הפילוסים עברו מדמויות שוליות לדמויות מרכזיות. עונה זו הייתה עונתה האחרונה של דב נבון במסגרת התוכנית

לעונה זו שודרו 16 תוכניות

העונה החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה החמישית של התוכנית שודרה בשישי לינואר 2008, חזרה לשדר בימי ראשון. לאחר עזיבתו של דב נבון הצטרף לצוות התוכנית המוסיקאי מאור כהן, ויובל סמו הצטרף באופן רשמי לתוכנית, בוטלו רשמית דמויות האולפן הקובועת, שונה פעם נוספת אולפן ופתיח התוכנית (אך שוב בוצע שימוש רב בכפילים)

דודו ארז הצטרף לתוכנית, להנחיית הפינה "היסחפות", כפארודיה לתוכנית "הישרדות", אך פינה זו בוטלה לאחר כמה תוכניות

בעונה זו שודרו 14 תוכניות, כולל ספיישל ליום העצמאות

לאחר סיום העונה הפיקו במערכת התוכנית מערכון קצר מיוחד לסיקור הפריימריז במפלגת קדימה, שבו השתתפו אורנה בנאי, מריאנו אידלמן, טל פרידמן, וערן זרחוביץ', שאז עוד לא היה שחקן בתוכנית

העונה השישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השישית של התוכנית החלה ב23.12.2008. עונה זאת הייתה העונה הראשונה שמרביתה הוקדשה למערכת הבחירות של 2009. דמותם של הפילוסים חזרה לאחר ההיעדרות מהעונה החמישית, אך הפעם פינתם (בעיקר בתחילת העונה) שונתה. למעשה, בעונה זו, לפי מה שנרמז, אנו, הצופים, צופים בתוכנית "יחד" עם הפילוסים, שצופים בה גם הם, ומדי כמה קטעים מגיבים למה ששודר. כמו כן, גם דודו ארז חזר לתוכנית, אך הפעם להובלת משאלי רחוב סאטיריים בהנחייתו.

במהלך עונה זו החל מבצע עופרת יצוקה. למרות זאת, התוכנית אינה בוטלה, דבר שתרם לפופולאריות של עונה זו.

בעונה זו שודר ספיישל קצר יחסית ששודר ביום הבחירות עצמו, והיה לשידור המשותף הראשון של "ארץ נהדרת" עם החדשות של ערוץ 2, ומדי פעם נכללו קטעים נוספים של התוכנית במהלך משדר החדשות הארוך (סך הכל היו ארבעה קטעים כולל הפרק המקוצר)

עונה זו היא גם העונה הראשונה שכל פרקיה צולמו בשידור חי. עד אז היה מקובל להקליט כל תוכנית יום אחד לפני.

עונה זו היא גם העונה הקצרה ביותר בתולדות התוכנית, עם שמונה פרקים בלבד, כולל ספיישל בחירות.

ב4 למאי 2009 חזרה התוכנית לתוכנית אחת מיוחדת לסיכום יום העצמאות. זו גם הייתה התוכנית האחרונה של אורנה בנאי במסגרת התוכנית

העונה השביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השביעית של התוכנית החלה בראשון לינואר 2010, חזרה להיות משודרת ביום שישי. במקום אורנה בנאי, שעזבה בסוף העונה הקודמת, הצטרפה לתוכנית השחקנית שני כהן, שעזבה לטובת התוכנית את התוכנית שבוע סוף, בעלת מבנה דומה. דודו ארז לא המשיך להוביל את פינתו, אך במקומו יובל סמו החל להנחות את משאלי הרחוב, בדמותו של מי שכונה "הישראלי היפה". כמו כן, החלה בהמשך העונה דמותו של שאולי, שלימים נחשבה גם היא לאחת הדמויות המצליחות ביותר בתוכנית, ואחת הדמויות הבודדות שהמשיכו להופיע כמה עונות (למרות שהפקת התוכנית הדגישה כי במרבית המקרים אינם אוהבים להחזיר דמויות מעונה לעונה)

בתחילה, גם עונה זו שודרה בשידור חי, אך לאחר מספר תוכניות מועט עברו לצלם את התוכנית מספר שעות לפני שידורה, מהלך בו הם משתמשים עד היום, ומדמה מעט שידור חי

לעונה זו שודרו 14 תוכניות

העונה השמינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השמינית של התוכנית החלה בתאריך 24.12.2010. בעונה זו שונה פעם נוספת פתיח ואולפן התוכנית, וכלל עשרות מסכים משודרגים.

כמו כן, הצטרף גם ערן זרחוביץ', שהיה כותב בתוכנית בצוות לביצוע מספר תפקידי אורח. הבולטים שבהם היו דמותו של רזי ברקאי, ודמותו של אמציה מ"הפרלמנט של שאולי", שגם היא נחשבת לאחת הפינות המצליחות בתוכנית, בהובלתו של שאולי.

עונה זו הסתיימה ב29 לאפריל 2011 וכללה 15 תוכניות

לאחר סיום העונה חזרה התוכנית לספיישל מיוחד לסיקור מחאת האוהלים. לתוכנית זו הצטרפה כשחקנית חיזוק ליאת הר-לב, במקום שני כהן שנעדרה מהתכנית

העונה התשיעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר העונה השמינית פרשו השחקנים אסי כהן ומאור כהן מהצוות הקבוע, אך במקומם הצטרף באופן קבוע השחקן רועי בר-נתן, והצטרף לתפקידי אורח גם הקומיקאי ירון ברלד. כמו כן ערן זרחוביץ' הצטרף באופן רשמי לצוות השחקנים, ונחשב עד היום לשחקן היחיד בתוכנית שגם אחד מהתסריטאים הראשיים. כמו כן, דמותה של חלי גונזלס חזרה מספר פעמים.

במסגרת משאלי הרחוב, דמותו של "הישראלי היפה" בוטלה, אך במקומו הוכנה דמות של הרב אליעזר פוקס.

עונה זו החלה ב23 לינואר 2012, הסתיימה ב4 ליוני, וכללה 14 תוכניות. עונה זו גם הייתה העונה האחרונה ששודרה בפורמט שידור SDTV 4:3

לאחר סיום העונה הופק מערכון קצר לסיקור מבצע עמוד ענן

העונה העשירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה העשירית של התוכנית החלה ב24.12.2012. בעונה זו עזב ערן זרחוביץ' את קאסט השחקנים הקבוע (אך המשיך לכתוב לתוכנית, והמשיך להופיע במספר הופעות אורח בתוכנית) לטובת סדרת הבת של התוכנית "הפרלמנט". ליאת הר-לב הצטרפה לתוכנית כאורחת קבועה, וירון ברלד הצטרף כשחקן קבוע. בתוכנית פתיחת העונה התארחת אסי כהן, ולאחר כמה תוכניות התארח גם מאור כהן. גם בעונה זו דמותה של חלי גונזלס חזרה, וגם דמותו של "הישראלי היפה" חזר.

לראשונה בתוכנית, בחלק מהפרקים בוטל הפתיח הרגיל, ובמקומו הוצג רק קטע הסיום של כמה שניות.

עונה זו הייתה עונת הבחירות השנייה בתוכנית, וגם בה בוצע שידור מאוחד עם חברת החדשות.

עונה זו כללה כ13 תוכניות, והסתיימה ב16 לפברואר 2013.

חודש לאחר סיום העונה, בתאריך 20 למאי הופקה תוכנית מיוחדת, המסכמת עשר עונות לתוכנית, ובה גם הוחזרו להופעה חד פעמית מרבית השחקנים מהעונות הקודמות

העונה האחת-עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה ה11 שהחלה ב3 לינואר 2014, בוצעו מספר שינויים בתוכנית. אולפן התוכנית שונה, סמליל התוכנית שונה, פתיח התוכנית התקצר, ולראשונה, במבזק ה"עוד כותרות" לא הנחה קיציס לבדו את הפינה, ולראשונה הצטרפה גם עלמה זק להנחיית הפינה, לצידו של קיציס.

בתחילת העונה הופקה סדרת מערכונים אודות "להקת ארבע" בהובלת יעל פוליאקוב ואילן פלד, אך פינה זו בוטלה לאחר ארבעה תוכניות.

בעונה זו חזר ערן זרחוביץ' להשתתף בתפקיד קבוע בתוכנית, כנ"ל לגבי ליאת הר-לב. במסגרת משאלי הרחוב, דמותו של הישראלי היפה בוטלה, אך נכללה דמות חדשה של "אשר נהג המונית", אשר משוחח עם אנשים שעולים למונית שלו.

אורנה בנאי שבה לגלם את דמותה של גודי ניר מוזס שלום בתוכנית אחת בלבד.

עונה זו כללה 14 תוכניות, והסתיימה ב3 למאי 2014. לקראת סוף עונה זו הודיע טל פרידמן, אחד המשתתפים הוותיקים בתוכנית כי בכוונתו לעזוב בסוף העונה.

לאחר סיום העונה הופק מערכון מיוחד, ללא פרידמן, שהוכן בעיקר לאינטרנט, ובתחילה היה בלעדי באתר של ארץ נהדרת, בעקבות גל המחאות שהיה בארץ באותה תקופה.

העונה השתים-עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה ה12 של התוכנית הייתה עונת הבחירות השלישית של התוכנית, וגם בה נערך שידור משותף עם "החדשות" ביום הבחירות. עונה זו החלה ב19 לינואר 2015. לאחר עזיבתו של טל פרידמן את התוכנית, חזר אסי כהן לצוות התוכנית. כמו כן, הצטרף כאורח קבוע השחקן אודי כגן. גם בעונה זו המשיכה פינתו של אשר נהג המונית.

עונה זו כללה 16 תוכניות, והסתיימה בתאריך 18 למאי 2015. ספיישל הסיום צולם ללא קהל, מחוץ לאולפן הראשי

ב19.10 חזרה התוכנית לספיישל מיוחד לסיקור גל הטרור ששתף את המדינה

העונה השלוש עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השלוש עשרה של התוכנית החלה ב28 לינואר 2016. לראשונה בתולדות התוכנית, פוצל מבזק ה"עוד כותרות" מהתוכנית, ולראשונה לא שודר במסגרת התוכנית הרגילה. למרות זאת, הופקה תוכנית מקוצרת בהנחיית קיציס עצמו באולפן התוכנית, שהוקדשה (לפי התכנון המקורי) להוות המשך לפינה זו. שם התוכנית היה עוד כותרות. עונה זו הייתה העונה האחרונה בה בוצעו משאלי רחוב בהנחיית יובל סמו. בעונה זו הצטרפה תום יער לכמה מערכונים, ואודי כגן הצטרף לקאסט הקבוע

העונה כללה 19 תוכניות. גם בתוכנית סיום עונה זו נערך ספיישל שלא צולם באולפן מול קהל. בתוכנית הסיום שב להופעה אחת גם מאור כהן

העונה הארבע-עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה ה14 של התוכנית כללה 14 תוכנית, החלה ב20 לפברואר 2017, והסתיימה ב12 ליוני. לאחר מספר עונות עם פתיח מקוצר בלבד, לעונה זו הוכן פתיח מלא, כמו בעונות הראשונות,

בעונה זו טל פרידמן חזר לארבעה מערכונים מיוחדים. כמו כן תום יער הצטרפה כאורחת קבועה לתוכנית. בנוסף, דמותו של שאולי חזרה

התוכנית "עוד כותרות" לא שוחזרה, אך קטעי הקישור בהובלת ערוץ הכיבוד נשארו בעונה זו. כמו כן, בתחילת חלק מהתוכניות בוצעה פינת מחווה למבזק בשם Fake News.

תוכנית סיום העונה צולמה בפארק הירקון מול קהל גדול יחסית לתוכניות הרגילות. עונה זו הינה העונה האחרונה בהחלט ששודרה בערוץ 2. גם בתוכנית סיום עונה זו שב מאור כהן למערכון מיוחד, בדמותו של קרקו מהפרלמנט

העונה החמש-עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה ה-15 עלתה ב-1 בנובמבר 2017, והייתה העונה הראשונה ששודרה בערוץ "קשת 12". עונה זו היא נחשבת לעונה משונה יחסית לעונות האחרות של התוכנית. תום יער הצטרפה באופן קבוע לתוכנית, אולפן התוכנית שונה מעט. בתחילת העונה שודר הפתיח הרגיל, שהיה אותו הפתיח מהעונה הקודמת (עם כמה שינויים ותיקונים קלים), אך לאחר כמה תוכניות החל תהליך הדרגתי ובסופו בוטל סופית הפתיח.

בעונה זו חזרה הפינה המיתולוגית של התוכנית "מבזק עוד כותרות", אך עם שינויים קלים. קיציס הנחה פינה זו לבדו, אך במרבית הפרקים ישב קיציס באולפן יחד עם הדמויות שהשתתפו מהפאנל הקודם, כאשר לעיתים חלק מהמשתתפים מוסיפים בדיחות על קטעים ששודרו במבזק.

כמו כן, עונה זו אופיינה בהחזרת דמויות ישנות של התוכנית. למרות עמדתם של מערכת התוכנית כי אינם דוגלים בהחזרת דמויות קבועות שהצליחו, בעונה זו נכללו דמויות קבועות רבות מעונות קודמות.

בעונה זו גם נוסדו דמותם של "הטורטלים", שנחשבות גם הם לאחת הדמויות המצליחות ביותר בתולדות התוכנית. בספיישל יום העצמאות שב מאור כהן למערכון אחד לדמותו של אריק איינשטיין.

בנוסף, עונה זו נחשבת לארוכה ביותר בתולדות "ארץ נהדרת", עם 24 תוכניות, והסתיימה ב13 ביוני 2018.

לאחר שידור עונה זו (ומעט תוך כדי) החלו שידורי לקטים מיוחדים במסגרת התוכנית בנושאים שונים (לדוגמא מיטב המערכונים המוסיקליים, מיטב מערכוני הקיץ) ומציגים קטעים אהובים מהנושא מכל העונות של התוכנית.

העונה השש-עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה ה16 הינה עונת הבחירות הרביעית של התוכנית. עונה זו עלתה ב16 לינואר 2019.

לפני תחילת עונה זו, הודיעו השחקנים הפופולאריים של התוכנית אסי כהן ואודי כגן כי יעזבו את הקאסט הקבוע, וישובו למספר הופעות אורח בודדות. בעקבות זאת, הודיעו בהפקת התוכנית כי בכוונתם לשלב מספר שחקנים חדשים, בהם הקומיקאי שחר חסון, והשחקנים אורי לייזרוביץ' וגאיה באר-גורביץ'. כמו כן, טל פרידמן חזר לביצוע תפקידי אורח, וגם הצטרף השחקן ליאור אשכנזי לשחק את דמותו בני גנץ, יו"ר מפלגת חוסן לישראל.

כמו כן, משאלי הרחוק הסאטיריים חזרו, אך הפעם בוצעו על ידי שחר חסון

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארץ נהדרת" - תקליטור DVD, הרגעים הגדולים 2007

לתוכנית חשיבות לא מבוטלת בעצם הבחירה להציג או לא להציג בהבלטה דמויות מסוימות. רבים סבורים כי מעמדם של שלי יחימוביץ', עוזי כהן, מירי רגב או ג'ודי ניר מוזס שלום כדמויות בעלות חשיבות נוצר במידה רבה בעקבות השימוש התכוף בהן כדמויות בתוכנית[10]. מרבית האישים שחיקוייהם מוצגים בתוכנית טוענים שהם מקבלים את דמויותיהם הקריקטוריסטיות המוצגות בתוכנית ברוח טובה ובהומור, ואף מוחמאים מהכללתם בתוכנית, אך דווחו גם מקרים של פגיעה ועלבון. דוגמה בולטת היא מוחמד אבו טיר, ממנהיגי החמאס, שהביע את הסתייגותו מן השימוש בדמותו בתוכנית דרך חיקויו על ידי טל פרידמן ככזו המנסה ללא הרף לפתות ישראלים להגיע לאזור השטחים במסווה של מארגן מסיבות. הצגת נשיא המדינה משה קצב כאוויל מוחלט גררה מחאות מצד לשכת הנשיא, ושחקן הכדורגל אבי נמני ביקש, כפי שנטען בתקשורת, כי הצגתו בתוכנית תמותן. אברי גלעד, שבעונה השביעית חוקה על ידי אסי כהן, התלונן כי הוצג בתוכנית בתור אחד שמרוויח את הונו מסבל של אחרים.

הפופולריות הרבה של ארץ נהדרת בציבור הישראלי באה לידי ביטוי לא רק במדרוג גבוה אלא גם במקום שניתן לה בבמות נוספות. כך למשל הצלחת העונה הראשונה הביאה את חברות התחפושות בפורים 2004 לייצר תחפושות של הדמויות המפורסמות של התוכנית, כמו לובה (טל פרידמן) ועוזי כהן (אלי פיניש). התוכנית נבחרה בשנת 2010 לתוכנית העשור של גלי צה"ל והתחנה אף הקדישה לה מצעד מערכונים מיוחד.

ב-10 באפריל 2013 נפתחה במוזיאון ארץ ישראל תערוכת תצלומים של שחקני התוכנית ודמויות שונות מכל העונות לרגל עונת העשור[11]. באותה שנה זכתה התוכנית בפרס "כד החלב" המוענק לאישים בתחום הטלוויזיה מטעם המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

בנאומו בירושלים ב-2013 אמר נשיא ארצות הברית ברק אובמה בבדיחות: "כל הדרמה שהייתה ביני לבין ידידי ביבי הייתה בסך הכול מזימה לייצר תוכן עבור "ארץ נהדרת"[12].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההצלחה המסחרית ספגה התוכנית ביקורת על גישתה הבידורית בעיקרה. לטענת מספר מבקרים, הסאטירה בתוכנית הומרה באסופה של חיקויים מבוצעים היטב, והתוכנית נמנעת מביקורת של ממש על דמויות מרכזיות ועל נושאים בוערים בזירה הפוליטית והציבורית[13][14]. בעונות המאוחרות יותר של התוכנית טענו המבקרים שהתוכנית לא רק חדלה מלעסוק בסאטירה אלא גם הפסיקה להיות מצחיקה[15] ולמעשה נשארה בלעדית תחת תו "תוכנית הבידור" הפופולרית[16].

כותבי התוכנית מציגים את עצמם כבעלי אג'נדה שמאלית מה שהשפיע על תפיסת התוכנית בציבור ועל התגובות אליה, בעיקר מצד הימני של המפה הפוליטית[17]. צופים מימין הרבו לטעון כי התוכנית מוטה פוליטית לטובת השמאל ומציגה ימנים ומתנחלים באופן מוקצן ומוגזם, בין השאר בהצגתם של אביגדור ליברמן ויעקב כץ כפשיסטים ואף כנאצים. ביטוי קיצוני לביקורת זו הייתה הפצתה של תמונה בה מופיע עורך התוכנית, מולי שגב, כשהוא לבוש כקצין אס-אס[18]. משמאל תקפו בחריפות את הפעולה וטענו כי יש להבדיל בין ביקורת סאטירית, גם אם בוטה, לבין תוקפנות חסרת ביסוס[19]. מימין טענו שעל אף שהפעולה פסולה כשלעצמה, בעצם העובדה שהתוכנית בחרה לעשות שימוש בדימויים מעין אלו היא התירה למתנגדיה להשיב באותו מטבע[20].

בעונה ה-15 הוצג השר בנט עם פרופס של בתי תפילין לראשו כתסרוקת המזוהה עם נטע ברזילי, במסגרת מערכון סביב זכייתה באירוויזיון (יש לציין כי לא היה מדובר בתפלין אמתיים). בתוך זמן קצר התחוללה סערה ברשת ובמקביל אליה הגיבו ראשי כל הסיעות הדתיות. אף הרב הראשי לישראל דוד לאו פרסם באופן חריג הודעה לעיתונות בגנות המעשה וכתב שראוי שהמערכת תתנצל על כך. בין המגיבים היו גם שר החינוך בנט שכתב: "עליי תצחקו כמה שתרצו, אבל על תפילין וקודשי ישראל - לא". וכן שר התקשורת איוב קרא. למחרת הגיב גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "ישנם דברים שפשוט לא עושים". גם הרשות השנייה, הגוף הרגולטורי שמפקח על קשת, הודיעה כי היא "רואה בביזוי סמליים דתיים, של כל הדתות, מעשה חמור", וש"על אף שקיימת חשיבות עליונה לחופש הביטוי והיצירה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסאטירה, נראה כי במקרה זה נחצו קווים אדומים". ההפקה הגיבה שהמערכון עסק בזכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון ובעיסוק הציבורי הנרחב בנושא, וכי לא הייתה כוונה לפגוע או לבזות[21].

ביקורת מכיוון אחר הוטחה בתוכנית על כך שלמרות התיימרותה לשקף פנים שונות בחברה הישראלית, היא משקפת בעיקר פנים מוכרות בטלוויזיה הישראלית ומרבה לעסוק בשיח הפנימי של עולם הבידור אליו היא משתייכת. לעיתים, נטען, היו דמויות ששימשו פעמים רבות בעיקר משום שאחד המופיעים בתוכנית היטיב לחקותן, ובלי קשר למקומן השולי בציבוריות הישראלית. בנוסף הועלו טענות על כך שהתוכנית מציגה נשים ויחידים מקבוצות מוחלשות בחברה באופן סטריאוטיפי הגובל בגזענות[22].

בתחילת עונתה השלישית של "ארץ נהדרת" מחו עסקנים מנציגי הציבור הציוני-דתי על שידור התוכנית בליל שבת וטענו כי שידור תוכנית המובילה את השיח התרבותי הישראלי ביום שבו אינם יכולים לצפות בה גורם להוצאתם משיח זה. בעקבות פנייה של חבר הכנסת שאול יהלום הוחלט לשדר שידור נוסף של התוכנית בימי רביעי, אך במתכונת מקוצרת של שעה בלבד, כולל פרסומות (וצימצום קטעים וכותרות). בעונה הרביעית הועלתה ביקורת על כמות הלקטים הרבה ששודרה בלא הודעה ברורה מוקדמת, דבר שגרם לאכזבת הצופים שציפו לתוכנית חדשה.

הפקות ספין-אוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי סדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זוהי סדום

לאור הצלחתה הרבה של התכנית, יצא לאקרנים באוגוסט 2010 סרט קולנוע באורך מלא בשם "זוהי סדום", בו מככבים כוכבי העבר וההווה של "ארץ נהדרת" בתור הדמויות התנ"כיות מסיפור החרבתה של סדום. הופיע בתפקיד אורח מוטי קירשנבאום אשר שיחק את דמותו של אברהם.

הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפרלמנט

בשנת 2012 עלתה לשידור בזכיינית קשת סדרת טלוויזיה בשם "הפרלמנט", שהיוותה ספין אוף של ארץ נהדרת. הסדרה בוססה על פינה באותו שם ששודרה בעונה השמינית של התוכנית ועקבה אחר חבורה של גברים בגיל העמידה (אסי כהן, יובל סמו, ערן זרחוביץ', מריאנו אידלמן ומאור כהן) שיושבים באופן קבוע בבית קפה מקומי ומשוחחים. הסדרה הרחיבה את המערכון וזכתה להצלחה ולשבחי הביקורת והקהל.

עוד כותרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עוד כותרות

בשנת 2016 יצאה סדרה בת נוספת של התוכנית בשם "עוד כותרות", איל קיציס עושה מהדורה מורחבת של סיכום חדשות השבוע בצורה פארודית, ומבוססת על פינות המבזק של ארץ נהדרת. בהמשך הסדרה, התמקדה יותר בעלילות מאחורי הקלעים של הפקת "עוד כותרות", ונזנח קלות הרעיון המקורי (לדוגמה: פרק "מאחורי הקלעים" פיקטיבי על הפקת התכנית, וכל קטעי האולפן הינם קטעי קישור בלבד)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות וריאיונות

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.israelhayom.co.il/article/612491
  2. ^ רן בוקר, מה לעזאזל זה כלבוטק?, באתר ynet, 24 בינואר 2014.
  3. ^ לי-אור אברבך, פרומו, פורמט מנצח, באתר nrg‏, 22 בדצמבר 2006
  4. ^ טלי קיים‏, הכל נשאר במשפחה: נפוטיזם עם חיוך בסט של "ארץ נהדרת", באתר וואלה! NEWS
  5. ^ ניב הדס, המערכונים שמחזירים את הכבוד לשחיתות בשלטון המקומי, באתר הארץ
  6. ^ נועה פרייס‏, רמת הוד זה כאן: משרד היח"צ של פיירברג - מכספי ציבור, באתר וואלה! NEWS
  7. ^ אריאל אוסרן, ‏מינוי הקרובים בשלטון המקומי חוגג, באתר ‏mako
  8. ^ מאיר תורג'מן, רמת הוד השרון, באתר ידיעות אחרונות
  9. ^ דוד אברהם‏, שלום לך ארץ נהדרת, באתר וואלה! NEWS‏, 28 בינואר 2014
  10. ^ יוסי זילברמן, ‏מה קרה כששלי פגשה את חלי?, באתר ‏mako‏‏, ‏6 בנובמבר 2012‏
  11. ^ תערוכת צילום של "ארץ נהדרת" במוזיאון ארץ ישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏10 במרץ 2013‏
  12. ^ אובמה: הדרמה ביני לבין ביבי - מזימה לייצר תוכן ל"ארץ נהדרת", באתר ynet, 21 במרץ 2013
  13. ^ המבקר שמוליק דובדבני כתב: "כצפוי, במסווה של תוכנית סאטירה והומור כאילו-נועז, ממשיכים עורכי וכותבי 'ארץ' ללעוג לשוליים החברתיים של ישראל... כבעבר, גם בעונתה החמישית 'ארץ נהדרת' צוחקת מלב הקונצנזוס."שמוליק דובדבני, עולים על השוליים, באתר ynet, 7 בינואר 2008
  14. ^ המבקר יוסי קליין כתב: "תוכנית סאטירית מלווה את המציאות והמציאות מספקת די חומרים שאפשר להתייחס אליהם, אבל 'ארץ נהדרת' היא תוכנית בידור ולא סאטירה. סאטירה צוחקת על הצופה, תוכנית בידור מצחיקה אותו."
  15. ^ המבקרת שירית טרוינר כתבה: "שלוש העונות האחרונות של תוכנית הסאטירה המובילה של המדינה נראו כמו עונה אחת דלילה בפאנצ'ים או מערכונים זכירים במיוחד"
    שירית טרוינר, יש לנו ארץ מנומנמת: "ארץ נהדרת" חייבת להשתנות, באתר nrg‏, 5 ביוני 2012
  16. ^ ""ארץ נהדרת" עדיין שנונה לפרקים, מתהדרת בקאדר שחקנים מהשורה הראשונה ומצליחה להיות אחת התוכניות הנצפות גם בעונה החלשה ביותר שלה, אבל סאטירה - אין."
    ליאת ריקליס, עכבר העיר אונליין, "ארץ נהדרת 9": נשארו רק המערכונים, באתר הארץ, 5 ביוני 2012
  17. ^ דוד ורטהיים‏, דוד ליפשיץ: "אני שמאלני. ואני לא מתנצל על זה ולא מתבייש בזה", באתר וואלה! NEWS‏, 24 בדצמבר 2012.
  18. ^ יהושע בריינר ופנחס וולף‏, תמונת עורך "ארץ נהדרת" במדי אס-אס מופצת ברשת, באתר וואלה! NEWS‏, 9 במרץ 2011
  19. ^ המבקר ניב שטנדל כתב: "הקצנת דמותו של ליברמן לדמות פשיסט מסוכן היא שימוש בכלי סאטירי להעברת מסר. בהצגת שגב כקצין אס.אס אין כל מסר של מחאה. יש בה רק אלימות לשמה. אלימות מאוד פשטנית, נטולת תחכום 'שמאלני'. אגרוף לפרצוף."
    ניב שטנדל, עכבר העיר אונליין, ארץ נהדרת היא הקול השפוי? תעבדו על מישהו אחר, באתר הארץ, 9 במרץ 2011
  20. ^ באתר ביקורת התקשורת הימני לאטמה נכתב: "תעשה לנו טובה שגב, בסך הכל מישהו שיחק עליך את הטריק המלוכלך והפשטני שאתה משחק על אביגדור ליברמן וכצל'ה כבר שתי עונות לפחות. זה זול, זה לא מצחיק, זה זילות השואה, וגם דברים מצחיקים לא מושכים על פני שתים שלוש עונות. אז ככה זה נראה ומרגיש מהצד השני, תכיר."לטמה SEO - בלוג שיווק, מרקטינג, ודיגיטל, לטמה SEO (בhe-IL)
  21. ^ יונתן כיתאין, בנט, דרעי וליצמן יצאו בחריפות נגד מערכון ב"ארץ נהדרת" באתר גלובס, 17 במאי 2018
  22. ^ המבקרת אריאנה מלמד כתבה: "בעיני היו קטעי 'הרומנים' נגועים בגזענות. הנה המלצה לניסוי ביתי קטון: במקום 'רומנים', נסו לחשוב שהקטעים הללו היו מוקדשים ל'יהודים'. לא מצחיק, נכון? אפילו קצת מקומם, אולי? "אריאנה מלמד, היתה לנו ארץ נהדרת, באתר ynet, 4 במאי 2006


הקודם:
2003 - שי ודרור
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2004 - ארץ נהדרת
הבא:
2005 - כוכב נולד 2
הקודם:
אין (קטגוריה חדשה)
פרס מסך הזהב - תוכנית השנה
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
אין (הפרס בוטל)
הקודם:
2003 - כוכב נולד
פרס מסך הזהב - תוכנית בידור
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
אין (הפרס בוטל)
הקודם:
2004 - מ.ק. 22
פרס האקדמיה לטלוויזיה - הסדרה הקומית הטובה ביותר
2005 - ארץ נהדרת
הבא:
2006 - אמא'לה
הקודם:
2005 - כוכב נולד 2
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011 - ארץ נהדרת
הבא:
2012 - מצב האומה
הקודם:
2016 - גב האומה
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הסאטירה והמערכונים הטובה ביותר
2017 - ארץ נהדרת
הבא:
2018 - טרם התקיים