עמוס גוטמן

עמוס גוטמן
לידה	10 במאי 1954; סיטה בוזאולוי, רומניה
פטירה	16 בפברואר 1993 (בגיל 38); תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מדינה	רומניה, ישראל
תקופת הפעילות	1975–1993 (כ־18 שנים)
מקום לימודים	בית צבי
	פרופיל ב-IMDb

עמוס גוטמן (10 במאי 1954 - 16 בפברואר 1993) היה במאי קולנוע ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטמן נולד ביישוב סיטה בוזאולוי (Sita Buzăului) במחוז קובסנה בטרנסילבניה, רומניה, ועלה לארץ בגיל 7. הוא למד קולנוע בבית הספר "בית צבי" ובין השנים 1977–1982 ביים שלושה סרטים קצרים: "מקום בטוח", "פרמיירות חוזרות", ״סיפורי בדים״ ו"נגוע".

בשנת 1983 ביים את סרטו הארוך הראשון, "נגוע" (אין קשר לסרט הקצר בן אותו השם, ושניהם סרטים שונים ומכונים "נגוע הקצר" ו"נגוע הארוך"). לאחר מכן ביים עוד שלושה סרטים - "בר 51" (1985), "חימו מלך ירושלים" (1987) ו"חסד מופלא" (1992).

גוטמן היה הומוסקסואל גלוי, ומרבית סרטיו (פרט ל"חימו מלך ירושלים", סיפור העוסק בזוועות מלחמת העצמאות דרך עיניהם של הפצועים המאושפזים, על פי סיפור של יורם קניוק) עסקו בהוויה ההומוסקסואלית, והאחרון שבהם במחלת האיידס. שחקנים ישראלים רבים התגלו בסרטיו של גוטמן ונתנו בסרטיו את הופעותיהם המרגשות והזכורות ביותר. כך יונתן סגל ב"נגוע", אלון אבוטבול ב"בר 51", ושרון אלכסנדר, אקי אבני ורבקה מיכאלי ב"חסד מופלא".

גוטמן היה חלק מקבוצת קי"ץ של במאי קולנוע ישראלים שקראו לעידוד סרטי איכות על חשבון הקולנוע המסחרי. בתקופת יצירתו הקצרה הצליח גוטמן ליצור שפה קולנועית עשירה ומסוגננת, והיווה קול ייחודי ומסקרן בקולנוע הישראלי. בסרטיו ניכרים הן תשומת הלב הקפדנית לצדדים הוויזואליים והגרפיים (איפור, תנועות מצלמה וכו') והן לתכנים ייחודיים. בשנת 1993 נפטר גוטמן ממחלת האיידס שבהּ לקה^[1], ואשר עם השלכותיה ומורכבויותיה התמודד בסרטו האחרון "חסד מופלא". גוטמן נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

בשנת 2007 יצא מארז DVD הכולל את כל סרטיו של גוטמן, בהוצאת האוזן השלישית.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה גוטמן להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב^[2].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים באורך מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

"נגוע" (1983)
"בר 51" (1985)
"חימו מלך ירושלים" (1987)
"חסד מופלא" (1992)

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פרמירות חוזרות" (1976)
"מקום בטוח" (1977)
"סיפורי בדים" (1978)^[3]
"נגוע" (1982^[4])

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט גוטמן כפול חמש שהפיק יאיר הוכנר עוסק בדמותו של עמוס גוטמן.^[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס גוטמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עמוס גוטמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עמוס גוטמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
עמוס גוטמן, באתר AllMovie (באנגלית)
עמוס גוטמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
עמוס גוטמן, דף שער בספרייה הלאומית

סקירה של חייו ויצירתו, דן לחמן, אימגו
עמוס גוטמן - מארז אסופת סרטיו, דן לחמן, אימגו
על מאמר שכתב גוטמן בימי התיכון, דני רוזנברג, מגזין הקולנוע מערבון.
מספר הערות על עמוס גוטמן, באתר GoGay.
דוד מרחב, המאבק על הזיכרון של עמוס גוטמן.
אורי קליין, עוד רגע של חסד מופלא: על הסרט האבוד של עמוס גוטמן, באתר הארץ, 14/12/10
עירית שמגר, לא עליז(הקישור אינו פעיל), סופשבוע, מעריב (ע' 18), 1980
ניר מן, "הראיון האחרון" (עמוס גוטמן), במחנה, 24 בפברואר 1993, עמ' 22–25
עמוס גוטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ סקירה של חייו ויצירתו של עמוס גוטמן באתר www.e-mago.co.il.
^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
^ איתי יעקב, חסד מופלא: על סרטו של עמוס גוטמן "סיפורי בדים", באתר nrg‏, 11/12/2010
^ עמוד 83 בספרו של אריאל שוייצר (2017) "קולנוע ישראלי חדש".
^ גוטמן כפול חמש - Guttman X 5, באתר הסינמטק.

[1] סקירה של חייו ויצירתו של עמוס גוטמן באתר www.e-mago.co.il.

[2] ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015

[3] איתי יעקב, חסד מופלא: על סרטו של עמוס גוטמן "סיפורי בדים", באתר nrg‏, 11/12/2010

[4] עמוד 83 בספרו של אריאל שוייצר (2017) "קולנוע ישראלי חדש".

[5] גוטמן כפול חמש - Guttman X 5, באתר הסינמטק.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

סרטי עמוס גוטמן
סרטים קצרים	פרמירות חוזרות (1976) • מקום בטוח (1977) • נגוע (1982)
סרטים באורך מלא	נגוע (1983) • בר 51 (1985) • חימו מלך ירושלים (1987) • חסד מופלא (1992)